מערך שיעור
יד ושם | שמות | שואה | חינוך | הנצחה | חסידים | ביקור ביד ושם | חיפוש | שפות

חזרה לדף הבית - חינוך

"בת כזאת רצינו"

מדריך למורה
מאת יעל ריצ'לר

מבוא

להלן מערכי שיעור לליווי הקריאה בספר בת כזאת רצינו. הספר מיועד לתלמידי כיתות ה-ו.

לפרק לדוגמא לחץ כאן
לרכישת הספר לחץ כאן

המערכים מחולקים לשניים:
חלק א’:
פתיחה - קריאה משותפת ודיון על שבעת העמודים הראשונים של הספר (עמ' 12-5)
חלק ב’:
דיון בנושא אחד או שניים מהנושאים החינוכיים הרבים שהספר מעלה - התמודדות עם קשיי החיים בגטו, הצלה וחסידי אומות העולם, דילמות של זהות וחזרה לחיים.

המורה יבחר את הפרקים שהוא יתמקד בהם על פי שיקולים חינוכיים כגון אלו: המושגים ההיסטוריים שהוא רוצה ללמד, השאלות הערכיות שברצונו להעלות ומידת החשיפה של התלמידים לקשיים המהותיים של הנושא. בכל אחד מנושאים אלו יוצעו למורה שאלות כלליות לדיון על כלל הפרקים, והן יכולות להיות גם שאלות סיכום על נושא אחד או שאלות לניתוח כל פרק בנושא.

חלק א': מיהי מרטה? מרטה של היום ומרטה הילדה (עמ' 12-5)

בחלק זה יתוודעו התלמידים אל מרטה האישה ומרטה הילדה. הם יכירו קודם כול דווקא את הישגיה המרשימים שלאחר המלחמה ולאחר מכן יכירו את מרטה הילדה בת גילם. כמו כן התלמידים יתוודעו אל תחילתו של השינוי בחייה של מרטה עם פרוץ המלחמה.


הנושאים החינוכיים
הפרק מתחיל את סיפור חייה של מרטה דווקא בהישגיה אחרי המלחמה ושם דגש במושגים חינוכיים חשובים כגון תקווה, המשכיות, הפנים האנושיות של הניצולים, משמעותה של ה"נקמה" בעיני ניצולי השואה - מושג חינוכי של בנייה ושל המשך החיים.

שאלות לדיון
  • איך מרטה מציגה את עצמה? מה חשוב לה לספר לנו על עצמה?
  • למה היא פותחת ב"היום" ולא במה שהיה בשואה?

פעילות
לפני הדיון על הדרך שבה מרטה מציגה את עצמה, אפשר לבקש מהתלמידים לרשום בדף שלושה דברים שהם רוצים שחבריהם יידעו עליהם. לאחר מכן אפשר לדבר עם התלמידים על הדברים שבחרו לכתוב: כיצד בחרו בהם? האם הם בחרו דברים שהם גאים בהם? דברים שיקרבו את החברים אליהם? שהם חשובים להם או לחבריהם? וכדומה. דיון כזה יוכל להבהיר את החשיבות של הדרך שבה מרטה מציגה את עצמה.

מרטה גאה במה שהשיגה ובשיקום חייה אחרי השואה. היא מדגישה בעיקר את המשפחה ואת הישגיה המקצועיים. פעמים רבות ניצולי השואה מגדירים "נקמה" את המשפחות שהקימו ואת ההישגים שהשיגו בחייהם שלאחר המלחמה. נקמה כזו מדגישה את החיובי ואת הבנייה – נושאים חשובים מאוד לדיון חינוכי בכיתה.
שימו לב לדגש ששמה מרטה בהישגיה המקצועיים - לאורך כל הספר ניכר המאבק של מרטה ללמוד ולהתקדם וניכרות המשמעויות של הלימודים בקורותיה. פתיחת סיפורה של מרטה דווקא בסופו מדגישה את התקווה. התלמיד יודע כבר בתחילת הסיפור כי מרטה שרדה. יתרה מזאת, היא גאה בחיים שיש לה היום. זו נקודת אור ותקווה בכל הספר, ואלו הדברים החשובים לה בחייה ושחשוב לה שנדע.


פרקים אלו פותחים את סיפור חייה של מרטה לפני השואה בקרב משפחתה וקהילתה. כך, תוך לימוד על היהודי לפני שהיה לאדם נרדף, יוכלו התלמידים להכיר את הפן האנושי של הקרבנות ושל הניצולים. הפרקים מספרים על חיי היהודים לפני השואה: מגוון הזהויות ודרכי החיים, עולם הילדות שאבד ומקורות כוחה בחייה של מרטה.

שאלות לדיון
  • מיהן הדמויות החשובות בחייה של מרטה? מה קיבלה מכל אחת מהן (ביטחון, זהות, ידע, חום, עניין, חברה, שגרה וכו')?
  • במה דומים חייה של מרטה לחייכם? במה הם שונים?
  • האם אתם מכירים מבוגרים (סבים, סבתות, הורים וכו') שדברים שמרטה מספרת היו קיימים גם בילדות שלהם?
  • מה אתם מרגישים כשאתם קוראים את הפרקים הללו? מה ריגש אתכם? אילו תמונות עולות לנגד עיניכם? (תוכלו לבחור קטע אחד באחד משני הפרקים ולצייר אותו.)

דרך מרכזית ליצירת אמפתיה היא ההיכרות עם מרטה הילדה, בת גילם של הקוראים הצעירים, ועם חייה לפני המלחמה. משום כך עיקר הדיון הוא תחושות התלמידים בקריאה. יש לבחון את הדברים הדומים בחיי הילדים ובחייה של מרטה אך גם את השונה הנובע מההבדל בין דורות.
עוד יש לדון עם התלמידים במקורות הכוח של מרטה כדי לצמצם את תחושות אין-האונים בסיפורה. דבר זה יש להדגיש בכל הספר במידת האפשר ובלי לסלף את הסיפור.


פרק זה מציג את ראשית השינוי בחיי היהודים במזרח פולין. אמנם בשלב זה היהודים באזור חיים בכיבוש סובייטי ולא נאצי, אך מסגרות החיים כפי שהכרנו אותם בפרקים הקודמים כבר החלו להתפרק.

הנושא החינוכי
ההתמודדות עם השינויים העיקריים בשל המלחמה – פחד ושינויים במשפחה תוך ניסיונות לשמור על הביטחון ועל ההמשכיות

שאלות לדיון
  • מרטה מספרת שהתפלאה כשהתבשרה שתהיה לה מסיבת יום הולדת. מדוע? עם אילו קשיים נאלצה להתמודד? אילו שינויים חלו בחייה עם תחילת המלחמה?
  • "חגיגת יום ההולדת היא הזיכרון הנעים האחרון שלי" – מה מסמלת חגיגת יום ההולדת בעבור מרטה?
  • כיצד ניסו הדמויות החשובות בחייה של מרטה לשמור עליה?

פעילות
התלמידים יבחרו משפט אחד מתיאור יום ההולדת של מרטה שריגש אותם במיוחד וירחיבו אותו (יכתבו לו המשך, פירוט וכו').

חלק ב': הצעות לשיעורים על פי נושאים:

בכל אחד מהנושאים שלהלן יוצעו למורה שאלות כלליות לדיון על כלל הפרקים, והן יכולות להיות גם שאלות סיכום על נושא אחד או שאלות לניתוח כל פרק בנושא.

נושא 1: החיים בגטו וההתמודדות עם הקשיים (עמ' 16-13, 26-20, 26-22)

בשיעור זה נעקוב אחר השינויים העיקריים שחלו בחייה של מרטה עם הכיבוש הנאצי. הדגש יהיה במעבר מהעולם שנלקח ממנה אל ניסיונותיה של מרטה ושל משפחתה לשמרו. בכך נחזור אל מקורות הכוח שבחייה של מרטה, אל הדמויות המרכזיות בהם ואל דרכי ההתמודדות של מרטה ושל משפחתה עם אבדן עולמם הקודם.

שאלות כלליות לדיון

  • בחרו ארבעה משפטים המעידים על השינויים הגדולים שחלים בחייה של מרטה עם ראשית הכיבוש הנאצי ועם המעבר לחיים בגטו.
  • אילו דמויות קיימות בחייה של מרטה בשלבים אלו? כיצד הן מנסות לעזור לה להתגבר על הקשיים?
  • ממה היה מורכב עולמה של מרטה בבית המרקחת? שימו לב להבדל בין הדברים הגשמיים שהיו לה ובין העולם הרוחני שהעניקה לה אמה.
  • איזה עולם יצרה האם לבתה מרטה?
  • כיצד יצרה עולם זה? למה היא הייתה זקוקה כדי ליצור כזה עולם לבתה?

להלן דיון לפי פרקים:


הנושאים החינוכיים
הקשיים העיקריים בחיי היהודים בגטאות, הפחד ושינוי המסגרת המשפחתית תוך ניסיונות לשמור על הביטחון ועל ההמשכיות.

שאלות לדיון
  • "פתאום היה פחד" (עמ' 13) – ממה פחדו? למה פחדו?
  • מה נלקח ממרטה? מה היה נתון בסכנה?
  • הדמויות במשפחה – כיצד השתנו? מה נלקח מהן?
  • כיצד ניסו קרוביה של מרטה להמשיך להעניק לה את הדברים שהעניקו לה לפני כן - ביטחון, חום, אוכל וכדומה?
  • מה הצליחו להעניק ומה לא? כיצד השתנו סדרי העדיפויות של מרטה ושל משפחתה?


הנושא החינוכי
המשכיות החיים על אף הבשורות הקשות

שאלות לדיון
  • מדוע יצאה מרטה לחפש את דושה? מה חסר לה בחיי הגטו?
  • מה ידעה מרטה על הגרמנים לפני כן? מה היא גילתה כעת? מדוע לא סיפרו לה על כך לפני כן? מדוע בחרה האם לספר על הרצח עכשיו?
  • כיצד מרטה מגיבה על מה שאמה מספרת לה?
  • כיצד היא ממשיכה את חייה?
  • מה מקומו של הצלם בחייה של מרטה?
  • אילו תחושות עולות מן הפרק?

בפרק זה מרטה מתוודעת אל הרצח הנוראי. משום כך חשוב להדגיש קודם כול את תחושותיה של מרטה, וכן לתת לתלמידים להביע את רגשותיהם. עוד יש לתת מקום נרחב לדרכים שבהן מרטה ממשיכה בחייה: כיצד היא מוצאת חבר חדש? במה היא מעסיקה את עצמה? הצלם מאפשר למרטה לשקם את חיי המשחק והידידות, אך גם הוא נלקח ממנה.

הפרק הבא חשוב מאוד, ואנו ממליצים לעסוק בו בכל מבנה של שיעור שייבחר.


הנושאים החינוכיים
רוח האדם – מציאת דרכים להצלה ויצירת עולם מלא בעולם של מחסור קשה

שאלות לדיון:
  • בזכות מה ניצלה מרטה?
  • ממה היה מורכב עולמה של מרטה בבית המרקחת? שימו לב להבדל בין הדברים הגשמיים שהיו לה ובין העולם הרוחני שהעניקה לה אמה.
  • איזה עולם יצרה האם לבתה מרטה?
  • כיצד יצרה עולם זה? למה היא הייתה זקוקה כדי ליצור כזה עולם לבתה?

פרק זה עיקרו כוח רוחו של האדם. היצירתיות, התקווה, העושר הנפשי והעקשנות של האם סייעו לה ליצור לבתה עולם נפשי שונה לגמרי מהעולם הגשמי שהייתה שרויה בו. פרק זה חשוב להבנת הקשר בין התנאים הגשמיים לתנאים הנפשיים ולדיון על היכולת לשבור את הקשר הזה - ליצור, ללמוד ולחשוב גם בתנאים קשים.

נושא 2: הצלה וחסידי אומות העולם (עמוד' 57-31)

הפרקים הבאים מספרים על חסידי אומות העולם. פרקים אלו חשובים במיוחד, ובהם התלמידים מתוודעים אל הטוב שבבני האדם. הפרקים גם ממחישים את הסכנה הגדולה שבהסתרת יהודים בתקופת השואה ומלמדים על כל פרטי הפרטים שהיה צריך לשים לב אליהם כדי להציל יהודים. חשוב להדגיש כאן את מושג ההקרבה. ההקרבה מתבטאת הן בדברים מוחשיים שהמצילים מעניקים לילדה הן בנכונות שלהם לעשות כל זאת בצל הסכנה הגדולה.
עם זאת, כדי שסיפור השואה המסופר יהיה אמין, אין לדבר על פרקים אלו בלבד אלא גם על הפרקים המספרים על ההתמודדות עם קשיי החיים בגטו או עם דילמות של זהות.

שאלות לדיון:
  • אילו סכנות ארבו למי שניסה להציל יהודים בתקופת השואה?
  • לאילו פרטים היו צריכים לשים לב המצילים כדי שלא יחשדו בהם שהם מצילים יהודים?
  • אילו תכונות צריכות להיות לפי דעתכם לאדם המציל יהודים בתקופת השואה? כיצד רוכשים תכונות אלו?
  • מה הייתם כותבים היום לאדם שהציל יהודים בתקופת השואה או לבני משפחתו?

להלן דיון לפי פרקים:


הנושאים החינוכיים
חסידי אומות העולם - הסכנות שהיו נתונים בהן והתושייה; הטוב שבאדם המסכן עצמו למען האחר

שאלות לדיון:
  • כיצד ניסתה אמה של מרטה לשנות את המראה החיצוני של מרטה כך שיתאים לזהותה החדשה?
  • מה הפחדים של מרטה ומה מרגיע אותה?
  • אילו פעולות עשתה לידקה כדי להסתיר זהותה של מרטה?
  • "איזו בחורה נהדרת היא לידקה – היא הסכימה לנסוע אליי מוורשה הרחוקה ולקחת אותי אתה" (עמ' 34)– האם הקושי בנסיעתה של לידקה היה רק המרחק?


הנושא החינוכי
הצלה על אף הסכנה הכרוכה בה, הזרות והחשדנות – הקשיים הפסיכולוגיים האנושיים שיש להתגבר עליהם כדי להציל

שאלות לדיון:
  • רשמו את שמות הדמויות בפרק. מה עושה כל דמות? אילו מעשים ומילים הם הסוואה, ואילו יכולים להיות גם מעשים ומילים כנים? מדוע התנהגו כך?

בני משפחת שולץ ומרטה נכנסים כעת לחיים של הסוואה ושל פחד. חייהם תלויים בהצלחת ההסוואה ובחיים של זיוף. הקושי הגדול הוא להסוות את זהותה של מרטה לאורך זמן. היכן עוברים הקווים שבין ההסוואה, הזיוף והזהות החדשה של מרטה-קרישיה לבין המציאות בפרק זמן ארוך כל כך?
השאלות הללו יכולות לכוון למשמעויות העמוקות בקשיים שחסידי אומות העולם היו נתונים בהם. מה קורה לאותם נערים צעירים הנאלצים להתייחס אל זרה מוחלטת כאל קרובת משפחה אהובה כאשר היא בעצם מסכנת את חייהם? מה חשה אותה נערה הנכנסת אל משפחה חדשה שנאלצת להסביר לה פנים ויהי מה? כיצד היא יודעת מה הצגה ומה לא? אילו מחשבות מלוות אותה? כל השאלות הללו מדגישות את המורכבות הנפשית והרגשית בסיפור ההצלה של מרטה.


הנושאים החינוכיים
אבדן הילדות ושיקומה, סכנות המסתור ותושייה, הפנים הרבות של ההצלה ושל חסד המצילים

שאלות לדיון:
  • האם מרטה היא ילדה רגילה? כיצד קרה שמרטה אינה יודעת לשחק?
  • כיצד מרטה מסתדרת בחצר?
  • מדוע האחים מלמדים את מרטה לשחק, באמצע הלילה?
  • באילו תחומים עזרו משפחת שוורץ וגברת צ'פלינסקה למרטה?
  • אילו סכנות אורבות למצילים, על פי פרק זה?

כאשר בוחנים את התנהגות האחים, ניכרים הקשיים שבחיי היום-יום של המצילים. מצד אחד ייתכן שהם רוצים לעזור למרטה להתקבל לחברה, ומצד אחר גם הם אינם מעוניינים שמרטה תהיה ילדה חריגה שאינה יודעת לשחק, שמא תעורר חשד. לכן על המצילים לחשוב על כלל הפרטים הקטנים לפני שהם מקבלים עליהם להציל את מרטה, וכן את הקשיים ואת הסיכונים שצצים בחיי היום-יום.

נושא 3: שתי זהויות ושני שמות - מרטה וקרישיה (עמ' 46-27, 62-58, 81-69)

הנושאים החינוכיים
כדי להציל את מרטה בתקופת השואה, עליה לשנות את זהותה ולהיות לילדה לא יהודייה. שינוי זו כרוך בשינוי השם אך גם בשינוי ההתנהגות, הלבוש וכו' וטומן בחובו גם שינוי פנימי. כמה זמן יכולה ילדה קטנה להעמיד פנים שהיא מישהי אחרת? עד כמה משפיעות הפעולות, גם אם הן נעשות בלית ברירה, על דרכי החשיבה? דווקא בסיפורי ההצלה מתקופת השואה גלומות גם דילמות חזקות מאוד של זהות.
בעמודים שלפניכם נפרש סיפורה של ילדה אשר חיה בשתי זהויות. דיון בסוגיות אלו מעורר מחשבה על משמעות הזהות של כל אחד ואחד ואת הדברים שיוצרים ובונים את זהותנו.

פעילות
אפשר לפתוח את הדיון בפעילות שתסב את תשומת לב התלמידים לכל אותם דברים הבונים את זהותנו: האם, האב, החברים, המשפחה, בית הספר, כלי התקשורת, הלבוש, האוכל, השכונה, העיר, הדת, האמונה, החוקים וכו'. המורה תרשום מילים אלו על הלוח ותבקש מהתלמידים לסמן את ארבעת הדברים שלדעתם משפיעים עליהם יותר מהאחרים. נושא הדיון יהיה כיצד השפיע כל אחד מהדברים האלה על זהות התלמיד.

שאלות כלליות לדיון:
  • אילו שינויים צריכה לעבור מרטה כדי להיהפך לקרישיה הנוצרית וכך להציל את חייה? האם השינויים חיצוניים בלבד?
  • כיצד לדעתכם חשה מרטה כאשר היא חיה בבית משפחת שולץ? האם הרגישה שהיא אורחת רצויה? לא רצויה? בת בית?
  • אילו תחושות מנסים לתת בני משפחת שולץ למרטה? כיצד הם עושים זאת?
  • בזמן שהילדה מתחבאת בבית משפחת שולץ, לעתים היא מרטה ולעתים היא קרישיה. בחרו שלושה משפטים שמראים שהילדה מרגישה כמו מרטה ושלושה משפטים שמראים שהיא מרגישה כמו קרישיה.
  • למה לדעתכם הילדה ממשיכה לקרוא לעצמה "קרישיה" גם אחרי שנגמרת המלחמה?
  • למה לדעתכם הילדה בוחרת שיקראו לה מרטה כשהיא מגיעה לארץ? מה לדעתכם תחושותיה של מרטה כלפי "קרישיה" היום?
  • מה מסמל שינוי השם? אילו גורמים יצרו את זהותה של מרטה, ואילו גורמים יצרו את זהותה של קרישיה?

להלן דיון לפי פרקים:


הנושא החינוכי
ההחלטות הקשות בעולם ללא בררות

שאלות לדיון:
  • איך מרטה מגיבה לידיעה על הפרידה? מה חששותיה? מה עונה לה על כך האם?

כאן חשוב לציין לפני התלמידים בפירוש שאכן הבת ניצלה בזכות הפרידה. בפרק זה עומס רגשי רב, והוא מעלה את הנושא הקשה של הפרידה. מטרת הדיון היא להתמקד ברגשות שהוא מעלה אצל התלמידים ולאפשר להם לפרוק אותם.


הנושאים החינוכיים
זהות חדשה להצלה – משמעותה של זהות והמשמעות של שינוי הזהות

שאלות לדיון:
  • מה הזהות החדשה של קרישיה? מדוע נבחר דווקא סיפור זה?
  • אילו הוראות מיוחדות האם נותנת לבתה? במה סותרות הוראות אלו את דבריה: "הם נחמדים מאוד וגם רוצים להציל את חייך"?
  • אילו מסרים כפולים מקבלת מרטה?
  • ממה נפרדת מרטה עם קבלת הזהות החדשה של קרישיה? מה לדעתכם היא לוקחת אתה הלאה?

הסיפור שאימצה מרטה מטרתו שלא לעורר חשד עקב הצטרפותה של ילדה חדשה למשפחת שולץ. וכדי שהסיפור ייראה אמין, היה על מרטה לזכור את כל הפרטים הקטנים של הסיפור. בפרידה האם נותנת לבתה את העצות האחרונות שתיתן לה לחיים, אך העצות הללו ניתנות תחת הצל הכבד של סכנת החיים, ולכן הן מקבלות משמעויות נוספות וחדשות. הדרישה שמרטה תהיה שמחה תמיד אינה לשם השמחה בלבד, אלא מטרתה להציל את חייה. אין האם יכולה לתת לבתה עצות שאינן נצבעות בצבע האיום של הסכנה. מצד אחד מרטה מקבלת את המסר כי תמיד טוב לשמוח, אך מצד אחר תמיד יש סכנה.
בהוראות אפשר גם לראות את חששותיה של האם. מצד אחד היא מדריכה את בתה כיצד להיות אהובה כדי שמציליה יאהבו אותה מפני שהאהבה אל מרטה היא שתציל אותה. מצד אחר האם גם מנסה להרגיע את מרטה ולומר לה שבכל מקרה בני משפחת שולץ "רוצים להציל את חייך".
פרק זה הוא גם פרק הפרידה של מרטה מכל מה שמוכר לה - מדרך החיים שלה, מהעיר שלה, מהמשפחה שלה ומעולם שמתנהל על פי כללים בסיסיים שהיא למדה להכיר. עם זאת אותם מקורות כוח שהעניקה לה משפחתה במשך השנים שבהן היו יחד לא אבדו.


הנושאים החינוכיים זהות, החלפת זהויות, ציפייה ותקווה

שאלות לדיון:
  • "זהו. מחקתי את מרטה והייתי כולי קרישיה". במה התבטאה מחיקת מרטה, ובמה התבטאה ההפיכה לקרישה? האם אכן נמחקה מרטה לחלוטין? היכן היא נשארה לדעתכם?
  • "בלילות לא בכיתי". אמה של מרטה "הרשתה" לה לבכות בלילות. מדוע לא עשתה זאת? מה הייתה יכולה להיות משמעותו של הבכי?
  • כיצד חשה מרטה בוורשה? מה גרם לה לחוש כך כלפי חייה בוורשה?

מצד אחד אין למרטה בררה, הרי "הסכנה שיידעו שאני יהודייה היא גדולה מאוד". מצד אחר בוורשה "הכול היה חדש ומופלא". גברת צ'פלינסקה טיפלה בה והעניקה לה תליון. כך שמצד אחד מסוכן להישאר בזהות יהודית, ומצד אחר העיר ורשה וגברת צ'פלינסקה העניקו לה דברים חיוביים. היא עצמה מעידה שהתפללה ש"יום המחר יהיה טוב לפחות כמו היום שעבר". נעים לה בוורשה, אך בד בבד היא מחכה למכתב מאמה.
סיפורה של מרטה החיה בזהות שאולה איננו מעיד על הכלל. לא כל הילדים אשר ניצלו בזכות מחבוא זכו ביחס אוהב ממציליהם. פעמים רבות המלכוד שבהסתרה והקשיים הכרוכים בה יצרו עוינות כלפי הילדים. הילדים היהודיים שהוסתרו בכפרים, במנזרים ואצל משפחות שונות היו זרים ונתקלו לא פעם ביחס קשה.


הנושאים החינוכיים
אבדן הילדות ושיקומה, סכנות המסתור ותושייה, הפנים הרבות של ההצלה ושל חסד המצילים

שאלות לדיון:
  • האם מרטה היא ילדה רגילה? כיצד קרה שמרטה אינה יודעת לשחק?
  • כיצד מרטה מסתדרת בחצר?
  • מדוע האחים מלמדים את מרטה לשחק, באמצע הלילה?

מרטה מצטרפת כעת אל חברת ילדים החיים חיים שמתאימים לילדים יותר מהחיים שחייתה עד כה. עם זאת היא זקוקה לעזרת האחים כדי להשתלב בחיים נורמליים כאלה. מצד אחד ייתכן שבהתנהגות האחים יש רצון פשוט לעזור לה להתקבל לחברה, ומצד אחר גם האחים אינם מעוניינים שהיא תהיה ילדה חריגה ושלא תוכל לשחק כדי שלא תעורר חשד. דבר זה מדגיש את כלל הפרטים הקטנים שהמצילים צריכים לחשוב עליהם לפני שהם מקבלים עליהם להציל יהודים בשואה, וכן את הקשיים והסיכונים שצצים בחיי היום-יום.

גברת צ'פלינסקה מגנה על מרטה בדרך השונה מההגנה שמקבל כל ילד אחר.


הנושאים החינוכיים
משמעותם של זהות, שם, הרגלים וכו'; חסידי אומות העולם – הסכנות הכרוכות בהצלה, מאמץ הההצלה בכל תחומי החיים; ילדות בצל הסכנה, הבלבול ודרכי ההתמודדות

