|
חומרים חינוכיים לעשרה בטבת
בעשירי בטבת החל נבוכדנצר מלך בבל במצור
על ירושלים. כעבור שלוש שנות רעב, הובקעה העיר ונחרב בית המקדש.
עוד בתקופת המקרא, לפני כ – 2500 שנה נקבע יום זה כיום תענית המציין את ראשית
התהליך שהביא לחורבן ירושלים.
בתקופת השואה נרצחו כשישה מיליון יהודים. לרבים מהם אין יום פטירה ידוע ואף
אין קרוב משפחה או שאר בשר אשר יאמר עליהם קדיש. לכן, בשנת 1949 קבעה הרבנות הראשית לישראל את עשרה בטבת
כ"יום הקדיש הכללי" לאלו אשר מקום ותאריך קבורתם לא נודע.
יום זה, אשר נקבע לציון תחילת חורבן ירושלים, נקבע גם כיום זיכרון לחורבן יהדות
אירופה.
טקס
טקס: "רוצה אני לבקשכם שלא תשכחו את המתים" – עדות וזכרון השואה
טקס המיועד לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה
הטקס שלפניכם מוקדש לסוגיית הזיכרון על היבטיה השונים, כפי שקורבנות השואה
ביקשו להנחילו בזמן המלחמה, ולאחר המלחמה בזיכרון העדים, ניצולי השואה, ועד הזיכרון
בימינו אנו. בטקס נתחקה אחר גורלם של יחידים וחברים בתוך קהילתם: אנשים שהיו להם
פנים, משפחה, חברים, חיים ותקוות; אנשים בעלי זהות ולא מספרים כפי שראו אותם
הנאצים.
לטקס לחצו כאן
מערכי שיעור
מערך שיעור: עדות וזכרון השואה
מערך שיעור המיועד לחטיבה העליונה.
בשיעור נעסוק בסוגיית הזיכרון בתקופת השואה ולאחריה משני היבטים: תיעוד כללי
ארכיוני (כגון: ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה) ותיעוד אישי המתבטא בכתיבת
יומנים, צוואות וספרי זיכרונות לאחר השואה. בשיעור יבחנו שאלות כגון: מה היו
מטרות התיעוד בתקופת השואה? במה שונה תיעוד אישי מתיעוד כללי? מהי מטרת כתיבת
זיכרונות על ידי ניצולים?
למערך השיעור לחצו כאן
מערך שיעור: קדיש
מערך שיעור המיועד לחטיבת הביניים.
השיעור עוסק בסוגיית האבל והזיכרון. בשיעור נדון בשאלת זיכרון הנספים ונבחן את
משמעות אמירת ה'קדיש'. ההתמקדות בנושא ה'קדיש' מאפשרת דיון בשאלת ההתמודדות עם
הזיכרון והאבל בתקופת השואה ובשאלות שעלו לאחר המלחמה סביב האופן שבו יש להנציח
את הנספים. בשיעור יבחנו שאלות כגון: באילו דרכים ניתן להתמודד עם אבל? האם
היהודים בתקופת השואה יכלו להתאבל על קרוביהם? מהו ה'קדיש' ומה תוכנו? מהי
ההשפעה של אמירת ה'קדיש' על אומרו?
למערך השיעור לחצו כאן
קישורים רלוונטים
לטקסים קודמים,
לחצו כאן.
למרכז מידע אודות השואה,
לחצו כאן
לתערוכה מקוונת, בקדושה ובגבורה - מבט על
אורח החיים הדתי בתקופת השואה,
לחצו כאן.
▲ראש העמוד |