אגרת הבזק - צו מיוחד מה-21 בספטמבר 1939 שהוציא ראש משטרת הביטחון, ריינהארד היידריך, למפקדי האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) בשטחי הכיבוש. הוראותיו של היידריך בצו זה מתמקדות בצעדים הארגוניים שיש לנקוט לקראת מה שהוא מכנה "המטרה הסופית" – מונח שמשמעותו המדויקת אינה רשומה. הצעדים הארגוניים הינם: ריכוז יהודי פולין בכמה ערים גדולות, הקמת יודנרטים בקהילות היהודיות וחתירה לאריזציה של מפעלים יהודיים תוך התחשבות בצורכי הצבא ובחשיבותם הכלכלית של המפעלים.

אומשלגפלאץ - מגרש בגבול שבין גטו ורשה לחלק הפולני של העיר ובו שלוחה של מסילת רכבת. עד הגירוש הגדול שימש האומשלג, כפי שכונה בפי יושבי הגטו, לנתיב הרשמי היחיד בו הותרה העברת סחורות ומצרכים אל הגטו וממנו. עם תחילת הגירוש הגדול, ב-22 ביולי 1942, שינה את ייעודו והפך למקום ריכוז תושבי הגטו וגירושם. האזור נחסם בגדרות, מפקדת הס"ס התמקמה מולו וקרונות רכבת חתומים, בהם אלפי יהודים יצאו ממנו מדי יום. יעדם של מרבית הרכבות היה מחנה המוות טרבלינקה. 

אונ"ר (ONR, Obóz Narodowo Radykalny) – המחנה הלאומי הרדיקלי. ארגון לאומני  בעל מגמות אנטישמיות בשנות ה-30.

אורט (ORT, Otdel rasprostranienia truda) – ארגון להפצת העבודה בקרב היהודים, נוסד במאה ה-20 ברוסיה, מקיים בתי ספר מקצועיים.

אי"ל (ŻOB, Żydowska Organizacja Bojowa) – הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). ארגון לוחם שהוקם בגטו ורשה ב-28 ביולי 1942. הארגון הוקם בידי תנועות הנוער החלוציות בתקופת הגירוש הגדול מהגטו. לאחר הגירוש הורחבו שורות אי"ל והצטרפו אליו פעילים מזרמים מחתרתיים אחרים. שליחי הארגון פעלו להעתקת רעיון ההתנגדות המזוינת לגטאות נוספים בפולין הכבושה, וקשרו קשרים בצד הארי לצורכי הדרכה והשגת נשק. אי"ל עמד בראש המרד בגטו ורשה, ובמהלך המרד נלחמו יחידות של לוחמי הארגון בכוח הגרמני הגדול במשך כחודש. רוב הלוחמים נספו במהלך הלחימה, ובהם מפקד הארגון, מרדכי אנילביץ'.

איינזצגרופן (Einsatzgruppen) - "עוצבות מבצע", יחידות מיוחדות שהורכבו מאנשי המשטרה הגרמנית, הס"ד וכוחות עזר מקומיים, ופעלו בשטחים שנכבשו על-ידי הגרמנים. עם פלישת הגרמנים לבריה"מ בסוף יוני 1941, נלוו לכוחות הצבאיים ארבע עוצבות מבצע אשר הופקדו על רצח מתנגדי משטר פוטנציאלים ובראשם יהודים, על פי הנחיות המשרד הראשי לביטחון הרייך. רציחות אלו נעשו בעיקרם בבורות ירי ובמשאיות גז.

אצ"י  - (ZZW, Wydowski Zwiazek Wojskowy) – ארגון צבאי בצדו של הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) שהוקם בגטו ורשה. הארגון השתתף במרד גטו ורשה (אפריל 1943). יוזמיו וגרעינו העיקרי היו מאנשי בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית.

אקציה - כינוי המקובל לריכוז היהודים לקראת גירושם ולקראת רציחתם. האקציות נוהלו באלימות רבה וגבו קורבנות רבים עוד טרם השילוח עצמו.

אריזציה – הכינוי המקובל להחרמת עסקים יהודים על ידי השלטונות הגרמנים ולהעברתם לידיים 'אריות'. תהליך זה, שהיה חלק מ'טיהור כלכלת גרמניה מיהודים' שנעשה בגרמניה הנאצית, היה בשנים הראשונות בעל אופי "רצוני", אך הפך במשך הזמן לחובה שנכפתה על היהודים באופן אלים וגורף.  

