יד ושם | שמות | שואה | חינוך | הנצחה | חסידים | ביקור ביד ושם | חיפוש | שפות

חזרה לדף הבית - חינוך

 

הצטרפות לרשימת התפוצה

לגיליונות הקודמים

מאגר מידע בנושא השואה בשיתוף מט"ח

השתלמות למורים באזור מגוריך

ברוכים הבאים לגיליון ה- 17 של "זיקה" – העיתון המקוון של בית הספר המרכזי להוראת השואה. הנושא המרכזי של הגיליון הנוכחי הוא "אמונה ומשבר נוכח השואה", לציון עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי. דרך המדורים השונים נעסוק בהיבטים השונים של נושא האמונה: מנקודת מבטם של יחידים ומנהיגים המנסים לקיים את אמונתם בתקופת השואה בתוך מציאות של תוהו; ומנקודת מבטם של הוגים וניצולים בעולם בתר שואה.

כתבה מרכזית
הזיכרון, מבית מדרשם של היהודים, הנו, נתינת משמעות ופשר להיסטוריה -פשר הנשמר בזיכרון ההיסטורי המשותף ומקיים את המסורת היהודית לדורותיה. ניסיוננו המשותף מעיד כי ה"זכור" הוא לא תמיד מה שנרשם וכי הרבה ממה שנרשם לא-בהכרח שמור בזיכרון. לאחר חתימת כתבי הקדש המקראיים, הצטמצמו נתיבי הזיכרון של עם ישראל. עם תום מלחמת-העולם השנייה, ניצבה לפתחה של ההנהגה הדתית, שאלת ההנצחה הראויה של האסון העצום שפקד את העם היהודי, וכמובן שברקע עמדו נתיבי הזיכרון היהודיים המסורתיים. בכתבה זו נדון בשאלת קביעת יום אבל מיוחד לשואה.
ראיון עם אליעזר שבייד ראיון עם אברהם אביאל
אליעזר שבייד אליעזר שבייד הוא הוגה דעות ופילוסוף העוסק בחקר ההגות היהודית מתקופת התנ"ך ועד ימינו, ומתמחה בעיקר בזו של הזמן החדש. שבייד הוא חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת 1994. פגשנו אותו לשיחה בנושא דמות האדם והמתח שבין האמונה באדם לאמונה באל בעולם בתר שואה.   אברהם אביאלסיפורו המיוחד של אברהם אביאל (ליפקונסקי), הוא סיפורה של עיירה יהודית טיפוסית בביילרוסיה.
אביאל נולד בשנת 1929 בכפר החקלאי דוגאלישוק שבביילרוסיה למשה ושרה מינה ליפקונסקי . אביו, משה, היה נפח ובן למשפחת חקלאים מדוגאלישוק מדורי דורות ואילו אמו, היתה בת למשפחה יהודית רבנית מאיישישוק, שבליטא. את השכלתו התורנית רכש אברהם ב"ישיבה קטנה" בראדון, עיירתו של החפץ חיים.
פגשנו את אברהם לשיחה על אמונה נוכח השואה.

חומרים חינוכיים

לציון יום הקדיש הכללי שחל בי' בטבת, בחרנו להתמקד בחינוך היהודי בתקופת השואה כמאפיין של הקשר המיוחד בין תלמיד לרבו-מחנכו. נקודת מפגש זו בין עולם המבוגרים לעולם הילדים אוצרת בתוכה את הערכים הנבחנים מחדש של עולם המבוגרים נוכח מציאות השואה ואת התכנים והמסרים שהם מעוניינים להעביר לדור העתיד. יתרה מכך, המבוגרים שאמורים לסייע לילדים לנתב ולפלס לעצמם את דרכם בעולם, נמצאו גם הם במשבר עמוק שהעמיד בסימן שאלה תוקפו של עולמם הרוחני ויכולתם להשתמש בו כמשען. לפניכם מערך שיעור וטקס בנושא.
מעבר לתמונה   ביקורת סרטים
קובץ הדרשות "אש קודש" של הרבי מפיאסצ'נה "מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה, קולי שמעת אל תעלם אזנך, לרווחתי לשוועתי".
פסוק זה פותח את
קובץ הדרשות "אש קודש" של הרבי מפיאסצ'נה – רבי קלונימוס קלמיש שפירא. הפסוק נושא בחובו אמירה הנוגעת למכלול הדרשות בספר, ומייצג את עמדתו של הרבי, כנושא ונותן לא רק עם קהלו, כי אם גם עם ריבונו של עולם.
ביום שני, כ"ו טבת תש"ג, ה-3 בינואר 1943, טרם אקציית ה-18 בינואר , נכתב בגטו ורשה מכתב מאת רבי קלונימוס שפירא אל אחיו שבארץ-ישראל, ר' ישעיה שפירא - "האדמו"ר החלוץ". במכתב נכתבה בקשתו, ולמעשה צוואתו, של הרבי - לפרסם את כתביו מגטו ורשה מהשנים 1940-1942.
  ביקורת סרטיםברשימה זו נדון בסרט "המריבה" המבוסס על סיפורו של חיים גראדע "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". הסופר חיים גראַדע נולד בוילנה ב-1910, בשטחי האימפריה הרוסית דאז. בנו של שלמה מרדכי גראדע, ציוני, מורה לעברית שנמנה על בני תנועת ההשכלה. אמו של גראדע הייתה רוכלת ענייה. גראדע הבן התחנך בחינוך ממלכתי ומסורתי והיה תלמיד של הרב אברהם ישעיה קרליץ המכונה החזון איש, מגדול הרבנים המלומדים והמנהיגים החרדים במאה ה-20.
גוונים של זיכרון
שמואל בק, "לא תרצח"האמנות מספקת לנו ממד נוסף להבנת המורכבות שבהתמודדות עם אירועי השואה. פסל, ציור ורישום אינם בגדר מקור היסטורי "מהימן" אך הם מהווים "טקסט חזותי" וככזה מאפשרים לצופה גישה אל נקודת מבטו הייחודית של האמן, זו המבוססת על חוויותיו, תחושותיו, תפיסתו את המציאות הסובבת והפרשנות שהוא נותן לה.
בגיליון זה בחרנו לבחון
שתי יצירות אמנות: "לא תרצח" של שמואל בק, ו"כל נדרי, בית הכנסת בעליית הגג" של פליקס בלוך , ולדון כיצד הן מתייחסות לנושא האמונה.
חפצים לדעת   ביקורת ספרים
חפצים לדעת במדור זה אנו מציעים התבוננות בחפץ כבמקור-מידע היכול ללמד על זמן ומקום מסוימים, על החברה שבה הוא נוצר ועל האנשים שעשו בו שימוש. המדור יעסוק הפעם בשופר שנוצר במחנה עבודת כפייה סקרז'יסקו-קמינה, פולין. השופר הוכן לקראת ראש השנה תש"ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מהעיר פיוטרקוב, שהיה מאסירי מחנה סקרז'יסקו-קמינה ועבד במסגרייה של מפעלי הנשק.   ביקורת ספריםבגליון זה אנחנו משיכים לסקור ולהציג ספרים בנושאים שונים. הפעם נביא סקירה של ספרים העוסקים בענייני אמונה, תפילה, קיום מצוות ומסורת בימי השואה ואחריה. אפרים מאיר: מעשה זיכרון. חברה, אדם ואלוהים לאחר אושוויץ; איתמר לוין: דם ואש ותימרות עשן. הגדת השואה לפסח; הרב סיני אדלר: שבטך ומשענתך. הרהורים ומחשבות אחרי השואה.
חדש בבית הספר המרכזי להוראת השואה

חדש ביד ושם

חדש במגמת הדרכה
חדש במגמת אירופה
חדש בהשתלמויות מורים
בשביל הזיכרון - כתב עת העוסק בחינוך השואה ובלימוד, יוצא שוב לאור!
 אתגר הוראת השואה בכיתות רב תרבותיות: הכינוס הבין-לאומי השישי להוראת השואה
 למען ידעו דור אחרון פעילות לציבור החרדי בימי בין המצרים
 זוכה פרס אבנר שלו לשנת 2008: "התעלומה במכולה הירוקה", במאי: טל חיים יופה
 לסרב פקודה: שוטר הולנדי הוכרז חסיד אומות העולם
 שער לידע: קטלוג ספריית יד ושם מעכשיו באינטרנט
 המאגר הגדול בעולם של עדויות ניצולי שואה בווידאו נגיש מעתה ביד ושם

מערכת העיתון: גב' דורית נובק, פרופ' דן מכמן, גב' שולמית אימבר, גב' דנה פורת, גב' נעמה שי"ק, גב' רחל בד קפלן , גב' אביה סלומון-חובב
עורכת העיתון: גב' מרב ז'נו
צוות כתיבת העיתון: מר אסף ידידיה, גב' בלהה שילה, מר אסף טל, גב' לימור בר-אילן, מר ג'קי מצגר, גב' ליז אלסבי, גב' מאשה פולק-רוזנברג, מר גדעון גרייף
בניה, עיצוב והפקה: מר אביתר ביטון, גב' מעינה צבאח, גב' סטפני אמרה, גב' ליז אלסבי, מר ג'רמי זאודר

כל הזכויות שמורות © 2008 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה