יד ושם | שמות | שואה | חינוך | הנצחה | חסידים | ביקור ביד ושם | חיפוש | שפות

חזרה לדף הבית - חינוך

משפטי נירנברג
מערכי שיעור

פתיחה
מערך שיעור מורחב
אחריות מול אשמה
מקומה של השואה
משמעות המשפט

תמונה אינטראקטיבית

משפטי נירנברג - אחריות לעומת אשמה
 

1. המושגים אחריות ואשמה - פתיחה

בראשיתו של הדיון הכיתתי מומלץ להבהיר את המושגים "אחריות" ו"אשמה" מכיוון שהם ישמשו בהמשך הדיון על אשמתו או אחריותו של העם הגרמני.   
על פי מילון אבן שושן:
"אחריות - ערבות"; "אשמה - חטא, פשע".

מה ההבדל בין המושגים?

מתי לדעתכם אדם נושא באחריות אך אינו נושא באשמה?

 האם על החברה להבדיל בין נשיאה באחריות לבין נשיאה באשמה?

2. העם הגרמני – אחראי או אשם? - דיון במקורות שכתבו ניצולים

ז'אן אמרי, יהודי שנכלא באושוויץ במשך כשנה, כתב על העם הגרמני:
"[...] המון האדישים, הרעים והשפלים [...] המון שיכורי השררה, שסברו שאם יפנו אל מי מאתנו בדיבור שאיננו של פקודה גסה, יחטאו לא רק למדינה אלא גם לאני שלהם עצמם.
הם, הרבים מדי, לא היו אנשי אס-אס אלא פועלים, פקידים, טכנאים, כתבניות – ורק מקצתם ענדו את סמל המפלגה. לגבי, ואל תקפידו עמי על קוצו של יוד, הם היו העם הגרמני.
הם ידעו בדיוק מה קורה סביבם ומה קורה לנו, שכן ריח השרפה ממחנה ההשמדה הסמוך הגיע לאפם כשם שהגיע לאפנו, וחלקם לבשו בגדים שיום קודם לכן נלקחו ברציף הסלקציה מן הקורבנות החדשים שהגיעו. "

(ז'אן אמרי, מעבר לאשמה ולכפרה, עם עובד, תל אביב 2000, עמ' 160-159)

ז'אן אמרי (הנס מאייר), איש רוח יהודי יליד אוסטריה (1912), נמלט מארצו מפני הנאצים, הצטרף אל תנועת ההתנגדות בבלגיה, עונה בגסטפו והיה כלוא במחנות ריכוז נאציים, בהם אושוויץ (במשך שנה). על חוויותיו החל לכתוב רק בשנות ה-60 ומיד היה לאחד מחשובי הכותבים בשפה הגרמנית. ב-1978 שם קץ לחייו.

את מי מסווג ז'אן אמרי בקטגוריית הרודפים? מדוע אמרי מדגיש את חלקם של הפועלים, של הפקידים, של הטכנאים ושל הכתבניות?

האם יש חלק כלשהו בעם הגרמני שאינו נכלל בקטגוריית הרודפים?
לכאורה ז'אן אמרי אומר שכל העם הגרמני לרבדיו השונים שייך לקטגוריית הרודפים, אולם אמרי גם מפרט למי בדיוק הוא מתכוון. האם מי שלא נכלל ברשימתו, כלומר באס-אס ובמערך הלוגיסטי שלו (פועלים, פקידים, טכנאים וכתבניות) ולא גר ליד למחנה ההשמדה, גם הוא ברודפים?   

קראו את דבריו של ז'אן אמרי על "האשמה הקולקטיבית" של הגרמנים:
"אשמה קולקטיבית. המושג הזה הוא כמובן שטות גמורה, אם משתמע ממנו שכל הגרמנים היו בעלי תודעה אחת, רצון אחד, כולם פעלו כאיש אחד וכך נהיו אשמים. אבל אפשר להשתמש בו כהיפותזה אם רואים בו רק את סך [ההדגשה במקור] ההתנהגויות הפסולות של יחידים, שהוא דבר אובייקטיבי וידוע היום לכל. כי אז הופכת אשמתו של כל גרמני וגרמני – מי שעשה, ומי שלא עשה, מי שדיבר ומי ששתק – לאשמה כללית של עם."
(שם, עמ' 157).

מה משמעותה של "אשמה קולקטיבית" לפי דברים אלו?
לפי אמרי, עם מורכב מסך יחידיו השייכים לו. עם אינו "ישות" אורגנית בעלת רצון אחד, תודעה אחת ואופי מוגדר כמו בן אדם. לפיכך משמעותה של אשמה קולקטיבית היא בסופו של דבר משמעות סטטיסטית: כשיש בעם קבוצה גדולה של אנשים המשתתפת ברצח או מאפשרת את קיומו בשתיקה, הרי העם בכללו אשם. אולם האם, לדעת אמרי, מידת האחריות והאשמה שווה לכל חלקי העם?

לדף הבא

▲ראש העמוד

לתחילת הפעילות

נשים מווימר שאולצו להתבונן בשרידי זרועות מחנה בוכנוולד, גרמניה נשים מווימר שאולצו להתבונן בשרידי זרועות מחנה בוכנוולד, גרמניה

כל הזכויות שמורות © 2006 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה