ריקי (Ryki)

עיירה בנפת גרבולין (Garwolin) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
21.56
51.38

בתום מלחמת העולם הראשונה חיו בריקי כ-2,400 יהודים, יותר משני שלישים מאוכלוסיית העיירה.
יהודי העיירה עסקו במסחר ובמלאכה, בעיקר בתחום ההלבשה המזון והתובלה, ומקצתם היו פונדקאים ומוזגים.
בריקי פעלו מוסדות צדקה וסעד מסורתיים, בהם קופת גמילות חסדים ובנק יהודי, והתקיימה פעילות פוליטית של מפלגות ציוניות, של אגודת ישראל (ראו ב"קישורים רלוונטיים"), של גופים חסידיים ושל הבונד.
בעיירה פעלו חדרים פרטיים ובתי ספר של בית יעקב ושל אגודת ישראל.

בספטמבר 1939 החלו לזרום לריקי פליטים ממערב פולין ומדמבלין-אירנה (Deblin-Irena) (ע"ע) הסמוכה.
הגרמנים כבשו את העיירה ב-17 בספטמבר 1939. יהודים נפצעו, חנויות ורכוש יהודי נבזזו והוטל עוצר לילה.
באמצע אוקטובר 1939 הוקמו בריקי יודנרט - בראשו הועמד שמואל גוטווייזר - ושירות סדר יהודי של 10 שוטרים, ואחד ממפקדיו היה יעקב מנדלבוים. היודנרט סיפק לגרמנים מאות עובדי כפייה בכל יום.
בסוף 1940 הוקם בריקי גטו, ובו רוכזו בצפיפות רבה 1,800 יהודים. בתחילת 1941 שלח ארגון יס"א בקרקוב סיוע ליודנרט, והסיוע שימש לפתיחת מטבח ציבורי ומרפאה. בגטו פעלה גם ספרייה ציבורית, והיא שימשה מרכז חברתי.
ביוני 1941, עם פלישת גרמניה לברית המועצות, אסרו הגרמנים על יציאה מהגטו שלא לצורכי עבודה.
בחורף 1942-1941 נספו כ-50 איש במגפת טיפוס בגטו.

ב-6 במאי 1942 כלאו שוטרים פולנים את אנשי היודנרט. בלילה הגיעו לריקי אנשי ס"ס והגטו כותר. אנשי הס"ס ושוטרים פולנים הובילו את היהודים לכיכר השוק. זקנים וחולים נרצחו מיד והאחרים הוצעדו לדמבלין-אירנה. כ-130 יהודים התקשו בהליכה ונרצחו בדרך. כ-200 צעירים הועברו למחנה העבודה בדמבלין-אירנה, והאחרים שולחו בקרונות משא למחנה ההשמדה סוביבור (Sobibor).