בין שתי מלחמות העולם ישבו בקוסוב כ-1,300 תושבים, כמעט כולם יהודים. רוב יהודי קוסוב התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה וההנעלה. רוב יהודי העיר היו אדוקים, אך בין שתי המלחמות גברה השפעתן של המפלגות הציוניות בקהילה, ותנועות נוער ציוניות היו פעילות בעיר. חלק מילדי הקהילה למדו בחדר המסורתי, וחלק – בבית הספר הפולני העממי.

במחצית השנייה של ספטמבר 1939 כבשו הסובייטים את קוסוב אך כעבור שבוע נסוגו מזרחה, מעבר לקו הגבול שהותווה בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב (ראו ב"קישורים רלוונטיים"). הגרמנים נכנסו לעיר והחלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה ולהחרים רכוש יהודי. בסוף 1939 מינו הגרמנים יודנרט והקימו בקוסוב גטו פתוח.

בראשית 1941 הובאו לגטו יהודים שגורשו מקליש (Kalisz) (ע"ע). חלק מבעלי המלאכה בעיר נשלחו לטרבלינקה (Treblinka) באמצע 1942 כדי לסייע שם בבניין מחנה ההשמדה.
גטו קוסוב חוסל ב-25-22 בספטמבר 1942, אז גירשו שוטרים גרמנים ופולנים את תושביו למחנה המוות טרבלינקה. רבים התנגדו לגירוש ונורו מיד. מעטים הצליחו להימלט ליערות, ופולנים הסגירו את רובם לגרמנים.

▲ראש העמוד