1. מקומה של השואה בנוסח כתב
האישום
באוגוסט 1945 חתמו בעלות הברית על "הסכם לונדון" שהסמיך בית דין בין-לאומי לתבוע את
פושעי המלחמה הנאצים.
אחד
מסעיפי ההחלטה בהסכם זה הגדיר את סמכותו של בית הדין. על פי הגדרה זו נקבעו לאחר
מכן סעיפי האישום נגד הנאצים (לנוסח המלא
לחצו כאן. ):
|
(א) פשעים
נגד השלום: [...] תכנון, הכנה וייזום של מלחמת תוקפנות או ניהולה, או ייזום
וניהול של מלחמה בניגוד להסכמים או להתחייבות [...] |
|
> מכיוון שמטרתו המוגדרת של המשפט הייתה להתמקד בתכנית הכללית
של הנאצים - פתיחה במלחמת עולם - ולא במעשי אכזריות של יחידים, סעיף זה
שעניינו תכנון וניהול של המלחמה
נחשב להאשמה העיקרית במשפט. |
(ב) פשעי מלחמה: [...] פגיעות בחוקי המלחמה או
במנהגיה. הפגיעות הללו כוללות את הדברים האלה [...]: רצח אוכלוסייה אזרחית של
שטחים כבושים [...] או הגלייתם [...]
פגיעה בשבויי מלחמה [...], הוצאת בני ערובה להורג,
שדידת רכוש ציבורי או פרטי, הרס פרוע של ערים, עיירות וכפרים [...] |
|
> סעיף אישום זה התבסס על חוקים בין-לאומיים שנוסחו באמנות ז'נווה (בשנים
1929-1864) ועסקו בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה, זאת כדי למנוע
פגיעות בנפש וברכוש מטעמי אכזריות ולא לצורכי המלחמה עצמה. |
|
(ג) פשעים נגד האנושות: דהיינו רצח, השמדה,
שעבוד ומעשים בלתי אנושיים אחרים שנעשו נגד אוכלוסייה אזרחית לפני המלחמה או
במהלכה, או רדיפות מטעמים מדיניים, גזעיים או דתיים [...] בין שהדבר נחשב לפגיעה
בחוקיה הפנימיים של המדינה שבה בוצע הפשע ובין שאינו נחשב לפגיעה בהם. ("משפטים",
האנציקלופדיה של השואה, יד ושם – ספריית פועלים, ישראל 1990, כרך ג, עמ' 771) |
> סעיף זה היה חידוש מיוחד של משפטי נירנברג, שכן אף שקדמה להכרה בפשעים אלו
ההכרה ברצח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה, כאן בפעם הראשונה קיבלה הכרה זו
תוקף חוקי שיש לו השפעה משפטית על הנאשמים.
שלא כמו פשעי
מלחמה שעניינם פגיעות שנעשות בזמן מלחמה בלבד כלפי אוכלוסייה אזרחית בשטח כבוש,
פשעים נגד האנושות הם פשעים שנעשו הן בעת מלחמה הן בעת שלום ולא רק כלפי אזרחי
המדינות בשטחים הכבושים אלא גם כלפי אזרחי המדינה שעשתה את הפשעים. נוסף על כך, המילים "בלתי אנושיים"
מגדירות את ייחודיותם של פשעים אלו בשיטות האכזריות שבהוצאתם לפועל ובכוונתם
להשמיד המוני בני אדם. |
