אדַמוּב (Adamów)

עיירה בנפת לוּקוּב ((Łuków במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
22.16
51.44

בין שתי מלחמות העולם חיו באדמוב כ-650 יהודים, כשליש מתושבי העיירה. היהודים עסקו בעיקר במלאכה ובמסחר זעיר. בעיירה הייתה פעילות ציונית והוקמו סניפים של תנועות נוער ציוניות.

הגרמנים נכנסו לאדמוב ב-20 בספטמבר 1939. היהודים רוכזו ברחוב אחד של העיירה, והוא היה לגטו לא מגודר. עם כניסתם החלו הגרמנים לחטוף יהודים לעבודות כפייה. כעבור זמן קצר הוקמו יודנרט (ראו ב"קישורים רלוונטיים") ושירות סדר יהודי. בספטמבר 1940 נאסרו יהודים ופולנים, בהם חברי היודנרט, נשלחו לאושוויץ (Auschwitz) ונרצחו שם.
פליטים יהודים מכפרים בסביבה הגיעו לגטו, ועד אוגוסט 1941 עלה מספר היהודים בגטו ל-1,352. בחורף 1941 פרצה בגטו מגיפת טיפוס.
ביולי 1942 הגיע מספר היהודים בגטו ל-1,724. בסוף ספטמבר 1942 הגיעו לגטו אדמוב ניצולים יהודים מהכפר סֶרוקומְלָה (Serokomla) בעקבות רצח המוני של יהודי המקום. בעקבות אירועים אלו התארגנה קבוצה של כ-50 גברים, בהם אנשי שירות הסדר היהודי. הם יצאו מאדמוב וביער הסמוך בנו בונקר והסתירו בו מזון, בגדים וכלי נשק.

ב-4 באוקטובר 1942 נכנסו לגטו אנשי גסטאפו. היהודים נצטוו להתרכז בכיכר העיר, ונלקחו מהם חפצי ערך. ב-7 באוקטובר 1942 הוקף הגטו ביחידות אוקראיניות ובשוטרים פולנים, ויהודי אדמוב גורשו לגטו לוקוב (ע"ע) הסמוך. ב-8-7 באוקטובר 1942 גורשו יהודי אדמוב, עם יהודי לוקוב, לטרבלינקה (Treblinka).
קבוצה קטנה של יהודים הצליחה להימלט אל היערות. ב-20 באוקטובר 1942 פשטה יחידת פרטיזנים יהודים - בחבריה היו יהודים שברחו מהגטו - על בית הכלא באדמוב והצליחה לשחרר כמה עצורים יהודים. חברי קבוצה זו הצטרפו אחר כך ליחידת פרטיזנים שפעלה באזור לובלין.
אחרי הגירוש ללוקוב נותרה באדמוב קבוצה קטנה של יהודים, במחנה העבודה האחרון באזור. מחנה זה חוסל ב-13 באוגוסט 1943.

▲ראש העמוד