מרקושוב (Markuszów)

עיירה בנפת פולאווי (Puławy) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
22.16
51.22

בין שתי מלחמות העולם חיו בעיירה יותר מ-1,000 יהודים, יותר ממחצית מתושבי העיירה. יהודי מרקושוב עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בבעלותם היו מפעלים לעיבוד עורות, שתי טחנות קמח ומבשלת בירה. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות ושל תנועות נוער ציוניות, וכן של אגודת ישראל (ראו ב"קישורים רלוונטיים). התנועות הציוניות קיימו שיעורי ערב לעברית, פתחו ספריות במועדוניהן והקימו קבוצת ספורט.
בתחילת ספטמבר 1939 הגיעו למרקושוב מאות פליטים יהודים ממערב פולין ומהעיירה הסמוכה קורוב (Kurów) (ע"ע).

ב-11 בספטמבר כבשו הגרמנים את מרקושוב. כעבור שבועות מעטים הוקם בה יודנרט. חבריו היו מקרב פעילי הקהילה הוותיקים, ובראשו הועמד שלמה גולדווסר. היודנרט אולץ לגייס יהודים לעבודות כפייה. בתחילת 1940 הוטלו הגבלות על חופש המסחר של היהודים. על הסוחרים היהודים נאסר להתרחק יותר מחמישה ק"מ ממרקושוב, אך היודנרט השיג אישורים ליציאה למרחקים גדולים יותר, והיהודים המשיכו בחייהם כמעט כמקודם.
במאי 1941 הוקם במרקושוב גטו פתוח, אך עם פרוץ המלחמה בין גרמניה לברית המועצות כעבור כמה שבועות נסגר הגטו. לגטו הגיעו פליטים מיישובי האזור, נוצר מחסור במזון והצפיפות גברה.

באפריל 1942 גורשו ממרקושוב כ-500 יהודים, רובם זקנים וחולים, לאחד ממחנות המוות, כנראה לסוביבור (Sobibor). כעבור זמן מה הועברו לגטו מרקושוב יהודים מגורשים מסלובקיה (Slovakia), ומספר תושבי הגטו עלה לכ-1,500.
ב-9 במאי 1942 גירשו אנשי ז'נדרמריה גרמנים ואוקראינים את מרבית תושביו של גטו מרקושוב לסוביבור. זקנים וחולים נרצחו מיד. צעירים הועברו למחנות העבודה בקלודה (Kloda) ובקונסקובולה (Końskowola) (ע''ע). לפני הגירוש נמלטו יהודים רבים ליערות.
כ-50 צעירים יהודיים ממרקושוב הקימו ביערות וולה שלוש יחידות פרטיזנים, והצטרפו אליהן יהודים סובייטים שנמלטו מהשבי. ברשות יחידות אלו היו נשק ומזון. מפקדי שתיים מהיחידות היו מרדכי קירשנבוים והאחים ירוחם ויעקב גוטהילף. קבוצות אלו ניסו לדאוג למאות יהודים ממרקושוב ומעיירות הסביבה שנמלטו אל היער. אלה גם אלה רובם נתפסו מקיץ 1942 ועד סוף השנה ונרצחו בידי כוחות ז'נדרמריה גרמנית; איכרים מקומיים הסגירו את המסתתרים לידי הגרמנים.