|
|
|
גירסה להדפסה
|
|
מה חדש בבית
הספר המרכזי להוראת השואה?
1. מגמת אירופה - תכנית אייצ'ק
פורום ICHEIC הראשון בבית הספר המרכזי להוראת השואה.
בפברואר השנה התקיים פורום ICHEIC הראשון, בו השתתפו נציגים מ- 12 מדינות באירופה.
בפורום נכחו מחנכים, חברי עמותות ונציגי משרדי ממשלה, מאוסטריה, צ'כיה, קרואטיה,
גרמניה, הונגריה, איטליה, ליטא, פולין, רומניה, רוסיה, אנגליה ואוקראינה. כינוס
הפורום
התקיים כחלק מתוכנית אייצ'ק להוראת השואה באירופה.
למידע נוסף על ICHEIC
לחצו כאן.
הפורום סיפק מסגרת בה יכלו המשתתפים וצוות יד ושם לחלוק רעיונות ולחזק את שיתוף
הפעולה וכן ללמוד על הפעילויות החינוכיות המתקיימות במדינות השונות.
במשך ארבעת ימי התכנית נבחנו טווח רחב של נושאים הנוגעים בהוראת שואה, כולל חשיבות
הסמינרים למורים המתקיימים בארץ ובאירופה, ופיתוח יחידות לימוד על ידי יד ושם
וגורמים נוספים לשימוש במדינות אירופה.
בנוסף, המשתתפים דנו ביצירת רשת מחנכים אירופאים, וכן באמצעים שונים לעידוד המשך
פעילויות לאחר סיום הסמינרים השונים.
לצפייה באלבום תמונות מהפורום
לחצו כאן.
ביקור ראשון בבוסניה–הרצוגובינה
לראשונה, הוזמנו אנשי יד ושם
לביקור ברפובליקת סרפסקה שבבוסניה-הרצגובינה. מטרת ביקורם ההיסטורי של זיטה
תורג'מן ויפתח מאירי ממגמת אירופה ביד ושם הייתה, לבדוק אפשרויות לשיתוף פעולה
חינוכי בין יד ושם ובין מוסדות חינוך ותרבות הפועלים שם, ולהשתתף בסמינרים עם
מורים ומחנכים מקומיים. ההזמנה להגיע לבניה לוקה התקבלה מדושן אנטי, מזכיר
מדיני לענייני דת של ממשלת רפובליקת סרפסקה.
הביקור היווה הזדמנות חשובה
לחידוש הקשר עם מורים שהשתתפו בסמינרים הבינלאומיים של יד ושם – אנשי חינוך איתם
יש בכוונתנו ליצור שיתוף פעולה, כדי להרחיב את הוראת השואה בבוסניה-הרצגובינה.
עם הגעתם של נציגי יד ושם,
נערך ביקור מרגש בדוניה גרדינה, שהיה חלק מקבוצת המחנות יאסנובץ ונמצא כיום
בשטחה של בוסניה-הרצגובינה. ההדרכה במקום והביקור בקברי האחים נעשו על-ידי ראש
העיר ומנהל האתר והוא לווה גם בעדות קצרה שנתנה על-ידי ניצולה סרבית, שהייתה בת 4 בהיותה אסירה
במחנה ואיבדה את כל בני משפחתה במלחמה. אחת המטרות החשובות ביותר שהושגו במהלך
הביקור הייתה יצירת קשר ושיתוף פעולה בבניית תוכניות חינוך למורים ומחנכים
במטרה להרחיב את הוראת השואה במקום.
עם סיום התהליך יעבוד יד ושם
בשיתוף פעולה עם משרד החינוך המקומי ויקיים סמינרים והכשרות מורים עבור מחנכים
רבים מבוסניה-הרצגובינה. בנוסף, נערכו גם שיחות עם נציגי הכנסייה הסרבית
האורתודוקסית על האפשרות לארגן סמינרים עבור המורים שמלמדים בבתי הספר שלהם.
בגלל
חשיבותו וראשוניותו של הביקור התלוו לכל אורכו צלמים ועיתונאים. ההתעניינות הרבה ביד ושם באה לידי ביטוי במספר הגדול של המשתתפים הן בסדנא
החינוכית בנושא הגטאות שהועברה על ידי אנשי יד ושם (בה השתתפו לא רק מחנכים אלא
גם
עיתונאים ואנשים מקומיים אחרים) ובמיוחד בהרצאה הפומבית שהתקיימה בערב באולם
העירייה, מול עשרות אנשים. רוב התושבים המקומיים לא ידעו על קיומו של מוסד יד
ושם והתרגשו מאוד. זאת הייתה אולי הפעם ראשונה בה למדו על סבלו של עם אחר בצורה
מעמיקה ונחשפו לדרכי הנצחה שונות. המשתתפים התעניינו באיסוף שמות הקורבנות
והעלו מחשבות על ביצוע פרוייקט דומה שם, שכן עדיין לא קיימת אצלם מצבה
וירטואלית לקורבנות המלחמה הסרבים.
כתוצאה מהביקור בית הספר המרכזי להוראת השואה
ביד ושם ימשיך ויגביר את פעילותו החינוכית בבוסניה-הרצגובינה.
2. מגמת תקשוב
מגמת התקשוב הוקמה בבית הספר המרכזי להוראת השואה בשנת 2005.
מטרתה המרכזית של המגמה היא לתת מענה לקהל הלומדים והמלמדים במסגרות החינוך
הפורמלי והבלתי פורמלי וכן לקהל הרחב, בארץ ובעולם, בכל הנוגע ללימוד נושא
השואה והוראתה. המגמה אמונה על הנושאים הבאים:
ניהול אתר האינטרנט של בית הספר הן מהבחינה התכנית והן
מהבחינה הטכנולוגית; פיתוח והעלאת חומרים חינוכיים מסוגים שונים ובמגוון שפות
לאתר; ניהול ועריכת ועידות וידאו ופורומים בינלאומיים.
-
ב-8 במרץ 2006, התקיימה ביד ושם
ועידת וידאו בין מורים ישראלים ונציגי השגרירות האמריקאית לבין הקולונל
האמריקאי וויליס סקאדר (90), לוחם במלחמת העולם השנייה. הועידה התקיימה בזכות
שיתוף פעולה בין נספח התרבות מהשגרירות האמריקאית, אפרים כהן, לבין בית הספר המרכזי
להוראת השואה ביד ושם. ועידת וידאו זו היתה
חלק מרצף של ועידות וידאו שמקיים בית הספר המרכזי להוראת השואה במהלך השנה
האחרונה. ועידות אלה משמשות אותנו ככלי חינוכי חשוב ומאפשרות קשר בין קהלים
רחבים בעולם ובארץ, שאינם יכולים להגיע ליד ושם, ובין הצוות החינוכי של בית
הספר המרכזי להוראת השואה.
בזמן המלחמה שרת סקאדר ביחידה
ששחררה את מחנה העבודה
Ohrdruf, ובכך הייתה לאחת
הראשונות בצבא האמריקאי שנתקלה בזוועות מערכת המחנות הנאציים. קולונל סקאדר סיפר
בהתרגשות רבה על זיכרונותיו מהתקופה, על גילוי המחנה, על המפגש עם הניצולים ועל
החזרה שלו עם יחידתו למקום ב-1999. הועידה הייתה מרגשת מאוד, הן עבור קולונל
סקאדר והן עבור המשתתפים. אחד הדגשים המרתקים בסיפורו של הקולונל, שאף עורר
שאלות בהמשך, היה הדמיון בנרטיב הפוסט-טראומטי שבסיפורו ובין סיפורם של
ניצולי השואה. הזעזוע הקשה שחווה קולונל סקאדר בעת המפגש הראשוני עם הניצולים
היה כל-כך משמעותי וטראומטי עבורו, עד שהוא לא דיבר על-כך במשך כשישים שנה. למעשה,
הוא החל לספר על חוויה זו רק בשנת 2004, מתוך תחושה שיש להעביר לדורות הבאים את
הזוועות שיכול היה אדם לעולל לאדם אחר. הראשונה לשמוע פרטים מסיפורו היתה כלתו
היהודייה. תחושתו, שזוועות מסוג זה כמעט ואינן ניתנות לתפיסה על-ידי המוח
האנושי הנורמטיבי, ניכרת, כידוע, גם בסיפורם של ניצולי השואה. קולונל סקאדר
סיפר על ההפתעה בגילוי המחנה, אותו מצאה יחידתו במקרה. הוא סיפר על הרגשות
המעורבים שאחזו בו במפגש עם הניצולים, עירוב שכלל התרגשות, פלצות ממראם הקשה של
הניצולים, רצון מיידי לעזור ורגשות חמלה. מתיאורו עולים תיאורים דומים מאוד
לתיאורי הניצולים מיום השחרור: העדר שמחה מיידית, הלם, בכי ולא פעם אפאטיות. רק
לאחר מספר ימים ושבועות מיום השחרור החלו הניצולים, אט אט, לחזור לעצמם. קולונל
סקאדר תיאר כיצד עשרות שנים אחר-כך, נשארו אנשים ותמונות אלה חרוטים במוחו.
