חינוך - ערכה שלמה ליצירת סביבה חינוכית בבית הספר

מוקד תרבות ויצירה

רקע

למרות הניסיון הנאצי לשבור את רוח האדם, היו יהודים שהמשיכו ליצור תחת הדיכוי.
אמנים המשיכו לצייר בתנאים מחתרתיים, תוך סיכון חייהם ותוך ויתור על מעט המזון שלהם כדי להשיג דפים וצבעים. ילדים ומבוגרים רבים כתבו יומן אישי בו תיעדו את חייהם, מתוך תובנה היסטורית כי הם חיים בתקופה חסרת תקדים. הצגות תיאטרון הועלו בגטאות השונים בפני יושבי הגטאות, ועיתונות מחתרתית התפרסמה.
כיצד ניתן להבין את אותם האמנים והיוצרים אשר פעלו תוך סיכון עצמי, והיו מוכנים לוותר על מעט האוכל שהיה להם כדי להמשיך וליצור?
נראה כי הרוח האנושית הייתה חזקה מכל ניסיון לשבור אותה, ועצם תהליך היצירה נתן ליוצרים תקווה, אמונה וטעם לחייהם.

מטרות המוקד:

להאיר את המשפט האחרון בפיסקה הקודמת ולעורר את הלומדים לשאלות הבאות:

v כיצד הצליחו אמנים ליצור בתקופת השואה? במה היה כרוכה היצירה?

v להבין מה משמעותה של היצירה היהודית בגטאות תחת הכיבוש הנאצי?

v לבחון את השאלה שעלתה בגטאות: האם מוסרי ליצור ולצפות בתיאטרון במציאות של מוות יומיומי? על מה מעידה העובדה כי יהודים שאלו את עצמם שאלה זו?

מה במוקד:

v 17 תמונות

v 6 עדויות כתובות

v דף פעילות ניתוח טקסט חזותי

למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.

מיומנות אוריינות חזותית

טקסט חזותי (כגון: סרט, תמונות, קריקטורות, בולים, כרזות…) הוא אמצעי להעברת מסרים, רעיונות ורגשות של יוצר הטקסט. עוצמתו של הטקסט החזותי עבור הצופה היא רבה: "תמונה אחת שווה אלף מילים" .
את המסרים ניתן לעצב באמצעות צבע, קו, צורה חומר ומרקם נבחרים.
אוריינות חזותית היא היכולת "לקרוא" טקסט חזותי, לנהל "משא ומתן" עמו על מנת להבין את תכניו, מבנהו ומסריו.
מטרת פעילות זו היא לפתח בתלמידים את היכולת לקרוא טקסט חזותי המקרב אותם אל הנושא המדובר, להעניק כלים לפענוח את סמלים המיוצגים בטקסט באמצעות מרכיבי הקומפוזיציה (חבור אלמנטים וארגונם או סידורם/עיצובם) ולהבין באמצעותם את משמעותם של הסמלים והמסרים הבלתי מילוליים.

שלבי ניתוח של טקסט חזותי – כללי

1. התבוננות בטקסט החזותי, זיהוי הפרטים המופיעים בו ושיומם
2. "קריאה" מזווית אישית – מתן אפשרות למתבונן להעלות תחושותיו ורגשותיו לגבי הטקסט החזותי .
3. "קריאה" מזווית היסטורית אנתרופולוגית – הבנת המשמעויות שחושף הטקסט החזותי בהתייחס לסממני תרבות, מנהגים, אירועים של התקופה אותה הוא מייצג , שאלה חשובה: מה ניתן ללמוד מתוך הטקסט החזותי על מאפייני התקופה?
4. "קריאה" מזווית תקשורתית – מכיוון שמאחורי הטקסט החזותי עומד יוצר, מנסים בשלב זה להבין כיצד עוצב המסר של הטקסט החזותי: מהי זווית הראיה של היוצר? איזה רגע הוא בחר להנציח? ומדוע המסר עוצב כפי שעוצב?
5. "קריאה" מזווית ביקורתית – בשלב זה מנסים לזהות: האם קיימים מסרים סמויים החבויים בטקסט החזותי? האם ניתן היה להעביר את המסר גם בדרכים אחרות? ואם כן מדוע נבחרה הדרך המסויימת הזו ?

מעובד על פי: רחל שליטא "מסע אל העבר- הסטוריה חזותית" (1999)

מיומנות ניהול דיון מובנה באמצעות "שיח ושיג"

מעובד על פי אן סברסקי, "שיח ושיג -הדיון המובנה".
"שיח ושיג" הוא דיון מובנה בעל מסגרת ברורה ומוגדרת של נושא, זמן , סדר דיון , בעלי תפקידים וכללים מקובלים , שמטרתו ללבן סוגיות סבוכות ולבדוק עמדות בצורה המחייבת הכרעה.
נושא הדיון צריך להיות מוגדר בקצרה, ללא כפל משמעות.
את הנושא יש להגדיר כמשפט חיובי (לא כמשפט שלילה או משפט שאלה).
בדיון מוקצנים במכוון עמדות שני הצדדים וזאת על מנת להביא את משתתפי הדיון לשמוע את הדעה המנוגדת, לנתחה , ולנסח בצורה ברורה ומשכנעת את טיעוניהם .
בסוף הדיון מתקיימת הצבעה ואין נמנעים, רק תומכים ומתנגדים .
שיטה זו צמחה באוניברסיטאות קיימבריג' ואוקספורד באנגליה כדרך לארגון ויכוח מובנה של
הסטודנטים.
שיטה זו מייחסת חשיבות רבה להקשבה והקפדה על בחירת המילים.
מטרות הפעילות הם להבחין בין עיקר וטפל, עובדה ודעה , ללמוד לבסס דעות על עובדות ולפתח יכולת לנקוט עמדה ושיפוט כלפי אישיות/ תופעה/ אירוע.

הכנות לפני הפעילות:

פעילות ה"שיח ושיג" דורשת הכנה מדוקדקת של ארגון חלל הפעילות (על פי התרשים המצורף) והכנת ציוד.

הציוד הנדרש:

שעון עצר ופעמון ליושב הראש
כרטיסי הנחייה וכללים ליושב הראש והשופטים
דפים וכלי כתיבה
8 כרטיסי היגדים (יש לצלמם פעמיים , בשני צבעים)
בריסטול וטושים עבים

תרשים ארגון חלל הפעילות:

שולחן ליושב הראש

שולחן לשופט

דוכן נואם

כסאות למחצית הכיתה שנדרשה לבחור היגד שהם מסכימים לו

כסאות למחצית הכיתה שנדרשה לבחור היגד שהם מתנגדים לו

הצעה לפעילות:

א. בוחרים שלושה תלמידים לתפקידי: יושב-ראש ושני שופטים.
    יושב הראש והשופטים מקבלים כרטיסייה בה מוסברים תפקידיהם וכללי הפעילות.
    שאר חברי הכתה מתחלקים לשתי קבוצות שוות בגודלן.
ב. כל קבוצה מקבלת 8 כרטיסי היגדים (לכל קבוצה בצבע שונה).
ג. אחת מהקבוצות יוצאת מחוץ לכיתה על מנת שחבריה לא ישמעו את ההוראות הניתנות לחברי הקבוצה השניה.
ד. שתי הקבוצות, כל אחת במקום פעילותה, מפזרות את כרטיסי ההיגדים במרחב שלה, וקוראות את ההיגדים השונים.
    כל אחד מחברי הקבוצה, שנשארו בכיתה, מתבקש לבחור בהיגד שהוא מסכים לו יותר
    מכולם ועמו הוא מזדהה. תלמידים שבחרו באותו היגד - יוצרים קבוצה.
    כל אחד מחברי הקבוצה שיצאו מחוץ לכתה מתבקש לבחור היגד שהוא מתנגד לו.
    תלמידים שבחרו באותו היגד - יוצרים קבוצה. (יתכן ויישארו היגדים שלא נבחרו).
ו. חברי קבוצה שבחרו בהיגד מסוים, מקבלים דף וכלי כתיבה ובמשך כ- 10 דקות מנסחים את הטיעונים בעד ונגד ההיגד שבחרו, בהתאם לקבוצה ששייכים אליה.
    את הטיעונים מנסחים בכתב כדי שיקל עליהם להציגם בפני המליאה.
ז. הקבוצות מתרכזות למסגרת מליאה ויושבות במקום על פי תרשים ארגון הכיתה.
ח. יושב הראש מציג את הנושא לדיון ומגדיר את כללי הדיון הבאים:
    כללי דיון - "שיח ושיג":
     1. כל קבוצה מציגה את טיעוניה, בזמן שלא יעלה על שלוש דקות.
     2. הטיעונים יוצגו לסירוגין – פעם מציגה הקבוצה שבחרה היגד משכנע (שנראה לה) ופעם מציגה הקבוצה שבחרה היגד שאינו משכנע.
     3. לכל קבוצה יש זכות תגובה.
     4. הפעמון שבידי יושב הראש מציין שזמן הצגת הטיעון תם.
ט. לאחר שכל הקבוצות הציגו את טיעוניהן לפני המליאה, יכול כל תלמיד לשקול מחדש את בחירתו הראשונה ולבחור היגד אחר הנראה לו כעת.
     במידה ושינה את בחירתו, בהתאם לנימוק ששכנע אותו ביותר, יעבור לקבוצת אותו ההיגד.
י. יושב הראש ושני השופטים בודקים סביב איזה ההיגד התקבצה הקבוצה הגדולה ביותר ומכריזים על היגד זה כעל "ההיגד המוביל".
   כותבים את ההיגד באותיות גדולות על גבי הבריסטול או הלוח.
י"א. עורכים דיון מסכם בסוגיה שהועלתה לדיון.

כרטיס הנחייה ליושב הראש ולשופטים:

תפקידי יושב הראש

1. יושב הראש פותח את הדיון במליאה ומציג את הנושא לדיון ואת כלליו.
2. יושב הראש מנהל את הדיון – הוא קובע את סדר הצגת הטיעונים על ידי הקבוצות השונות, מקפיד על הזמן המוקצב לכל קבוצה לשטוח את טיעוניה באמצעות שעון העצר והפעמון ומאפשר זמן תגובה לכל קבוצה.
3. עם סיום הדיון, יושב הראש ושני השופטים קובעים מהו ההיגד שהוביל בדיון ורושמים אותו על גבי הבריסטול או הלוח.

תפקידי השופטים

1. על השופטים לסייע ליו"ר במילוי תפקידו, להאזין היטב לטיעונים המוצגים ולתשובות התלמידים.
2. עם סיום הדיון, יושב הראש יחד עם שני השופטים קובעים מהו ההיגד שהוביל בדיון ורושמים אותו על גבי הבריסטול או הלוח.

דיון מסכם

לאחר סיום הפעילות במליאה ובחירת "ההיגד המוביל" חשוב לקיים דיון מסכם.
הדיון המסכם יכול להיות במגוון נושאים דוגמת:
האם פעילות תרבותית במציאות של מוות יום יומית היא מוסרית?

ניתוח טקסט חזותי

לפני הכניסה למוקד המשתתפים מקבלים דף אישי – דף ניתוח טקסט חזותי. עם דף זה הם מסיירים במרחב.
1. כל תלמיד בוחר טקסט חזותי אליו הוא רוצה להתייחס מזהה ומגדיר את מרכיבי הקומפוזיציה – מחבר: קו , צבע, צורה, חומר, מרקם.
2. המשתתפים רושמים בדף את התחושות והרגשות העולות בו בעקבות התבוננותו בטקסט החזותי .
3. התייחסות למאפייני התקופה - מתוך הטקסט
4. הבנת המסרים אותם ניסה יוצר הטקסט החזותי להעביר ומדוע הוא עיצב כך את המסר?
5. בסיום, כל משתתף מציב את הדף שלו בצד הטקסט החזותי שבחר.
6. כל המשתתפים שבחרו באותו טקסט חזותי מתיישבים לידו ומציגים בקבוצה את הניתוח שלהם .
7. המשתתפים יוצרים סיכום קבוצתי :

הטקסט החזותי שבחרנו: _____________________________
המסר של הטקסט החזותי שלנו :________________________________________
המסר מובע באמצעות: ______________________________________________
השערה: משמעות היצירה עבור היוצר בתקופת הגטו
_______________________________________________________________

8. במליאה כל קבוצה מציגה את הטקסט החזותי שלה ואת הסיכום הקבוצתי שיצרו.

הווה ועתיד

חלק מהטקסטים החזותיים מציגים את ההוויה הקיומית של היהודים בגטו וחלקם מבטאים את התקוות השאיפות והמאווים לעתיד טוב יותר.
ניתן לראות, אפילו, טקסטים חזותיים של אותם יוצרים שעצבו שונה את היצירות שתיעדו את ההווה ואת היצירות שבטאו את העתיד הן מבחינת התוכן והן מבחינת מרכיבי הקומפוזיציה (בעיקר בצבעוניות וזאת בשל המחסור בחומרים ליצירה).

"תומי"
הספר "תומי" נכתב וצויר על־ידי אב לבנו לכבוד יום הולדתו השלישי, בגטו טרזין .
הספר מציג את קשיי ההתמודדות, החרדות והתקוות המלוות את האב בגידול בנו בגטו. הציורים בספר מלווים במלל ומציגים את סדר יומו של תומי, מספרים לו על העולם הגדול והחיים שמעבר לחומות הגטו.
בנוסף, עם שביב של תקווה, מופיעים ברכות ואיחולים לשנה הבאה.

יאן בורקה
יצירות של הצייר יאן בורקה צייר יהודי שנולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1924.
את הציורים שלפניכם צייר יאן בורקה בגטו טרייזנשטאט:

אירוס צהוב , טרזין 1942- 1945 צבע על נייר
שתי עגלות 1942-1945 , פחם על נייר
תפילה בעליית גג טרזין 1942-1945 עפרון על נייר

נוף הירח – פטר גינץ
פטר גינץ נולד בפראג ב - 1928, וכנער שהה במעון הילדים בטרזינשטאט.
פטר בלט בכשרון הכתיבה והציור שלו, וערך את העיתון לנוער "וודם" ("אנחנו מובילים").
הוא נרצח באושוויץ בסתיו 1944.
על התמונה:
נוף הירח הניבט מציורו של פטר מעיד לא רק על שאיפתו להגיע למקום שבו נראה ממרחק בטחון כדור הארץ המאיים על חייו, אלא בעיקר על נער שבנוסף לכל כישוריו האחרים הוא גם חוקר ומדען. עלם צעיר מלא באמונה האופטימית כי המדע קודם לכל, והוא-הוא אשר יביא את המזור לאנושות.

עוד על פטר גינץ:

http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_exhibitions/temp_heb_exhibitions/
temp_heb_exhibitions_no_childs_play_ginz.html

ולהרחבה על הקשר בין היוצר והאסטרונאוט הישראלי הראשון – אילן רמון ז"ל :

http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_search/index_heb_search.html

הצעה לפעילות

מחלקים את המשתתפים לקבוצות.
כל קבוצה מקבלת מיצירותיו של יאן בורקה או קטעים מספרו של תומי או את תמונתו של פטר גינץ "נוף הירח" .
ארבעה חצאי בריסטול
שני ניירות בגודל 10*10 ס"מ לכל משתתף רצוי בצבעים שונים
כלי כתיבה
צבעים
חומרים שונים : ניירות, עיתונים, קרטונים.....
דבק פלסטי או סלוטייפ

1. על גבי חצי בריסטול אחד רושמים הווה ועל גבי חצי בריסטול שני רושמים עתיד.
2. כל אחד מהמשתתפים מקבל שני דפי נייר קטנים, מתבונן ביצירות ורושם על על גבי אחד - את התייחסותו ליצירה המבטאת את ההוה וועל גבי השני את התייחסותו ליצירה המבטאת את העתיד.
3. את הרשמים של חברי הקבוצה מדביקים על גבי חצאי הבריסטולים במקומות המתאימים.
המשתתפים בוחנים את האמירות של כל חברי הקבוצה ומנסים למצוא מכנה משותף לכל האמירות.
4. אמירה קבוצתית:
לאחר שמצאו מכנה משותף להווה ולעתיד, מקבלים המשתתפים חצי בריסטול נוסף וחומרי יצירה ומעצבים את המסר לעתיד, כך שישקף את המסרים שהיוצרים העבירו ביצירותיהם.

למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.

▲ראש העמוד

מרכז פסג"ה תל אביב - יפו

מרכז פסג"ה מנח"י (מה"ד)