• ■ אודותנו
• ■ מה חדש
• ■ עיתון מקוון
• ■ מרכז מידע אודות השואה
• ■ חומרים חינוכיים
• ■ פורום

חזרה לדף הבית - חינוך

משפטי נירנברג מערכי שיעור

פתיחה מערך שיעור מורחב אחריות מול אשמה מקומה של השואה משמעות המשפט

תמונה אינטראקטיבית

מקומה של השואה במשפטי נירנברג
 

4. סיכום

משפט נירנברג נערך לפני בית הדין הצבאי הבין-לאומי, ובו ישבו ארבעה שופטים מארבע המדינות המנצחות במלחמה - ארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות וצרפת. כל אחת מארבע מדינות אלו סיפקה גם תובע מטעמה. התובע הראשי במשפט היה רוברט ג'קסון מארצות הברית שלפני כן היה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
בתחילה הוצע לכנות את בית הדין "בית הדין של בעלות הברית", אך לבסוף הוחלט על השם "בית הדין הבין-לאומי" מכיוון שהוא הוסמך לדון לפי כללי המשפט הבין-לאומי על פגיעות באינטרסים של כל העמים ושל החברה האנושית בכללותה.
תפיסתו של אבא קובנר באשר לחובתו המוסרית של העם היהודי לשפוט את מבצעי הפשעים נגד העם היהודי לא באה לידי ביטוי במשפט  נירנרברג, אך היא  מצאה את ביטויה ב"חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם" שנחקק במדינת ישראל בשנת תש"י (1950).  סעיף האישום הראשון המוגדר בחוק זה הוא פשעים נגד העם היהודי. מימושו המפורסם ביותר של החוק  היה הבאתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן למשפט בישראל על חלקו ברצח העם היהודי.
אף שהשואה לא נידונה בסעיף אישום נפרד במשפט, המשפט תרם תרומה חשובה מאוד להכרה בחשיבותה ההיסטורית: משפט נירנברג היה שלב ראשון בתהליך חשיפת אסונם של יהודי אירופה.
במשפט ניתנה בפעם הראשונה הכרה רשמית, מטעם גוף בין-לאומי לא יהודי, ברציחתם של שישה מליון יהודים, והשואה הייתה לעובדה מוכחת. העדויות שהושמעו במשפטים ומאות אלפי המסמכים שהציגה התביעה משמשים מקור חשוב מאוד ללימוד ולחקר של השואה.

האם לדעתכם קיבלה השואה את מקומה הראוי במשפטי נירנברג?

האם בבית הדין יש לראות בשואה פשע נגד האנושות או פשע נגד העם היהודי?

באיזה בית משפט לדעתכם יש לשפוט את פשעי הנאצים בשואה – יהודי או בין-לאומי?

▲ראש העמוד