ארמיה לודובה (Armia Ludowa) – "צבא העם", מחתרת פולנית שפעלה נגד הנאצים. בעלת מגמה סוציאליסטית שזכתה לחסות של המפלגה הקומוניסטית הפולנית.

ארמיה קריובה (Armia Krajowa) – 'צבא המולדת'. הארגון הצבאי המחתרתי המרכזי בפולין הכבושה, שפעל מסתיו 1939 עד לפירוקו בינואר 1945 בכול שטחי פולין שלפני המלחמה והיה כפוף לממשלת פולין הגולה בלונדון.

בית יעקב - בית ספר חרדי לבנות שהוקם בפולין בשנת 1917 (תרע"ז) והיה לימים לרשת חינוך שלהּ בתי ספר ברחבי העולם כולו. על להקמת בית יעקוב למדו בנות מבתים חרדים בביתן או במוסדות פולניים כלליים. התחזקות תופעות החילון וריבוי מקרים של פנייה להשכלה כללית הדגיש את הצורך במוסד חינוכי שיתאים לציבור האורתודוכסי בפולין. בית הספר הראשון הוקם בקרקוב ביזמת שרה שנירר ובתמיכת ראשי אגודת ישראל, ותוך שנים הפך לרשת חינוך עניפה ובה סמינר למורות (הוקם בתרפ"ב) ומעל ל-50 בתי ספר. לאחר פטירתה של שרה שנירר בשנת 1935 עמד הרב יהודה לייב אורליאן בראש הרשת, והוא גם מי שהוביל את המשך פעילות מוסדות בית יעקב בתקופת המלחמה עד לרציחתו. 

בליצקריג (Blitzkrieg) - מלחמת הבזק. שיטת לחימה גרמנית אשר הקנתה להם את הניצחונות הגדולים בכיבוש פולין בשנת 1939 ובכיבוש מערב אירופה בשנת 1940.

גנרל-גוברנמן (GG, General Government) - "ממשל כללי". שמה של יחידת המנהל שהקימו שלטונות הכיבוש הגרמניים ב-26.10.39 בחלקי פולין הכבושים שלא סופחו לרייך. הג"ג היה מחולק לארבעה מחוזות: ורשה, קרקוב, ראדום ולובלין אשר חולקו לנפות. לאחר פלישת הגרמנים לשטחי בריה"מ נוסף לג"ג מחוז חמישי – גליציה. העיר קרקוב נקבעה כבירת הג"ג, ובראשה עמד "המושל הכללי" – האנס פרנק.

ועדי בתים - מסגרת לשעת חירום שהוקמה ביוזמת 'העזרה העצמית היהודית' ובניצוחו של ד"ר עמנואל רינגלבלום בעת המערכה של ספטמבר 1939, והיתה לימים מכשיר חשוב בפעולות הסעד שננקטו על ידי הציבור היהודי בורשה. הועדים דאגו באופן קולקטיבי לדיירים העניים בבתיהם, הקימו גני ילדים ומועדוני נוער וארגנו פעולות תרבות. מדיניות העוצר שכפתה על תושבי הבתים ישיבה בבתיהם הביאה להידוק הקשרים בין הדיירים והצמיחה מתנדבים פעילים אשר הפכו למנהיגות מקומית חשובה. עם התרחבות מעגלי הנפגעים אשר נזקקו לעזרה חלה ירידה בפעילות ועדי הבתים.

ורטגאו/ורטלנד - יחידת המנהל שהקימו הגרמנים באוקטובר 1939 על אדמות פולין שסופחו לרייך, אשר התקיימה עד שחרור האזור בינואר 1945. השם ורטגאו/ורטלנד ניתן על שם הנהר ורטה, ובראשה עמד במשך כל ימי הכיבוש ארתור גרייזר. שטח זה כלל מחוזות במערבה של פולין שהיו חלק מגרמניה עד מלחמת העולם הראשונה, ושטחים נוספים שלא היו מעולם בידי גרמניה, ובכללם לודז', העיר השניה בגודלה בפולין. אזור הורטגאו נועד להיות מיושב בגרמנים בלבד, ולכן הכוונה הראשונית היתה לגרש ממנו את כל הפולנים והיהודים. מחורף 1940 וכשעה לאחר מכן (סוף שנת 1940 ועד אמצע דצמבר 1941) רוכזה האוכלוסייה היהודית בורטגאו ב-173 מחנות לעבודת כפייה או בגטאות. עד לסוף המלחמה גורשו מהאזור כ-630,000 פולנים וכ380,000 מתושביו היהודים נרצחו, מרביתם במחנה ההשמדה חלמנו.

