|
חזרה לדף הבית - חינוך
|
משמעותם של משפטי נירנברג
לדורות הבאים
השיעור
מתאים לתלמידי כיתות יא-יב.
משך
השיעור: כשעה.
מבנה
השיעור:
-
פתיחה – האם נכון לקיים משפט לפושעים הנאצים?
-
משמעות המשפט לדורות הבאים – ציפיות ומסקנות
-
תפקידם של משפטי נירנברג במעשים אחרים
של רצח עם
-
סיכום
ב-19
באוקטובר 1945 נפתח בעיר נירנברג בגרמניה משפטם של עשרים ושניים מבכירי המשטר
הנאצי. המשפט נערך לפני בית דין בין-לאומי שהורכב מנציגי בעלות הברית. הנאשמים
הועמדו לדין על שלושה סעיפי אישום על אחריותם לתכנון המלחמה וביצועה ועל פשעים
שנעשו הן במלחמה הן בתקופת השלטון הנאצי בכלל. גזר הדין במשפט ניתן ב-1 באוקטובר
1946: שנים עשר מהנאשמים נידונו למוות בתלייה, שלושה נאשמים זוכו, והאחרים נידונו
לתקופות מאסר שונות.
בשנים
1946 עד 1949 נערכו עוד אחד עשר משפטים בנירנברג, ובהם הועמדו לדין רופאים נאצים,
מפקדים של יחידות האיינזצגרופן, פקידים במשרד המשפטים, שופטים בבתי משפט נאציים
ובכירים אחרים במפלגה הנאצית.
משפטי
נירנברג היוו תקדים היסטורי ומשפטי: אלה
היו המשפטים הראשונים בהיסטוריה שנועדו להעניש, באמצעות ערכאה בלתי תלויה ובעלת
צביון בין-לאומי, ראשי משטר האחראים לפשעים שנעשו על פי מדיניותם, וזאת לא בהוצאה
להורג או שיפוט מהיר לפי הכרעת המנצחים אלא לפי כללי דין וצדק ובמתן הגנה נאותה
לנאשמים.
למשפטים
הייתה תהודה עולמית, והם סוקרו סיקור תקשורתי נרחב. המשפט עורר ציפיות רבות באשר
להשפעתו על החברה האנושית בעתיד.
שיעור
זה יעסוק בשאלה אם עמדו המשפטים בציפיות שתלו בהם ומה משמעותם לדורות הבאים.
▲ראש העמוד |
|
