|
|
חדש במרפ"ד - ספטמבר 2007
עיון
| ליל הבדולח: כרוניקה של חורבן. |
|
מאת מרטין גילברט.
הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד.
ספרו האחרון של ההיסטוריון מרטין גילברט בוחן את אירועי ליל הבדולח כאירוע היסטורי
שממנו לא הייתה חזרה בדרך לשואה כוללת. הירי של דיפלומט זוטר בשגרירות גרמניה בפריז על ידי צעיר יהודי מלא זעם על גירוש משפחתו מגרמניה
ב-7 בנובמבר 1938, סימן את אות הפתיחה לאירוע אנטישמי מתוזמר היטב, אירוע שהיה תחילתו של תהליך החיסול השיטתי של יהודי אירופה.
בהתבסס על תיעוד יוצא דופן של עיתונאים, דיפלומטים ועדי ראייה טווה גילברט את סיפור האימה וההרס על כל פרטיו.
במבט רחב יותר הוא בוחן את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לאותו לילה בו הותר דמם של יהודי אירופה ונסללה הדרך למלחמה הנוראה שבאה אחריו. |
 |
| ▲לראש |
|
| חנה ארדנט בירושלים. |
|
עורך: סטיבן אשהיים.
הוצאת מגנס.
שנים רבות עמדה חנה ארנדט במרכזו של ויכוח סוער: הביקורת
הקשה שהטיחה בציונות, ופרסום ספרה מעורר המחלוקת 'אייכמן בירושלים' בשנת 1963, הובילו לשלילת דמותה ויצירתה בקרב הציבור הישראלי והיהודי.
אסופת המאמרים 'חנה ארנדט בירושלים' מבוססת על הרצאות בכנס הראשון שנערך בישראל שבו נדונו דמותה ויצירתה
מתוך גישה פתוחה וביקורתית. מורכבות זהותה היהודית והגרמנית של ארנדט; מחויבותה האישית לציונות ולמדינת ישראל בצד הביקורת נגדן; כתביה
אודות הטוטליטריות, הנאציזם ומשפט אייכמן; קשריה עם אינטלקטואלים בני המאה העשרים מגרשם שלום עד מרטין היידגר; יחסיה האינטימיים והעמוקים
עם התרבות הגרמנית; וכתביה אודות מחשבה ופילוסופיה מדינית בעיצומה של חוויית המאה העשרים - כל אלה הם חלק מהסוגיות המגוונות הנידונות בספר.
|
 |
| ▲לראש |
|
| שיחות וראיונות 1963-1987 |
|
מאת: פרימו לוי
עורך: מרקו בלפוליטי
הוצאת עם עובד/ יד ושם/ ספרית אופקים
יותר מ-200 ראיונות התראיין פרימו לוי משנת 1963, השנה שבה החל להתפרסם כסופר, ועד 1987, שנת מותו. מלבד אלה
הרבה להרצות בבתי הספר, בכנסים באסיפות, עד כי עם השנים נהיה לו הדבר למקצוע, מקצוע העד והדובר - לצד שני מקצועותיו האחרים, הכימאי והסופר.
הדיבור והכתיבה, אומר עורך הספר, היו שלובים זה בזה בחייו של פרימו לוי מספרו הראשון.
כפי שאמר פעמים
רבות לבני שיחו, לכתיבת ספרו הראשון קדמו הסיפורים שסיפר לכל מי שהיה מוכן להאזין - לבני משפחה וידידים, אך גם לזרים מזדמנים בנסיעות ברכבת,
במקומות ציבוריים, במקום העבודה, בכל מקום. הראיון בשביל לוי היה דרך להרחיב את אמנות הסיפור, להוסיף עוד דבר מה דבר-מה שהוצל מן השכחה.
|
 |
| ▲לראש |
|
| המזימה - הפרוטוקולים של זקני ציון. |
|
מאת: ויל אייזנר.
הוצאת כנרת זמורה ביתן.
ויל אייזנר, אמן הקומיקס האמריקני, השלים את ספרו המזימה בחודש האחרון לחייו וראה בו את יצירתו החזקה ביותר, בשל החשש העמוק
שלו ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" - חיבור המתיימר להיות תוכניתם האמיתית של מנהיגי היהודים להשתלט על העולם - ימשיך להתפרסם ולהיות מופץ
בעולם במיליוני עותקים. אייזנר מציג את ההיסטוריה המדהימה של החיבור ולוקח את הקורא למסע שתחילתו בפריז של סוף המאה ה-19, וטרם הגיע
לסיומו. הפרוטוקולים, שהחלו כמזימה אנטישמית לצורך הדיפת ביקורת נרחבת כלפי ממשלו המדכא של הצאר, פורסמו לראשונה ברוסיה ב- 1905. הזיוף
הצליח מעל ומעבר, ועם הזמן הפך לאמת מקובלת ברחבי העולם. אפילו "הטיימס" הלונדוני, שחשף ב-1921 את היות "הפרוטוקולים" זיוף גס, לא הצליח
לשים קץ להפצת מהדורותיו. אייזנר מתאר בעוצמה את פריחתה של החשיבה האנטישמית המודרנית, כפי שהיא משתקפת בהתפשטות "הפרוטוקולים",
אשר אומצו על ידי רבים, החל בנאצים ובקו קלוקס קלאן וכלה בפונדמנטליסטים מוסלמים, וחרף גינויים חוזרים ממשיכים להתפרסם היום ברחבי העולם. |
 |
| ▲לראש |
|
| עת לעשות להצלת ישראל:
|
|
אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה, 1942 - 1945
מאת חיים שלם
הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הספר דן בתגובתה
של תנועת אגודת ישראל בארץ ישראל לשואת יהודי אירופה בשנים 1942- 1945. אגודת ישראל הייתה תנועה קטנה ביישוב, ואולי זאת הסיבה שתגובתה
לשואה טרם נחקרה. אולם דווקא משום שלא נמצאה בתוך הקונצנזוס הציוני, יש חשיבות לבחינת עמדותיה ודרכי תגובתה מן ההיבט הדתי שלה. משלהי
1942 התאפיינו פעיליה המרכזיים בארץ בפעילות נמרצת להקמת ועד הצלה יישובי. כינוסי האבל, התפילה והאזעקה שארגנה אגודת ישראל, זעקה על גורל יהדות
פולין שהובלה להריגה, הכותרות בעיתוניה והמאמרים והנאומים של דבריה, קראו לדעת הקהל ולמנהיגי היישוב והסוכנות היהודית לפעול להקמת הוועד.
בפעילות זו תרמה אגודת ישראל תרומה נכבדה להקמתו של וועד ההצלה היישובי. ההתקרבות ליישוב ולמוסדותיו החלישו במידת מה את ניסיונות ההיבדלות
של אגודת ישראל מהאתוסים הציוניים של היישוב, והספר דן גם בהיבטים של יחסה של אגודת ישראל לשאר הזרמים בישוב היהודי, לנוכח מאורעות השואה. |
 |
| ▲לראש |
|
| ילדות בצל השואה: ילדים - ניצולים ודור שני
|
|
עורכות: זהבה סולומון וג'וליה צ'ייטין
הוצאת הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת תל אביב
לאורך השנים רווחה הנחה מוסכמת, אם כי מוטעית, שילדים בתקופת השואה
היו "צעירים מדי" מכדי לזכור את האירועים הטראומתיים שחוו באותה עת, ועל כן לא נחשבו ל"ניצולים באמת". יתר על כן, כאשר לאחר המלחמה רצו הילדים לדבר
על עברם, לעתים קרובות נהגה החברה המבוגרת להשתיקם. חלק מקשר השתיקה גרם לכך שקבוצת ניצולים זו, לא זכתה להתייחסות משמעותית רחבה ומעמיקה.
בעשור האחרון, אנו עדים להתעוררות המחקר בנושא הניצולים שבעת המלחמה היו פעוטות
או ילדים, אשר התנסו בחיים בגטו, ביערות, עם הפרטיזנים, במנזרים ובמקומות מסתור אחרים, לעתים תוך הסתרה והכחשה של זהותם היהודית. ניצולים
שהיו ילדים במלחמת העולם השנייה, הם היום החוליה החיה האחרונה של השואה. ספר זה הוא אוסף מאמרים בנושא ומביא סקירה כוללת של המחקר בתחום. |
 |
| ▲לראש |
|
| מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים
|
|
מאת נורית גרץ
הוצאת עם עובד והאוניברסיטה הפתוחה
נורית גרץ משרטטת בספר זה את תולדות ייצוגה של השואה בקולנוע ובספרות. בספר
מועלית הטענת כי הופעתם של ניצולי השואה בארץ היוותה איום מסוים על תהליך גיבוש זהותו של היהודי החדש. יחסיה של הציונות עם ניצולי השואה
מורכבים. מחד - דחיקתם אל מחוץ לגבולות האני הקולקטיבי, ומאידך הגדרה עצמית באמצעות האחר ובירור השונות ממנו. היחסים הבעייתיים בין היהודי
החדש ליהודי הגלותי נדונים בספר באמצעות ניתוח טקסטים קולנועיים וספרותיים מגוונים אשר עסקו בסוגיה. בעשורים האחרונים עולמם של הניצולים
ועברם הפכו לנושאים המרכזיים של סרטים ישראליים העוסקים בשואה, ובהם הנרטיב הלאומי הקולקטיבי לא הצליח למחוק את הסיפור האישי. |
 |
| ▲לראש |
|
| נאציזם |
|
מאת בעז נוימן
הוצאת משרד הבטחון
בששת העשורים שחלפו מאז קרס הרייך השלישי עוסקים היסטוריונים וחוקרים מתחומים
אחרים ללא הפוגה בניסיון לפענח את פשר התופעה הנאצית. בספר זה, הראשון מסוגו בעברית, עוסק המחבר בעז נוימן בהרחבה, בבהירות ובשיטתיות
בגישות המחקריות המרכזיות בנושא ובוויכוחים החשובים ביותר על אודותיו. תוך כך הוא עומד על דמותו של היטלר, תפקידו וחשיבותו במשטר הנאצי,
על מקומה של התעמולה ועל הדינמיקה הפנימית ברייך השלישי. כמו כן הוא דן בסוגיות הקשורות לחיי היום יום בגרמניה באותה תקופה, לגיבוש התפיסה
והדרך להשמדתו של העם היהודי, ל"גרמניות" של התופעה הנאצית, לדומה ולשונה שבין תנועה זו לבין תנועות פשיסטיות וטוטליטריות אחרות, ועוד. |
 |
| ▲לראש |
|
| להיות ברפובליקת ויימאר |
|
מאת בעז נוימן
הוצאת עם עובד
ספרו של ההיסטוריון בעז נוימן עוסק ברפובליקת ויימאר - זו שקמה עם תבוסתה של גרמניה
הקיסרית במלחמת העולם הראשונה ובאה אל קיצה עם עליית הנאצים לשלטון. המחבר אינו מתמקד במהותן של התופעות שהוא חוקר, אלא בהופעתן.
הוא טוען כי החברה הויימארית שמה את מבטחה במראה, בהופעה, בראווה ובפרקטיקות של לראות ולהיראות. הספר מגולל את התופעות הנראות
בתקופת הרפובליקה: הפרסומות, הקוסמטיקה, הפסיכואנליזה, התעמולה, הספורט והאפנה, הרדיו והקולנוע. צורת כתיבתו של נוימן מאפשרת לגולל
את הביוגרפיה של רפובליקת ויימאר כהיסטוריה של 'הווה' מבלי לכפות עליה את סופה, נקודת מבט אשר גם מאפשרת לחמוק מן החיפוש בתולדות
הרפובליקה אחר הלקח ההיסטורי - זה שימנע את שיבתה של תופעת היטלר. החברה הגרמנית ברפובליקת ויימאר מתוארת כחברה פוסט-טראומטית
המתמודדת עם אסון מלחמת העולם, חוגגת את תרבות הצריכה, מקדשת את תרבות הגוף ומתמכרת לטכנולוגיות אודיו ויזואליות של התקופה. |
 |
| ▲לראש |
|
| קרעי עבר: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני |
|
מאת איריס מילנר
הוצאת עם עובד
למרות השנים הרבות שחלפו מאז סיום מלחמת העולם השניה, זיכרון השואה ניכר ובולט בספרות הישראלית העכשווית. סופרים
ישראלים, גם כאלו שאינם ניצולי שואה או בני הניצולים, מספרים על ההשפעות המתמשכות של טראומת השואה בחיי קורבנותיה, ניצוליה ובחיי הדור שנולד
אחריה. הזיכרונות המושתקים, הקושי לספר, מסעות לאתרי החיים והמוות של יהדות אירופה ותקווה לשיקום וריפוי - כל אלו במרכז הווייתן של הדמויות
הספרותיות בספרות הישראלית. הספר דן בתופעת "הדור השני" כעדות להשפעות ארוכות הטווח - מעבר לזמן ולמקום - של הטרור הנאצי על קורבנותיו,
ואף בוחן את גרסתה של הסיפורת לסוגיות מעוררות מחלוקת: יחסה של החברה הישראלית הקולטת אל שארית הפליטה; זיכרון פרטי וזיכרון ציבורי,
בעייתיות הייצוג הספרותי של השואה, הכפפתה של השואה לנרטיבים לאומיים ושימוש יתר מניפולטיבי, לכאורה, בזיכרון השואה ובקורבנוּת מתמשכת.
|
 |
| ▲לראש |
|
| החשבון הפולני |
|
מאת מירי פז
הוצאת הקיבוץ המאוחד
בספר "החשבון הפולני" מבחר ראשון מסוגו של מאמרים בעברית על התמודדות החברה הפולנית עם זיכרון העבר, ובמיוחד עם התנהגותם של פולנים כלפי
יהודים בתקופת מלחמת העולם השניה ואחריה. מחברי המאמרים הם מן האינטלקטואלים הבולטים כיום בפולין. מכונסים בו 13 מאמרי הגות, פובליציסטיקה
ופרקי מחקר המזמנים לקוראים ישראלים התוודעות למקצת מן הקולות בוויכוח הציבורי על העבר, ולסוגות המיוחדות של המסאות והפובליציסטיקה בפולין.
בוויכוח הציבורי על יחסי יהודים ופולנים, בולטות שתי עמדות
מנוגדות. האחת היא של המתכחשים להאשמות כלפי הפולנים, ומעדיפים להשכיח ולהשתיק אותן - אשר תוקפים היסטוריונים, חוקרים ופובליציסטים הדנים
באחריות הפולנים לפשעים נגד יהודים, ומאשימים אותם בהפצת דיבה על האומה הפולנית. מהצד האחר, מצויים אלה הקוראים לחברה הפולנית להתגבר
על תסמונות של 'אמנזיה' ו'אובססיה של אי-אשמה', להתיר את קשר השתיקה בכל הנוגע לעוולות ולפשעים של פולנים, ולהכיר בכך שהפולנים לא היו רק
קורבנות, לא רק עַם הגיבורים שהתקומם נגד הכובש והציל את שכניו היהודים, אלא שהיו בעם הפולני גם מי שסייעו לרצח יהודים ואף רצחו אותם במו ידיהם. |
 |
| ▲לראש |
|
| אשמה סבל וזיכרון |
|
מאת גלעד מרגלית
הוצאת אוניברסיטת חיפה
'אשמה, סבל וזיכרון', ספרו של ההיסטוריון פרופ' גלעד מרגלית מאוניברסיטת חיפה, אינו בוחן את האירועים ההיסטוריים
אלא את הדיון המאוחר בהם בגרמניה מנקודת מבט של "תרבות ההנצחה" - המונומנטים, המצבות, הנאומים, הפוליטיקה והדימויים של ה"השמדה" מצד
אחד, וה"סבל הגרמני" מהצד השני. "פוליטיקת הזיכרון" של שתי הגרמניות, שהוקמו לאחר המלחמה, ניסתה להסביר קודם כל לעצמה איך משלבים בין
קבלת אחריות מוסרית ופוליטית על מעשי הזוועה שהגרמנים ביצעו בכל אוכלוסיית אירופה יחד עם אבל לגיטימי על בנים, אבות ואזרחים רבים, שנהרגו.
הספר מתחקה אחר השינויים שחלו בתרבות הזיכרון של שתי הגרמניות, וממשיך עד לשנים האחרונות, לאחר
איחוד גרמניה. במסגרת "ההיסטוריה של הזיכרון הקולקטיבי", כפי שהיא נעשית בשני העשורים האחרונים, מבקר מרגלית את עקבותיו של ויכוח ההיסטוריונים
האחרון בגרמניה, שעסק ב"סבל הגרמני" והתעורר מחדש לאחר פרסומם ב-2002 של שני ספרים שעסקו בין היתר בהפצצות על גרמניה בשנות המלחמה. |
 |
| ▲לראש |
|
| יוצרים בעומס יתר: רצח רבין, אמנות ופוליטיקה |
|
מאת: דנה אריאלי-הורוביץ
הוצאת מגנס.
ספרה של דנה אריאלי- הורוביץ עוסק בהשלכותיו של רצח רבין בקרב קהילת האמנים בארץ.
דרך יצירות האמנות והראיונות שערכה המחברת, נחשפות תגובותיהם של עשרים ותשעה יוצרים ישראליים על האירוע הטראומטי של רצח רבין.
מן המחקר עולה כי גם אמנים המקדשים את האוטונומיה של היצירה והמדגישים כי הם נמנעים מן העיסוק הפוליטי, התייחסו לרצח. עומס היתר
הפוליטי מאפיין את החברה הישראלית ואינו פוסח על קהילת האמנים הישראלית המרבה להגיב על אירועים. התייחסותם של האמנים לאירועים
פוליטיים מרכזיים שפקדו את ישראל מאז ראשית שנות השמונים של המאה העשרים חושפת התגייסות וולונטרית אך בה בעת גם מחלוקות.
ספר משמעותי לכל מי שעוסק בהנצחה ובחינוך. |
 |
| ▲לראש |
|
| בתוך הבונקר של היטלר |
|
מאת יואכים פסט
הוצאת אחוזת בית
ספרו של ההיסטוריון יואכים פסט מוביל את הקורא אל תוך מערכות הבונקרים התת קרקעיים בלב ברלין הנאצית, וביניהם - גם הבונקר של הפיהרר. במשך
ארבעה עשר יום התחוללה בו אחת הדרמות הגדולות בהיסטוריה המודרנית - התמוטטותם של היטלר ואנשיו, במקביל לקריסתו הסופית של הרייך השלישי.
פסט משתמש בעדויות של עדי ראייה ומסתמך על ממצאי מחקר ארוך, כדי לתאר מצב שבו
בזמן שמתנהלת לחימה עקובה מדם בין עיי החורבות של ברלין, קורסת ההנהגה הנאצית תוך כדי שרשרת מעשי בגידה, הטחת האשמות והתאבדות.
היטלר מתואר כשרוי במצב מותש ואחוז טירוף, מטלטל בין תקווה לייאוש ומשגר את כוחותיו להתקפות דמיוניות. בספר ניכרות תובנותיו המרתקות של
פסט על טבעם של אנשי הצמרת הנאצית ותחושתם המוטעית בדבר ייעודם ההיסטורי העולמי, כמו גם התעקשותם להפוך את נפילת גרמניה לחזיון ראווה.
|
 |
| ▲לראש |
|
| סנה בוער בקוצק |
|
בעריכת מאיר אוריין
הוצאת ראובן מס
ספר המתאר בצורה ציורית
את תולדותיה של חסידות קוצק, חסידות שממנה יצאה לאחר זמן חסידות גור, אשר הייתה חסידות מיוחדת במינה. רבי מנחם מנדל מקוצק היה
יהודי חריף אשר דבק בדרכי החסידות, אולם החסידות שיסד לא הייתה מבוססת על אהבה או התקרבות לצדיק, אלא על השאיפה לאמת. האמת
הייתה נר לרגליו וחקירת נבכי נפש האדם הייתה המשימה אותה הציב בפני החסידים, אשר נדרשו לחיות במינימום האפשרי ואף בפחות מכך. מטרתם
הייתה לדבוק באמת עד סופה ולנסות להעפיל יחד עם הרבי לאותם גבהים רוחניים. רבי מנדל מקוצק היה נוהג לומר שאין הוא רוצה בחסידות של בעלי
בתים שבאים לפניו להתחנן על פרנסה וכדומה, אלא חסידים המוכנים לצאת יחד עמו למלחמה על האמת. תלמידו המפורסם היה רבי יצחק מאיר מגור, שהיה
בכיר תלמידיו וגם גיסו. הספר נותן גם סקירה על חסידות קוצק וחסידויות אחרות שפעלו באותה תקופה, סקירה של עולם שחלק גדול ממנו נעלם בשואה.
|
 |
| ▲לראש |
|
ביוגרפיה
| יאנוש קורצ'אק האדם, המחנך והסופר |
|
מאת ישראל בנימינוב
הוצאת הספרים של אורט
"אגדת קורצ'אק" נולדה מתוך המוות ההרואי של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק.
באוגוסט 1942, יום גירוש ילדי בית היתומים, שבניהולו הפדגוגי, בידי הנאצים
ועוזריהם, דחה קורצ'אק כמה ניסיונות להבריחו מעבר לחומת הגטו כדי להציל את חייו. הוא בחר ללכת בראש ילדיו למחנה ההשמדה טרבלינקה. אהבת
הילדים, כיבודם וחינוכם למען עולם טוב יותר בעתיד - עומדים במרכז מורשתו החינוכית. ביוגרפיה מקיפה זו של קורצ'אק מאירה את דמותו בצורה מעמיקה. |
 |
| ▲לראש |
|
זכרונות, עדויות ויומנים
| בבואי למחרת: מסע בפולין - 1946 |
|
מאת שמעון סאמט
הוצאת צ. ליינמן
הדפסה מחודשת של ספר מרתק שיצא לאור סמוך לאחר השואה. העיתונאי שמעון
סאמט נפגש עם יהודים, פשוטי עם ומנהיגיהם, שוחח עם מדינאים ומעצבי הדמות של פולין החדשה, אבל חשוב מכל אלה, הוא סייר במרכזים, בהם
חיו שרידי השואה. הוא ראה את ילדי ישראל ביתמותם, חזה בנוער הציוני שקם לתחייה כעוף החול מתוך האפר, למד להכיר את רחשי ליבם של אלה,
שאימת המוות עדיין נכרה בעיניהם ואסף חומר רב ועשיר של עדויות, המצטרף לתמונה נאמנה ואובייקטיבית, המתארת את מצב היהודים; פולין בתקופה
שלאחר השואה. בין היתר ניסה לענות על שאלות כמו: האם הפולנים ניסו לעזור ליהודים? איך השואה נראית בעיניהם? ספר חשוב הכולל גם תצלומים.
|
 |
| ▲לראש |
|
| פרטיזנים מספרים |
|
אנטולוגיה
עורכים: אלכסנדר בוגן, אברהם ביבר, קופל קולפניצקי
הוצאת משרד הבטחון
קובץ זה, מספר מקצת מעלילות הפרטיזנים היהודים במלחמת העולם
השנייה. אלה אותם לוחמים שעוז רוחם, גבורתם, נכונותם להקרבה ופועלם בעורף הצורר הנאצי הם סאגה שתקצר היריעה מלהעלותה במלוא היקפה.
מתוך החידלון המוחלט, מהגיהנום של הגטו, הצליחו צעירים וצעירות לאזור את תעצומות הנפש ולקרוא תגר על שלטון הרשע המוחלט. הם יצאו מהגטו
והלכו ליערות, כשהם מצוידים בנשק דל, או ללא נשק בכלל, כשמטרתם מלחמה ונקמה בגרמנים. ואולם לעתים ניצבו מולם לא רק אלה, אלא גם שונאי יהודים
מתוך שורות הפרטיזנים המקומיים ומקרב משתפי הפעולה המקומיים. מלחמת ההישרדות שלהם לשמירה על קיומם האישי ועל הקיום היהודי - אין דומה לה.
|
 |
| ▲לראש |
|
| דפי רותקה ינואר - אפריל 1943 |
|
מאת רותקה לסקר
הוצאת יד ושם
ענייני השעה הנוראה והעניינים הפרטיים, הבנאליים, התערבו ברשימותיה
של רותקה לסקר בת הארבע-עשרה מבנדין, שתיעדה את חייה במחברת במשך כמה חודשים בשנת 1943. חייה החיצוניים הלכו והצטמצמו,
אבל הדפים המעטים הללו - כשישים דפי מחברת כתובים בכתב יד - מכילים עולם מלא של נערה מתבגרת בצל המוות. הניצנים הראשונים של
הנשיות, האהבות הראשונות והאכזבות, החברותא, הקנאות והמריבות הקטנות בצל האקציות, הפחד, האימה והמוות - כל אלו הם תעודה אנושית
והיסטורית נוגעת ללב המתעדת לא רק את חייה ואת אובדנה של רותקה אלא גם את חייהם ואת אובדנם של רבבות נערים ונערות שנספו בשואה.
|
 |
| ▲לראש |
|
| ילדי הקורפוס השני יתמות בסיביר ובערבות קירגיזיה |
|
מאת בינה בוימן
הוצאת יד ושם
ארבעה שבועות ארוכים ישבה
משפחתה של בינה בת האחת-עשרה במרתפים בשעה שהגרמנים הפציצו את ורשה. אביה כמו חזה את הנולד ויצא את העיר בניסיון למצוא
למשפחתו מקלט בשטח הכיבוש הסובייטי, וכעבור זמן התאחדה המשפחה בברנוביץ. מברנוביץ גורשו בני המשפחה לכפר עבודה בסיביר.
לאחר שחרורם מחובת העבודה בכפר נפטרה האם, והאב וילדיו הקטנים נדדו ברחבי אסיה התיכונה בניסיון לשרוד. הילדים הוכנסו לבית ילדים,
וכעבור זמן נפטר האב. בינה ואחיה נשארו עם שאר ילדי "הקורפוס השני" של בית הילדים עד לאחר סיום המלחמה, ושבו עמם לפולין. בינה הצטרפה
לתנועת גורדוניה, והייתה בין המעפילים ב"אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז). בישראל התאחדו הילדים עם דודם, שלושה ששרדו ממשפחה ענפה.
|
 |
| ▲לראש |
|
| התופת והגורל סיפורו של ניצול מגיא ההריגה בזלוצ'וב |
|
מאת שלמה וולקוביץ
הוצאת יד ושם
זוהי תמצית סיפורו של שלמה וולקוביץ, ילידי יאגלניצה שבדרום מזרח פולין, הניצול היחיד, כנראה, מבור ההריגה בזלוצ'וב.
וולקוביץ הוא בעל רצון חיים אדיר, אומץ לב ותושייה נפלאה שבעזרתם ובעזרת מזלו הטוב הצליח להיחלץ מכל הבורות שנפל לתוכם בזמן המלחמה ושרד.
בתום המלחמה החל
לפעול בשורות ארגון "הבריחה". עם קום המדינה עלה לארץ, התיישב בחיפה ומילא שורה של תפקידים בכירים בחברות ישראליות מסחריות בארץ ובעולם.
|
 |
| ▲לראש |
|
ספרות ושירה
| התחלה של משהו יפה |
|
מאת ליזי דורון
הוצאת כתר
ליזי דורון משרטטת משולש דרמטי של געגוע והחמצה המקיף שלוש יבשות, אך שורשיו נעוצים
בפלנטה אחרת. הוריהם של גדי, עמליה וחזי באו מ"שם" והטראומה נוכחת בכל עוצמתה גם בבתיהם הצנועים בדרום תל-אביב. שלושת הילדים, שגדלו
באותה שכונה, ניסו בהתבגרם להימלט רחוק ככל האפשר מהצל הכבד של זיכרונות הזוועה, אך עם השנים הם מגלים שאושוויץ נספגה גם בשגרת חייהם.
גיבורי הספר נעים בין קטבים של אובססיה, כאב והומור שחור: מוכרי בייגל
מברוקלין יוצאים לטרק במיידאנק, בתו של נאצי משחזרת בלהט בתי כנסת חרבים, שברי מציבות מפולין משמשים כמיצג אמנותי בגלריה תל אביבית.
|
 |
| ▲לראש |
|
| חיים שלמים |
|
מאת אהרון אפלפלד
הוצאת כתר
ספרו האחרון של אהרון אפלפלד מתאר מסע חיפוש ארוך ומרתק של נערה צעירה, בת תערובת, שאמה היהודייה נאסרה וגורשה למחנות. בעיצומה של המלחמה
ובזמן שמחנות העבודה סגורים ומוקפים חומות תיל, נחושה הנערה - הלגה, להגיע אל אמה. במסע נועז ומסוכן היא מתוודעת מחדש אל עצמה, אל
אמה ואל היהודים בכלל. עם העמקת ההתוודעות היא מתקרבת אל אמה עד כדי יצירת מערכת יחסים חדשה שבה הן מתאחדות והופכות לאחת.
למרות האירועים הקודרים המלווים את הספר - הכתוב בצורה עניינית, בהירה ומדויקת - הוא מלא אמונה באדם וביכולת הנתינה והמסירות לזולת. |
 |
| ▲לראש |
|
| משל עצמי: שירים של נער מגטו לודז' |
|
מאת אברמק קופלוביץ
הוצאת יד ושם
הוצאה מחודשת של שיריו של אברמק קופלוביץ, נער מגטו לודז. בספר שמונה שירים, שני מערכונים וציור אחד, המביעים את חלומותיו ותקוותיו
של נער, אשר נספה באושוויץ והוא בן 14 בלבד. אחרי המלחמה מצא אביו, הניצול היחיד מכל משפחתו, את מחברת השירים ואת הציור בעליית הגג.
|
 |
| ▲לראש |
|
ילדים ונוער
| ואיך קוראים לך עכשיו |
|
מאת תמי שם טוב
הוצאת כנרת -דביר, בית לוחמי הגיטאות
'ואיך קוראים לך עכשיו'
מבוסס על סיפורה האמיתי של ילדה יוצאת דופן, שמוצאת מקלט אצל רופא ואשתו בכפר נידח, ומסתירה את זהותה האמיתית מילדי בית הספר,
מהשכנים, מהאיכרים, אפילו ממסתתרים אחרים ובעיקר - מהחיילים הגרמנים. בכל אותם ימים היא מחכה למכתבים המצוירים של אביה. הם נוטעים בה
תקווה שעוד יצאו היא וכל בני משפחתה, כל אחד ממקום מחבואו, וישובו הביתה. האב - מדען מבריק - מילא את מכתביו באהבה וצחוק, חיות ופרחים
ורמזים לימים אחרים. הוא אייר וכרך אותם לספרונים צבעוניים. הספרונים, שמוצגים היום במוזיאון "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות, הועברו אל לינקה
באמצעות המחתרת ההולנדית והיו הקשר היחיד שלה עם משפחתה. צורפה להם הוראה ברורה: להשמיד מייד לאחר הקריאה. ואולם רופא הכפר
שהסתיר את לינקה החליט לקבור את המכתבים בגינתו, וכשהסתיימה המלחמה הוא החזיר אותם ללינקה. כעת הם משולבים בספר. ליניקה
Lieneke עלתה ארצה בגיל 16. כיום שמה נילי גורן, היא סבתא לנכדים, בפנסיה מעבודתה כאחות ומתגוררת בקריות.
תמי שם-טוב, כתבה את הספר על פי סיפורה של לינקה. הספר זכה בפרס יד ושם לספר בנושא השואה המיועד לילדים ונוער, לשנת תשס"ז.
|
 |
| ▲לראש |
|
| אנה פרנק |
|
מאת סוזנה דייוידסון
הוצאת דני ספרים
גרסה חדשה, מנוקדת וצבעונית
לילדים לסיפורה הידוע של אנה פרנק והיומן שאותו מילאה במחשבותיה ורגשותיה, עד שנתפסה יחד עם בני משפחתה ונשלחה למחנה ריכוז. |
 |
| ▲לראש |
|
|