טא"ז (TOZ, Towarzystwo Ochrony Zdrowia Lundności) – ארגון הבריאות היהודי בפולין בין שתי מלחמות העולם.

"יודנריין" (Judenrein) – "מטוהר מיהודים" (מונח נאצי).

ייוִוא (יידישער וויסנשאַפטלעכער אינסטיטוט) – המכון המדעי היהודי. נוסד בשנת 1925 בברלין אך מרכזו היה בוילנה, פולין. מאז 1940 מרכזו ממוקם בעיר ניו-יורק, ארה"ב. מהווה אחד ממרכזי המחקר והארכיון היהודיים החשובים ביותר לחקר התרבות היהודית המזרח אירופאית ושפת היידיש. על מייסדיו נמנים נחום שטיף (Nachum Shtif), מקס ווינרייך (Max Weinreich) ואליאס צ'רקובר.

יס"א/יס"ס (JSS, Jüdische Soziale Selbsthilfe / יידישע סוציאלישע אליינהילף) – "ארגון לעזרה עצמית יהודית" (ר"ת ביידיש; ר"ת בפולנית: ז'טוס). ארגון סעד יהודי, אשר תמך בהמוני נזקקים בתקופת השואה. את הארגון יזמו אנשי הג'וינט ונטלו בו חלק נציגי הציבוריות היהודית אשר במטרה להקל על מצוקת היהודים התעלו מעבר למחלוקות האידיאולוגיות. הארגון כלל מחלקות שונות שניסו להתמודד עם מצוקות הציבור היהודי, ובין השאר הקים מטבחים עממיים שחילקו מנת מרק ופרוסת לחם. אך ככל שגדל מעגל הנזקקים וככל שגברה המצוקה - ירדו מספר המנות שחולקו עקב הידלדלות מקורות המימון. היו מקומות שבהם הפך היס"א לאלטרנטיבה ליודנרט.

כרוניקה של גטו לודז' - רישום כרונולוגי יומי שחובר על ידי עובדי היודנרט בגטו לודז', ובהם עיתונאים, סופרים ואנשי רוח. הכרוניקה נכתבה ברציפות מינואר 1941 עד 30 ביולי 1944, והיא מבוססת על מסמכים ועובדות שמסרו המחלקות השונות של היודנרט בגטו, בהוראתו המפורשת של ראש היודנרט, חיים מרדכי רומקובסקי. הרישום היומי כלל לרוב דיווח על הנושאים הבאים: מזג האוויר, פרטים סטטיסטיים בנוגע לילודה ולתמותה, מעצרים ופלילים, חלוקת מזון, כרוזים, הודעות רשמיות ועוד. למרות חשיבותה של הכרוניקה כמקור המקיף את מרבית היבטי החיים בגטו, קשה לראותה כתיאור אובייקטיבי של המתרחש, משום שמחבריה היו כפופים למנגנון הפנימי של רומקובסקי ופחדו מתגובת הנאצים. בכתיבתם נקטו המחברים לשון זהירה ומאופקת גם כאשר תיארו התעללות, גירושים, גזל ורצח, ולרוב התעלמו מתופעות חברתיות אשר לא היו קשורות בממסד הרשמי.

המשטרה היהודית  - משטרת הסדר. כינוי מקובל ל"שירות הסדר היהודי" שהוקם בפקודת הגרמנים בישובים מסוימים בשטחים שכבשו. בתחילה חשבו היהודים שעיקר תפקידה יהיה, כשמה, שמירה על הסדר, אך במהרה התברר שהגרמנים רואים בה כלי לאכיפת הוראותיהם. חבריה שמרו על גבולות הגטו, אספו מסים שהוטלו על הציבור היהודי ונטלו חלק בשילוח יהודים לעבודות כפיה. עם תחילת יישום "הפתרון הסופי", נדרשה המשטרה היהודית לסייע בתפיסת אנשים ובהעברתם למחנות המוות. היו מקומות בהם הצטרפו השוטרים להתנגדות פעילה להוראות אלו והיו שנטשו את תפקידם לנוכח דרישות הגרמנים. אך מרבית השוטרים מילאו את ההוראות הגרמניות בתקווה שבכך ינצלו.

ניסקו (רזרואט לובלין) – תכנית נאצית לפתרון טריטוריאלי של "בעיית היהודים" ע"י גירוש אלפי יהודים מהרייך השלישי לאזור ניסקו שבנפת לובלין. התוכנית בוטלה בעיקר בשל קשיים טכניים ובשל התנגדות תקיפה של הממשל האזרחי בגנרל-גוברנמן להכנסתם של אלפי יהודים נוספים לשטחו. 

"עונג שבת" - שם צופן לארכיון מחתרתי שהקים והפעיל ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום (נקרא גם "ארכיון רינגלבלום"). הארכיון אשר פעל בורשה כבר מראשית המלחמה שקד על איסוף שיטתי של עדויות ושל מידע בנוגע למתרחש בגטו ורשה ובפולין הכבושה. בעצם ימי הגירוש הגדול מגטו ורשה, באוגוסט 1942, הוטמנו המסמכים שנאספו מתחת לפני האדמה. בינואר ואפריל 1943 הוטמנו חלקים נוספים של הארכיון אך בתום המלחמה נתגלו רק שני החלקים הראשונים של הארכיון. מסמכיו שמורים במכון היהודי ההיסטורי בורשה ומהווים מקור חשוב לחקר התקופה.

"פולקסדויטשה" (Volksdeutsche) – בני הלאום הגרמני תושבי ארצות אחרות.

פפ"ס (PPS, Polska Partia Socjalistyczna) – המפלגה הסוציאליסטית הפולנית.

פפ"ר (PPR, Polska Partia Robotnicza) – מפלגת העבודה הקומוניסטית הפולנית.

"פריווילגיה" (גם "כתב חסות") – 1. כתב זכויות לכלל יהודי המדינה, לאזור, לקהילה ואף ליחיד. 2. de non tolerandis Judaeis – הזכות שנתנו מלכי פולין למקומות יישוב לאסור ישיבת יהודים בתחומם.

פתרון סופי - שם הצופן לתכנית המקיפה של הנאצים לרציחת כלל יהודי אירופה, ללא הבדל דת, גיל או מין. הפתרון הסופי היה שיאו של תהליך ארוך של מדיניות נאצית אנטי יהודית: הוא החל באפליה חוקתית של יהודי גרמניה ובניסיונות לגרום להם להגר מארצם, המשיך בריכוז היהודים בשטחים שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השניה והסתיים בגירושם של יהודי אירופה לאתרי רצח שם הושמדו מליוני יהודים באופן שיטתי.

ציש"א (צענטראלע יידישע שול-אורגאניזאציע) – רשת בתי-ספר יהודיים שהתנהלו ביידיש בין שתי מלחמות העולם.

צנטו"ס (CENTOS, Centrala Opieki and Sierotami) – המרכז לטיפול ביתומים (בפולין בין שתי מלחמות העולם ובמלחמת העולם השנייה).

קפ"פ (KPP, Komunistyczna Partia Polski) – המפלגה הקומוניסטית הפולנית.

הרייך השלישי - כינויה של גרמניה הנאצית בתקופת שלטונו של היטלר 1933-1945, המתייחס לשאיפת הנאצים להחיות את 'האימפריה הרומית הקדושה' ('הרייך הראשון') ואת האימפריה הגרמנית ('הרייך השני' –1871-1918). הרייך השלישי קם לאחר נפילתה של רפובליקת וויימר ונסתיים עם מפלת גרמניה במלחמת העולם השניה.  

שַׁבַּסוּבקָה – בית ספר עממי ממשלתי לילדי היהודים שהלימודים בו הושבתו הן בשבת והן בימי א' (בין שתי מלחמות העולם).

ביבליוגרפיה:

• גולדברג ע. , גולדמן ה. ובן ששון ח. , שנות ראינו רעה – פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, ביה"ס המרכזי להוראת השואה, יד ושם, 2003 (כרכים א' וב').    
• פנקסי קהילות פולין,  בהוצאת יד ושם.
• גוטמן י. , שואה וזיכרון, יד ושם ומרכז זלמן שז"ר, 1999.
• מאגר המידע אודות השואה

▲ראש העמוד