ביה"ס המרכזי להוראת השואה
יד ושם | שמות | שואה | חינוך | הנצחה | חסידים | ביקור ביד ושם | חיפוש | שפות

חזרה לדף הבית - חינוך

חדש במרפ"ד - ספטמבר 2008

עיון



הרהורים על השואה
מאת יהודה באואר
הוצאת יד ושם ומכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות אונברסיטת בן גוריון בנגב, ‏2008

יהודה באואר, מחשובי ההיסטוריונים של השואה וחתן פרס ישראל סוקר בספר הזה סקירה מאירת עיניים את השואה, ומזמין את הקורא לעיין מחדש בהיסטוריה שלה ומשמעותה. על סמך מחקריו שלו ושל היסטוריונים אחרים בשנים האחרונות, פרופ' באואר מציע התבוננות אחרת על נושאים בסיסיים בחקר השואה ובכללם השאלות: מהי השואה וכיצד אפשר להסבירה? האם אפשר להשוותה למקרים אחרים של רצח עם? כיצד הגיבו היהודים? מה הקשר בין השואה להקמת מדינת ישראל?
פרופ' באואר מנתח את ההסברים שנתנו חוקרים חשובים של השואה, ובהם ראול הילברג, גץ עלי ושאול פרידלנדר, ומציע את תשובתו שלו לשאלה כיצד יכלה השואה להתרחש. בעזרת פרשיות מפתח מרתקות הוא מבאר את תגובות היהודים בזמן השואה ומספר על כמה ניסיונות הצלה.
הרהורים על השואה
▲לראש  

מן החוויה אל המחקר
מאת צבי בכרך
הוצאת יד ושם, 2008

"מדוע עוררו הערכים החיובים שהם נר לרגליה של היהדות [...] שנאה מחוץ? מדוע נרצחו הורי, מדוע נרדפתי, מדוע נגזר עלי הסבל הנורא במחנות? השאלות הפרטיות נהפכו לכלליות [...] הניסיון להבין הבנה כוללת את המניעים לאנטישמיות הוא גם הניסיון להבין את גילויי השנאה כלפי אישית".
פרופ' צבי בכרך, מבכירי חוקרי האנטישמיות, בוחן את השפעתה של הכנסייה הנוצרית על האנטישמיות למן ראשית ימי הנצרות ועד לאנטישמיות המודרנית ולשואה, דרך בחינת הדימוי היהודי, הדרשות שנשאו דרשנים קתולים בגרמניה במאה התשע-עשרה ועמדותיו של האפיפיור פיוס השנים-עשר. לאור רציפותם של המוטיבים הנוצריים האנטישמיים הוא גם עומד על השאלה, אם בימינו אנו ייתכן דו-שיח בין היהדות לנצרות. עוד מאמרים בקובץ דנים בהתפתחות תורת הגזע דרך דיון בהגותם של וגנר וגובינו, וכן במקומה של האידיאולוגיה במאה העשרים, באידיאולוגיית הגזע הנאצית ובתורת המוסר הנאצית.
פרופ' בכרך דן גם בנקודת המבט היהודית – כיצד רואים היהודים את השואה וכיצד הוא עצמו, ניצול מאמין, מתמיד באמונתו הדתית.
מן החוויה אל המחקר
▲לראש  

קול שלא נאלם
מאת מיכה באלף
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008

"לכל איש יש שם" מהדהדת באוזנינו הקריאה מדי שנה בערב יום הזיכרון לשואה. לכל קיבוץ פנים ושם משלו באופן שבו הוא זוכר את השואה ומנציח אותה. סיפוריהם של הניצולים שזורים בנרטיבים המקומיים, המתבטאים בטקסים שפותחו על ידי אנשי המקום כמענה לצרכים ולרצונות של חברי הקיבוץ. אולם על אף שהנצחת זיכרון השואה בקיבוצים היחידים היא רבגונית ופלורליסטית, קיים מכנה משותף רחב בין הקיבוצים השונים, עד כדי שימוש בביטויים זהים. במקום סיפור מרד והגבורה הלוחמת, שעמד במרכז ההנצחה התנועתית בדמותן של העצרות הגדולות ביד-מרדכי ובלוחמי-הגטאות, המוטיב המרכזי בקיבוץ היחיד הוא האבל על אובדן. זה מונצח במצבה הנושאת את שמות הנספים, בני משפחה של ניצולים ושל חברים שהיו בארץ בתקופת השואה. זוהי ה"קבורה המדומה", והיא זו שמונחת במרכז הנצחת זיכרון השואה בקיבוץ היחיד. בכל הקיבוצים שנחקרו סיפרו חברים כי מול כאב הולך ומתחדד עם השנים, הם מוצאים את קולם, בתהליכי ההנצחה שהתעצמו בעשורים האחרונים. ספר זה מספר את סיפורו של הקול שלא נאלם.
קול שלא נאלם
▲לראש  

בצל הדגל האדום
מאת יצחק ארד
הוצאת יד ושם- בשיתוף משרד הביטחון ו"יד לשריון", 2008.

ספר זה מגולל את סיפור חלקם של יהודית ברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית ואת תרומתם לניצחון עליה. יהודי ברית המועצות נלחמו בכל חזיתות המלחמה - למן החוג הארקטי בצפון ועד הרי קווקז בדרום, ממוסקבה וסטלינגרד במזרח ועד ברלין במערב, הם שירתו בכל חילות היבשה, הים והאוויר ובכל דרגי הפיקוד של הצבא הסובייטי: מטוראים ועד מפקדי ארמיות. יהודית נלחמו גם בשורות הפרטיזנים ביערות ונמנו עם מקימי המחתרות בערים, במחנות הריכוז ובמחנות השבויים. ליהודים היה חלק חשוב בהקמתה ובהפעלתה של התעשייה הצבאית הענקית של ברית המועצות ובפיתוח אמצעי לחימה חדישים - נשק הניצחון. מתוך כ-500,000 לוחמים מקרב יהודי ברית המועצות כ-200,000 נפלו.
בצל הדגל האדום
▲לראש  

הרחק מהמסילה-המזרחים והשואה
מאת חנה יבלונקה
הוצאת משכל ומכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2008.

הרחק מהמסילה נוגע באחד הנימים העדינים השזורים במרקם הזהות הישראלית: האופן שנצרבה השואה בתודעתם של המזרחים. צירוף המילים הטעון 'מזרחים' ו'שואה' מבעבע זה זמן מה מתחת לפני השטח. ספר זה הוא הפרסום הראשון שמקנה לו פרספקטיבה מחקרית. לפני הקורא נפרשות שבעים וחמש שנות היסטוריה יהודית: מימי הדור שעבר בעצמו את אירועי מלחמת העולם השנייה, דרך הבנים, שנולדו בארץ וביטאו כמיהה עזה לגעת בסיפור, עד הנכדים, שהשואה חרותה בנפשם בהיותה חלק בלתי נפרד מישראליותם. דור הנכדים נתווה דרך בהעלותו חלופות לזיכרון הקנוני, מהן המעצימות אותו, מהן המאתגרות אותו ומתעמתות אתו. בתוך כך מסופר כאן סיפור האוצר בתוכו מגוון רגשות אנושיים: חמלה גדולה,סולידריות, שכול ולצדם זרות, קיפוח, התרסה, וכיום אפילו הומור עצמי.
▲לראש  

אלברט שפאר: ביוגרפיה
מאת יואכים פסט
הוצאת דביר, 2008

אלברט שפאר הוא תעלומה גדולה. האדריכל המובטל, הבינוני, של שנת 1933 - עת היטלר עלה לשלטון, היה תוך זמן קצר למתכנן הבניינים החשוב ביותר של הרייך השלישי, להוגה התוכנית הגרנדיוזית שנועדה להפוך את ברלין ל"גרמניה, בירת העולם", ולבמאי ותפאורן מפגני העוצמה של המפלגה הנאצית שנערכו בנירנברג. בשנת 1942 מינה אותו היטלר לשר החימוש והוא הכפיל פי ארבעה את ייצור כלי הנשק והתחמושת - הישג מדהים שאפשר לצבא הגרמני להחזיק מעמד בשדות הקרב והאריך את משך המלחמה. חייו של שפאר היו מלאי סתירות. אף שהיה החבר היחיד במפלגה הנאצית שהיטלר פיתח כלפיו יחס אישי וראה בו יותר מאשר רק איש מנגנון (היו שכינו אותו גם "אהבתו הלא-ממומשת של היטלר"), הוא נשאר תמיד מחוץ לחוג המקורבים הפנימי של הפיהרר. בעיני עצמו הוא היה אמן, העומד מעל מאבקי הכוח הגסים בין הבריונים שסובבוהו, אבל השאפתנות הענקית עיוורה את עיניו מראות את הפשעים הנוראים נגד האנושות ואת הרס אירופה שחוללה ארצו. לאחר שנחסך ממנו עונש המוות במשפטי נירנברג הוא שקד על טיהור שמו בציבור, עד כי בעבור רבים הוא נעשה סמל לגרמניה האחרת.
אלברט שפאר: ביוגרפיה
▲לראש  

קיום בעידן של תמורות, חיי יום-יום של היהודים בגרמניה 1945-1618
עורכת: מריון קפלן
הוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2008

הספר בא לבחון לראשונה את חיי היום-יום של יהודים מן השורה בגרמניה בתקופה של יותר משלוש מאות שנה – מראשית המאה השבע עשרה ועד לשואה. בספר מתוארים דפוסי המגורים של היהודים, חיי המשפחה, החינוך, חיי הכלכלה ותחומי העיסוק שלהם, חיי הדת ודפוסי הקהילה. הספר גם עוסק ביחס לחברה הסובבת ובתרבות הפנאי של היהודים. בהתמקדותו בנושאים אלו הספר שונה ממרבית המחקרים שהתפרסמו עד היום על תולדות יהודי גרמניה, שעסקו בעיקר באישים בולטים ובתנועות פוליטיות, רעיוניות ודתיות והתמקדו בשכבות האליטה. הספר עוסק בפרק זמן המתאפיין ברובו בעלייתם ההדרגתית של היהודים מקבוצה מנודה לאזרחים אמידים בני המעמד הבורגני, וסופו בשקיעתם הטרגית של החיים היהודיים ובחיסולם במהלך שנות השלטון הנאצי. הספר גם בא לברר, על בסיס תיעוד אישי וקהילתי עשיר, כיצד השפיעו תהליכים אלה על עולמם של היחיד, המשפחה והקהילה.
קיום בעידן של תמורות, חיי יום-יום של היהודים בגרמניה 1945-1618
▲לראש  

הטיפול בניצולי שואה מזדקנים- מדריך יישומי לאנשי מקצוע
בעריכת פאולה דויד וסאנדי פלי
הוצאת מרכז בייקרסט לטיפול גריאטרי, אש"ל- האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל והמרכז לחקר ולימוד הזקנה החוג לגרונטולוגיה- אוניברסיטת חיפה, ‏2008

כרבע מיליון ניצולי שואה חיים בישראל, על פי אומדנים מעודכנים לסוף שנת 2006. הם מהווים כ-36 אחוזים מבני השישים וחמש ומעלה. יתר על כן, ניצולי השואה מבוגרים יותר מכלל הזקנים בארץ, ושיעור בני ה-80 ומעלה ביניהם עומד על 37 אחוזים. בקרב אנשי מקצוע קיימת תמימות דעים כי להזדקנות של ניצולי שואה יש מאפיינים מיוחדים והטיפול בהם מעמיד בפני אנשי המקצוע, בפני המטפלים ובפני בני משפחותיהם אתגרים המחייבים התמודדות עם קשיים וצרכים רבים יותר. "הטיפול בניצולי שואה מזדקנים – מדריך יישומי לאנשי מקצוע" נועד בדיוק למטרה זו: להציע לאנשי מקצוע, למטפלים ולבני משפחה דרכים להתמודדות עם המצבים, הקשיים והצרכים המורכבים של הזקנים והזקנות, הנמצאים בטיפולם ובהשגחתם. זאת, על ידי הבנת המצוקות המיוחדות של ניצולי שואה, שמקורן, בין השאר, בזיכרונות מן העבר העולים בנסיבות בלתי צפויות ובטראומות ישנות המתעוררות מחדש בגיל הזיקנה, ומצטרפות לקשיים שכלל הזקנים חווים.
הטיפול בניצולי שואה מזדקנים- מדריך יישומי לאנשי מקצוע
▲לראש  

תיעוד והנצחה



נצר אחרון
מאת שלמה אבן
הוצאת יד ושם ומשרד הביטחון, ‏2008

ספר יזכור להנצחת חללי מערכות ישראל, ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון למשפחתם, שעלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא ונפלו במלחמה. חללי נצר אחרון הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחרים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אימי השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו על ידי הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרת או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי, שעלו לארץ בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.
נצר אחרון
▲לראש  

הסוף! - Das Ende!
בעריכת בלה גוטרמן ונינה שפרינגר-אהרוני
הוצאת יד ושם, 2008

אלבום התצלומים של שידלובייץ הוא מעשה ידיו של גרמני אלמוני שנקלע לשידלובייץ וצילם בה את המראות ואת ההתרחשויות שהיה עד להם. את התצלומים סידר לאחר מכן באלבום וליווה אותם בהסברים קצרים. מתצלומיהם של יהודי העיירה שצילם משתקפת עינו של הצלם הגרמני: עין אמפתית, הצופה בעניין במצבות המעוטרות שבבית הקברות היהודי, בסבלם של היהודים, בדמויות הנשים והילדים ובדרך שבה נלקחו מהם חייהם בידי בני עמו. הסוף!- שידלובייץ מבעד עיניו של צלם גרמני מציג את דפיו של האלבום המקורי. נוסף על כך הוגדלו 105 התצלומים, והם נפרסים לפני הקוראים במלוא עצמתם.
הסוף! - Das Ende!
▲לראש  

יהדות



שבטך ומשענתך
מאת הרב סיני אדלר
הוצאת גנזך קידוש ה', 2008

שלושים שנה לאחר פרסום ספרו "בגיא צלמות" מגיש הרב סיני אדלר לקט מהרהוריו בשאלות אמונה בעת השואה ואחריה. העדות מכלי ראשון, כשהיא משולבת בפרקי הגות, מהווה יצירה ייחודית, הכתובה מנקודת מבטו של איש אמונה ותלמיד חכם ידוע. הסיפורים המובאים בספר "בגיא צלמות" מסודרים לפי סדר אירועיהם, ואחריהם מופיעים פרקי המחשבה. בחוברת זו הסיפורים מופיעים לפי הנושאים השונים, ודברי המחשבה שזורים בתוך הסיפורים. בראש החוברת הקדים המחבר שני פרקים בענייני אמונה, ובסופו סיים בשני פרקים שאמורים להיות הלקחים המעשיים.
שבטך ומשענתך
▲לראש  

דם ואש ותימרות עשן
בעריכת איתמר לוין
הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד, 2008

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח עודדו במשך אלפי שנים את רוחם של היהודים בשעותיהם הקשות, והם קיימו את מצוות החג אפילו כאשר הדבר היה כרוך בסכנה. גם במהלך השואה עסקו רבנים, אדמו"רים, תלמידי חכמים, סופרים ופשוטי עם בפרשנות להגדה וחיפשו את משמעויותיה האקטואליות לזמן הנורא שבו חיו. הם השקיעו מאמצים כבירים בקיום זכר, ולו סמלי, לחג החירות. בתנאים של רעב ואיום, סיכנו רבים את חייהם ונמנעו מאכילת חמץ. הגדת דם ואש ותימרות עשן היא אוסף של קטעי פרשנות שנכתבו ונאמרו בכל רחבי אירופה במהלך השואה, בתוספת עדויות ותמונות על שמירת דיני הפסח ומנהגיו תחת המשטר הנאצי. לצידם של כל אלו מובאים צילומים של הגדות נדירות שנכתבו בכתב יד במשך השואה.
דם ואש ותימרות עשן
▲לראש  

ספרות



בואי הרוח
מאת חיים סבתו
הוצאת ידיעות אחרונות –ספרי חמד, 2008

בואי הרוח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית מזמיל, הלוא היא קריית- יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב: משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרש לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעה דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד. את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין, כפי שהוא עולה מזיכרונם של הילד המצרי, הוא המספר המבוגר, והמבוגר ההונגרי, הוא הילד שעלה מן השריפה הגדולה ועכשיו עסוק בהתחדשות ובתחייה. שלושה פקדונות נותן פרקש בידי חברו הילד, ושלושתם נשמרים וחוזרים. ועל סידור התפילה המיוחד- הפיקדון האחרון- אומר פרקש: "אבא עבר עם הסידור מלחמה אחת נוראה, ואני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה", וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, תם המעגל שהתחיל, כביכול, בתמימות: "שיכנו אותנו יחד בבית מזמיל".
בואי הרוח
▲לראש  

האיש שקנה ימי הולדת
מאת אדולפו גרסיה אורטגה
הוצאת אבן חושן, 2007

גרסיה אורטגה בודה ברומן זה את חייו הלא-ממומשים של הורבינק, ילד יהודי המוזכר בספרו של פרימו לוי "ההפוגה". הורבינק, שמת באושוויץ והוא בן שלוש, הפך לסמל של מאות אלפי ילדים. דרך ההתייחסות לגורלו מביא הסופר את סיפורם של כל אותם ילדים שגורלם לא שפר עליהם ואין מי שיזכור אותם אפילו בשמם. המספר, גבר ספרדי שאימי השואה הותירו בו רושם בל יימחה עוד מילדות, מחליט לנסוע לאושוויץ בגפו כדי להתחקות אחר חייו ובעיקר אחר מותו של הורבינק, ולהתייחד עם זכרו. תאונת דרכים קוטעת את תוכניותיו, והוא נאלץ להתאשפז בבית חולים בפרנקפורט. ממיטתו הוא נאלץ להשלים את מסעו לאושוויץ בעיני רוחו. מסעו הוא גם מסע בזמן, אל לב-ליבה של אירופה בתקופה האפלה ביותר בהיסטוריה שלה, במטרה להשלים את סיפור חייו של הורבינק הקטן, להצילו מגורלו, להעניק לו עתיד וחיים, או בלשונו: "לקנות לו ימי הולדת כדי שיוסיף להתקיים".
האיש שקנה ימי הולדת
▲לראש  

נוטות החסד*
מאת ג'ונתן ליטל
הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2008

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע. נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד עם הופעתה זכתה לתשבחות הקוראים והביקורת, כמו גם להשוואות בין ליטל לבין סופרים כמו טולסטוי ודוסטויבסקי.נוטות החסד זכה בפרס גונקור ובפרס האקדמיה הצרפתית. *אל הספר מתלווה הספר "נוטות החסד – הפולמוס", שהוא קובץ מאמרים וראיונות על הספר, ופניות של הסופר למתרגמים.
*אל הספר מתלווה הספר "נוטות החסד – הפולמוס", שהוא קובץ מאמרים וראיונות על הספר, ופניות של הסופר למתרגמים.
נוטות החסד
▲לראש  

האבודים
מאת דניאל מנדלסון
הוצאת ספרי עלית הגג וידיעות אחרונות, 2008

דניאל מנדלסון פותח את ספרו בזיכרון מילדותו: כשהיה כבן שש או שבע והיה נכנס לחדר, היו אנשים מסוימים ממשפחתו מתחילים לבכות. על פי זכרונו היו בחדר הרבה ליחשושים, סודיות ומועקה. בעקבות זיכרון ילדות זה יצא מנדלסון למסע ארוך בחיפוש אחר הסיבה והנסיבות שהביאו לסיטואציה זו, מסע פנימי וחיצוני שתולדותיו מתוארות בספר זה. המסע אליו יצא מנדלסון הוא מסע בעקבות קורות בני משפחתו – אחי סבו, רעייתו ובנותיו – בשואה. המסע שנפרש על פני ארבע יבשות ואין ספור התכתבויות, שיחות ופגישות, כמו גם קריאה, עיון וסקירת ספרים ומסמכים, מוביל את הכותב לגילויים מפתיעים ולתובנות מעמיקות ומעוררות למחשבה.
האבודים
▲לראש  

וינה
מאת אווה מנסה
הוצאת מטר, 2008

דודה יהודייה למחצה, שנישאת למנהל בנק קתולי, עונדת על צווארה צלב ענקי, ובשנות המלחמה מתכחשת למוצאה ולקרוביה שגורלם שפר עליהם פחות מגורלה. סבא בעל עבר פלילי וקסם אישי של גנגסטר מהסרטים, שניצל משליחה לטרייזנשטט בזכות נישואיו לנוצרייה, ועובר את שנות המלחמה בעבודות כפייה בווינה. אבא שנשלח ב"קינדר טרנספורט" ללונדון וחוזר לווינה כשחקן כדורגל מצטיין, בלי לדעת מילה בגרמנית. דוד שנעצר בלונדון כנתין של מדינת אויב ומסיים את המלחמה כקצין בצבא הבריטי. אמא נוצרייה מפומרניה, שאינה יודעת אם היא פולנייה או גרמנייה או אוסטרית, וכשבעלה לעתיד אומר לה שהוא מוֹזַאִי, בן דת משה, היא חושבת שזה שם של מחלה. ושפע של אחים, בני-דודים, חצאי אחים וחצאי בני-דודים. בני המשפחה משתוקקים לחזור לשורשיהם היהודים אך מגלים כי מה שהספיק לנאצים כדי לשגר אנשים אל מחנות ההשמדה אין בו די לאנשי הקהילה היהודית של וינה, שדוחים אותם בטענה שהם אינם יהודים כשרים. בספר מעורר מחשבה ומצחיק עד דמעות מביאה אווה מנסה לקוראים את קורותיה של משפחה וינאית אחת, ששאלת הזהות הסבוכה שלהם מעסיקה את בניה בלי סוף. שם הספר Vienna באנגלית, ולא Wien בגרמנית, מעיד אף הוא על בעייתיות זו. האירועים המשפחתיים הקשים נשזרים באינספור אנקדוטות משעשעות, ומתארים למעשה את עולמם של יהודי וינה במאה העשרים. אלה אנשים בשר ודם, עם יצרים, עם חולשות ועם צלקות, שאיתן הם מתמודדים עם הרבה הומור.
וינה
▲לראש  

שהכול יהיה מסודר
מאת עליזה הרט
הוצאת ספריית מעריב, 2008

ילדה בת חמישים ושמונה יוצאת למסע אל סבה שלא הכירה מעולם בעקבות העדות היחידה שנותרה ממנו: המכתבים שכתב לילדיו, שהצליחו להימלט מגרמניה הנאצית לארץ ישראל, פלשתינה של אז. במכתבים הנפרסים בין השנים 1935-1939 כותב הסבא על הטרדות יומיומיות ועל חיי השיגרה, הממשיכים להתנהל בתוך התופת, אך בין השורות המצונזרות נשמעות החרדה, הזעקה המאופקת והקריאה לעזרה. עד שמפסיקים המכתבים. דרך המכתבים נפגשת הנכדה לראשונה עם הסב בין למשפחה גרמנית קתולית שהתגייר והפך ליהודי מאמין. בשתי וערב היא אורגת מחדש את סיפור חייו ואת החלטותיו האמיצות בחייהם הסבוכים של הוריה, של דודתה שגידלה אותה ושל חייה שלה. המארג המשפחתי מוביל לתפניות הרות גורל שהם תוצאותיהם של כל אלה. מכתביו של הסבא אותנטיים לחלוטין והם מובאים כאן מתורגמים בידי נכדתו שערכה את המסע וכתבה את הספר ביד עדינה בגילוי לב ובלשון מדויקת ונקייה. הכול קרה והכול מסודר.
שהכול יהיה מסודר
▲לראש  

אלה שמצילים אותנו
מאת ג'נה בלום
הוצאת כנרת זמורה ביתן-דביר, 2008

במשך חמישים שנה סירבה אמה של טרודי, אנה, לדבר על חייה בגרמניה במלחמת העולם השנייה. טרודי היתה רק בת שלוש שהיא ואמה שוחררו בשנת 1945 על ידי חייל אמריקני ועברו לגור איתו במינסוטה. ברשותה של טרודי רק רמז אחד לעבר: תמונה משפחתית שבה מופיעים אנה, טרודי וקצין נאצי, האוברשטורמפיהרר של בוכנוואלד. רדופת אשמה על מורשתה, פותחת טרודי, כעת דוקטור להיסטוריה גרמנית, בחקירה מעמיקה של העבר. "אלה שמצילים אותנו" משלב סיפור אהבה יצרי כמו אבוד מראש. אולם מעל כל אלה זהו ניתוח מעמיק של אחד הרגשות החבויים והמסתוריים ביותר-הבושה.
אלה שמצילים אותנו
▲לראש  

זכרונות, יומנים ומכתבים



אדזי'ה יקירתי
בעריכת סרז' רודגולד
הוצאת יד ושם, 2008

במאי 1941 נעצר מרדכי רוטגולד ונכלא במחנה בון-לה-רולאנד שבדרום צרפת. בפריז נותרו אשתו אדז'יה וחמשת ילדיהם. במשך למעלה משנה ניהלה המשפחה חליפת מכתבים יומיומית כמעט, אשר מתארים את חיי היומיום במחנה, את געגועיו ואהבתו לאשתו ולילדיו כמו גם את האופטימיות הבלתי נלאית שלו. במכתבי הילדים באים לידי ביטוי הגעגועים והעצב לצד שמחת חיים ילדותית תמימה. ביוני 1942 נשלח מרדכי לאושוויץ ונספה שם. אדז'יה והילדים ניצלו הודות לעזרתם של שכנים צרפתים שהחביאו אותם והבריחו אותם לדרום צרפת.
אדזי'ה יקירתי
▲לראש  

הימים אינם חולפים ברגע, ילדות אבודה בטרנסניסטריה
מאת טובה למברגר (שנפ)
הוצאת יד ושם 2008

טובה למברגר (שנפ) הייתה נערה כשגורשה בידי הרומנים עם משפחתה מעירה רדאוץ אל טרנסניסטריה. מזלה שפר עליה והיא שרדה, אבל היא אבדה את הוריה, אחיה ואחותה ועמם גם את נעוריה. אלה אבדו לעולמים ברעב, במחלות, ובהשפלה שהיו מנת חלקם של היהודים בגטאות טרנסניסטריה. לאחר המלחמה לא תמו תלאותיה של טובה. ברומניה של לאחר המלחמה היא נאבקת בכל כוחה להשתחרר מן הבדידות, תחושת האובדן והעצב ולהשיב לעצמה את חדוות החיים ואת התקווה. טובה אינה מצליחה להשתקם ברומניה ומחליטה לעלות לארץ-ישראל ולבנות בה חיים חדשים.סמוך לקום המדינה עלתה טובה לארץ-ישראל, נישאה והקימה משפחה. אולם עברה לא מניח לה והיא שבה למחוזות ילדותה ב1978 וב2007. סיפורה נכתב בעקבות ביקוריה אלה ברומניה ובטרנסניסטריה וגילוי עקבותיו של אחיה הנעדר.
הימים אינם חולפים ברגע, ילדות אבודה בטרנסניסטריה
▲לראש  

נערה ושמה רנה - בריחה בזהות בדויה על פני אירופה הכבושה סיפור אמיתי
מאת רות עוזרד
הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 2006

רות שיץ היתה בת שלוש עשרה כשנלקח אביה מבית המשפחה בברלין באוקטובר 1938. עשרות שנים מאוחר יותר היא מספרת את סיפור מנוסתה על פני אירופה: החל בהימלטות עם אחותה לבלגיה; משם לצרפת,שבה היא מצטרפת למחתרת היהודית ופועלת להצלתם של יהודים תחת זהות בדויה; ועד לבריחה לספרד דרך הרי הפירנאים, ועלייתה לארץ ישראל עוד בטרם נסתיימה המלחמה. נערה ושמה רנה, כמו הזיכרון האנושי, הולך קדימה ואחרוה בזמן , מצייר פרטים קטנים וגדולים במציאות שנחוותה, ומאפשר הצצה להוויה רחבה של אותם ימים נוראים. זהו סיפור הישרדות הרווי תעצומות נפש, תושייה, אומץ לב ואחווה כמו גם כאב, בדידות והתבגרות טרם זמנה.
נערה ושמה רנה - בריחה בזהות בדויה על פני אירופה הכבושה סיפור אמיתי
▲לראש  

ילדה משם
מאת חוה ניסימוב
הוצאת מקטרת, 2007

הספר "ילדה משם" פרי עטה של חוה ניסימוב המלווה באיוריה של עפרה עמית, הוא למעשה חוויה אמנותית. הסיפורים הקצרצרים הם רסיסי זיכרונותיה של ילדה שגדלה בצלן של מלחמה ורדיפה. השפה הרזה והמעודנת מתארת מציאות קשה ומנוכרת ומלווה באיורים המשלימים את האווירה הקודרת, דמוית החלום. המילים והאיורים יחדיו בונים חווית התבוננות מיוחדת במינה. המסע נפתח בתינוקת קטנה המתכסה בסיד כשמתפוצצת פצצה בסמוך. "אמי לא יודעת אם אני חיה או מתה. היא עולה איתי לדירה בזמן ההפצצה, ממלאת את האמבטיה וטובלת את כולי במים הקרים. מיד אני מתחילה להניע ידיים ורגליים. אני מחייכת...". זהו סיפורה של "התינוקת הלבנה" שנולדה לעולם בלתי אפשרי וחסר חוקים. זוהי עלילת ילדות שבה המילה "מחבואים" היא מציאות חיים ולא משחק, והמילה "אימא" היא מותרות וגעגוע.
ילדה משם
▲לראש  

ילדים ונוער



אניגמה - סוד הצופן הגורלי
מאת אורה מורג
הוצאת משכל (מהוצאתן של ידיעות אחרונות וספרי חמד), 2007

שום דבר בתשבץ ההיגיון המורכב שהחל רמי לפתור לא רמז על כך שחייו עומדים להשתנות. הוא כתב את הפתרון ושלח אותו למערכת העיתון. מכאן ואילך- הכל קרה במהירות. שרשרת של מאורעות שלפה אותו מביתו, בבת גלים של ימי המנדט הבריטי, טרם קום המדינה, וטלטלה אותו אל עיירה קטנה באנגליה, שם נטל חלק במבצע חשאי שיחרוץ את גורלה של מלחמת העולם השנייה, ואולי אף יקצר אותה ויציל על ידי כך רבבות יהודים מהשמדה... "אניגמה" הוא עוד ספר בסדרה ההיסטורית לנוער, פרי עטה של אורה מורג. הוא מתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה, ומגולל את סיפורם הדרמטי של מפצחי מכונות הצופן הגרמניות שכונו "אניגמה". את גבורתם של צנחנים ארץ-ישראלים שחדרו אל מעבר לקווי האויב הנאצי, ואת הפלישה הבריטית-אמריקאית לאירופה. הצעד הראשון לקראת שחרורה של היבשת- וכל זה מבעד לעיניו של נער ארץ-ישראלי. בתוך כל המאורעות הללו חווה רמי, גיבור הספר, גם תהליכים של התבגרות: הצלחות ראשונות, אכזבות ראשונות וגם - אהבה ראשונה.
אניגמה - סוד הצופן הגורלי
▲לראש  

הפנים שפרצו מהדף
מאת אורה מורג
הוצאת משכל (מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד), 2007

האדמה בערה מתחת לרגליו של אריך האופטמן, מפקד זוטר במחנה ריכוז: גרמניה הובסה במלחמה, היטלר התאבד בבונקר שלו והאמריקאים יוצאים למצוד אחר פושעים נאצים. מפקדיו של האופטמן הכינו להם מבעוד מועד דרכי מילוט, אך לקצינים הזוטרים ולחיילים הפשוטים-אין לאן לברוח.... במצוקתו, הוגה האופטמן רעיון בלתי שיגרתי: הוא מצטייד יחד עם אשתו ובנו במסמכי משפחה יהודית שהושמדה, מצטרף לספינת מעפילים ועולה בזהות גנובה לארץ ישראל. החיים בארץ החמה והענייה קשים, אך נראה כי ההימור עולה יפה. האופטמן עובד בנמל חיפה, בנו בן ה-12, הלמוט, נקלט בבית ספר ובתנועות הנוער, ולמשך זמן מה המשפחה חשה בטוחה ומוגנת. אך יום אחד, במהלך הפגנה נגד המנדט הבריטי, נתקל אריך לפתע בזוג עיני ילדה קטנה, הנועצות בו מבט ארוך וקשה...
זהו ספר נוסף בסדרת ספרי המתח ההיסטוריים של אורה מורג. הפעם מתרחש הסיפור על רקע מאבק היישוב היהודי בארץ ישראל לקבלת עצמאות [1945-1948] העלייה הבלתי לגאלית והמסוכנת של מעפילים לארץ ישראל, ההצבעה באו"ם על חלוקת הארץ ועוד אירועים משולבים בעלילת המתח, עד לשיא שבו מכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
הפנים שפרצו מהדף
▲לראש  

English



On Germans and Jews under the Nazi Regime
Edited by Moshe Zimmermann
Published by The Hebrew University of Jerusalem and the Richard Koebner Minerva Center for German History, 2008.

The unique volume, which is sure to engage the attention of both scholars and the general public, is an unparalleled cross-generational and international dialogue among eminent historians about three central aspects of the unfathomable enigma of the holocaust. In the first section, beyond a seminal overview of sixty years of research, the writers reflect on historiography and historical thought ranging from contemporaries of the third Reich to the ongoing discussion about the controversial role post-war West German historians played in Holocaust research. This is followed by a section focusing on social Anti-Semitism follows this anti-Semitism until the 1950s and the German public’s awareness of the Holocaust, including the posture of the German Resistance Movement. The third major theme is the Jewish society, from its initial attempts to develop new forms of societal life under the Nazi regime until the brink of annihilation during the mass deportation from the Warsaw Ghetto to Treblinka. The concluding chapter sheds light on the unresolved tension between reflective personal memory and impersonal historical research of this dark period history.
On Germans and Jews under the Nazi Regime  
▲top

The Call of Memory: A Teacher’s Guide
Edited by Keren Shawn and Keren Goldfrad
Published by Ben Yehuda Press, 2008

Developed for use in high school, college, and graduate studies. The call of memory: learning about the holocaust through narrative: a teacher’s guide is a classroom- tested practical, and highly readable resource, a companion to the call of memory: an anthology. The guide offers 43 essays in 10 units of study. University professors from Israel, the United States, and Australia provide detailed literary analyses of each narrative in the anthology, while American master teachers detail their experiences in teaching these stories in inner-city and suburban public schools, catholic schools, orthodox Jewish yeshivot, supplemental schools, and informal educational settings. Geared to stats standards are goals and objectives, vocabulary, classroom activities, discussion and journal prompts, writing rubrics, assessment advice, and extensive print and Internet citations for research and individualized instruction. Immediately useful suggestions make the stories under discussion accessible to learners of all backgrounds.
The Call of Memory: A Teacher’s Guide  
▲top

The Rise and Fall of the Jewish Communities in Poland
and Their Relics Today 
(Vol 1: District Bialystok. Vol. 2: District Lublin)
By Arnon Rubin
Printed by the Tel-Aviv University Press, 2007

This book contains important information Regarding the Jewish communities in Poland and is important to anyone interested in the Jewish History of Poland. The two volumes contain up-to-date survey of Jewish graveyard and synagogues of Poland, as well as many historical details regarding the Jewish communities themselves.
The Rise and Fall of the Jewish Communities in Poland  
▲top

Spanish



Déjalo, ya volveremos
De Esther Bendahan
Editorial Seix Barreal, 2006

Reina es una niña de familia judía que vive en Tetuán en un momento en que los sefarditas del norte de Marruecos padecen el acoso y la tensión social. A sus siete años, su mundo se deshace en un ambiente de creciente hostilidad, y ella se convierte en espectadora inocente de los secretos de la familia y del peligro que les acecha, incapaz de interpretar la gravedad y consecuencias de los conflictos entre dos culturas. Déjalo, ya volveremos es el relato de un proceso de marginación visto por una niña observadora y reflexiva. El juego del pasaporte falso, que consiste en inventar las vidas de los pasajeros del histórico Pisces, un barco car-gado de exiliados cuyo hundimiento marca la memoria sefardí, le permite adentrarse mediante la ficción en el difícil mundo de los adultos, poner palabras a la repentina huida de su familia y de su pueblo a España. Al más puro estilo de Kenizé Mourad en De parte de la princesa muerta, Esther Bendahan recrea desde un tiempo que se desvanece, el de la infancia, la desintegración de un mundo irrepetible. Hábil dosificadora de silencios, dueña de un estilo sensual y evocativo a un tiempo, Bendahan narra por primera vez el exilio de una familia sefardí en España en un relato que mantiene una gran tensión narrativa a fuerza de contrastes.
Déjalo, ya volveremos  
▲top

Los muertos perdidos. Una memoria de familia
De Lisa Appignanesi
Editorial Peninsula, 2007

Mientras su madre se sumía en las tinieblas de la vejez, Lisa Appignanesi comenzó percatarse de qué poco sabía sobre la realidad contenida en las historias que había oído desde su infancia. Ella había rehuido los relatos de sus padres sobre la Polonia en guerra, pero ahora se proponía averiguar la verdad. En su búsqueda se desplazó a Varsovia, imaginando y reviviendo un pasado que jamás conoció. Este es el conmovedor relato jamás contado de los judíos que sobrevivieron fuera de los campos, pero es también un viaje de descubrimiento personal para la autora, unas memorias de familia sobre los ritos de iniciación que encierran la emigración, la infancia y crecer como un extraño en una comunidad cerrada.
Los muertos perdidos. Una memoria de familia  
▲top

En torno a los límites de la representación
El nazismo y la solución final
De Saúl Friedlander
Editorial Universidad Nacional De Quilmes, 2007

Este libro contiene una recopilación de las conferencias dictadas en el ciclo "El nazismo y la ‘solución final’: en los límites de la representación", realizado en Los Ángeles, en 1990, y organizado por Saul Friedlander. El eje de los trabajos es la discusión sobre los límites posibles para todo intento de representar el problema de la Shoá y del sufrimiento humano en general. Escriben: Saul Friedlander, Christopher R. Browning, Hayden White, Perry Anderson, Amos Funkenstein, Carlo Ginzburg, Martin Jay, Dominick LaCapra, Dan Diner, Eric L. Santner, Vincent P. Pecora, Sande Cohen, Mario Biagioli, Anton Kaes, Yael S. Feldman, John Felstiner, Sidra DeKoven Ezrahi, Peter Haidu y Berel Lang.
En torno a los límites de la representación 
▲top

Paradero Desconocido
De Kressmann Taylor
Editorial RBA Libros, 2001

Este libro publicado por primera vez en 1938 cuenta la historia de dos amigos y socios que viven en California, Martin Schulse, alemán, y Max Eisentein, un judío estadounidense. En 1932, Martin decide volver a Alemania, empieza a partir de ese momento un intercambio de cartas en las que enseguida se descubre el cambio de valores que sufre Martin por su acercamiento a la situación política de Alemania. Incisivo, visionario y con un final imprevisible. Paradero Desconocido, es una historia escrita sin complacencia ni demagogia que describe la tragedia íntima y colectiva de la Alemania nazi.
Paradero Desconocido  
▲top

Ravensbruck: el infierno de las mujeres
De Armengou Montse y Belis Ricard
Editorial Belacqua de Ediciones y Ublicaciones, S.L., 2008

Trece mujeres recuerdan sus vivencias en el campo de concentración de Ravensbrück, el único que el régimen de Hitler destinó exclusivamente a mujeres y niños. Entre ellas destacan poderosamente las voces de algunas mujeres españolas, como Mercedes Núñez y Neus Catalá, que han dedicado su vida a luchar con coraje y obstinación contra el horror nazi, el de ayer y el de sus formas de hoy. Lo que se vivió en Ravensbrüek hizo del campo un auténtico infierno: humillaciones, deshumanización, hambre, espantosos experimentos médicos... Allí murieron más de 92.000 personas. Las mujeres eran agrupadas y clasificadas según su «delito»: políticas, lesbianas, delincuentes comunes, gitanas, judías, testigos de Jehová, republicanas españolas, madres solteras... Por otro lado, la industria alemana -como Siemenslas explotó hasta la muerte, obligándolas a trabajar sin descanso.
Ravensbruck: el infierno de las mujeres  
▲top

Un niño afortunado
De Thomas Buergenthal
Editorial Plataforma, 2008

A los diez años ya había sobrevivido a dos guetos, el campo de exterminio de Auschwitz y el de Sachsenhausen, y a la terrible "marcha de la muerte" de 1945. El número tatuado en su brazo B-2930 forma parte de su vida. "No me quiero borrar el número. Nunca quise. Es parte de mi vida, es mi identidad." La vida de Thomas Buergenthal, "el juez que fue víctima", ha sido un duro camino desde que nació en 1934, de padres judíos alemanes, hasta convertirse en juez de la Corte Internacional de Justicia en el año 2000. Entre estas dos fechas, sobrevivió a los campos nazis, se educó en Estados Unidos y se dedicó al derecho internacional y a la defensa de los derechos humanos. Su autobiografía es un claro homenaje a las poderosas palabras de su padre: "No desesperar bajo ningún concepto". El pequeño Buergenthal hace suyas estas palabras y conserva, con inmensa voluntad de sobrevivir, su vida y sus principios, sin sucumbir a la tentación del odio ni al cinismo. Los campos de exterminio no sólo no lo quebraron, sino que lo convirtieron en una persona que buscará siempre la justicia y el respeto de los derechos humanos. Un niño afortunado es una obra de una humanidad, lucidez, ternura y tolerancia excepcionales. Sus reflexiones sobre las circunstancias que permitieron su supervivencia son de una calidad humana extraordinaria.
Un niño afortunado 
▲top

כל הזכויות שמורות © 2008 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה