בין שתי מלחמות העולם חיו בטישובצה כ-2,500 יהודים, יותר ממחצית מאוכלוסיית העיר. פרנסתם הייתה ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר סנדלרות. בעיר התקיימו איגוד בעלי מלאכה יהודיים, בנק יהודי וקופת גמילות חסדים.
קהילת טישובצה הייתה דתית באופייה, אך בעיר פעלו גם סניפים של מפלגות ציוניות ושל הבונד (ראו ב"קישורים רלוונטיים"). בטישובצה התקיימו, בצד החדרים המסורתיים, בית ספר יסודי עברי של רשת "תרבות" ובית ספר יסודי פולני, ופעלו בה ספרייה יהודית וחוגי דרמה וספרות.

ב-17 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את טישובצה. כעברו שבוע נסוגו, ואת מקומם תפסו הסובייטים. כעבור ימים אחדים נסוגו הסובייטים מזרחה על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ואליהם התלוו כ-1,000 יהודים מטישובצה. רובם עברו את המלחמה בשטח ברית המועצות.
באביב 1940 חויבו יהודי טישובצה לענוד טלאי צהוב על בגדיהם וסרט זרוע לבן שעליו מגן דוד. בפקודת הגרמנים הקימו היהודים יודנרט של 10 חברים ובראשו זליג צוקר, ושירות סדר יהודי, ובראשו מאיר שק. היודנרט נדרש לגייס עובדי כפייה ולאסוף תשלומי כופר.
באביב ובקיץ 1940 שלחו אנשי ס"ס מאות יהודים למחנות עבודה, בהם מחנות עבודה בזמושץ' (Zamość), בביאלובז'גי (Białobrzegi) ובבלז'ץ (Belzec). גם בטישובצה הוקם מחנה עבודה, והועברו אליו מאות יהודים מקומיים ומאות יהודים מלובלין (ע''ע), מאוטבוצק (Otwock) (ע''ע) וממקומות אחרים.

ב-25 במאי 1942 גירשו אנשי ס"ס וגסטפו שבאו מבחוץ כ-800 יהודים למחנה המוות בלז'ץ. כ-200 ניסו להתנגד ונורו מיד. נורו גם ראש היודנרט צוקר ועוזרו. באקציה נמלטו מאות יהודים ליערות. בטישובצה נותרו כ-600 יהודים. הם הועברו לשכונה אחת והיא נהפכה לגטו. פישלבר, יהודי מגרמניה, מונה לראש היודנרט.
בספטמבר 1942 הוציאו הגרמנים להורג 49 יהודים. בתחילת אוקטובר 1942 נמלטו עוד יהודים ליערות עקב שמועה על חיסול יהודי זמושץ'. מקצת הנמלטים הקימו פלוגה לוחמת ביערות. במעט נשק שקנו מפולנים יצאה הפלוגה להתקפות על גרמנים ולקחה מהם את נשקם. באנשי הפלוגה הלוחמת ביערות שבין קומרוב (Komarów) לטישובצה היו צבי פינגר, חיה הלפמן שנפלה בקרב וישעיהו שטנגל שהשתתף גם במרד גטו ורשה.
הגטו חוסל בנובמבר 1942, אז גורשו מרבית היהודים שנותרו בו למחנה המוות בלז'ץ. כמה עשרות נורו למוות במקום, וראש היודנרט התאבד עם אמו ועם אחותו.

▲ראש העמוד