קז'ימייז' דולני (Kazimierz Dolny)

עייר בנפת פולאווי (Puławy) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
21.57
51.19

בין שתי מלחמות העולם היו בקז'ימייז' דולני כ-1,400 יהודים, כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. יהודי העיר התפרנסו ממלאכה, בעיקר מחייטות ומסנדלרות, ממסחר ומתיירות, והיו בהם גם בעלי מקצועות חופשיים. הם התארגנו באיגודים מקצועיים וייסדו בעזרת הג'וינט (ראו ב"קישורים רלוונטיים") וארגוני סעד מקומיים קופת גמילות חסדים ובנק.
בקז'ימייז דולני פעלו סניפים של מפלגות ציוניות שונות ושל הבונד, ופעלו בה גם תנועות נוער יהודיות, ספרייה ציבורית וסניפים של איגודי הספורט "מכבי" ו"שטרן". חלק מילדי הקהילה למדו במוסדות חינוך מסורתיים, ואחרים בבית ספר כללי שהעניק חינוך חילוני ולימד עברית, בבית ספר "בית יעקב" ובבית ספר יסודי ממשלתי מסוג "שבסובקה" (Szabasowki).

ב-19 בספטמבר כבשו הגרמנים את קז'ימייז' דולני והחלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה. הם הקימו יודנרט - בראשו הועמד יעקב הלברשטאט - והטילו עליו לספק עובדי כפייה ותשלומי כופר. בסוף 1939 הורחקו ילדי הקהילה מבית הספר המקומי. מסגרת הלימוד הנפרדת שהותר להם להקים נסגרה כעבור חודשיים. בית הכנסת הוסב לאורווה.
בתחילת 1940 הוקם יודנרט חדש של שישה חברים, ובראשו עמד חיים פיירשטיין. עוד הוקם שירות סדר יהודי של שישה שוטרים לאספקת עובדי כפייה לגרמנים.
באביב 1940 הוקם בקז'ימייז' דולני גטו, ובו רוכזו כ-2,000 יהודים, רבים מהם פליטים מפולאווי (ע"ע) ומעיירות אחרות במחוז. הגטו הוקף בגדר תיל, והיציאה ממנו הותרה רק לעבודה או באישור מיוחד. בעיר הוקם גם מחנה עבודה לכ-120 עובדי כפייה יהודים ופולנים.
בחורף 1941-1940 אסרו הגרמנים על פולנים להיכנס לגטו ולסחור עם היהודים, הרעב בגטו גבר ופרצה בו מגפת טיפוס. ב-1942 הובאו למחנה העבודה יהודים שגורשו מצ'כוסלובקיה.

מ-25 ועד 27 במרס 1942 גורשו יהודי קז'ימייז' דולני לגטו אופולה (Opole) (ע"ע), משם הועברו חלק מהם למחנה העבודה בנלנצ'וב (Naleczow). האחרים גורשו ב-30 במרס לבלז'ץ (Belzec) עם שאר תושבי גטו אופולה.
מחנה העבודה בקז'ימייז' דולני חוסל באוקטובר 1942. יהודים מעטים שהושארו בעיר כדי לעבוד בעבור המשטרה הגרמנית נרצחו בתחילת 1943.