קרסנוברוד (Krasnobród)

עיירה בנפת זמושץ' (Zamość) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
23.12
50.33

בין שתי מלחמות העולם חיו בקרסנוברוד כ-1,100 יהודים, יותר ממחצית מתושבי העיירה. יהודי קרסנוברוד התפרנסו בעיקר ממלאכה וממסחר חקלאי, והיו שסיפקו שירותים לנופשים בחודשי הקיץ. בעיירה פעלו מוסדות צדקה וסעד מסורתיים, ובהם קופת גמילות חסדים.
בקרסנוברוד פעלו חצרות חסידיות בעלות השפעה רבה, מפלגות ותנועות נוער ציוניות רבות, הבונד (ראו ב"קישורים רלוונטיים") ותא קומוניסטי. ילדי הקהילה למדו בחדר המסורתי, בבית הספר "יבנה" ובבית ספר עממי פולני. ספרייה ציבורית יהודית גדולה שימשה גם מקום מפגש תרבותי.
רבים מיהודי קרסנוברוד היגרו לארץ ישראל או לדרום אמריקה.
ב-1920 נרצחו שניים מיהודי העיירה ועשרות נפצעו בפרעות אנטישמיות של חיילים אוקראינים.

ב-13 בספטמבר 1939 נכנסו לקרסנוברוד חיילים גרמנים, ובקרב של 10 ימים נהרגו 198 יהודים. ב-23 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה, אך הגרמנים פינו אותה כעבור ימים מעטים. הסובייטים נכנסו אליה, אך גם הם נסוגו כעבור שבועיים על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והגרמנים שבו לעיירה. מיד הוטל על היהודים להתגייס לעבודות כפייה.
בפברואר 1940 מונה יודנרט של 12 חברים, והוטלה עליו אספקת פועלי הכפייה. יהודים בני 10 ומעלה חויבו לענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד צהוב. במועד בלתי ידוע, עד אביב 1941, הוקם גטו בקרסנוברוד.
באביב 1941 הובאו לקרסנוברוד פליטים יהודים מלודז' (Lodz) (ע"ע) ומוולוצלאווק (Wlocawek) (ע''ע). רבים מתו ברעב ובמגפת הטיפוס שפשתה בגטו.

בתחילת קיץ 1942 נכנסו אנשי גסטפו לגטו, רצחו כמה חברים ביודנרט, בזזו רכוש והובילו את רוב תושבי הגטו בעגלות איכרים למחנה המוות בלז'ץ (Belzec). מעטים מיהודי העיירה נמלטו ושבו לגטו בקרסנוברוד. ביולי 1942 חוסל הגטו, אז שבו אנשי הגסטפו לקרסנוברוד, רצחו 10 משפחות יהודיות ושרפו את כל בתי היהודים. ב-26 באוקטובר 1942 רצחו הגרמנים את אחרוני היהודים בקרסנוברוד. יהודים מעטים שניצלו מהירי הוסעו בעגלות אל איזביצה (Izbica), שם רוכזו יהודי האזור, לפני גירושם לבלז'ץ או לסוביבור (Sobibor). בפברואר 1943 נרצחו אחרוני היהודים שהסתתרו באזור קרסנוברוד ובכפר הסמוך חיטקוב (Chitkow) שהקהילה שלו הייתה כפופה לקהילת קרסנוברוד.