שאלות ותשובות

איזה סוג של מידע נמצא כיום בארכיונים של יד ושם?
מתי החל יד ושם לרכוש מסמכים מ-ITS ומדוע?
כיצד עזר יד ושם בחיפושים אחר מידע על קרבנות השואה?
במה שונה החומר שמגיע כעת מ-ITS מהחומר שכבר נמצא ביד ושם?
מהו אינדקס השמות המרכזי?
כיצד יד ושם נערך לקלוט את האוסף הגדול הזה של חומרי ארכיון?
כיצד מסמכי ה- ITS יכולים לסייע באיתור שמות?
כיצד הציבור יכול לחפש מידע ביד ושם?
 

איזה סוג של מידע נמצא כיום בארכיונים של יד ושם?
בארכיונים של יד ושם נמצא האוסף הגדול ביותר של מידע על אודות השואה, ושמורים בהם כ-75 מיליון דפי תיעוד, וכן תצלומים, עדויות, דפי עד ועוד. בארכיונים נמצאים גם העתקים של מסמכים מהמאגר המרכזי של שירות האיתור הבין-לאומי ITS בבאד-ארולסן שבגרמניה ושמדינת ישראל העתיקה באמצע שנות ה-50 באמצעות מיקרופילם.
 

מתי החל יד ושם לרכוש מסמכים מ-ITS ומדוע?
את ITS הקימו בעלות הברית מיד לאחר המלחמה כדי לסייע במשימה המורכבת של איחוד קרובי משפחה שנפרדו זה מזה בתקופת מלחמה. אנשי ITS אספו כל פרט תיעוד אפשרי על גורלם של יחידים ושל קבוצות, ובכלל זה מידע על קרבנות השואה, על הגירושים, על מחנות הריכוז, על מחנות העבודה ועל מחנות העקורים. מכיוון שבחלק גדול מהמסמכים שנאספו ב-ITS היה מידע ממקור ראשון על גורלם של קרבנות יהודים של המשטר הנאצי, ביקשה ממשלת ישראל בראשית שנות ה-50 לצלם את המסמכים האלה. ואכן מיוני 1955 ועד נובמבר 1957 נסרקו למיקרופילם 20 מיליון דפי תיעוד, ובהם מידע על קרבנות יהודים, וכן פריטים בעלי עניין מיוחד על גורלם של היהודים. המידע שנסרק הועבר לשימוש ארכיון ושם, ומאז היה יד ושם המקום היחידי בעולם, מלבד בד-ארולסן, ששמורים בו העתקים של חלק מהמסמכים של ITS. במשך השנים העשיר יד ושם את האוספים של ITS וסיפק לו העתקים של אוספים שונים השמורים בארכיון יד ושם.
 

כיצד עזר יד ושם בחיפושים אחר מידע על קרבנות השואה?
ב-50 השנים האחרונות פותחו ביד ושם כלי ידע שונים ואמצעים טכנולוגיים, ובעזרתם אנו נותנים מענה לכ-25,000 פניות בשנה לקבלת מידע על אודות קרבנות השואה. צוות המומחים המעניק שירות לקהל נעזר לאורך השנים במגוון המקורות הארכיוניים השמורים ביד ושם, ובכלל זה המסמכים של ITS שצולמו באמצע שנות ה-50.  מידע רב גם נמצא במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה.
 

במה שונה החומר שמגיע כעת מ-ITS מהחומר שכבר נמצא ביד ושם?
בעקבות לחץ גובר והולך של הציבור לאפשר גישה נוחה יותר לחומר השמור בבאד-ארולסן, חתמה לא מכבר ההנהלה הבין-לאומית של ITS על מסמך עקרונות חדש, ולפיו בשלוש השנים הקרובות יועברו העתקים סרוקים של כל מסמכי ITS לכל אחת מ-11 המדינות השותפות בניהולו – ישראל, בלגיה, צרפת, בריטניה, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, ארצות הברית, גרמניה, יוון ופולין. כל מדינה התבקשה לבחור גוף מייצג אחד שבו יוצג החומר, ויד ושם מונה להיות נציג מדינת ישראל לצורך זה. בארצות הברית יועבר החומר לארכיון של מוזאון השואה בוושינגטון, ובפולין הוא יועבר למכון לזיכרון לאומי (IPN). חלק מהמסמכים החדשים שיגיעו ליד ושם זהה למסמכים שכבר נמצאים ביד ושם, ויש בהם גם חומרים חדשים שנוספו ל- ITS מאז שנות ה-50, נוסף על החומרים שיד ושם לא העתיק אז.
 

