כיתה של לימוד משניות לזכר קדושי השואה במחנה
עקורים בגרמניה
קדיש אחרי אביך לא אמרת מצבה על קבר אמך לא הצבת על קבר אביך אינך יכול להשתטח על קבר אמך לא תוזיל דמעה
נאבדו לך כל קרוביך "שבעה" אחריהם לא ישבת
"קריעה" אחריהם לא קרעת מיליונות אחיך בני ישראל נחנקו, נשרפו
לאפר [...] התחלת לימוד "משנה יומית"
תתקיים בעולם כולו בחגיגות בחג מתן תורה בחג השבועות ואל תפריש מן הציבור. תמלא חובתך כלפי הוריך החביבים
וקרוביך היקרים הבלתי נשכחים. ועד למען "משנה יומית
עולמית" מתוך: ארכיון יד ושם, 0.70/28
זכור את אשר עשה לך עמלק!! אחיות
ואחים! בשבת
אחרון של פסח, יום הזכרת נשמות, התאספו בבתי-הכנסת כדי להזכיר את נשמותיהם של
נשמות הורינו היקרים, ילדים, אחים ואחיות, אשר ניספו על קידוש השם בידי הרוצחים
הנאצים. חוב קדוש
ומיוחד מוטל על כל יהודי להזכיר את הלוחמים הקדושים הנופלים יום יום בארץ הקודש
בידי שונאים שונים, הרוצים לתת חס וחלילה מכת מוות לישוב ובעת ובעונה אחת - לכל
העם היהודי. נתאסף כדי
להתפלל לבורא העולם לזכר הדם השפוך של קורבנותיו, כדי שבזכותם נזכה לנצחון ולגאולה
שלמה בעזרת השם. רבנות בלזן חול המועד פסח, תש"ח [אפריל
1948] מתוך: ארכיון יד ושם, 0.70/28
מדרש
תמונה: עם השחרור החלו ניצולים לנסות לקיים
חיי דת בסיסיים. התעורר ביקוש עצום לסידורים, לכיפות, לטליתות, לספרי תורה
ולתפילין. קושי נוסף התעורר באספקת אוכל כשר, ובייחוד בשחיטת בשר ובהשגת שומן כשר.
שיתוף הפעולה בין הגופים השונים והרבנים הביא למציאת פתרונות מספקים. הקמתן מחדש
של משפחות ונישואי זוגות צעירים חייבו בניית מקוואות ואספקת טבעות נישואין. בחגים
השונים סופקו צורכי החג בהתאם לאופי החג. כדי לספק את כל אלו, אנשי שארית הפליטה
בגרמניה הועסקו בייצורם, והעבודה היוותה עבורם סם חיים כנגד הדיכאון והייאוש. אותם
תשמישי קדושה היו בעלי חשיבות גדולה בשיקומם הרוחני. העלייה בצורך בפריטים אלה
יכלה לשמש מעין ברומטר למידת שיבתם של הניצולים לאורח חיים נורמלי. בתצלום לימוד משניות לזכר קורבנות
השואה. רבים מהניצולים במחנות העקורים ביקשו לזכור את מתיהם גם באמצעות תפילות
ה"יזכור" ולימודי המשניות. מעבר לזכירת המשפחה והקרובים, לְמה עוד שימשו
התפילות והלימוד, לדעתכם?