|
תיק נושא: העולם היהודי בעת המודרנית
מבוא
פרוט הנושאים בתיק זה:
יד ושם היא רשות הזיכרון להנצחת השואה, ואילו האירועים והתהליכים הנדונים בשער זה התרחשו עשרות שנים לפני השואה. ואולם על מנת להבין את גודל האבדן של העם היהודי בתקופת השואה עלינו להיוודע לעולם היהודי שחי ופעל לפני השואה. ללא היכרות בסיסית עם העולם היהודי העשיר, התוסס והמגוון שחי באירופה ערב המלחמה, לא נוכל להבין את מלוא משמעות החלל שנפער בעם ישראל עם רצח שליש מבניו בשואה. מעבר לכך, היכרות זו עם היהודים לפני רדיפתם על ידי המשטר הנאצי, מאפשרת לנו לשחזר את דיוקנם האישי והאנושי של הקורבנות, שצלם האדם נשלל מהם על ידי הנאצים. החומרים וההפניות הבאים שמים דגש על ההתלבטויות של החברה היהודית אל מול אתגרי העולם המודרני והם מציגים את התמודדותה עם השינויים שהעת החדשה יצרה. במידה ומוקד העבודה שלכם הוא העולם היהודי בעת החדשה, אנו ממליצים לפנות גם לספריות ולמוסדות אחרים שעיקר התמחותם בעולם היהודי שלפני השואה (בית התפוצות, הארכיון הציוני, הארכיון לתולדות העם היהודי וכו').
העת החדשה מאופיינת בשינויים חברתיים ורעיוניים עמוקים בתרבות האירופאית, שינויים אשר השפיעו באופן ניכר על היהודים שחיו באירופה. העולם המודרני זימן בפני יהודי אירופה התמודדויות חדשות שלא נדרשו להן בעבר ואף הביא לגלי הגירה המוניים. כתגובת נגד לתהליכים אלו, נוצרו דפוסי התגוננות אשר ביקשו לשמר את אורח החיים המסורתי, כפי שהתגבש עד לתקופה המודרנית. הדוגמא המובהקת היא האורתודוכסיה מיסודו של החתם הסופר אשר קבע כי "החדש אסור מן התורה".
תהליכי המודרנה משותפים אמנם ליהודי אירופה כולם, ואולם ישנם הבדלים בין התהליכים שהתרחשו במדינות השונות. באופן כללי ניתן להצביע על דמיון מסוים בתהליכי השינוי שעברו היהודים במדינות מזרח אירופה לעומת אותם תהליכים שהתרחשו במדינות מערב אירופה והשפיעו על היהודים שחיו בהם. אך גם בתוך מערב או מזרח אירופה - כל מדינה עברה תהליך ייחודי אשר מן הראוי לבחון אותו על רקע ההיסטוריה, התרבות והחברה באותה מדינה. הסקירה שלהלן מתמקדת בשתי מדינות אירופיות: גרמניה במערב אירופה, ופולין במזרחה.
יהדות מערב אירופה -גרמניה
התהליך המשמעותי ביותר שעבר על יהודי מערב אירופה במהלך המאה התשע-עשרה היה קבלת האמנסיפציה. משמעו של תהליך זה היה שילוב היהודים במדינות מושבם כאזרחים שווי-זכויות, ו"בתמורה" - ויתור על זהותם הנבדלת או צמצומה. שבירת המסגרת הקהילתית המסורתית פתחה בפני היהודים פתח לשוויון הזדמנויות, אולם היא גם גבתה מחיר מן הקהילה היהודית שנחשפה לחידושים אשר איימו על סדרי העולם המוכרים לה. במקומות רבים באירופה נדרש היהודי להשתלב כיחיד במדינה בה הוא חי, דבר אשר גרם להתרופפות האוטונומיה הקהילתית ולהפחתת האוטוריטה ממנה היא נהנתה קודם לכן. אחת ההשלכות של שינוי זה הייתה זניחת החיים המסורתיים וחילון מואץ, כתוצאה מן האפשרות להשתלב בחברת הרוב.
הדוגמא המובהקת לניסיונם של היהודים להשתלב בסביבתם למרות האפליה ממנה סבלו היא יהודי גרמניה. במהלך המאה ה-18 זכו רעיונות תקופת הנאורות לפריחה בארצות גרמניה. רעיונות אלו העניקו משקל יתר לשכל ולתבונה על חשבון הדת והממסד הדתי הרבני ובעקבותיהם צמחו גם רעיונות החופש והשוויון לבני כל הדתות באשר הם, למרות שאידיאל זה עדיין היה רחוק מלהתגשם בתקופה זו. עקרונות אלו התחילו להתבסס ולהשפיע על החברה היהודית והכללית בגרמניה והביאו לצמיחתה של תנועת ההשכלה היהודית. סמלה של תנועה זו ושל השינוי בתודעתם של יהודי גרמניה הוא משה מנדלסון שחי ופעל במאה ה-18 בברלין.
מנדלסון האמין כי על היהודי להשתלב בתרבות הכללית ללא פגיעה באורח החיים היהודי ואף הדגיש את החשיבות של שמירה קפדנית על תורה ומצוות. אחד הצעדים שהוביל מנדלסון היה מפעל הביאור במסגרתו תורגמו חמשת חומשי התורה לגרמנית וצורפה להן פרשנות משכילית. באמצעות תרגום זה ביקש מנדלסון למנוע שימוש בתרגומים נוצריים ולהשריש את השימוש בשפה הגרמנית התקנית כחלק מרעיונות ההשכלה.
במרוצת הדורות הבאים הביאה תנועת ההשכלה לתהפוכות משמעותיות ולהשלכות מרחיקות לכת בעולמם של יהודי גרמניה, אחת הבולטות שבהן היא עזיבה של אורח החיים המסורתי. חילון ואף התבוללות היו לנחלתם של יהודים רבים אשר ביקשו להפוך לגרמנים לכל דבר. יהודים רבים ניסו לקדם רעיונות ליברליים של חירות ושיויון מתוך תחושה כי הינם בני העם הגרמני וכי זו ההזדמנות להפוך לאזרחים שווי זכויות. האמנסיפציה המיוחלת של יהודי גרמניה היתה תהליך הדרגתי שהגיעה למיצויה רק לקראת סוף המאה התשע עשרה והביאה לשינויים דמוגרפיים ועליה בסולם הכלכלי-חברתי. היהודים השתלבו במגוון מקצועות והגיעו לעיתים אף לעמדות מפתח בחיי הכלכלה והמדינה. גם שערי התרבות והאמנות נפתחו בפני היהודים ולענפי התיאטרון, המוזיקה והספרות, כמו גם לשאר ענפי האמנות, היה כח פיתוי רב. השינויים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים הביאו למיסודם של שינויים דתיים כגון הקמתה של התנועה הרפורמית שנקראה גם היהדות הליברלית, וכן להקמתה של היהדות הקונסרבטיבית . הליברלים ביקשו לחולל שינויים ו"לתקן תיקונים" יסודיים בדת היהודית - בנוסח התפילה ובצורתה החיצונית, בחינוך ואף בעניינים הלכתיים מובהקים. הנטייה הכללית ביהדות הרפורמית הייתה להתאים את היהדות לתרבות המודרנית ואף לאפשר את הטמעותם התרבותית והאזרחית של היהודים, ולכן הדגש היה בעיקר על המוסר האוניברסלי שקיים ביהדות. למותר לציין כי חידושים אלו לא עלו בקנה אחד עם היהדות המסורתית, והאורתודוכסיה התנגדה אליהם והרגישה מאוימת על-ידיהם. האלטרנטיבה האורתודוכסית שהציבו היהודים "נאמני התורה" לסחף של מרבית יהודי גרמניה אחרי הרפורמה הייתה "תורה עם דרך ארץ". תנועה זו הטיפה לשמירה קפדנית על תורה ומצוות ללא ויתור על השתלבות בחיי החברה והמדינה הגרמנית, כולל שירות בצבא הגרמני. גישה זו אפשרה את המשך קיומה של יהדות שומרת תורה ומצוות בגרמניה לנוכח הלחצים והתביעות של המדינה המודרנית. הרב שייסד והנהיג תנועה זו היה ר' שמשון רפאל הירש אשר האמין ב"יכולתם של היהודים לחיות בקרב משפחות הגויים של רחבי תבל ולחלוק עמם בדאגותיהם ובשאיפותיהם..., ואף על-פי כן שלא לקפח ולא תכונה אחת מתחום אותן החובות שלבין אדם למקום, המייחדות את היהדות". (רש"ר הירש, אגרות צפון אגרת יח'. ישורון 1 (1855) עמ' 190).
יחסי יהודים-גרמנים המשיכו וידעו עליות ומורדות, למרות האמנסיפציה לה הם זכו. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, לאחר כינונה של רפובליקת ויימר, נכרת מגמה כפולה במצבם של יהודי גרמניה. מצד אחד, מאמציהם לקבל שוויון זכויות מלא נשאו פרי ומצד שני, שכבות רבות בקרב החברה הגרמנית לא הסכימו לקבל את היהודים, והשנאה כלפיהם גברה. היהודים בגרמניה הואשמו בין היתר ב"תקיעת סכין בגב האומה", כלומר באחריות לתבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. חוסר היציבות שאפיינה את רפובליקת ווימר והמשבר הכלכלי שהגיע לשיאו בתחילת שנות השלושים, גרמו לעלייתם של תנועות קיצוניות מימין משמאל, ונסללה הדרך לעלייתה של מפלגה שעתידה לחרוץ את גורלם של יהודי אירופה כולה - המפלגה הנאציונל סוציאליסטית.
יהדות פולין בין שתי מלחמות עולם
המודרנה הביאה לשינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת גם בקרב הפזורה היהודית במזרח אירופה.
בעקבות השבר שחל בקרב יהודי פולין במחצית המאה השבע-עשרה קמה תנועת החסידות אשר הביאה לשינוי מהותי באורח חייו של הפרט היהודי ושל הקהילה. תופעה תרבותית נוספת שאפיינה את יהודי פולין החל מסוף המאה ה -18 היא תנועת ההשכלה, אם כי ביטוייה היו שונים מההשכלה המערב-אירופית. תנועה זו ביקשה להנהיג רפורמות בחיי היהודים מבחינה ארגונית, כלכלית ורוחנית, וכן לטפח ספרות עברית וחינוך למדעים. אחת הדוגמאות לעיר משכילית היא העיר וארשה, שהייתה למרכז תרבותי שבא לידי ביטוי בפריחה של עיתונות וספרות שנכתבו ביידיש ובעברית. רובה המכריע של הספרות שפורסמה בוארשה הייתה תורנית אך היא כללה גם יצירות ברוח ההשכלהכגון ספרי שירה ומחזות.
מבחינה פוליטית נחשפו יהודי פולין להשפעה גורפת של תנועות לאומיות וסוציאליסטיות. אחת הדוגמאות לכך היא מפלגת ה'בונד', מפלגה יהודית סוציאליסטית שדגלה באוטונומיה תרבותית ליהודים בארץ מושבם, המבוססת על השימוש בלשון העממית - היידיש - ותנועת הנוער הקומוניסטית הבלתי ליגלית. למפלגות השמאל ככלל, הייתה השפעה ניכרת על יהודי פולין והן פעלו בין היתר באמצעות תנועות הנוער.
האנטישמיות המשיכה להיות גורם משפיע על גורלם של יהודי מזרח אירופה כולה. גורמים שונים וביניהם הפוגרומים מהם סבלו היהודים במדינות אלו הביאו לגלי הגירה המוניים שהגיעו ברובם לעולם החדש, דהיינו, ארה"ב, ומיעוטם הגיע לארץ ישראל עם העלייה השנייה.
בחינה מדוקדקת של הנושאים שהעסיקו את יהודי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מראה לנו תמונת עולם מורכבת ודינמית. אנשים אלו חיו בחברה תוססת ומגוונת, הם התלבטו בשאלות נוקבות של זהות אשר הטרידו אותם והשפיעו על חייהם באופן יומיומי. היהודי בעת החדשה נקרע בין מסורת למודרנה, בין תפיסות עולם שונות ואף מנוגדות, ובין יהדותו למדינה בה ישב.
היהודים כמו יתר האזרחים בפולין היו חלק מתהליך של עיור ותיעוש מואץ, אך בניגוד לאוכלוסיה הפולנית שהיתה ברובה כפרית ישבו שלשה רבעים מהאוכלוסייה היהודית בערים. נהירת היהודים לערים הפכה לאחד הגורמים החשובים בתהליך ההתפתחות הכלכלית וחלקם של היהודים בענפי המסחר והתעשייה הגיע לכדי 75-80 אחוזים.
כתוצאה מההשכלה המזרח אירופאית, הסוציאליזם, ומתהליכי העיור והמודרניזציה, נדרשו גם יהודי פולין, אשר באופן מסורתי חיו חיים דתיים, להתמודד עם תהליך החילון.
את החיות שאיפיינה את חיי היהודים בפולין בין שתי מלחמות העולם ניתן להדגים מתופעות בתחומי החינוך והפוליטיקה:
חינוך: אחד החידושים מרחיקי הלכת של החינוך היהודי בפולין היה הקמתה של רשת החינוך האורתודוכסית 'בית יעקב'. שרה שנירר, אישה חרדית מקרקוב הייתה עדה להיעדר מסגרת חינוכית מסורתית לבנות, ומתוך כך לאיום על החברה היהודית-דתית. הסכנה הייתה ההטמעות התרבותית בחברה הפולנית כתוצאה משליחת בנות לבתי ספר כלליים. מצב זה הביא למהפכה בתחום חינוך הבנות הדתיות, וגרם להקמת בי"ס חרדי לבנות, הלא הוא בית יעקב. במשך הזמן היא הצליחה לגייס רבנים מובילים בני דורה לתת את הסכמתם, ותירגמה את הרעיון שהגתה לרשת בתי ספר ענפה שחינכה את בנות ישראל ברוח יהודית, ובכך שמרה עליהן מפני השפעות חיצוניות.
פוליטיקה: השאלה המרכזית שהעסיקה את יהודי פולין נסובה סביב שאלת הזהות: האם יהדות פירושה לאום, תרבות או דת. מפלגת אגודת ישראל, שהוקמה בשנת 1916, היוותה בשעתו מהפכה משמעותית בחשיבה שאפיינה את החוגים הדתיים בפולין, שכן לראשונה יהודים יכלו להיות מיוצגים שלא על ידי הקהילה היהודית . מפלגה זו טענה כי היהדות פירושה דת ומטרתה העיקרית הייתה לשמור על היהדות האורתודוכסית מפני הסכנות של חילון שעבר על החברה היהודית באותה תקופה, ולמצוא פתרונות לבעיות השעה ברוח התורה והמסורת.
הפנמת הכללים של פוליטיקה מודרנית והקמת מפלגה חרדית הייתה תגובה לעובדה שגם סקטורים אחרים בחברה היהודית, כגון התנועות הציוניות והבונד, הקימו מפלגות כבר ב - 1897 אשר נתנו להם ייצוג נאמן. לעומת אגודת ישראל אשר ביססה את הגדרת היהדות על הדת, הדגישה מפלגת הבונד את המרכיב התרבותי בזהות היהודית. מטרתה העיקרית של המפלגה הייתה לבסס לאומיות ותרבות יהודית נפרדת המבוססת על השפה האידית, בד בבד לצד המאבק לשוויון זכויות. הזרם הציוני שכלל בתוכו מפלגות רבות חתר באופן כללי להגשמת תכנית באזל, אם כי בתוכו היה ויכוח על דמותה העתידית של החברה בארץ ישראל.
דוגמאות אלה של חינוך ופוליטיקה הן רק שתיים מתוך התמודדויות אין ספור שהיהדות נדרשה להן במאה ה-20, כתוצאה משינויים שעברו על אירופה בעת המודרנית. בתיק הנושא תוכלו למצוא חומר נוסף על נושאים אחרים שהעסיקו את יהודי פולין.
יהדות צפון אפריקה
מרבית מדינות צפון אפריקה היו נתונות מאז אמצע המאה ה-19 תחת שלטון קולוניאליסטי של מדינות שונות באירופה: מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה היו נתונות תחת שלטון צרפתי ולוב - תחת שלטון איטלקי. ערב מלחמת-העולם השנייה חיו בצפון-אפריקה הצרפתית כ- 400,000 יהודים, שהיו פזורים היו בלמעלה מ-400 יישובים. מיעוט יהודי זה היווה כ- 3% מכלל אוכלוסיית המגרב, על ארבע-עשרה מליון תושביה; 1,200,000 מתוך מספר זה היו אירופים. לעובדה זו הייתה חשיבות רבה בחיי הקהילות היהודיות, וביחסיהן עם האוכלוסייה הערבית הסובבת אותן. בשנת 1870 זכו יהודי אלג'יריה וחלק מיהודי תוניסיה באזרחות צרפתית מתוקף "צו כרמיה", שמשמעותו הענקת שוויון זכויות בדומה למה שניתן ליהודים במערב אירופה. הרוב המכריע של יהודי צפון-אפריקה שילב בין דפוסים חברתיים וכלכליים מסורתיים שקדמו לכיבוש הצרפתי ובין האפשרויות שנפתחו בעקבות רוחות השוויון הצרפתי. ברם רק אחוז קטן מיהודי מרוקו ותוניסיה זכו לקבל חינוך חילוני שאפשר ניידות חברתית-כלכלית, ו האופי השונה של המדיניות הקולוניאלית השפיע על מצבם של היהודים ועל הענקת שוויון זכויות מלא בארצות השונות.
לניגודים אלו יש להוסיף את ההתעוררות של רוחות לאומיות ערביות שחלה בראשית המאה העשרים בעקבות התחזקות הישוב היהודי בארץ ישראל. הסכסוך היהודי-ערבי שהתפשט בשנות השלושים בפלשתינה, היה לגורם מכונן ביחסים בין היהודים בארצות צפון אפריקה לבין שכניהם.
כמו כן עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הביאה להפצת תעמולה אנטי-יהודית באזורים אלו באמצעות שידורים מברלין ומשטוטגארט ומאיטליה הפשיסטית. כך למשל, בעיר קונסטנטין שבאלג'יר הביאה תעמולה זו לפגיעות קשות ביהודים, ונראה כי העוינות של המוסלמים כלפי היהודים לובתה על ידי האוכלוסייה האירופית. גם בתוניסיה התעורר אי שקט נגד היהודים וב-1932 התחוללו מהומות נגד יהודים בעיר ספאקץ שבתוניסיה.
חלק ממדינות צפון אפריקה נכבש על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, מה שהשפיע כמובן על יהודי אותן מדינות. גורלם היה טוב לאין ערוך מגורל אחיהם באירופה, אולם גם הם סבלו מרדיפות על רקע יהדותם, מחוקים גזעניים, מבידוד, וחלקם אף נכלא במחנות ריכוז. (ראו גם תיק נושא גטאות ובידוד היהודים תחת הכיבוש הנאצי.)
שאלות חקר
מערב אירופה
- מה היו הערכים המרכזיים של תנועת ההשכלה אותם ביקשו חלוצי המשכילים בגרמניה להנחיל לעם היהודי?
- מה חלקו של משה מנדלסון בשינוי שחל ביחסם של היהודים אל התרבות הכללית?
- באיזו מידה ניתן לדבר על הטמעותה של יהדות גרמניה בתרבות הכללית במחצית השניה של המאה ה - 19?
- כיצד משקפים הזרמים הדתיים שנוסדו בגרמניה במאה ה - 19 את יחסם של יהודי גרמניה אל המודרנה?
- מהם הגורמים להתפרצות האנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה - 19?
- מהם הגורמים אשר השפיעו על מצבם של יהודי גרמניה בתקופת רפובליקת ויימר?
- כיצד השפיעה תפיסתם העצמית של יהודי גרמניה על התמודדותם עם המציאות מאז עליית היטלר לשילטון בינואר 1933 ולאורך שנות השלושים?
יהדות מזרח אירופה - פולין
- מה היו השלבים המרכזיים בהתפשטות תנועת החסידות? באיזו מידה ניתן לדבר על המשכיות מבחינת ערכיה של התנועה לאורך התפתחותה?
- מהם קווי הייחוד של התפתחות תנועת ההשכלה בפולין לעומת גרמניה? מה היו דפוסי ההגירה היהודית ממזרח אירופה? מהן הסיבות לכך?
- אילו נסיבות נוצרו בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה עבור יהודי המדינה וכיצד התמודדו המפלגות היהודיות בפולין עם ה"שאלה היהודית"?
- מהם ההבדלים המרכזיים בין יהודי מזרח אירופה למערבה ומה טיב היחסים בין שני קיבוצים יהודיים אלו? (רצוי להתמקד בשתי מדינות ובתקופה מסוימת)
- מה היה יחסם של יהודי פולין לתנועה הציונית?
- מה היה טיב היחסים בין יהודים לפולנים בין שתי מלחמות עולם? האם לדעתך פולין הייתה "טובה ליהודים או רעה ליהודים"?
יהדות צפון אפריקה
- באיזה אופן באו לידי ביטוי ההבדלים בין יהודי מלוב, מרוקו ואלג'יר, בתקופה שקדמה לשואה?
- מה היו ההשלכות של "צו כרמיה" שניתן ב - 1870 על מצבם של יהודי אלג'יר?
- אלו רפורמות שנעשו בחינוך בקהילות צפון אפריקה במהלך המאה ה - 19, מה היו ההשלכות של רפורמות אלו על אופיין של הקהילות ויחסן עם הסביבה?
- כיצד השפיעו תהליכי המודרניזציה אליהם נחשפו יהודים בקהילות צפון אפריקה על יחסיהם עם החברה המוסלמית?
- באיזו מידה הושפעה האנטישמיות שהתפתחה באלג'יר במאה התשע-עשרה מהאנטישמיות האירופית?
- מהם הגורמים אשר השפיעו על יחסי יהודים-מוסלמים במרוקו ובתוניסיה ערב המלחמה?
רשימה ביבליוגרפית
מערב אירופה
- אילון, עמוס, רקוויאם גרמני, יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743-1933, דביר, 2004.
- בורוט, יעקב, "רוח חדשה בקרב יהודי אשכנז": המפנה בדרכה של יהדות גרמניה בסוף המאה התשע עשרה, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ט.
- ברויאר, מרדכי, עדה ודיוקנה: אורתודוכסיה יהודית ברייך הגרמני 1871-1918 היסטוריה חברתית של מיעוט דתי, מרכז זלמן שזר, ירושלים, תשנ"א.
- הילברונד, עודד, יהודי ויימאר: חברה במשבר המודרניות, 1918-1933, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ד.
- וולקוב, שולמית, בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1870-1918, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 2003.
- וולקוב, שולמית, במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים, עם עובד, תל-אביב, 2002.
- וינברג, דוד, "השפעת הציונות על הקהילה היהודית בצרפת לפני מלחמת העולם השנייה", בתוך: יהדות זמננו, 5, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשמ"ט, עמ' 71-77.
- ליפמן, ויויאן ד', תמורות חברתיות ביהדות בריטניה בשנים 1918-1939, בתוך: יהדות זמננו, 3, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשמ"ו, עמ' 49-74.
- מאיר, מיכאל וברנר, מיכאל (עורכים), תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרכים א'-ד', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, 2005.
- מכמן, יוסף, עיונים בתולדות יהודי הולנד וספרותם, המרכז לחקר יהודי הולנד, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ד.
- פיינר, שמואל, משה מנדלסון, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, תשס"ה.
מזרח אירופה
- אופנהיים, ישראל, מהשוליים למרכז - "החלוץ" בפולין בשנים 1929-1932, בתוך: יהדות זמננו, 6, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תש"ן, עמ' 185-214.
- אטקס, עמנואל, הדת והחיים: תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ג.
- אטקס, עמנואל, תנועת החסידות בראשיתה, משרד הביטחון -ההוצאה לאור, תשנ"ח.
- אטקס, עמנואל, אסף, דוד, דן, יוסף (עורכים), מחקרי חסידות, האוניברסיטה העברית, המכון למדעי היהדות, 1999.
- אטקס, עמנואל, פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם, מחבורה לתנועה- תנועת החסידות בראשיתה, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 9-10, תל אביב, תשנ"א.
- בקון, גרשון, פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם, מ"פולין" ל"מזרח אירופה": יהודי מזרח אירופה לארצותיהם, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 8, תל אביב, תשנ"ח.
- רינבוים, יצחק, אנציקלופדיה של גלויות, חברת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים-תל-אביב, תשי"ג-תשל"ג.
- גרוס, נתן, תולדות הקולנוע היהודי בפולין: 1910-1950, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תש"ן.
- טורניאנסקי, חוה, פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם, בין קודש לחול, לשון, חינוך והשכלה במזרח אירופה, האוניברסיטה הפתוחה יחידה 7, תל אביב, תשנ"ד.
- כהן, נתן, ספר, סופר ועיתון: מרכז התרבות היהודית בורשה, 118-1924, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"ג.
- מלצר, עמנואל, מאבק מדיני במלכודת: יהודי פולין 1935-1939, המכון לחקר התפוצות, תל-אביב, תשמ"ב.
- נצר, שלמה, מאבק יהודי פולין על זכויותיהם האזרחיות והלאומיות 1918-1922 ,אוניברסיטת תל-אביב, תש"ם.
- רוסמן, משה, הבעש"ט מחדש החסידות, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 1999.
- שמרוק, חנא, ורסס, שמואל. בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ולשונותיהם, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ז.
- שמרוק חנא. "היחסים בין יהודים לפולנים ההיסטוריים של יצחק בשביס-זינגר", בתוך: יהדות זמננו, 2, מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשמ"ה, עמ' 61-71.
צפון אפריקה
- אביטבול, מיכאל, בהמתנה לשלטון וישי: צרפתים ויהודים בצפון אפריקה ערב מלחמת העולם השנייה, יד ושם קובץ מחקרים, י"ד, יד ושם, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 107-130.
- אביטבול, מיכאל, יהודי צפון-אפריקה במלחמת-העולם השנייה, מכון בן-צבי ירושלים, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, ירושלים, תשמ"ו, חלק ראשון, עמ' 17-46.
- אברמסקי-בליי, עירית (עורכת), פנקס הקהילות לוב-תוניסיה, יד ושם, ירושלים, תשנ"ז.
- סיטון, דוד, הקהילות הספרדיות בימינו, ועד עדת הספרדים בירושלים, 1982.
- סעדון, חיים, מרוקו, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2004.
- סעדון, חיים, תוניסיה, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005.
- צור, ירון, הלל, הגר, יהודי צפון אפריקה במאות ה - 19 וה - 20, יהודי קזבלנקה: עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1995.
אתר המרכז לאומנות יהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים. המרכז חוקר ומתעד מבנים יהודיים ברחבי העולם. ניתן למצוא באתר מבנים שונים כגון בתי כנסת ובתי קברות יהודיים, מידע על העיר בה נמצאו, צילומים של המקום בעבר ובהווה, תוכניות שרטוט וכן שחזור ממוחשב של המבנה.
▲ראש העמוד |
|
