חומרים חינוכיים
אודותינו | השואה | אוספים ומאגרי מידע | חינוך והוראה מתוקשבת | תערוכות | הנצחה | חסידי אומות העולם | ביקור ביד ושם | שותפים לזיכרון

חזרה לדף הבית - חינוך

חומרים חינוכיים לעשרה בטבת

בעשירי בטבת החל נבוכדנצר מלך בבל במצור על ירושלים. כעבור שלוש שנות רעב, הובקעה העיר ונחרב בית המקדש.
עוד בתקופת המקרא, לפני כ – 2500 שנה נקבע יום זה כיום תענית המציין את ראשית התהליך שהביא לחורבן ירושלים.
בתקופת השואה נרצחו כשישה מיליון יהודים. לרבבות מהם אין יום פטירה ידוע ואף יותר מכך, אין קרוב משפחה או שאר בשר אשר יאמר עליהם קדיש (התפילה הנאמרת לאחר פטירתו של אדם). ולכן, בשנת 1951 קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום עשירי בטבת כ"יום הקדיש הכללי" לאלו אשר מקום ותאריך קבורתם לא נודע.
יום זה, אשר נקבע לציון תחילת חורבן ירושלים, מוקדש גם לזכר חורבן יהדות אירופה.
 

טקס

"רעבים היינו למעט רוחניות..." טקס – שמירת שבתות וחגים בתקופת השואה  מיועד לחטיבת הביניים
בתקופת השואה נדרשו מאמצים רבים מהיהודים שביקשו לחיות על פי תפיסת עולמם הרוחנית והדתית. באופן רשמי, ברוב אזורי הכיבוש הנאציים, נאסר על היהודים לקיים כל חיי תרבות ודת. הימים אמורים היו להיות זהים האחד למשנהו. ובכל זאת, היהודים קיימו מועדים אלו למרות האיסורים, דבר שהיווה לרבים מהם קרן אור באפלה. הטקס שלפניכם יעסוק בחגי חנוכה ופורים וביום השבת בתקופת השואה ובניסיונות לקיימם. לטקס לחצו כאן.

מערכי שיעור

מערך שיעור בר/בת – מצווה  מיועד לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה
מערך זה מביא את סיפורם של כמה ילדים שזכו לחגוג את טקס בר-המצווה בתקופת השואה. המערך דן במושג "ילדות" לפני השואה ובוחן האם ואלו שינויים חלו בו במהלכה, תוך התמקדות בטקס בר המצווה הן כשלב מעבר בין ילדות לבגרות בכלל והן כאירוע שקיבל משמעות ייחודית בעיני ההורים והילדים בתקופת השואה.  למערך השיעור לחצו כאן.

"הכל אסור לנו והכל אנו עושים" - מערך שיעור לעשרה בטבת בנושא החגים היהודים בתקופת השואה. מיועד לחטיבת הביניים
הקשר בין האדם למסורת נע במספר מעגלים בין הפרט לקהילה, בין הפרט למשפחה ובין האדם, אמונותיו ובניית זהותו העצמית. המסורת היא תרבות הנמסרת מדור לדור והמקשרת בין הדורות. במערך זה יחשפו התלמידים לחגי ישראל (נתמקד בחגים חנוכה ופורים) ולאופן בו התמודדו היהודים עם המשך קיומם בתקופת השואה.
במערך יבחנו שאלות כגון: מה קורה כאשר התנאים משתנים ואינם מאפשרים לחגוג את החג באופן בו הוא נחגג מדי שנה, כמו שקרה לרבים בתקופת השואה? האם החגים מאבדים ממשמעותם המשפחתית והאישית או שדווקא אז מקבלים הם דגש חזק יותר? האם קיימים התנאים לחגוג? מהי משמעות החג בזמנים שכאלו?  למערך השיעור לחצו כאן.

קישורים רלוונטים

לטקסים קודמים, לחצו כאן.
למרכז מידע אודות השואה, לחצו כאן
לתערוכה מקוונת, בקדושה ובגבורה - מבט על אורח החיים הדתי בתקופת השואה, לחצו כאן.

▲ראש העמוד


 

 

 













תפילין מגטו ורשה

הדלקת נרות חנוכה, ווסטרבוק, הולנד

כל הזכויות שמורות © 2005 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה