ערכה שלמה ליצירת מרחב לימודי בבית הספר
מוקד דת וקהילה

רקע

הנאצים ניסו להשפיל את היהודים ולפגוע ביכולתם לקיים את אורח חייהם היהודי. לא פעם הטילו הנאצים במכוון הגבלות על קיום תפילות, ציון חגים וטקסים יהודיים ואף פגעו במכוון בסמלים דתיים ותרבותיים מרכזיים ביהדות. גם נסיבות החיים הקשות שנוצרו בגטאות צמצמו את היכולת לשמור על מצוות הדת, ויהודים מאמינים רבים, אשר שאפו להמשיך ולקיים אורח חיים דתי, מצאו עצמם עומדים מול דילמות ערכיות קשות.
למרות האיסורים והקשיים, יהודים רבים המשיכו לנסות ולשמור על מסגרת חיים יהודית, במציאות של הגטאות. פעמים רבות היה כרוך הדבר בסיכון עצמי ובמחיר אישי כבד.

מטרות המוקד:

• לבחון באילו דרכים ניסו היהודים לשמור על צביון חיים יהודי, למרות הקשיים והסיכונים שהיו פעמים רבות כרוכים בכך?

• לבדוק, האם הניסיון לשמור על הזהות היהודית על רקע המגמה הנאצית לפגוע בחיים היהודים, הוא ביטוי להתנגדות לנאצים?

• עד כמה מהווה הניסיון לשימור החיים היהודיים  שמירה על "צלם אנוש" תחת האיום/צל המוות?

מה במוקד:

v     10 עדויות

v     11  תמונות

v     16 כרטיסי מושגים מתוך תוכנית 100 המושגים

v     10 דפי פעילות:

דפי פעילות 1-4  -  דפי פעילות בנושא ברית מילה
דפי פעילות 5-7 -  דפי פעילות בנושא בר מצווה
 2   דפי עדויות בנושא כשרות
 דף פעילות מספר 8 - דף פעילות "כשרות"

לעדויות לחצו כאן.
למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.
למושגים לחצו כאן.

מיומנות פתרון בעיות באופן מובנה

המודל האינטרדיספלינרי המובנה לפתרון בעיות פותח על ידי קבוצה בראשות פרופ' רובינסון מהמכון למחקר חינוכי באונטוריו
מודל זה מציע חמישה שלבים מובנים לפתרון בעיה:

1. ניסוח בעיה בצורה של שאלה

2. איסוף מידע – זיהוי מקורות המידע העשויים לסייע בפתרון הבעיה ובחינת הבעיה על כל היבטיה

3. מתוך מקורות המידע שנאספו- מתן פרשנות לבעיה באמצעות ארגון המידע שנאסף בטבלה, גרף או בדרך אחרת

4. עיבוד המידע - הסקת מסקנות על בסיס המידע המאורגן

5. דיווח בכתב או בעל פה

"תהליכים אנושיים לפתרון בעיות" מילר, קני ודרייק , תרגום ועיבוד שרה צחר.
מתוך: ישומים במיקוד , משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, ירושלים, תשנ"ג עמודים 6-17.

התלמידים מקבלים את שני דפי העדויות העוסקים בנושא הכשרות העדויות ואת דף הפעילות בנושא הכשרות.
לאחר קריאת  העדויות:

í   העשרת הידיעות בנושא הכשרות מתוך מקורות שונים

í   קריאת העדויות העוסקות בנושא הכשרות.

í   הגדרת הבעיה העולה מן המקורות באמצעות שאלה

í   העלאת אפשריות לפתרון השאלה שהועלתה בטבלה

í   בדיקת הפתרונות וניסוח הצעה לפתרון

í   דיווח למליאה על התהליך

מיומנות למידה שיתופית באמצעות ג'יקסו

שמה של מתודת הג'יקסו לקוח מהשפה האנגלית , ממשחק ההכרה ג'יקסו פאזל.
בתהליך הג'יקסו כל משתתף בקבוצה לומד חלק אחד של הנושא באופן מעמיק יותר מחבריו ובשיח משותף, כל אחד מחברי הקבוצה מציג לעמיתיו את הידע החדש שרכש בנושא .
המשתתפים בקבוצה , המכונה "קבוצת האם", מארגנים את הידע שרכשו החברים בה לתוצר ידע חדש בנושא .
מטרת התהליך היא לאפשר התמודדות עם ידע נרחב בזמן קצוב ולעודד אחריות ולמידה שיתופית.
במהלך הפעילות כל אחד מחברי קבוצת האם, שבחר נושא מסוים  פונה ללמוד עם עמיתים מקבוצות אם אחרות שבחרו אף הם באותו נושא , קבוצה זו מכונה "קבוצת מומחים".

שלבי הלמידה השיתופית באמצעות ג'יקסו  – כללי

1. בחלוקה המשתתפים ל"קבוצות אם". ומציגים בפני המשתתפים מהלך הפעילות בשיטת הג'יקסו, מטרתה ואת תחומי החקר בנושא הנבחר.
2. כל משתתף בוחר לעצמו נושא בו הוא מבקש להתמחות.
3. המשתתפים שבחרו נושאים מתחלקים לקבוצות מומחים: כל המשתתפים מקבוצות האם שבחרו באותו נושא יוצרים כעת "קבוצת מומחים" החוקרת יחד את אותו נושא.
4. המשתתפים מתרכזים שנית בקבוצות האם וכל אחד מהמשתתפים, בתורו,  מעשיר את עמיתיו בקבוצת האם בידע החדש שרכש.
5. כל קבוצת אם בונה  תוצר ידע חדש המורכב מפרטי הידע שרכשו חברי הקבוצה.

הצעה לפעילות

א. פעילות כללית במוקד:

1. לפני הכניסה למוקד מחלקים לכל תלמיד כרטיס מושג  מתוך תוכנית 100 המושגים, השייכים לנושא דת. 
במידה ומספר התלמידים רב ממספר הכרטיסים ניתן לצלם כל כרטיס פעמיים או לתת לכל זוג תלמידים - כרטיס מושג אחד.
2. בוחנים את הכרטיסים: כל תלמיד מקריא בקול את המושג שקבל ומסביר: מהי משמעותו בהיבט  עכשווי.
3. התלמידים מסיירים במוקד ומחפשים בין המוצגים השונים (תמונות ועדויות) מוצג  הקשור להגדרה הרשומה בכרטיסם, כאשר מוצאים- מניחים את הכרטיס ליד המוצג, לא מוצאים – מניחים את הכרטיס במרחב , לא ליד מוצג.
4. בעקבות התבוננות במוצגים ובעדויות - שואלים את התלמידים :
האם ניתן לחלק את המושגים לתחומים שונים? מבקשים מהם להעלות הצעות לקטגוריות ולמיין את המושגים לפיהן.

ב. כשרות

נושא הכשרות עלה בתקופה זו כשאלה והתעורר ביתר שאת ביחס לחולים, זקנים ילדים וילדות בעדויות בנושא הכשרות ניתן לטפל באמצעות שתי מיומנויות:

1. מיומנות פתרון בעיות באופן מובנה
2. מיומנות של ניתוח טקסט היסטורי (ראה הצעה לפעילות במוקד מסגרות חברתיות) בנושא המכתב שהוצא על ידי ועד הרבנים של לודג' בשנת 1941 כפסק הלכה שבו הובהר לאילו אנשים מותר לאכול בשר שאינו כשר משום פיקוח נפש. (המקור המתחיל במילים: "אל ראש היהודים בליצמנשטאדט [השם שנתנו הנאצים לעיר לודז'] כאן".)

ג. מעגל החיים היהודי

ממעגל החיים היהודי: ברית מילה, בר מצווה, נשואין, מוות בחנו להתמקד בשני מושגים להרחבה: ברית מילה ובר מצווה, בשל הרלוונטיות ללומדים.

ברית מילה
טקס ברית המילה חשוב ביותר במסגרת המשפחה. בני המשפחה המורחבת וההורים מקיימים טקס זה בו הם מכניסים את התינוק לברית עם אלוהיו, אך ניתן גם לייחס לכך משמעות נוספת. בקיום טקס הברית ישנה הכרה וקבלה של התינוק לחיק משפחתו, בזמן הברית נאמר לראשונה, קבל עם ועדה שמו של התינוק. את התינוק מחזיק בזמן הברית סנדק, שלאחר הטקס, נהוג, שאותו סנדק מברך את הסובבים, התינוק לבוש בבגדים נאים, שיראה כחתן הנכנס לחופה. כמו כן נהוג לעשות סעודה לכבוד הברית.
על  יסוד הפסוק "וחי בהם" ולא שימות בהם, שפירושו - קיום המצווה היא בתנאי שהאדם אינו עומד בסכנת חיים, הזהירו חכמי התלמוד וגם הפוסקים אחריהם שלא למול ילד אם יש חשש לחייו. הכוונה הייתה לחשש פיזי לחיי התינוק, ובמרבית המקרים מדובר במחלה כגון צהבת שבגינה דוחים את טקס ברית המילה עד שהתינוק בריא.
בתקופת השואה, עמד כל הורה בפני דילמה קשה בעצם הבאת ילדים לעולם. הקשיים הפיזיים שכללו תנאי תברואה קשים, מחסור באוכל מזין, רעב, עבודות כפייה ובעיקר חוסר הוודאות לגבי העתיד, הביאו לכך שבאופן טבעי לא הייתה ילודה רבה. היו מקומות בהן נאסר במפורש ע"י הגרמנים להביא ילדים לעולם משום שתינוקות ונשים בהריון נחשבו לנטל ולא יכלו לעבוד. למרות כל זאת נולדו תינוקות בתקופת השואה.

בכל מקרה, הדילמה האם לקיים את ברית המילה או לא, הייתה קיימת. ההחלטה לקיים את טקס ברית המילה לתינוקות אלו הייתה גורלית. קשה היה להסתיר ילדים נימולים או לתת אותם למשמרת אצל נוצרים, ברית המילה הפכה לעתים לאות קין. יחד עם זאת, להיות חלק מקולקטיב, חוליה בשרשרת העם היהודי. להיות חלק מעם היה צורך של אנשים, הבחירה לקיים את טקס ברית המילה ולשייך את התינוק לעם היהודי, לטוב ולרע, העניק תקווה שאכן תיתכן המשכיות, הן ברמה האישית והן ברמת העם. רבים חשו בתקופה זו שהעם היהודי עומד בפני כליון ולכן כל אישור לקיום יהודי היה מקור לנחמה. טקס ברית המילה נעשה בחגיגה משפחתית וקהילתית המסמלת את כניסתו של התינוק לחיק העם היהודי.
על מנת  לקיים טקסים כברית מילה, נדרשת מערכת קהילתית רחבה הדואגת לצרכים של המשפחה. אחת התופעות הראשונות והמשפילות של יהודים בזמן השואה, היא שבירת המסגרות הקהילתיות. חלה התפרקות גם בתא המשפחתי, במקרים רבים מכיוון שאב המשפחה נשלח לעבוד.
אין אנו יודעים כמה ילדים נולדו בתקופת השואה, ואין אנו יודעים כמה בריתות מילה נעשו בזמן זה. אין מקורות רבים בנושא זה, מכיוון שקיום הברית היה סיכון ונעשה פעמים רבות בסתר ללא תיעוד מפורט על כן. מצוות וטקסי מסורת רבים לא נעשו בתקופת השואה, מכיוון שנאסרו, מכיוון שלא היו תנאים לקיימם, ייתכן שבמקומות מסוימים נולדו ילדים ולא היה מוהל בנמצא, חשוב לזכור זאת במהלך העיסוק בנושא חשוב זה, שרב בו הלא נמצא והלא ידוע על הגלוי והמוכר.

הצעה  לפעילות:

v    מחלקים את התלמידים לזוגות , כל זוג מקבל דף פעילות (דפי פעילות 1-7) 4 דפי פעילות עוסקים בנושא ברית המלה ושלושה מדפי הפעילות עוסקים בנושא בר מצווה.

v  עם סיום המשימה בזוגות מתפצלים בני הזוג וכל שבעה זוגות יוצרים שתי קבוצות (כל אחד מבני הזוג מצטרף כעת לקבוצה חדשה.

v   בקבוצות מציג כל משתתף את תמצית הנושא בו עסק.

v   כל קבוצה מתבקשת להביע אמירה או שתיים שתייצגנה את מכלול התובנות שהועלו בהקשר של קיום המצוות

v   את האמירות  יש להציג באופן חזותי: הסמלה במחשב, באמצעות חומרים שונים דוגמת:חבלים, פלסטלינה, גומיות ....

v   חשוב להבהיר לתלמידים שבחירת החומר המייצג מסמלת את דרך ההתמודדות  (לדוגמא באמצעות גומיות ניתן להציג את הגמישות ביישום חלק מהמצוות)

את התוצרים מציגות הקבוצות במליאה.  

לעדויות לחצו כאן.
למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.
למושגים לחצו כאן.

▲ראש העמוד