לעדויות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.

מיומנות ניתוח מקור היסטורי

מקור היסטורי:

"המקור ההיסטורי הוא כלי עבודתו העיקרי של ההיסטוריון. מבחינים בין מקור כתוב (מכתבים, תעודות , יומנים וכו') לבין מקור שאינו כתוב (מבנים, מטבעות, כלים, תמונות).
ההיסטוריון הבודק את המקור שואל את השאלות הבאות: האם המקור אמיתי? מי כתב אותו? מה הייתה כוונת כותב המקור?
יש לזכור שההיסטוריון העובד עם המקור נותן הסבר ופרשנות על פי זווית הראייה שלו."
מתוך: אלדר ציפי, יפה לילי, "יוונים, יהודים ורומאים בעת העתיקה", היסטוריה לכיתה ו', מדריך למורה, מעלות. 

בקריאה ובניתוח של מקור היסטורי יש להתייחס להיבטים הבאים :

í     כותב הקטע ותפקידו

í     זמן כתיבת הקטע (בתקופת האירוע או בתקופה מאוחרת יותר)

í     הנמען - אליו מיועד הקטע

í     מטרת כתיבת הקטע

í     להעמקה ולהרחבה: באילו שיטות/אמצעים מציג כותב הקטע את עמדותיו

í   בנוסף לכך, כמו בכול טקסט לימודי, עלינו לעסוק באיסוף נתונים ובניתוח שלהם

מתוך: חוברת "לימודי היסטוריה בחינוך הכללי,  כיתות ז' – י"ב, משרד החינוך, תשס"ה-תשס"ו. 

במוקד זה מופיע מסמך היסטורי אודות ה"היים".
ה"היים" הוא כינוי למעונות שבהם שהו הילדים בגטו טרזין.  בגטו זה הייתה מציאות ייחודית שונה, כיוון שהילדים התגוררו בנפרד מהמבוגרים, בעוד שבגטאות אחרים התגוררו בדרך כלל ילדים עם הוריהם.
מציאות זו יצרה יחסים מורכבים בין הילדים.  מצד אחד, שגרת היום-יום במעונות, הפרידה מההורים הרעב המתמיד, השהייה במחיצת ילדים זרים והכורח שבקבלת מנהגים ואורחות חיים חדשים ולא מוכרים – כל אלה יצרו מתיחות וכעסים בין הילדים.
מצד שני, תנאים אלו יצרו גם קשרים שחרגו במידה רבה מקשרים רגילים בין ילדים – עזרה הדדית, אחריות ומסירות של ילדים לבני גילם הם מהצדדים היפים של מציאות החיים בגטו טרזין .
במעונות הופעלו סדר יום ומערכת חינוך שאורגנו על ידי הנערים הבוגרים, שהיו המדריכים של הצעירים ב"היים". (המקור: עקרונות ה'היים'.)

הצעות לפעילות

מסגרות נוער – מענה ל...

התלמידים מסיירים במוקד מסגרות נוער , מתבוננים במוצגים וקוראים את העדויות.

1. מחלקים לתלמידים דף פעילות "ביטויים ורגשות" (דף פעילות מספר 1)
2. במליאה מציג כל תלמיד ביטוי אחד אותו רשם בדף. הביטויים נרשמים ומצטברים למאגר ביטויים ורגשות על גבי לוח או בריסטול גדול.
3. התלמידים, במליאה, מנסחים משפט מסכם אחד המבטא את כל האמירות, ביטויים והרגשות שהועלו.

מסגרות נוער – מסגרות השתייכות

1. משפטים פותחים

אפשרות א' :
כל משתתף מקבל דף של משפטים פותחים (דף פעילות מספר 2)  ומשלים את המשפטים.
במליאה, בוחרים משפט פותח אחד או שניים התלמידים משלימים ובסבב את המשפט כפי שרשמו בדף האישי שלם.

אפשרות ב':
מצלמים את דף המשפטים הפותחים 6-7 פעמים, גוזרים את המשפטים ומפזרים אותם במרחב הפעילות.
תלמיד בוחר משפט פותח אותו הוא רוצה להשלים.
כל התלמידים שבחרו את אותו משפט פותח מתקבצים לקבוצה .
בקבוצה, כל אחד בתורו משלים את סוף המשפט . את אוסף המשפטים שנוצרו מתעדים על גבי נייר או בריסטול גדול ותולים במרחב.

2. מחלקים לתלמידים דף פעילות "זוויות ראיה" – (דף פעילות מספר 3 -  או דף פעילות מספר 4) 

שימו לב!
ישנם שני דפי פעילות בנושא "זוויות ראייה" אחד, העוסק בנושא תנועות נוער (דף פעילות מספר 3) והשני - בנושא כדורגל (דף פעילות מספר 4).
ניתן לתת רק סוג אחד של דפים, או לאפשר לתלמידים לבחור האם הם רוצים להתייחס לנושא מזווית ראייה של תנועת נוער או של כדורגל.