מהו אינדקס השמות המרכזי?
במסמכים שיד ושם העתיק למיקרופילם בשנות ה-50 היו כ-13 מיליון כרטיסי שמות - "אינדקס השמות המרכזי" (CNI - Central Names Index; בעבר הוא כונה "האינדקס הראשי" - Master Index). בכל כרטיס מידע על רישום שמו של אדם במסמך מקורי מסוים, ובכל כרטיס מידע תמציתי על המקום שבו נמצא מסמך המקור באוסף ITS, וכך יד ושם יכול לתת לציבור הפונים לפחות תמצית על גורלם של רבים מקרבנות השואה.
אוסף כרטיסי האינדקס גדל מאוד במשך השנים, והיום יש בו יותר מ-50 מיליון כרטיסים. בחומרים החדשים שיקבל יד ושם מ-ITS יש גם גרסה סרוקה של אינדקס השמות. חשוב להדגיש כי עד אשר תושלם העברת ההעתקים הסרוקים של כל אוספי המסמכים של ITS (כנראה עד שנת 2010), ייתכנו מקרים לא מעטים שבהם לא נוכל לאתר את מסמכי המקור אף שהם מוזכרים בכרטסת השמות מכיוון שהמסמכים עדיין לא הגיעו ליד ושם.
 

כיצד יד ושם נערך לקלוט את האוסף הגדול הזה של חומרי ארכיון?
כבר לפני שאישרו 11 המדינות החברות את מסמך העקרונות החדש, החל צוות מומחים בארכיוני יד ושם לנתח את החומרים המצויים ב-ITS כדי להבין את מבנה האוסף ולהבטיח שהציבור יוכל לקבל מידע מהיר ויעיל. באוגוסט 2007 הגיע ליד ושם המשלוח הראשון של חומר ממוחשב. במסמכים שכבר הגיעו ליד ושם בעיקר חומרים על גורלם של אסירים במחנות, ובכלל זה כרטסות אישיות של אסירים, רשימות גירוש ועוד.
יד ושם נעזר עתה בידע ובמומחיות שצבר לאורך השנים כדי להעריך את המידע הגלום במסמכים הללו ולבדוק מה במסמכים משלים את החומר שהתקבל מ- ITS לפני חצי יובל שנים. בכוונתנו להפוך את המידע המצוי במסמכים לנגיש לציבור בדרך היעילה ביותר. צוות שירותי היעץ של יד ושם יתוגבר כדי לטפל בפניות הצפויות להגיע בחודשים הקרובים וכדי להמשיך להשיב לכל פנייה תשובה מקיפה ומעמיקה ככל האפשר, תוך שימוש במקורות השונים המצויים בארכיוני יד ושם.
 

כיצד מסמכי ה- ITS יכולים לסייע באיתור שמות?
יד ושם ממשיך במשימתו להנציח את כל אחד ואחד מהיהודים אשר נספו בשואה על ידי תיעוד שמותיהם, הפרטים הביוגרפיים שלהם ותצלומיהם בדפי עד. נכון להיום, כ-3.3 מיליון שמות כבר מוחשבו ונמצאים במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אך מיליונים של שמות עדיין אינם ידועים. ארכיונאים מומחים ביד ושם עמלים על איתור ורישום של שמות נוספים הנמצאים בחומרים הרבים שבמסמכי הארכיון, ובכללם מסמכי ה-ITS. ראוי להדגיש שלתוספת המידע המצוי באוסף ITS חשיבות רבה, אולם קרבנות שואה אשר לא תועדו בשום מסמך יישארו עלומים אלא אם כן הזוכרים אותם ימלאו דף עד עבורם וימסרו אותו ליד ושם. יד ושם ממשיך וקורא לציבור למלא דפי עד – מקור רב ערך להנצחת קרבנות השואה.
 

כיצד הציבור יכול לחפש מידע ביד ושם?
הציבור מוזמן ליד ושם לחפש מידע בכל המקורות הארכיוניים שלנו, ובהם המסמכים שהתקבלו מ-ITS. חדר הקריאה שלנו פתוח בימים א'-ה' בשעות 08:30 עד 17:00. היחידה לשירותי יעץ ומידע ביד ושם תמשיך לענות על בקשות שיישלחו בדואר, בפקס (02-6443669) או בדוא"ל ללא תשלום. לחצו כאן לחיפוש מידע באמצעות טופס להורדה או למילוי טופס מקוון.