מחפשים בית
מערך שיעור
מאת שני לוריא

לחזרה
 

מיועד לתלמידי כיתות ה'-ו'

• מטרת השיעור
• פתיחה במליאה
  דיון על פי הציור ילדים לבדם של שמואל בק
• סוף המלחמה והשחרור
  קריאה ועבודה בקבוצות - כרטיסייה 1
  דיון במליאה
• ההחלטה לעלות לארץ ישראל והמסע אליה
  קריאה ועבודה בקבוצות – כרטיסייה 2
  דיון במליאה
• התקופה הראשונה בארץ
  קריאה ועבודה בקבוצות - כרטיסייה 3
  דיון במליאה
• דיון ופעילות סיכום – מסר לילדי מדינת ישראל

מטרת השיעור

במלאות שישים שנה להקמת מדינת ישראל השיעור מנסה לגעת בנקודת המפגש בין השואה להקמתה של מדינת ישראל בהיבט האישי. בשיעור ננסה לבחון את התהליך שעברו ילדים ניצולי שואה מסיום המלחמה ועד שלבי הקליטה הראשוניים בארץ.
בסוף המלחמה נשארו באירופה יותר ממאתיים אלף יהודים ששרדו מהשואה. יהודים אלו עמדו לפני השבר והריק הגדול שהותירה השואה, והיה עליהם לשקם את חייהם. רבים מהם נסתייעו בארגונים יהודיים וציוניים והגיעו למוסדות שונים כגון מחנות עקורים, שם החלו לנסות לשקם את חייהם.
בניצולים אלו היה שיעור גדול של ילדים. רוב הילדים הניצולים הסתתרו בתקופת המלחמה בזהות שאולה או חזרו מהאזורים המזרחיים של ברית המועצות, לשם נמלטו עם משפחותיהם בראשית המלחמה. ילדים אלו עמדו מול מציאות חדשה, לא מוכרת. לחלק מהילדים היו בני משפחה או מבוגרים אחרים ששמרו עליהם, אך רבים מהם מצאו עצמם בודדים בסוף המלחמה.
שיעור זה יעקוב אחר סיפורם של חמישה ילדים ניצולים. סיפוריהם יגוללו לפנינו את הקשיים שהיה עליהם להתמודד אתם בסוף המלחמה, את ההתלבטות בשאלה היכן ימשיכו וישקמו את חייהם, את ההחלטה לעלות לארץ ואת תהליך הקליטה הראשוני בה.
עוד על שארית הפלטה ועל הילדים הניצולים אפשר לקרוא במאמרים האלה:
- עקורים, ההיסטוריון דניאל בלטמן על יהודי פולין 1946-1944
- ההסטוריונית חגית לבסקי על שארית הפלטה 1950-1945

פתיחה במליאה

לקראת סוף 1944 ובתחילת 1945, כשנסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה, הגיעה אל סופה גם השואה. הניצולים שוחררו מן המחנות והחלו לצאת ממקומות המסתור.

הצג לפני התלמידים את הציור:

את הציור צייר בשנת 1946 שנה לאחר תום המלחמה שמואל בק, ניצול בן שלוש עשרה.
דון עם התלמידים בשאלות האלה:

• אילו תחושות מעורר בכם הציור?
• הציור נקרא ילדים לבדם. מדוע בחר הצייר שם זה?
• אילו מחשבות ושאלות הטרידו לדעתכם ילדים במצבם של הילדים שבציור?

חלק את הכיתה לחמש קבוצות. כל אחת מהן תתמקד בעדותו של ניצול אחר. כל עדות מחולקת לכרטיסיות על פי נושאים. בכל אחד משלבי השיעור יתמקדו התלמידים בנושא (כרטיסייה) אחר. בסיום העבודה על כל אחת מן הכרטיסיות יהיה דיון כיתתי.
שים לב: יש טקסטים בשתי רמות קושי, כפי שמסומן בכרטיסיות, וכדאי להתאים את הכרטיסיות לרמת התלמידים.

סוף המלחמה והשחרור

קריאה ועבודה בקבוצות - כרטיסייה 1
כל קבוצה תקבל את הכרטיסייה הראשונה בסיפור הניצול שהיא תקרא ותמלא את המשימות האלה:

• ערכו רשימה של כל הרגשות המובעים בסיפור.
• ערכו רשימה של הקשיים שהילד מתאר.
• בחרו משפט המתאר את השינוי שחולל רגע השחרור.

דיון במליאה

• מה היו תחושות הילדים עם השחרור?
• עם איזה קושי נאלצו הילדים להתמודד?
• איזה שינוי חולל השחרור בחייהם של הילדים?

הצג שוב את הציור ילדים לבדם לפני התלמידים, ודון עמם בשאלות האלה:

• נסו לשער: לאן מועדות פניהם של הילדים?

רבים מן הניצולים העדיפו לעזוב את אירופה משום שהייתה קשורה בזיכרונם לאימי השואה. חלק מהם בחרו לעלות לארץ. בשיעור זה בחרנו להתמקד בילדים שעלו לישראל.

ההחלטה לעלות לארץ ישראל והמסע אליה

קריאה ועבודה בקבוצות כרטיסייה 2
לאחר קריאת הטקסטים התלמידים מתבקשים למלא את המשימות האלה:

• בחרו משפט שמסביר את המשמעות של העלייה ארצה בעיני הילד.
• ציירו או תארו את אחת החוויות המשמעותיות בעיניכם שעבר הילד. הסבירו את בחירתכם.

דיון במליאה

• מי החליט לעלות לארץ ומדוע? עם אילו קשים היה על הילדים להתמודד בדרכם ארצה?
• מה היו הציפיות והחששות לקראת העלייה לארץ?
• מה הייתה המשמעות של ההגעה לארץ עבור הילד?

התקופה הראשונה בארץ

קריאה ועבודה בקבוצות כרטיסייה 3
בכרטיסייה כתובות כמה שאלות, והתלמידים מתבקשים לענות עליהן לפני הקריאה ובמהלכה:

• מה לדעתכם הקשיים הכרוכים במעבר לארץ חדשה?
• מה הקושי העיקרי של הילדים בתקופה הראשונה בארץ?
• האם הקושי של ילדים אלו שונה מהקשיים שחווים אנשים המהגרים לארץ חדשה?
• לו יכולתם לעזור לילדים בקליטתם בארץ, מה הייתם עושים למענם? הסבירו את בחירתכם.

דון עם התלמידים בשאלות אלו.

למורה: מומלץ לדבר עם התלמידים על קליטת העולים היום.

דיון ופעילות סיכום – מסר לילדי מדינת ישראל

הרב לאו אמר על סוף המלחמה:
"לאחר שש שנים של נעילת שערים, נפתח לפתע שער, והתחילו חיים חדשים. עולם אחר לחלוטין החל. היתה זו תחושה עמוקה של בראשית".
דון עם התלמידים בשאלות האלה:

• מדוע לדעתכם בחר הרב לאו לתאר את החיים החדשים במילה "בראשית"?
• האם לדעתכם מילה זו מתארת במדויק את מצבם של הניצולים לאחר השואה? מדוע?

למורה: אין ספק כי אימי השואה השפיעו על הניצולים בראשית תהליך שיקומם ואף לאחר מכן. כדאי לדבר עם התלמידים על הכוחות שנדרשו מהניצולים כדי להתמודד עם הקשיים ועם הזיכרונות בבניית חייהם החדשים.

• במלאות שישים למדינת ישראל, מה הייתם רוצים לאחל ולומר לניצול שאת סיפורו קראתם או לכל ניצול אחר שאתם מכירים?

הצג את המסר של העדים לתלמידים:
שאלנו את העדים שאת סיפוריהם קראתם אם יש להם מסר אל הילדים במדינת ישראל היום.
זה המסר שביקשו העדים למסור לכם:

חנה גפרית בשנת השישים להקמת המדינה המסר שלי הוא: זכיתי, קיבלתי את חיי במתנה. זכיתי לעלות לארץ ישראל, להקים משפחה, לעבוד במקצוע שאני אוהבת. כל אחד ואחד יכול להעמיד לעצמו רף בחיים ולשאוף אל המקום הזה. החיים הם כמו סולם, וכל אחד צריך לעלות בו כפי כוחותיו. חשוב לנצל את הכוחות ולעלות בשלבים. כשאני עליתי ארצה חשבתי ללא הרף איך אני יכולה לתרום, מה אני יכולה לתת. לו הייתי צריכה שוב להחליט החלטות, הייתי מחליטה את ההחלטה החשובה להיות יהודייה.

אורי אורלב העובדה שיש ליהודים מדינה ושאנו יכולים להגן על עצמנו היא פלא: מדינה ליהודים הייתה חלום רחוק שהיה קשה מאוד להאמין שיתגשם. היום איננו צריכים להסתיר את היותנו יהודים, איננו צריכים להתבייש ולהרגיש שונים. לכם, הילדים, יש אחריות להיות רגישים כלפי מי ששונה מכם.

הרב לאו ראשית מעריך אני את העובדה כי הנכם מגלים עניין במאורעותיה של השואה שפקדה את עמנו ובגורלם של הניצולים ממנה. בוודאי ברור לכם כי כל בני העם היהודי הנם ניצולי שואה, כי הוריכם והוריהם היו על הכוונת של הצורר הנאצי, כאשר יזם ותכנן את רעיון "הפתרון הסופי" של העם היהודי. כאוד מוצל מאש, סבור אני כי ראוי לכל אחד מאתנו לנשק את אדמתה של ארץ ישראל, כי כל מי שעבר את החוויה הנוראה יודע להעריך את המתנה שהעניק לנו בורא העולם - בית לאומי בדמותה של מדינת ישראל.

יוסף שפירא עם ישראל ללא מדינת ישראל אין לו עתיד, ולכן על אף כל הקרבנות שניתנו ויינתנו, אתם צריכים להעריך אותה. אתם צריכים להבין שהתמזל מזלכם שנולדתם בתקופה שבה אתם חופשיים ואינכם צריכים לפחד בגלל יהדותכם. היו גאים ביהדותכם וביכולתכם לשרת את המדינה ולהגן עליה.

מרטה גורן עברו שישים ושבע שנים מאז שהגיעו הנאצים לעיר הולדתי צ'ורטקוב בפולין. אבי נרצח ואותנו כלאו בגטו. עברו שישים וחמש שנים מאז שאמי חילצה אותי ממרתף בית המרקחת בו עבדה ושלחה אותי, ילדה בת שמונה מתחזה לארית נוצרייה, למשפחה פולנית בוורשה. עברו שישים ושלוש שנים מאז שוחררנו על ידי הצבא האדום בוורשה ההרוסה. אז כשנודע לי שגם אמי לא תשוב לנצח, התעצם משבר הזהות שלי: פולנייה נוצרייה אדוקה עם מצילי או ילדה יהודייה לבד. ב"בית הילדים" בפולין נאספו יתומים כמוני. החברים היו תחליף למשפחה שאיננה. עברו שישים ושתיים שנים מאז דרכו רגליי על אדמת הארץ, ילדה בת עשר עם צלב על צווארי דוברת פולנית ומתגעגעת למצילי בוורשה הרחוקה. עברו שישים שנה מאז קמה המדינה, יישרתי את גבי כישראלית, הדחקתי את העבר, וחתרתי קדימה. גדלתי במוסד של עליית הנוער ובחברת הנוער בקיבוץ, החינוך ל"הגשמה" ולבניין הארץ היו עבורי לא רק תחליף לכנסייה ולמשפחת מציליי, הציונות הייתה מקור להזדהות ותחושת שייכות מלהיבה. עם אישי עמוס, שלושת ילדינו, ארבעה עשר נכדינו ושני הנינים, אני שלמה עם עצמי ועם חיי בארץ. אני עדיין מתגעגעת לאמי, ובשעות העצב אני חושבת לו, לו הקימו את מדינת ישראל עשר שנים מוקדם יותר! הכול יכול היה להיות אחרת.

ביבליוגרפיה:

ראיון עם:
אורלב אורי
שפירא יוסף
חנה גופרית
מרטה גורן

אורלב אורי, חיילי עופרת, ספריית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 1967
אורלב אורי, משחק החול,כתר 2005
מורגנשטרן נעמי , בת כזאת רצינו, יד ושם תשס"ז
מורנשטרן נעמי , רציתי לעוף כמו פרפר , יד ושם תש"ס
שפירא יוסף , מעבר לחומות , הוצאת המחבר 2005
לאו ישראל מאיר, אל תשלח ידך , ידיעות אחרונות וספרי חמד 2005

לחזרה

▲ראש העמוד