3. התלמידים חוזרים עם דף זה אל ההיצגים השונים במרחב ומנסים, כל אחד, בתחום התעניינותו להשלים את הדף ולהגדיר את משמעותה של מסגרת ההשתייכות: תנועת הנוער או קבוצת הכדורגל, למשתייכים אליה.
במליאה, חושפים התלמידים את זוויות הראייה ואת התובנה שלהם לגבי תרומתן של מסגרות ההשתייכות השונות.
ניתן, בעקבות הפעילות, לבדוק עם התלמידים מה הייתה תרומתן של מסגרות הנוער השונות לשמירה על צלם האנוש? 

כדורגל בטרזין

בגטו טרזין פעלה ליגה של כדורגל החל מ-1943, שהתנהלה לפי כל הכללים המקובלים בעולם הספורט.
הליגה הייתה מחולקת לליגה א', ליגה ב' וליגה של בני הנוער. במסגרת הליגה התקיימו גם משחקי גביע.
המשחקים נערכו באביב ובסתיו, בעידודם המסור של קהל אוהדים נלהב.
רות בונדי מציינת כי בתשעה החודשים הראשונים לקיומה של הליגה התקיימו 144 משחקים
בהשתתפות 300,000 צופים.
עיון בטבלה המצורפת המציגה את תוצאות המשחקים, מציירת את התמונה הבאה:
החלוקה לקבוצות נעשתה על-פי השתייכות מקצועית (קצבים, עובדי מטבח, גננים, משטרה וכו') או לפי נאמנות לקבוצות ספורט מהעבר (הגיבור פראג, הגיבור טרזין, וינה, הולנדיה וכו'). הטור הימני מציג את מספר הנקודות שצברה כל קבוצה במהלך העונה, ומימין לו מופיע יחס השערים של הקבוצה (הסדר הפוך ממה שמקובל לכתוב בעברית).
הטבלה מכילה את כל נתוני הליגה, מה שעשוי להעיד על מחסור בנייר.
עוד נקודה מעניינת העולה מהטבלה –ארבע  הקבוצות החזקות בליגה היו בעלי מקצועות מועדפים: טבחים, מחסני ההלבשה, מדריכי הנוער, קצבים. הדבר מעיד הן על מצבם הפיזי הטוב יותר בשל קרבתם למזון ולמשאבים חיוניים, וכן, על יכולתם למשוך שחקנים מעולים לקבוצתם. התשלום נעשה במצרכים חיוניים לקיום, ולא בכסף.
הכדורגל נתן לאוהדים במובנים רבים טעם לחיים, ועזר להם לשכוח מקשיי הקיום שלהם בגטו.

ניתוח מסמך היסטורי

1. מחלקים לתלמידים דף  פעילות מספר 5 חלק א' ובו הסבר על ה"היים" ומסמך היסטורי של העקרונות אשר הנחו את  המדריכים ב"היים".
2. לאחר קריאה ראשונה של המסמך, מחלקים למשתתפים את דפי פעילות לניתוח מסמך היסטורי. (דפי פעילות מספר 5 חלקים ב' ו- ג') ניתן לארגן את הפעילות על פי השלבים המוצעים להלן כעבודה יחידנית, בזוגות או קבוצות .
א. פעילות "תעודת זהות" - איתור פרטים על: כותב הקטע – המוען, הנמען - אליו מיועד הקטע, הזמן בו   נכתב המסמך, התחום בו עוסק הקטע והיכן הוא פורסם.
ב. הסקת מסקנות על-פי תעודת הזהות - השלמת קטע בעזרת מחסן מילים
ג. ארגון פרטים על פי הכללות - הפקת מידע מתוך המסמך בנושא:
    - הטיפוח האישי של החניך בתחומי הבריאות והניקיון, התרבות והבריאות והזהות היהודית            
     -  טיפוח הקשר והיחס בין החניכים.
     -  הערכים הבסיסיים הבאים לידי ביטוי בעקרונות ה"היים".
ד.ניתוח הנתונים – ברמת הסברים, מסקנות, השערות:

í     מה ניתן ללמוד על המציאות בה חיו הילדים בגטו מתוך מסמך זה?

í    איך עקרונות אילו עזרו לילדים שחיו בגטו לשמור על "צלם אנוש" בצל האיום והמוות?

לעדויות לחצו כאן.
לתמונות לחצו כאן.
למשימות לחצו כאן.
 

▲ראש העמוד