אוסטרוב (Ostrów)

עיר בנפת ולודווה (Włodawa) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
22.51
51.29

בין שתי מלחמות העולם חיו בעיר כ-1,500 יהודים, כשליש מתושבי העיר. רובם התפרנסו מתעשיית ההלבשה וממסחר ושלטו בענף המאפיות. יהודי אוסטרוב קיימו מוסדות עזרה הדדית - קופת גמילות חסדים, בנק, סיוע רפואי לנזקקים ומטבח ציבורי. רוב הזרמים הפוליטיים היהודיים היו מיוצגים בעיר - התנועות הציוניות, אגודת ישראל (ראו ב"קישורים רלוונטיים") והבונד.

בשבוע הראשון של ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את אוסטרוב. כעבור כמה ימים פינו הגרמנים את העיר. הצבא הסובייטי נכנס אליה אך נסוג מזרחה בסוף ספטמבר על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והגרמנים שבו לאוסטרוב. בשבועות אלו נמלטו צעירים יהודים מאוסטרוב לאזור השליטה הסובייטי במזרח פולין.
בימים הראשונים לכיבוש נשללו מהיהודים זכויותיהם, עסקיהם הוחרמו והם נתבעו לשלם כופר גבוה. נאסר עליהם לבוא במגע עם לא יהודים, והם חויבו לענוד סרט זרוע לבן שעליו האות J; לאחר מכן הומר הסרט במגן דוד צהוב. נאסר עליהם ללכת על מדרכות ולהימצא מחוץ לבתיהם אחרי שש בערב.
בסוף 1939 הוקם באוסטרוב יודנרט, ובזמן אחר הועברו היהודים לגטו.
במאי 1940 הגיע מספר היהודים בעיר ליותר מ-3,330 יהודים, שכן אל העיר גורשו יהודים מכפרים סמוכים. ב-1941 הובאו לגטו 500 מגורשים מלוברטוב (Lubartów) (ע"ע), ובדצמבר 1941 עד מאי 1942 הובאו לגטו עוד כ-1,200 יהודים מפוזנן (Poznan), מלובלין (ע"ע), מסלובקיה (Slovakia) ומצ'כיה. הצפיפות הגדולה בגטו הביאה לידי פריצת מגפות.

הגטו חוסל באוקטובר 1942, אז גירשו אנשי ס"ס, ז'נדרמים גרמנים ושוטרים אוקראינים את תושביו למחנות המוות סוביבור (Sobibor) ובלז'ץ (Belzec). החולים והקשישים נורו במקום. לפני הגירוש ברחו צעירים רבים מהגטו. רובם הצטרפו ליחידות פרטיזנים של "ארמיה לודובה" (Armia Ludowa), והיו שמצאו מסתור בכפרים סמוכים.
מאביב 1943 פעלה ביערות פַּרצֶ'ב (Parczew) קבוצת פרטיזנים יהודים בפיקודו של יחיאל גרינשפן מאוסטרוב, תוך שיתוף פעולה עם יחידה סובייטית שגם בה היו יהודים מאוסטרוב.

▲ראש העמוד