שאלות לדיון:
  • באיזה חלק בפרק מסופר על קרישיה, ובאיזה חלק מסופר על מרטה?
  • באיזה חלק בפרק קרישיה ומרטה נפגשות?
  • קרישיה תלמידה טובה בזכות הדברים שלימדה האם את מרטה.
  • קרישיה מתחברת לחנקה ומתרגשת כשהיא מוזמנת לביתה כי הוא מזכיר לה את סבתה של מרטה.
  • קרישיה רוצה להרשים ולכן מתנהגת כמו מרטה.
  • קרישיה אוכלת כמו מרטה, וטעות זו תעמיד אותה בסכנה.
  • מרטה פוחדת.
  • קרישיה רוצה שאמה של מרטה תדע כמה היא טובה.
  • מרטה מחכה לאמה ובוכה בלילה. זו הפעם הראשונה שמרטה בוכה, בעקבות בלבול הזהויות.
  • קרישיה אומרת שאנה ויוזף שולץ הם ההורים שלה.
  • קרישיה מקללת את היהודים ובכך מנסה למחוק את מרטה.
  • צ'פלינסקה מכריחה את קרישיה לזכור שהיא מרטה. דווקא אדם אחר הוא שמחזיר את הזהות למרטה.
  • מתי בפרק מרטה מתנהגת כמו ילדה רגילה, ומתי היא נאלצת להתנהג כמבוגרת? מה היא יותר, ילדה או בוגרת?
  • מה הטעות הגדולה של מרטה? מדוע עשתה אותה?
  • כיצד מרטה מנסה לתקן את טעותה?
  • מדוע מרטה בוכה דווקא בשלב זה?
  • כיצד אפשר להסביר את התנהגותה של מרטה בזמן שגברת צ'פלינסקה סירקה אותה? איזה מצב היא הייתה רוצה ליצור?
  • כיצד אפשר להסביר את תגובתה של גברת צ'פלינסקה? האם לא היה בטוח יותר אילו באמת התנכרה מרטה לעברה?


נושאים חינוכיים:
קשיי השחרור והתחלת חיים חדשים.

שאלות לדיון:
  • אילו קשיים יש למרטה בסוף המלחמה? כיצד היא מתגברת עליהם?
  • כיצד מרטה מחליטה היכן להמשיך לחיות לאחר המלחמה, ומדוע לדעתכם בחרה בדרך זו?

גם כאשר המלחמה מסתיימת, חייה של מרטה אינם שבים להיות חייה שלפני המלחמה. היא נאלצת לחוות פרידה, קשיים ומחסור. מרטה נוקטת יזמה ומתגברת על קשיים אלו בעיקר בכוחות עצמה ובעזרת תמיכתה ועזרתה של גברת צ'פלינסקה. מרטה בוחרת שלא לחזור אל הזהות הקודמת שלה אלא לדבוק בזהות שהצילה אותה בתקופת המלחמה.


__

הנושאים החינוכיים
קשיי השיקום, החזרה לחיים והמשך החיים בכוח הרוח

שאלות לדיון:
  • מה מוזר בתשובותיה של מרטה לאחראית בבית הילדים?
  • לפי דעתכם, בזכות מה מרטה קוראת לאחראית בבית הילדים "האישה הטובה"?
  • מתי מרטה בוחרת להגיד ששמה מרטה? מדוע דווקא בשלב זה?
  • אילו דברים אהובים על מרטה? למה לדעתכם דווקא דברים אלו חשובים לה?

מרטה עוברת תהליך שבו עליה לקבוע לעצמה מהי זהותה. כאשר היא מגיעה אל בית הילדים, אין היא חיה עוד עם הדמויות שהכירה עד עכשיו, ולכן קשה לה להגדיר את עצמה. עם זאת היא לומדת לסמוך על הדמות החזקה התומכת בה כעת – האחראית בבית הילדים.
בסופו של הסיפור אנו פוגשים ילדה עצמאית בעלת דעות מגובשות ויכולת עמידה על רצונותיה. היא ילדה סקרנית ולומדת היודעת להשתמש בידע שלה כדי להתקדם. היא מקימה משפחה, לומדת, עובדת ומתקדמת. בסיפור ראינו כיצד משפחתה - אמה, אביה, סבה וסבתה – והמשפחה שהצילה אותה, בעיקר גברת צ'פלינסקה, העניקו לה את הכוחות להמשיך ולהתקדם. עם זאת העצב על האבדן מלווה גם את סיום סיפורה של מרטה: היא מסרבת לחגוג את יום ההולדת שלה כמו שהייתה חוגגת עם אמה שעדיין חסרה לה. אך היא מצאה דרך אחרת לציין את יום הולדתה, בלי לשכוח את האבדן.

נושא 4: החזרה לחיים (עמ' 58 – 62, 69-74, 79-81, 84-90)


הנושאים החינוכיים:
קשיי השחרור והתחלת חיים חדשים.

שאלות לדיון:
  • אילו קשיים מגלה מרטה בסוף המלחמה? כיצד היא מתגברת עליהם?
  • כיצד מרטה בוחרת היכן להמשיך לחיות לאחר המלחמה, ומדוע לדעתכם בחרה בדרך זו?

גם כאשר המלחמה מסתיימת, חייה של מרטה אינם שבים להיות חייה שלפני המלחמה. היא נאלצת לחוות פרידה, קשיים ומחסור. מרטה נוקטת יזמה ומתגברת על קשיים אלו בעיקר בכוחות עצמה ובעזרת תמיכתה ועזרתה של גברת צ'פלינסקה. מרטה בוחרת שלא לחזור אל הזהות הקודמת שלה אלא לדבוק בזהות שהצילה אותה בתקופת המלחמה.


__

הנושאים החינוכיים
קשיי השיקום, החזרה לחיים והמשך החיים בכוח הרוח

שאלות לדיון:
  • מה מוזר בתשובותיה של מרטה לאחראית בבית הילדים?
  • לפי דעתכם, בזכות מה מרטה קוראת לאחראית בבית הילדים "האישה הטובה"?
  • מתי מרטה בוחרת להגיד ששמה מרטה? מדוע דווקא בשלב זה?
  • מהם מקורות הכוח של מרטה בסוף הסיפור? מהיכן קיבלה אותם לדעתכם?
  • מהם הדברים האהובים על מרטה? למה לדעתכם דווקא דברים אלו חשובים לה?
  • מדוע חזרה מרטה לפולין אחרי זמן רב כל כך?

מרטה עוברת תהליך שבו עליה לקבוע לעצמה מהי זהותה. כאשר היא מגיעה אל בית הילדים, אין היא חיה עוד עם הדמויות שהכירה עד עכשיו, ולכן קשה לה להגדיר את עצמה. עם זאת היא לומדת לסמוך על הדמות החזקה התומכת בה כעת – האחראית בבית הילדים.
בסופו של הסיפור אנו פוגשים ילדה עצמאית בעלת דעות מגובשות ויכולת עמידה על רצונותיה. היא ילדה סקרנית ולומדת היודעת להשתמש בידע שלה כדי להתקדם. היא מקימה משפחה, לומדת, עובדת ומתקדמת. בסיפור ראינו כיצד משפחתה - אמה, אביה, סבה וסבתה – והמשפחה שהצילה אותה, בעיקר גברת צ'פלינסקה, העניקו לה את הכוחות להמשיך ולהתקדם. עם זאת העצב על האבדן מלווה גם את סיום סיפורה של מרטה: היא מסרבת לחגוג את יום ההולדת שלה כמו שהייתה חוגגת עם אמה שעדיין חסרה לה. אך היא מצאה דרך אחרת לציין את יום הולדתה, בלי לשכוח את האבדן.

לפרק לדוגמא לחץ כאן
לרכישת הספר לחץ כאן

▲ראש העמוד

קישורים רלוונטיים:

ערכות לימוד ערכות לימוד
רציתי לעוף כמו פרפר
זה מפני שאנחנו יהודים
תערוכות מקוונות תערוכות מקוונות
"אין משחקים ילדותיים"
טקסים ופעילויות חינוכיות טקסים ופעילויות חינוכיות
מערך שיעור - רציתי לעוף כמו פרפר
ילדים בגטו
ילדות בשואה
ערכי לקסיקון ערכי לקסיקון
צ'ורטקוב
גטו
חסידי אומות העולם
עדויות עדויות
מאשה גרינבאום – חיפוש קרובים
מקורות רשמיים מקורות רשמיים
פנית ז'גוטה על סיוע ליהודים
מן המחקר מן המחקר
נחום בוגנר – הצלת ילדים
שמואל קרקובסקי – בעיות ההצלה בפולין
נחום בוגנר – בעיית הילדים שנשארו בידי מציליהם
יצירות אמנות יצירות אמנות
'האדם שהחזיר לי את אמונתי בחיים', גואש ופחם על נייר. יהודה בקון (אסיר בטרזיינשטט ובאושוויץ). השאלת האמן.
'האדם שהחזיר לי את אמונתי בחיים', גואש ופחם על נייר. יהודה בקון (אסיר בטרזיינשטט ובאושוויץ). השאלת האמן.
'ילדים לבדם', 1946, גואש על נייר. שמואל בק ( עם תום המלחמה שהה במחנה העקורים לנדסברג בגרמניה). תרומת האמן.
'ילדים לבדם', 1946, גואש על נייר. שמואל בק ( עם תום המלחמה שהה במחנה העקורים לנדסברג בגרמניה). תרומת האמן.
חפצים חפצים
מדליון חסידי אומות העולם
מדליון חסידי אומות העולם
עדויות וידאו עדויות וידאו
מלכה רוזנטל
מלכה רוזנטל

כל הזכויות שמורות © 2005 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה