"יד ושם",
רשות זיכרון לשואה ולגבורה, נוסד בשנת 1953 על-ידי הכנסת על פי חוק. מאז היווסדו,
בהתאם ל"חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם", מופקד "יד ושם" על תיעוד תולדותיו
של העם היהודי בתקופת השואה, על הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני
הנספים ועל הנחלת מורשת השואה ומורשת הניצולים לדורות הבאים באמצעות בית הספר,
מכון המחקר, המוזיאונים, הארכיונים והספרייה ועל-ידי הכרה בחסידי אומות העולם.
ארכיון התצלומים שבתוכו אתם
נמצאים הנו אחד מאתרי הזיכרון של "יד ושם". הארכיון מכיל מאות אלפי תצלומים המספרים את
סיפור השואה בדרך של עדות מצולמת. בדומה לאריג המורכב מפיסות בד רבות, מציגים התצלומים
אנשים, מקומות ואירועים במקומות ובתקופות שונים. מטבעה של המדיה, במקרים רבים התצלום
הנו "הקפאה" של רגע, אירוע או דמות. התצלומים מהווים מעין צוהר לחיים שלמים, עולמות
הנמצאים מאחוריהם. לסיפור שהוקפא בתצלום ברגע בודד של הווה, יש עבר ולעתים יש עתיד.
במוקד תפיסתו החינוכית של בית הספר המרכזי
להוראת השואה עומד הסיפור האנושי. בבואנו ללמד את סיפורו של הקורבן היהודי בשואה עלינו
להציב לפני התלמיד אדם בעל פנים וזהות, אדם שאת ייחודיותו האנושית ניסו הגרמנים למחוק.
על האתר:
באתר נלווה זה למאגר התצלומים ברצוננו להעמיק בסיפור האנושי המורכב הניצב מאחורי
התצלומים. בניתוח התצלומים אנו מבקשים להבין את הסמוי מן העין דרך עדויות ומדרשי
תמונה המלווים ברקע היסטורי, תוך ניסיון ללמוד על המקרוקוסמוס דרך הבנת המיקרוקוסמוס:
מהו הרגע המונצח בתצלום עד כמה שניתן? מהו הרקע ההיסטורי המופיע
בו? מיהם האנשים המצולמים בו? מהן השאלות החינוכיות שאותן ניתן לשאול בהקשרים אלה?
נושאי האתר:
בשלב הראשוני בחרנו להתמקד בנושא השחרור
מהמחנות, במחנות העקורים ובעלייה לארץ ישראל. בחירה זו נבעה מתוך העובדה שמאגר התצלומים
עולה בשנה שבה אנו מציינים 60 שנה להקמת מדינת ישראל, והנושא השנתי של "יד ושם" הנו:
"ובחרת בחיים – ניצולי השואה ומדינת ישראל". לאתר שלפניכם עתידים להצטרף תצלומים נוספים.
כיצד לעבוד עם האתר?
המלצות כלליות:
- האתר מתאים לכיתות החטיבות העליונות.
- באתר תמצאו ארבעה מסלולים:
כללי; משפחה; ילדים; מחנות עקורים. במסגרת מסלולים אלה נתמקד בנושאים הבאים:
הנושאים הנם ימי השחרור הראשונים – התגובות השונות לשחרור וימי השיקום הראשונים;
הבדידות והחיפוש אחר משמעות חדשה לחיים; לאן? – חיפוש אחר בית; בית חדש בארץ ישראל.
המורה יכול להתמקד באחד המסלולים (המסלול הכללי מכיל את כל המסלולים).
- רצוי שהמורה יעיין מראש בחומר ההיסטורי
הנלווה המוצע בכל תחנה או תצלום, כדי שבשיעור החווייתי המורה יישען על בסיסי ידע.
- העדויות ומדרשי התמונה הנלווים לכל
תצלום מהווים הצעת הנחיה למורים כיצד להשתמש בחומר בכיתה.
- יש לתת לתלמידים זמן מה להתבוננות
בתצלום, ורק לאחר מכן להוסיף את העדויות ומדרשי התמונה.
מהלך השיעור - לבחירה:
- המורה יעביר שיעור על-פי אחד המסלולים המותאמים
לשיעור בכיתה (ילדים, משפחה או מחנות העקורים). השיעור יועבר כחוויות גלישה
של התלמידים במסלול הנבחר או באמצעות הדפסת התצלומים, מדרשי התמונה והעדויות של
המסלול (האתר מאפשר את הדפסת התצלומים ברזולוציה גבוהה ולצדם העדויות ומדרשי התמונה).
- המורה יעביר שיעור המבוסס על בחירת
תחנה אחת מתוך המסלול הכללי, שבו יתמקדו בכיתה. השיעור יועבר כחוויות גלישה של
התלמידים בנושא הנבחר או באמצעות הדפסת התצלומים, מדרשי התמונה והעדויות של הנושא.
- המורה ירכיב לעצמו מסלול משלו
מתוך סך התצלומים והמדרשים הקיימים במסלול הכללי. השיעור יועבר כחוויות גלישה
של התלמידים באתר או באמצעות הדפסת התצלומים, מדרשי התמונה והעדויות הנבחרים.
- התלמידים יחולקו לקבוצות. כל קבוצה תתמקד באחד המסלולים (ילדים, משפחה או מחנות
העקורים) או בתחנה אחת מתוך המסלול הכללי, ותדון בינה לבין עצמה במדרשי התמונה
ובשאלות שהם מעלים. לאחר מכן יתכנסו התלמידים במליאה וכל קבוצה תציג את רעיונותיה.
סיכום השיעור:
לאחר בחירה באחת מאפשרויות העבודה
החינוכית שנדונו לעיל, יודפסו התצלומים
הנבחרים יחד עם העדויות, הרקע ההיסטורי
ותשובות התלמידים ותוקם תערוכה בכיתה או בבית
הספר.
הפרוייקט נכתב והופק על-ידי
בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם
ייעוץ פדגוגי: שולמית אימבר, נעמה שי"ק
כתיבה: בילי שילה
עריכה לשונית: יעל רינגוולד
תרגום לאנגלית: יונתן קלפסדל
עיצוב האתר: בילי שילה
תכנות ועיצוב: אביתר ביטון, סטפני אמרה, מעינה צבאח,
ג'רמי זאודר, ליז אלסבי
תמיכה טכנית: אסף טל
זכויות יוצרים: מירה מוסרי
