בין שתי מלחמות העולם חיו בפירליי כ-180 יהודים, כ-14% מאוכלוסיית העיירה. יהודי העיירה התפרנסו ממסחר וממלאכה, ומשפחות אחדות עסקו בשירותי קיט. ערב מלחמת העולם השנייה היו בפירליי תקריות אנטישמיות רבות, ויהודים רבים נפצעו מהן.

ב-15 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיירה, דרשו מהיהודים תשלום כופר והפכו את בית הכנסת לאורווה. כעבור זמן קצר נצטוו יהודי פירליי לעבור לאוסטרוב (Ostrów) (ע"ע) או לקוצק (Kock) (ע''ע), אך על אף ההכנות האלימות לגירוש, הוא לא יצא לפועל, ויהודי פירליי שבו לבתיהם.
בסוף 1939 הביאו הגרמנים לפירליי יהודים ממלאווה (Mlawa) (ע"ע) ומפשסניש (Przasnysz). כעבור זמן קצר החרימו הגרמנים את רכוש היהודים בפירליי. ב-18 בינואר 1940 נצטוו יהודי העיירה לענוד על השרוול סרט לבן ועליו מגן דוד.
בתחילת 1940 נתמנה בפירליי יודנרט (ראו ב"קישורים רלוונטיים"), ובראשו עמד הסוחר האמיד י' גולדמן. ב-1941 הוחל בגיוס יהודי פירליי לעבודת כפייה, ונאסר עליהם לקיים מגע עם לא יהודים.
במרס 1941 הובאה לפירליי קבוצת יהודים מלובלין (Lublin) (ע"ע), וב-15 באפריל הגיעו לפירליי יהודים מסלובקיה (Slovakia). באותו החודש הורו הגרמנים ליודנרט של פירליי להקים גטו.

בקיץ 1942 נשלחו 25 חייטים מפירליי למיידנק (Majdanek). בתחילת אוקטובר 1942 גירשו אנשי ס"ס ומשטרת הביטחון את תושבי גטו פירליי לגטו לוברטוב (Lubartów) (ע"ע), משם גורשו ב-11 באוקטובר למחנה המוות סוביבור (Sobibor).
לפני הגירוש ברחו 50 צעירים וצעירות מפירליי ליערות. רבים מהם הצטרפו ליחידות פרטיזנים מלוברטוב, מקמיונקה (Kamionka) (ע"ע) ומיישובים אחרים בסביבה שלחמו ביערות בין לובלין (Lublin) לפרצ'ב (Parczew) (ע''ע) ועשו פעולות חבלה נגד כוחות גרמניים ונגד עוזריהם.

▲ראש העמוד