ערכה שלמה ליצירת מרחב לימודי בבית הספר
מוקד חיי משפחה

רקע

השואה הביאה לשבר במערכת המשפחתית המקובלת, כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ובתקופת הגטאות. גברים רבים נמלטו מזרחה, נחטפו לעבודות כפייה או גויסו לצבא הפולני , ומשפחות רבות נאלצו לתפקד ללא אב. האימהות והילדים לקחו על עצמם תפקידים שבעולם מסורתי מילאו האבות. המציאות שהלכה והתדרדרה עם הכניסה לגטאות, כללה צפיפות רבה, אבדן היכולת להתפרנס ואובדן מרבית מרכוש המשפחה, רעב, סניטציה גרועה ומחלות.
עם כל אלה נאלצה המשפחה היהודית להתמודד. הורים רבים איבדו את היכולת להגן על ילדיהם, לפרנס אותם ולהעניק להם את הצרכים הבסיסיים שלהם. ילדים רבים גילו כושר הסתגלות גדול יותר משל הוריהם, ולקחו על עצמם את פרנסת הבית, וכך ההורים הפכו להיות תלויים בילדיהם.
עם זאת, בתקופת הגטאות, כאשר עוד לא כל ההורים הופרדו מילדיהם והיו בני זוג שנשארו יחד,  היוותה המסגרת המשפחתית סוג של תמיכה ומשענת, שונה מזו שהייתה לפני השואה, אך משמעותית לרבים מהם. 

מטרות המוקד:

v לבחון כיצד השפיעו החיים בגטאות על המשפחה היהודית?

v לבחון אילו שינויים חלו בתפקידי הילדים בתקופת הגטאות?

v לבחון עד כמה, למרות השבר במבנה המשפחה, הצליחו משפחות לשמור על דפוסי התנהגות מקובלים במשפחה כמו בחיים שלפני המלחמה?

מה במוקד:

v     7 קטעי עדויות כתובים

v     10 תמונות

v     דפי פעילות:
דף פעילות מספר 1 - דף סיעור מוחות-  "כיצד מתמודדים עם קושי"
דף פעילות מספר 2 - דף "קשיים ודרכי התמודדות"
דף פעילות מספר 3 - דף מאגר כרטיסים "התמודדות עם קשיים"
דף פעילות מספר 4 - דף "התבגרות בתקופת השואה"
דף פעילות מספר 5 – דף "קיום יום-יומי של משפחה יהודית בגטו"

לעדויות לחצו כאן.

למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.

מיומנות סיעור מוחות

סיעור מוחות הוא תהליך בו מעלים המשתתפים באופן חופשי את כל התחושות, רגשות, מחשבות ורעיונות המתקשרים לנושא, רעיון,  בעיה שהועלתה.
מטרת התהליך היא לעודד ולפתח חשיבה במסגרת קבוצתית .
במהלך הפעילות מעלים המשתתפים באופן אסוציאטיבי רעיונות, הצעות, פתרונות, השערות בנושא שהוגדר.
רעיונות אלו מועלים כרעיונות ראשוניים, כמילים או משפטים קצרים. 
בשלב זה, כל רעיון מתקבל בברכה, ללא הערכה, שיפוט או מיון, אין לשלול הצעה שהועלתה על ידי חבר אחר בקבוצה,  גם אם אנו לא מסכימים או אנו חולקים עליו. אין לפתח דיון או ויכוח על רעיון זה או אחר. כל זאת במטרה לעודד פתיחות,לחולל חשיבה, להעלות ידע קודם בסכמות קוגניטיביות קיימות. בדרך זו ניתן גם לבחון מה ידוע, אם בכלל, לתלמידים על הנושא ואלו תפיסות נכונות או שגויות יש להם בעניין?

שלבי פעילות סיעור מוחות  – כללי

1. הצגת הנושא הנבחר במליאה או בקבוצות על גבי בריסטול או דף.
2. העלאת רעיונות,  רגשות, תחושות, מחשבות העולים באופן חופשי, בפרק זמן מוקצב ורישומם על גבי הבריסטול או הדף .
3. מיון הרעיונות שהועלו ל: עיקר/ טפל,  מתאימים/ לא מתאימים, רלוונטיים/לא רלוונטיים, תוך כדי דיון והתייחסות ביקורתית לדברים שהועלו.
4. קבלת החלטה/ פתרון/ תגובה מקובלת על המשתתפים, באמצעות שכנוע/ הצבעה/ דירוג.

מעובד מתוך: מתודופדיה- אנציקלופדיה למתודות הנחייה והפעלה , עורך ראשי פרופ' דב גולדנברג, ידיעות אחרונות, 2003.

הצעות לפעילות

א. כיצד מתמודדים עם קושי

1. בכניסה למוקד מחלקים לכל משתתף דף סיעור מוחות – "כיצד מתמודדים עם קושי"  (דף פעילות מספר 1)
2. כל משתתף רושם בדף זה את  התחושות, הרגשות, הרעיונות, הדגשים העולים בנושא התמודדות עם קושי, באופן חופשי.
3. במליאה, מציגים המשתתפים את שכתבו בדף האישי שלהם,  המנחה רושם אמירות אלו על גבי לוח או בריסטול גדול .
4. המנחה והתלמידים בוחנים את האמירות שעלו ומנסים להמשיגן בהכללות.
המנחה מאיר לתלמידיו כי : התמודדות עם קושי מזמנת חשיבה יצירתית. קרי:
ניתן להתמודד עם  קושי בשתי דרכים: 
האחת – להגדיר מחדש את המטרות והשנייה - לשנות את דרך ההתמודדות.

שלב ב'

1. מבקשים מהתלמידים להעלות השערות עם אילו קשיים נאלצה המשפחה היהודית להתמודד בזמן שהותה בגטו ?
2. מחלקים את המשתתפים לקבוצות של עד ארבעה תלמידים בקבוצה.
3. התלמידים מסיירים במוקד המשפחה , מתבוננים בהיצגים וקוראים את העדויות השונות.
4. בקבוצה : מחלקים את דף ומבקשים מהתלמידים להעלות את הקשיים בהתנהלות חיי המשפחה, שנבעו מהמציאות המשתנה ולרשום אותם בדף "קשיים ודרכי התמודדות" -  (דף פעילות מספר 2) במקום המתאים.

הערה: רצוי לכוון את התלמידים להתייחס :

v     לסיעור המוחות שהתבצע בשלב א' 

v     להעלאת ההשערות בתחילת שלב ב'

v     לעדויות והייצוגים במוקד

5. סיכום במליאה:
כל קבוצה מציגה אחד מהקשיים אותם ציינה ואת דרכי ההתמודדות שמצאו לו בעדויות או מתוך ההצעות שעלו במסגרת הדיון הקבוצתי.

6. דיון במליאה:
í    מאין למדו אותם ילדים ובני הנוער להגיב ולהתנהג כפי שנהגו: מחברים? מההורים? מכורח הנסיבות?
í מהו מקור הכוח והעוצמה הפנימית להתמודדות עם הקושי כפי שמשתקפים בעדויות? מהיכן שאבו את העוצמה לעשות את אשר עשו?
בעקבות קריאת העדויות ניתן להאיר דילמות מוסריות. לדוגמה: התנגשות בין הערכים היהודיים של "לא תגנוב" וכדומה לבין האופן שבו התנהלו הילדים/ נערים. 
רצוי לנסח את הדילמה ולנתח עם התלמידים מה גרם לכך? מה העצים את הדילמה?  אלו עוד דילמות עולות?
הערה: זו הזדמנות ללמד ילדים לטפל בדילמה על שלבי הלימוד השונים (חומר עזר נמצא במרכז המשאבים במרכז פסג"ה ת"א-יפו).
í האם נכון לומר שהתנהלות הילדים משקפת מצב של ערכים משתנים? מומלץ: לעודד את הרחבת התשובה בהסברים ומתן דוגמאות .

הרחבה במליאה:

מצלמים את דף "דרכי התמודדות עם קשיים" (דף כרטיסים מספר 3) שלוש פעמים וגוזרים את הכרטיסים (כולל הכרטיסים הריקים).
את הכרטיסים מפזרים במרחב הפעילות.
המשתתפים מסתובבים, בוחנים את הכרטיסים ובוחרים דרך התמודדות אחת , אליה התחברו ברמה האישית .
במליאה , מציג כל משתתף בתורו את הכרטיס, מסביר מדוע בחר בו ונותן דוגמא לאופן בו דרך התמודדות זו מוצגת באחת מהעדויות או בהתנסות מחיי היום יום שלו (ללא השוואות בין אז והיום).
סיכום: הגדרה מחודשת למונח "התמודדות עם קושי".

בחינת התבגרות בתקופת השואה

מחלקים את התלמידים לקבוצות.
כל קבוצה מקבלת דף "התבגרות בתקופת השואה" – (דף פעילות מספר 4) ואת תקציר אמנת האו"ם בנושא "זכויות הילד".
עם דפים אלו בוחנות הקבוצות, בשנית, את העדויות במוקד השואה ומשלימות את דף הפעילות. (ניתן להפנות את התלמידים לחיפוש אמנת זכויות הילד המלאה באתרי האינטרנט)
מתוך פעילות זו עולה כי ההתייחסות, במיוחד לילדים לא הייתה אנושית בכל קנה מידה בין לאומי מחד ומאידך הילדים ובני הנוער היו אלו שמצאו דרכים יצירתיות להתמודד, עד כמה שניתן היה, עם המציאות הקשה.

קשיי הקיום של משפחה יהודית בגטו

מטרת הפעילות היא לבחון עד כמה, למרות השבר במבנה המשפחה, הצליחו משפחות לשמור על דפוסים המשכיים של חיים שניהלו לפני המלחמה?
את דף הפעילות (מספר 5)  יש לצלם ולהפריד בין שתי המשימות.
בשלב הראשון מקבלים התלמידים את משימה א'
עם דף המשימה הם חוזרים ומסיירים במוקד, מתבוננים בתמונות ובעדויות ומתארים:
מה מונצח בכל תמונה ?
מה המשותף לכל התמונות?
מציאת שם מכליל לתמונות
יחד, כקבוצה הם בודקים האם התמונות משקפות את הניסיונות של המשפחות היהודית לדאוג ולשמור, עד כמה שניתן, על התא המשפחתי, על "מסגרת נורמלית" עבור הילדים?
כיצד מיוצגים ניסיונות אלו בתמונות?

בשלב השני מחלקים את משימה ב' בה מתבקשים התלמידים לאצור תערוכה העוסקת בנושא חיי המשפחה היהודית בגטו, בתקופת השואה.
עליהם לבחור את המסר שברצונם להעביר באמצעות התערוכה.
לסייר באתר  "יד ושם":
http://www1.yadvashem.org/Odot/prog/INDEX_gibuy.ASP?gate=2-41
לבחור את ההיצגים המתאימים ושם לתערוכה.

לעדויות לחצו כאן.
למשימות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.
 

▲ראש העמוד