מערכי שיעור ופעילויות חינוכיות

לפניכם מגוון פעילויות חינוכיות המותאמות לשכבות גיל שונות. בין הפעילויות תוכלו למצוא מערכי שיעור מובנים וכן העמקה בהיבטים היסטוריים ופדגוגיים. הפעילויות עושות שימוש במבחר מקורות בין-תחומיים, בהם קטעי יומנים, עדויות, שירים, סרטים, תצלומים ועוד.

בתי הספר היסודיים | חטיבת הביניים | החטיבה העליונה

מיועד לבתי הספר היסודיים

מחפשים בית
במלאות שישים שנה להקמת מדינת ישראל השיעור מנסה לגעת בנקודת המפגש בין השואה להקמתה של מדינת ישראל בהיבט האישי. בשיעור ננסה לבחון את התהליך שעברו ילדים ניצולי שואה מסיום המלחמה ועד שלבי הקליטה הראשוניים בארץ. בשיעור משולבים קטעי עדויות והוא מיועד לתלמידי כיתות ה'-ו'.
	▲לראש העמוד

"עד אז רק קראתי על דברים כאלה בספרים..." - סיפורו של אורי אורלב
מערך שיעור העוסק בסיפורו של אורי אורלב, ניצול שואה, שהפך לימים לסופר ומבוסס על ספרו "משחק החול". דרך הסיפור נחשפים התלמידים להתמודדותו של ילד בתקופת השואה ודמותו מעוררת אמפטיה והבנה של סוגיות חשובות בתקופת השואה כגון: החיים בגטו, מחבוא מפני הגירושים, מות אימו ועוד.
	▲לראש העמוד

"בת כזאת רצינו" – מדריך למורה
להלן מערכי שיעור לליווי הספר 'בת כזאת רצינו'. המערכים בנויים באופן מודולרי ומצעים אפשרויות לדיונים חינוכיים בנושאים: חיי היהודים לפני המלחמה, התמודדות עם קשיי החיים בגטו, הצלה וחסידי אומות העולם, דילמות של זהות והחזרה לחיים. המערכים מציעים למורה שאלות לדיון חינוכי ופעילויות שילוו אותם בכיתה.
	▲לראש העמוד

הוראת השואה – כיצד לעבוד עם הספר "רציתי לעוף כמו פרפר"
במדינת ישראל השואה הופכת להיות חלק מן הזהות, ומהזיכרון הקולקטיבי של התלמידים מגיל צעיר. באמצעות הספר רציתי לעוף כמו פרפר מנסה בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם לדון עם התלמידים בנושא השואה באופן המאפשר להם להכיל את הסיפור, ובו בזמן להכיר מושגים בסיסיים הקשורים לשואה. המערך מכיל מסגרת לעבודה על הספר בכיתה: קריאה מונחית ופעילות יצירתית מסכמת.
	▲לראש העמוד

ילדים בגטו
פעילות אינטראקטיבית זו היא אתר על ילדים שנכתב עבור ילדים. האתר מתאר את החיים בגטו בתקופת השואה מנקודת מבטם של הילדים שחיו בגטו ומנסה להציג את החוויה המורכבת של החיים בגטו בדרך שתהיה נגישה גם לילדים בימינו. בצד תאור קשיי החיים בגטו מציג האתר את גילויי האומץ, התושייה והיצירתיות של הילדים שחיו בגטו. אחד המסרים החשובים של האתר הוא שגם בזמני קושי ומצוקה היו מי שנאבקו על שמירת צלם האנוש ועל קיומה של חברה המבוססת על דאגה לזולת, תרבות ורוחניות.
	▲לראש העמוד

מיועד לחטיבת הביניים

יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא
מערך זה מבוסס על ספרה של דבורה שטיינר ואן רויאן יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא ועוסק בסיפורו האישי והמשפחתי של יונה שטיינר, ניצול שואה ששרד כמעט יחיד ממשפחתו הענפה. יונה שטיינר מספר לדבורה, קרובת משפחתו, על ילדותו לפני השואה, על שנים של סבל והישרדות במחנות בתקופת השואה, על עלייתו ארצה ועל הקמת חיים חדשים בארץ, תוך לקיחת חלק בבניינהּ ובהגנה עליה.
	▲לראש העמוד

"אין לך זמן שאין בו מי שיתפלל..."
בשיעור ננסה לבחון האם מסורת התפילה המשיכה בתקופת השואה. אם כן, באיזה נוסח התפללו האם בנוסח המסורתי או שנוסחו תפילות מאולתרות, האם ניתן היה לערוך תפילות בציבור ומה העניקה התפילה ליהודים באותה תקופה קשה.
	▲לראש העמוד

קדיש והנצחה
השיעור עוסק בסוגיית האבל והזיכרון. בשיעור נדון בשאלת זיכרון הנספים ונבחן את משמעות אמירת ה'קדיש'. ההתמקדות בנושא ה'קדיש' מאפשרת דיון בשאלת ההתמודדות עם הזיכרון והאבל בתקופת השואה ובשאלות שעלו לאחר המלחמה סביב האופן שבו יש להנציח את הנספים. בשיעור יבחנו שאלות כגון: באילו דרכים ניתן להתמודד עם אבל? האם היהודים בתקופת השואה יכלו להתאבל על קרוביהם? מהו ה'קדיש' ומה תוכנו? מהי ההשפעה של אמירת ה'קדיש' על אומרו?
	▲לראש העמוד

"הֱיֵה לי חבר, הֱיֵה לי אח..." - הילדים והנוער בגטו טרזיינשטט
בתקופת השואה התערערו המסגרות החברתיות של היהודים, וחיי היום-יום נשתבשו בשל ההכרח לברוח ממקום למקום ולהסתתר מפני המוות. המסגרת שנפגעה יותר מכול היא מסגרת המשפחה: לעתים קרובות נבצר מההורים לגונן על ילדיהם ולהנחיל להם את הערכים שהאמינו בהם. הדבר גרם לזעזוע חברתי, שכן להורים תפקיד מכריע בעיצוב זהותם וגורלם של ילדיהם. בשיעור זה נלמד על מסגרת חלופית לתא המשפחה - מעונות ובתי ילדים - שהוקמה בגטו טרזיינשטט ושמטרתה הייתה להציב חיץ בין המציאות הקשה בגטו לבין הילדים ולבנות להם ילדות תקינה ככל האפשר.
	▲לראש העמוד

"שנת הגורל"
הצעה להוראת אירועי "ליל הבדולח" בהקשר של שנת 1938 - היבטים היסטוריים ופדגוגיים. חשיבות רבה בהבנת משמעותו של כל תהליך היסטורי נעוצה בראיית המכלול של אירועי התקופה ולא רק התמקדות באירוע הבודד. בפעילות זו נסקור כמה מהאירועים המרכזיים בשנת 1938, על-מנת להבין טוב יותר את התהליכים המגיעים לשיאם בפוגרום "ליל הבדולח".
	▲לראש העמוד

במקום שאין אנשים השתדל להיות איש
חסידי אומות עולם - היבטים היסטוריים ופדגוגיים. מעשיהם של חסידי אומות העולם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנות השואה בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם. בפעילות זו יוצגו סיפוריהם של כמה מחסידי אומות העולם, תוך הדגשת ההשלכות הערכיות והמוסריות של מעשיהם. כן יוצעו דרכים אחדות לשילוב הנושא בהוראה ובפעילות חינוכית.
	▲לראש העמוד

בר/בת מצווה
מערך זה מביא את סיפורם של כמה ילדים שזכו לחגוג את טקס בר-המצווה בתקופת השואה. המערך דן במושג "ילדות" לפני השואה ובוחן האם ואלו שינויים חלו בו במהלכה, תוך התמקדות בטקס בר המצווה הן כשלב מעבר בין ילדות לבגרות בכלל והן כאירוע שקיבל משמעות ייחודית בעיני ההורים והילדים בתקופת השואה.
	▲לראש העמוד

"הכל אסור לנו והכל אנו עושים"
מערך שיעור לעשרה בטבת בנושא החגים היהודים בתקופת השואה. הקשר בין האדם למסורת נע במספר מעגלים בין הפרט לקהילה, בין הפרט למשפחה ובין האדם, אמונותיו ובניית זהותו העצמית. המסורת היא תרבות הנמסרת מדור לדור והמקשרת בין הדורות. במערך זה יחשפו התלמידים לחגי ישראל (נתמקד בחגים חנוכה ופורים) ולאופן בו התמודדו היהודים עם המשך קיומם בתקופת השואה. במערך יבחנו שאלות כגון: מה קורה כאשר התנאים משתנים ואינם מאפשרים לחגוג את החג באופן בו הוא נחגג מדי שנה, כמו שקרה לרבים בתקופת השואה? האם החגים מאבדים ממשמעותם המשפחתית והאישית או שדווקא אז מקבלים הם דגש חזק יותר? האם קיימים התנאים לחגוג? מהי משמעות החג בזמנים שכאלו?
	▲לראש העמוד

ילדים בגטו
פעילות אינטראקטיבית זו היא אתר על ילדים שנכתב עבור ילדים. האתר מתאר את החיים בגטו בתקופת השואה מנקודת מבטם של הילדים שחיו בגטו ומנסה להציג את החוויה המורכבת של החיים בגטו בדרך שתהיה נגישה גם לילדים בימינו. בצד תאור קשיי החיים בגטו מציג האתר את גילויי האומץ, התושייה והיצירתיות של הילדים שחיו בגטו. אחד המסרים החשובים של האתר הוא שגם בזמני קושי ומצוקה היו מי שנאבקו על שמירת צלם האנוש ועל קיומה של חברה המבוססת על דאגה לזולת, תרבות ורוחניות.
	▲לראש העמוד

מיועד לחטיבה העליונה

תלמידים ומחנכים בתקופת השואה
מערך שיעור זה עוסק בחינוך היהודי בתקופת השואה כמאפיין של הקשר המיוחד בין תלמיד לרבו-מחנכו. נקודת מפגש זו בין עולם המבוגרים לעולם הילדים אוצרת בתוכה את הערכים הנבחנים מחדש של עולם המבוגרים נוכח מציאות השואה ואת התכנים והמסרים שהם מעוניינים להעביר לדור העתיד. במהלך הפעילות, נכיר את המשבר העמוק שפקד את החברה היהודית ומסגרות החינוך שלה, את אופני ההתמודדות של מחנכים ותלמידיהם מול הגזרות על החינוך היהודי. כמו כן נתבונן בקשר האמיץ שנוצר בין מחנכים לתלמידים ומשתקף מכתביהם של התלמידים.
	▲לראש העמוד

יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא
מערך זה מבוסס על ספרה של דבורה שטיינר ואן רויאן יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא ועוסק בסיפורו האישי והמשפחתי של יונה שטיינר, ניצול שואה ששרד כמעט יחיד ממשפחתו הענפה. יונה שטיינר מספר לדבורה, קרובת משפחתו, על ילדותו לפני השואה, על שנים של סבל והישרדות במחנות בתקופת השואה, על עלייתו ארצה ועל הקמת חיים חדשים בארץ, תוך לקיחת חלק בבניינהּ ובהגנה עליה.
	▲לראש העמוד

"אשפוך לפניו שיחי" - תפילה בתקופת השואה
בשיעור ננסה לדון בסוגיות של משמעות מצוות התפילה בתקופת השואה: כיצד התמודדו יהודים עם קיום התפילה בתקופה הטרגית והאם התקיימה מסורת של קיום התפילה בתקופת השואה. כיצד השפיעה המציאות על תכני התפילה וכיצד הותאמה התפילה למציאות החדשה שנכפתה עליהם.
	▲לראש העמוד

משפטי נירנברג
ארבעה מערכי שיעור בנושא "משפטי נירנברג" העוסקים במשמעויות ההיסטוריות והמוסריות העולות ממשפטים אלו. כגון: שאלת האחריות והאשמה של העם הגרמני, מקומה של השואה במשפט ומשמעות המשפט לדורות הבאים.
	▲לראש העמוד

"הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע"
מערך שיעור זה מתרכז בעדותו של הסופר וניצול אושוויץ פרימו לוי. המערך עוסק בממד אחד, ממד השפה, בהתנסות האסירים במחנה - התקשורת בין האסירים בתקופת מאסרם, והתקשורת בינם לבין העולם לאחר השחרור.
	▲לראש העמוד

עדות וזכרון השואה
בשיעור נעסוק בסוגיית הזיכרון בתקופת השואה ולאחריה משני היבטים: תיעוד כללי ארכיוני (כגון: ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה) ותיעוד אישי המתבטא בכתיבת יומנים, צוואות וספרי זיכרונות לאחר השואה. בשיעור יבחנו שאלות כגון: מה היו מטרות התיעוד בתקופת השואה? במה שונה תיעוד אישי מתיעוד כללי? מהי מטרת כתיבת זיכרונות על ידי ניצולים?
	▲לראש העמוד

מערך שיעור בנושא חייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזינשטט
לפניכם אתר נלווה לתקליטור "בין העולמות – מעגלים חברתיים בגטו טרזינשטט", המתרכז בחיי יומיום בגטו טרזינשטט. באתר הנלווה לתקליטור הועלה מערך שיעור. המערך מתמקד בחייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזיינשטט ועוקב אחר יחסיהם במסגרות חברתיות שונות בגטו. המערך מציג למורה כיצד ניתן לעבוד עם התקליטור וכיצד להשתמש בחומרים וברעיונות הרבים שהוא מספק.
	▲לראש העמוד

"אז איך להסביר לילד..." - המשפחה היהודית בתקופת השואה
מה עברה המשפחה היהודית במציאות שבה המערכות המדיניות, החוקיות והחברתיות לא חלו עוד על האוכלוסייה היהודית וזכויות הקיום הבסיסיות נשללו ממנה? כיצד השפיע ערעור המשמעות של מושג ה"בית" על המשפחה ועל בני המשפחה? בשיעור זה נעסוק בשברה של המשפחה היהודית בתקופת השואה דרך ניתוח הסיפור משחק עם מפתח מאת אידה פינק.
	▲לראש העמוד

בעין הסערה - תכנית לימודים
המחתרת של תנועות-הנוער הציוניות בהונגריה בעת הכיבוש הגרמני, 1944.
	▲לראש העמוד

כאב השחרור והחזרה לחיים
באמצעות העמקה בשאלות ובמשמעויות העולות מעדויות של ניצולים, אנו מבקשים לעקוב אחר המסע המופלא שעשו ניצולי השואה מהרגע שבו התבשרו שהסתיימה המלחמה והם משוחררים, דרך הצעדים הראשונים שעשו בתקווה למצוא את משפחתם וביתם ועד ההכרה שהעולם שהכירו אינו קיים עוד ועליהם למצוא משמעות חדשה לחייהם.
	▲לראש העמוד

העולם אחרי אושוויץ
מסעו של ניצול בדרכו חזרה לחיים - מערך שיעור. כשישים שנה חלפו מסיום השואה ומלחמת העולם השנייה. על פי רוב, נדחקת שאלת התמודדותם של ניצולי השואה עם חייהם לאחר סיום המלחמה, לטובת עיסוק בשנות המלחמה עצמה. אנו מאמינים שלימוד שלם של השואה לא יכול להתמקד רק בשנים שבהן התרחשה. במסגרת ההתמקדות בדמות האדם היהודי לפני השואה, במהלכה ואחריה, יש לסיפורם של ניצולי השואה מקום חיוני ומיוחד. בפעילות זו נתמקד במסע שעברו ניצולי השואה. לשם כך נעשה שימוש בשאלון לרישום ניצולי השואה שמופץ על ידי יד ושם.
	▲לראש העמוד

אנטישמיות – סדנת היגדים
בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות האנטישמיות בעולם. לאור זאת מתמקדת הסדנה בהיכרות עם היבטיה השונים של התופעה. מערך הסדנה מתבסס על עשרה היגדים בנושא האנטישמיות. לכל היגד נושא משלו, והוא מעורר דיון בסוגיות אקטואליות שונות. לרשות מנחה הפעילות עומד מגוון של מקורות מסוגים שונים, ובהם מידע על הסוגיות העולות בדיונים על ההיגדים.
	▲לראש העמוד

יהודים וסביבתם: יחידים, חברות ומדינות – היבטים היסטוריים ופדגוגיים.
תקופת השואה מהווה שיא ברור ומובהק של מכלול היחסים בין יהודים וקהילות יהודיות לבין סביבתם. ההתרחשויות במערכות אלה הן על פי רוב שיקוף וביטוי של מארג היחסים שהתקיים קודם לשנות המלחמה והשואה. בפעילות תיבחנה שאלות היסוד העוברות כחוט השני בדיון במכלול היחסים שבין יהודים יחידים וקהילות יהודיות לבין יחידים, חברות ומדינות שבתוכם חיו. כן יובאו רמיזות לרלוונטיות ולאקטואליות של הדיון לימינו אנו.
	▲לראש העמוד

יהודי ארצות הבלקן בשואה - הייחודיות והמשותף
היבטים היסטוריים ופדגוגיים. בפעילות זו יובאו הצעות למיקוד וכן ניתוח הסוגיות הקשורות בקורות מדינות הבלקן במהלך מלחמת העולם השנייה ובגורל היהודים שחיו בהן. הצגת הדברים מרחיבה את היריעה ומתאימה להוראה המשלבת את שתי ההיסטוריות, היהודית והכללית, וכן מאפשרת קישורים לפרקים היסטוריים אחרים ואף למתרחש באזורי יוגוסלביה בהווה.
	▲לראש העמוד

שורדי השואה במפגש עם תלמידים
היבטים היסטוריים ופדגוגיים. בשנים אלה אנו מצויים במפנה הדורות: דור הניצולים הולך ומתמעט ושנים אלה הן הזדמנות אחרונה ונדירה להכיר את סיפוריהם של ניצולי השואה ממקור ראשון. פעילות זו מיועדת למורים ולמחנכים הבוחרים להפגיש את תלמידיהם עם שורדי השואה. בה בעת מכוונים הדברים גם לעדים המתכוננים למפגש כזה. הפעילות מעמיקה בסוגיות העשויות לעלות במפגשים מעין אלה.
	▲לראש העמוד

היסטוריוגרפיה, תודעה וזיכרון
היבטים היסטוריים ופדגוגיים. לתמורות בהיסטוריוגרפיה של השואה יש השפעה מכרעת הן על עיצוב הזיכרון ותודעת השואה, והן על משקלו ההולך וגובר של נושא השואה בתכנית הלימודים, ההתייחסות ללקחיה והשיח החינוכי עליה. בפעילות זו ייבחנו התמורות העיקריות שחלו ביחסה של החברה הישראלית לשואה והשלכותיהן על מערכת החינוך.
	▲לראש העמוד

על האוצרות השדודים - גזל הרכוש היהודי בתקופת השואה
היבטים היסטוריים ופדגוגיים. על אף האקטואליות והעניין שהנושא מעורר גם עשרות שנים לאחר סיום השואה, גזל הרכוש והמשא ומתן להחזרתו אינו נדון בדרך כלל במסגרת לימודי השואה. את סוגיית גזל הרכוש ניתן לקשר לסוגיית הניצול הכלכלי העצום (כחלק מעבודות הכפייה במפעלי התעשייה הגרמניים במחנות, שהנאצים הפעילו כלפי היהודים. מוקד אחר של הדיון יכול להתמקד בהחרמה או בהפקעה של חפצי אמנות, פיקדונות בנקים ועוד. הגזל מתבטא פעמים רבות באי החזרה של רכוש גם למי שלא נספו, וגם ליורשי הנספים בתום המלחמה. הפעילות משלבת דיון בסוגיות כלליות העולות מן הנושא עם סיפור אישי של גזל אוצרות אמנות ממשפחה יהודית מהולנד.
	▲לראש העמוד

"ילדות במהלך השואה" בראי ספרו של שלום אילתי
היבטים היסטוריים ופדגוגיים. תקופת השואה גזלה מהילדים את ילדותם, כפי שאנו מגדירים תקופה זו במהלך חיים רגיל: כתקופה שרובה תום, שמחה, אהבה, לימוד, והגנה מצד המבוגרים. ילדים בשואה נחשפו למציאות של רעב, מחלות, השפלה, ביזוי ומוות. נשללה מהם אהבת הורים ומשפחה, חינוך והשכלה, משחקים ותקווה. האם אפשר בכלל לדבר על ילדות בשואה? היכן נגמרה הילדות והאם היו מקומות וזמנים שבהם ניתן היה למצוא גילויים של ילדות בעלת מאפיינים רגילים ככל הניתן, גם אם ילדות אחרת? האם ילדים ומבוגרים חוו את השואה באותו אופן? האם התנסויותיהם והאופן שבו פירשו וצפו בעולמם המתמוטט היו זהים? האם יש משהו שמאפיין ילדים בשואה בשונה מהמבוגרים? בפעילות נעמיק בשאלות אלה באמצעות ספרו של שלום אילתי "לחצות את הנהר".
	▲לראש העמוד

היהודי האחרון - תיעוד והנצחה בתקופת השואה ולאחריה
בתקופת השואה, ביקשו הנאצים לרצוח את היהודים באשר הם ולהשמיד כל זכר לקיומם. אנו מצווים לזכור ולהנציח אותם. במערך השיעור נתוודע לניסיונות ההנצחה והתיעוד (ארכיונים, יומנים, מכתבים אחרונים ועוד) שהחלו עוד בתקופת המלחמה ונמשכו לאחריה, עד ימינו אנו.
	▲לראש העמוד

"אבל אולי עכשיו אני מתחילה להבין..."– רשמי תלמידים בעקבות המסע לפולין
באמצעות שימוש בקטעים שכתבו בני נוער בעקבות מסעם לפולין, אנו מציעים לקיים דיון הנוגע בשאלות ובציפיות של התלמידים לקראת המסע לפולין. כן אפשר לקיים את הדיון כדרך לעיבוד חוויות התלמידים לאחר השיבה מהמסע.
	▲לראש העמוד

מערך שיעור בנושא יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה
הצעה לשיעור לשעת מחנך בחטיבה העליונה לקראת יום 27 בינואר, יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. השיעור בנוי מדיונים במליאה ומעבודה בקבוצות. מטרת השיעור היא להתחקות על משמעות החלטת האו"ם שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה ולהעלות לדיון את השאלה מה על האדם בחברה המודרנית ללמוד מהשואה.
	▲לראש העמוד