וויסלוויצה (Wojsławice)

עיר בנפת חלם (Chełm) במחוז לובלין (Lublin) בפולין
אזור כיבוש נאצי: גנרלגוברנמן (General Gouvernement)
נקודת ציון:
23.33
50.55

בין שתי מלחמות העולם גרו בעיר כ-900 יהודים, כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. הם עסקו במסחר ובמלאכה, ובעיר פעלו ארגונים לעזרה הדדית, קופות גמילות חסדים וקורסים להכשרה מקצועית.
מפלגות ציוניות וסניף של אגודת ישראל פעלו בצד החדרים ובתי המדרש. עוד פעל בעיר בית ספר "בית יעקב" והתקיימו שיעורי ערב לעברית.

הגרמנים כבשו את וויסלוויצה ב-11 בספטמבר 1939 ומיד החלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה, ובהן מתו כמעט 100 יהודים בשבועות הראשונים. בסוף 1939 החרימו הגרמנים את עסקי היהודים וחייבו אותם לענוד סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד כחול. בתקופה זו לערך כוננו הגרמנים יודנרט (ראו ב"קישורים רלוונטיים") של חמישה חברים, ובראשו איינהורן, והטילו עליו לגבות כופר. היודנרט ניסה לסייע במזון, בבגדים ובתרופות ליהודים בני העיר ששולחו למחנות עבודה מרוחקים.
בזמן אחר, לא ידוע, הוקם בוויסלוויצה גטו סגור. בסוף 1941 גירשו הגרמנים לגטו יהודים מכפרים סמוכים.

בתחילת ינואר 1942 גורשו 60-50 מהזקנים שבגטו לוולודווה (Włodawa) (ע"ע) ושם צורפו לטרנספורט שיצא למחנה המוות סוביבור (Sobibor).
באוקטובר 1942 גורשו 1,200 יהודי גטו וויסלוויצה לסוביבור, ואולי גם למחנות השמדה נוספים. במגורשים היה הרב יעקב יצחק ציטרינבוים. יהודים שלא התייצבו במקום האיסוף נתפסו ונורו. מעטים מיהודי וויסלוויצה הגיעו לגטו חלם (ע"ע), ואחרים ברחו ליערות וניסו להצטרף לפרטיזנים או מצאו מקלט אצל פולנים. רוב המבקשים מקלט אצל פולנים נרצחו בידיהם או הוסגרו לגרמנים. גם פרטיזנים פולנים ביערות, ובעיקר אנשי "ארמיה קריובה" (Armia Krajowa), רצחו יהודים רבים. רק מעטים מבני הקהילה שרדו עד סוף המלחמה.

▲ראש העמוד