לדבריו, גם במפגשים השנתיים של חברי יחידתו הם לא היו מסוגלים לדון בנושא. בשנת 1999 חזרו קולונל סקאדר וחברים מיחידתו לחפש את המחנה אותו שחרורו.
לתימהונם, לא נמצא בעיר ובסביבתה כל זכר לעובדה שהיה שם מחנה ריכוז. במקום בו
היה המחנה נמצא כיום מחנה צבאי גרמני שאיש מחייליו אינו יודע שבמקום זה נרצחו
אלפי אנשים. תושבי העיר הגרמנים גילו עוינות כלפי המשחררים ואף הם, טענו, שלא
ידוע להם על העובדה שהיה באזור מחנה ריכוז. קולונל סקאדר הביע צער וכאב על מצב
זה.
בדיון שנערך לאחר שסיים לספר את
סיפורו, העלו המורים מגוון שאלות. השאלות נגעו לדמיון בין הנרטיב של סיפורו לזה
של ניצולי השואה; לקושי שבהעברת הסיפור ולחשיבות החינוכית שלו.
קולונל סקאדר סיכם את המפגש המרגש
באמרו: "על ילדנו ונכדנו לדעת," אמר סקאדר, "כי הייתה תקופה בה נכשל האדם לא רק
באחריותו כלפי האחר אלא, אולי חשוב עוד יותר, נכשל באחריותו כלפי עצמו".
-
אנציקלופדית הגטאות
לאחרונה הועלה לאתר האינטרנט של בית הספר השלב הראשון של אנציקלופדית הגטאות המקוונת.
אנציקלופדית הגטאות הנו פרויקט של המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם והיא
עתידה לצאת לאור בשפה האנגלית.
האנציקלופדיה תכלול למעלה מאלף ערכים שיסכמו את תולדות היהודים וגורלם בתקופה
בה רוכזו בגטאות על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה. הגטאות נבדלים זה מזה בהיבטים
רבים כגון: פרקי הזמן השונים בהם התקיימו, מידת ההגבלות על תנועת תושבי הגטו,
צורות ארגון חיי היום יום של תושביהם ועוד. ברם, כל הגטאות היוו שלב מעבר
ב"פתרון הסופי לבעיית היהודים".
ערכי האנציקלופדיה כוללים פסקת מבוא על תולדות הקהילה בין שתי מלחמות העולם
(ולעיתים מראשית המאה העשרים) ולאחר מכן מתוארים תולדות היהודים במקום בתקופת
השואה ובעיקר בזמן קיום הגטו.
בשלב זה הועלו לאתר כל גטאות מחוז לובלין. בשבועות ובחודשים הקרובים נעלה לאתר
את כל הגטאות שהוקמו במחוזות פולין
השונים בשטחי השליטה הנאציים.
לכל
ערך באנציקלופדיה מצורפים תצלומים מהעיירות עצמן ומעיירות הסביבה; קישורים
רלוונטיים למידע נוסף ממאגר
המידע "אודות השואה" ועדויות של ניצולים וניצולות מעיירות ומגטאות אלה.
ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על ידי צוות המכון לחקר השואה בהשתתפות ד"ר
גיא מירון, ד"ר ארקדי זלצר, שלומית שולחני ורות שחק ובתמיכת מספר כותבים
חיצוניים. הפרויקט ממומן בסיועה של ועידת התביעות. לכניסה לאנציקלופדיית הגטאות
המקוונת,
לחצו כאן.
אלבום תמונות מקוון
עם
העלאת השלב הראשון של אתר בית הספר הווירטואלי, הועלה אליו גם אלבום תמונות מקוון
מאירועי בית הספר המרכזי להוראת השואה. אלבום התמונות מתעד מגוון אירועים מהפעילות
השוטפת של בית הספר כגון: סמינרים למחנכים מחו"ל, תערוכות בבית הספר, הרצאות,
כנסים וימי עיון, ומאפשר לגולשים להתוודע להיבטים נוספים של פעילות בית הספר.
אלבום התמונות מופיע בעברית, באנגלית, בגרמנית, בצ'כית ובצרפתית. אלבומי
התמונות כוללים תיעוד של: הסמינר לניצולי רצח העם הטוטסי ברואנדה, תערוכת ציורי
ילדים מצ'כיה בבית הספר המרכזי להוראת השואה, תצלומים מתוך טקס חנוכת מרכז הלמידה
החדש ביד ושם ועוד. בעתיד הקרוב יועלו אלבומים בשפות נוספות בהתאם למגוון
האירועים המקומיים והבינלאומיים המתקיימים בבית הספר.
לצפייה באלבום התמונות,
לחצו כאן.
בין העולמות – מעגלים חברתיים בגטו
טרזיינשטט
במהלך חודש מרץ הועלה לאתר האינטרנט של בית הספר, אתר נלווה לתקליטור "בין העולמות
– מעגלים חברתיים בגטו טרזינשטט", המתרכז בחיי יומיום בגטו טרזינשטט. חדשנותו
של התקליטור, ובמובן זה גם של האתר הנלווה, הוא בעיסוק המעמיק בחיי היומיום
בגטו ובמעגלים החברתיים שהיו בו. התקליטור מנסה לחלץ ולצייר את תמונת החיים של
יהודי הגטו. המסע שנערך בתקליטור מתמקד בקבוצות אוכלוסייה השונות שחיו בגטו –
מבוגרים, ילדים, הורים ואחרים והיחסים ביניהם. מסע קשה זה מנסה להתחקות על
רגשותיהם של אנשים אלו בימים של אבדן, של כאז ושל ניתוק זה מזה. עם זאת מסע זה
מאתגר אותנו לבחון את האדם בשואה, את התמודדות שלו עם המצוקות הקשות ואת השברים
העמוקים שלא היה אפשר לאחות.
באתר הנלווה לתקליטור הועלה מערך שיעור שמציג את אחד הפרקים בנושא. המערך מתמקד
בחייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזיינשטט ועוקב אחר יחסיהם במסגרות חברתיות שונות
בגטו. המערך מציג למורה כיצד ניתן לעבוד עם התקליטור וכיצד להשתמש בחומרים
וברעיונות הרבים שהוא מספק.
לאתר הנלווה,
לחצו כאן.
קטלוג הספרים והערכות החינוכיות של
בית הספר
במהלך פברואר הועלה לאתר בית הספר קטלוג
הספרים והערכות החינוכיות בנושא השואה. הקטלוג מציג באופן מפורט ונהיר את
החומרים החינוכיים שפותחו בבית הספר. החומרים מורכבים מספרים, ערכות חינוכיות,
cd, ערכות פוסטרים ועוד והם מכילים מגוון רב של נושאים העוסקים בשואה ובהוראתה.
החומרים נחלקים בהתאם לגילאים השונים וניתן להזמינם ישירות דרך האינטרנט
לכניסה לקטלוג,
לחצו כאן.
-
נותרו מספר מקומות בודדים להשתלמות שתיפתח ב-27 במרץ. בתאריך זה יפתח המחזור השמיני של ההשתלמות המקוונת: "'אקורד של כאב ותקווה' – קורותיה של קהילת סטניסלבוב". ההשתלמות מוכרת על ידי משרד החינוך לצורך גמול השתלמות של 56 שעות עם ציון, והיא זוכה להצלחה ועניין רבים בקרב מורים ומחנכים מכל רחבי הארץ. השתלמות זו מאפשרת למורים ולאנשי חינוך ללמוד אודות השואה באמצעות האינטרנט. הלומדים יכולים לרענן ולהרחיב את ידיעותיהם בנושא השואה, וללמוד מהבית במלוא הנוחות והגמישות ובלא צורך להיות נוכחים בכיתה בזמנים קבועים.
באמצעות בחינת מקרה המבחן של העיר סטניסלבוב שהיתה בגליציה המזרחית, נחשפים המשתלמים לסיפור השואה. במהלך ההשתלמות נבחן הסיפור הפרטי והמקומי של הקהילה, לצד דיון מקיף באירועים הכלליים, ומקומו של הסיפור המקומי במסגרת סיפור השואה הרחב. ההשתלמות מאפשרת חשיפה ייחודית למגוון מקורות מארכיון יד ושם שנאספו עבור הלומדים בקורס: עדויות של ניצולים, יומנים שעד כה טרם פורסמו, מסמכים בני התקופה ותצלומים. לרשות הלומדים עומד מאגר מידע גדול ובו כל המקורות הדרושים לצורך ההשתלמות. כל חומר הקריאה הוא בעברית והוא ניתן לשמירה במחשב או להדפסה.
ההשתלמות כוללת שני ימי עיון ביד-ושם ומלווה בידי מנחה מומחה, המצוי בקשר רצוף עם הלומדים.
מהלך ההשתלמות:
פתיחת ההשתלמות: כ''ז אדר תשס''ו, 27 במרס 2006 שיעור 1
יום העיון הראשון ביד ושם: י''ח אייר תשס''ו, 16 במאי 2006
יום העיון השני ביד ושם: ז' תמוז תשס''ו, 3 ביולי 2006
עליית השיעור האחרון לאתר: ד' אלול תשס''ו, 28 באוגוסט 2006
הגשת עבודה מסכמת: ג' תשרי תשס''ז, 25 בספטמבר 2006
מחיר ההשתלמות:
מחיר ההשתלמות: 330 ₪ (כולל חוברת מקורות לכל משתתף)
לחברי ארגון המורים העל-יסודי (החברים גם באגודה הפדגוגית) ניתנת הנחה של 20%
לפרטים נוספים ולהרשמה: : אביה סלומון חובב, טלפון: 6443609-02
דואל: aviya.salomonhovav@yadvashem.org.il
לתוכנית המלאה לחצו כאן
3. מגמת הדרכה
-
כמדי שנה, מקיימת מגמת הדרכה
מספר אירועים מרכזיים ברוח הנושא השנתי של יד ושם. בשנה זו, הנושא הנבחר הוא "צלם
האדם בצל המוות".
"ליל שימורים" - ערב עיון ביד ושם
"צלם האדם בצל המוות- מושגי הטוב והרע בתקופת השואה"
במסגרת אירועי יום השואה, תקיים
מגמת הדרכה ערב עיון הפתוח לקהל הרחב, בערב יום השואה ביד ושם. בערב זה יקיים
בית הספר המרכזי להוראת השואה, פאנל סביב הנושא השנתי הנבחר. בפאנל ישתתפו
דוברים מתחומי דעת שונים. בשנה זו יידונו נקודות מבט פילוסופיות, חינוכיות,
תיאולוגיות ועוד בנושא "צלם האדם בצל המוות- מושגי הטוב והרע בראי השואה". את
הערב ינחה מר עמנואל הלפרין.
קבוצות ויחידים המעונינים בפרטים
ובהשתתפות כקהל בערב יום העיון, אנא פנו טלפונית למגמת ההדרכה. טלפון:
6443441-02 (רינה).
"המרכז הקהילתי הפתוח"- פעילות לקבוצות חינוכיות ביום הזיכרון
לשואה ולגבורה
כהמשכה של מסורת בת שש שנים, יתקיים
גם השנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, "מרכז קהילתי פתוח", בבית הספר המרכזי
להוראת השואה. מרכז זה הנו יום פתוח לקבוצות בני נוער בגילאים שונים ומקהלים
מגוונים. מגמת ההדרכה תציע ביום זה פעילויות ייחודיות, המדגישות היבטים שונים
סביב הנושא השנתי הנבחר. היום יכלול פעילויות מגונות ייחודיות ליום זה כגון:
סיור במוזיאון ההיסטורי החדש, סיור מקיף באתר הכולל, בין היתר, ביקור במכלול
המוזיאלי החדש ובתוכו מרכז הלמידה: "השאלות הגדולות בעקבות השואה", המוזיאון
לאמנות ובית הכנסת, שיחות עם ניצולי שואה והרצאות, הצגה, סדנאות יצירה ועוד.
לכל פעילות סביב נושא ממוקד, נקבע מסלול מיוחד.
ימי העיון יותאמו לגיל הקבוצה
ורמתה ויקבעו לאחר שיחה עם נציג בית הספר על תכני היום.
המעונינים להירשם ל"מרכז הקהילתי
הפתוח", אנא צרו קשר עם מגמת ההדרכה. טלפון: 6443631-02 (מאשה),
6443773-02
(רינת), 6443619-02 (מרים).
עצרת תנועות הנוער
בכל שנה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, החל משעות
הצהרים המוקדמות, פוקדים את יד ושם למעלה מ-500 בני נוער חברי תנועות הנוער
בארץ ליום פעילות מיוחד.
בני הנוער מגיעים מקרב תנועות
הנוער השונות, החברות במועצת תנועות הנוער. בהן: הנוער העובד והלומד, בני
עקיבא, השומר הצעיר, בית"ר, הצופים, עזרא, האיחוד החקלאי, נוער לאומי, מכבי,
מחנות העולים וכן חברי מועצת התלמידים והנוער הארצית ממנהל חברה ונוער.
מגמת הדרכה רואה חשיבות רבה בחינוך
הבלתי פורמלי ובדיון ערכי, פתוח ואמיתי עם חניכי תנועות הנוער. בתחילת ביקורם
משתתפים החניכים בסיור באתר בנושא עיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית ובסדנה
בבית הספר המרכזי להוראת השואה בנושא דילמות ערכיות ומוסריות של האדם בשואה.
בשיאו של היום מגיעים החניכים לבקעת
הקהילות לעצרת תנועות הנוער הארצית, שמסכמת את התהליך החינוכי-ערכי שעברו
החניכים במסגרת היום.
-
מגמת הדרכה מקיימת, גם השנה,
בשיתוף עם גורמים שונים פרוייקטים ייחודיים העוסקים בתחומי יצירה ואומנות.
תכליתם של הפרוייקטים היא העשרת השיח, הדיאלוג, ועיצוב זיכרון השואה בחברה
הישראלית.
"מראות"
תחרות סרטים קצרים בנושא השואה
פרויקט חדש של מגמת הדרכה, הנפתח
בשנה זו, יתמקד בתחרות סרטים קצרים, אותם יפיקו בני נוער העוסקים בתחום
הקולנוע. תחרות הסרטים הקצרים תעסוק בהיבטים שונים ומגוונים הקשורים בשואה
וכיצד היא נתפסת בחברה הישראלית. בכל שנה יוצג היבט אחד שיהווה נושא מרכזי
לסרטים שיוגשו לתחרות. העיסוק הקולנועי בשואה יאפשר דיאלוג פתוח ואמיתי מצד
בני הנוער שיביעו וייצרו בשפה לה הם רגילים ואותה הם אוהבים.
נושא הסרטים בשנה הראשונה
לפרוייקט יהיה "נשים בשואה".
במהלך הפרויקט, כל אחד מן המשתתפים
יציג סרט קצר בן מספר דקות, בטכניקה ובז'אנר הקולנועיים בהם יבחר. הסרטים
ייבחנו על ידי צוות מיוחד שיורכב מאנשי מקצוע מתחום הקולנוע ומאנשי תוכן מבית
הספר המרכזי להוראת השואה. בסיומו של התהליך יוצגו הסרטים בערב חגיגי
באודיטוריום יד ושם, בנוכחות הועדה השופטת, היוצרים, וקהל מוזמנים.
בשיאו של הערב יוכרזו הסרטים
הזוכים בשלושת המקומות הראשונים בתחרות, ויזכו בפרס.
תחרות הסרטים הקצרים תהווה שיאו של
תהליך חינוכי ארוך טווח בו ייקחו חלק היוצרים המשתתפים. במהלך החודשים הקודמים
לערב הקרנת הסרטים יבקרו יוצרי הסרטים מספר פעמים ביד ושם, למפגשים בלתי
פורמאליים בנושא השואה. במפגשים יוצג הפן ההיסטורי של אותה התקופה, יערכו
דיונים בהם יועלו דילמות מרכזיות של האדם בשואה ולאחריהם וייבחנו דרכים
אומנותיות שונות בהן הוצגה השואה לאורך השנים בספרות, באמנות, בקולנוע, בתאטרון
ועוד.
את התהליך ילוו עובדי מגמת ההדרכה
ומשתתפים אורחים מתחומי אמנות שונים. במקביל, תיערך העבודה המקצועית של יצירת
הסרטים בליווי אנשי מקצוע מתחום הקולנוע, מורים ויוצרים ממוסדות הלימוד בהם
לומדים בני הנוער.
תלמידי מגמות הקולנוע שישתתפו
בפרוייקט "מראות" בשנתו הראשונה הם מבתי הספר התיכוניים: התיכון לאומנויות, רנה
קאסין, אורט רמות, בויאר והימלפארב.
אנו מקווים כי פרוייקט "מראות" יאפשר קשר יצירתי, עמוק ומרתק של
בני נוער עם נושא זיכרון השואה ושהסרטים הקצרים שיוצגו בערב הסיום החגיגי יהוו
בסיס ייחודי ומעניין לפעילות החינוכית בבית הספר המרכזי להוראת השואה.
"מפגש עולמות"-
"השואה ואני"
"מפגש עולמות" "השואה ואני" הנו
פרויקט יצירה המשותף לתלמידי החט"ע בבית הספר "און" לילדים נפגעי שיתוק מוחין
בתל אביב ולסטודנטים בחוג לעיצוב גרפי ממכללת שנקר. הפרויקט מתקיים זו השנה
הרביעית.
שתי הקבוצות קיימו מפגש עם צוותי
מגמת הדרכה והשתתפו בימי עיון וסמינרים כהכנה להשתתפותם בפרויקט. בסיומו של
תהליך ההכנה החלו שתי הקבוצות ליצור במקביל יצירות גרפיות המרכיבות את התערוכה
השנתית התלויה בחלל ביה"ס המרכזי להוראת השואה.
עם הצגת הפרוייקט ולאחר תלייתם של
ציורי התלמידים וכרזות הסטודנטים, תהפוך התערוכה לבסיס לדיאלוג מגוון עם הקהלים
והמגזרים השונים המבקרים בימי עיון ובתוכניות חינוכיות בבית הספר המרכזי להוראת
השואה.
ערכת הכרזות –
"השואה ואני"
מזה מספר שנים מתקיים שיתוף פעולה
בין ביה"ס המרכזי להוראת השואה לבין החוג לעיצוב גרפי במכללת שנקר. במסגרת זו
מעצבים הסטודנטים סדרות של כרזות המביאות לידי ביטוי את אופן ההתייחסות האישי
של כל אחד ואחת מהם לנושא זיכרון השואה. הסטודנטים אינם מוגבלים בבחירת הנושאים
ובעיצוב הגרפי של הכרזות. תוצאות עבודתם מוצגות כתערוכת קבע בבניין ביה"ס
המרכזי להוראת השואה.
הכרזות תורמות לעיצובו של חלל
בית הספר ויוצרות דיאלוג עם קהל המבקרים המגוון הפוקד אותו בימי עיון ובמסגרת תכניות
חינוכיות.
ברבות השנים הצטברה בבית הספר כמות לא
מבוטלת של כרזות איכותיות ובעלות ייחוד, התורמות ומבטאות דרכים שונות בעיצוב
זיכרון השואה. בעקבות זאת, ולאור בקשות שהופנו אלינו ממבקרים רבים שביקשו לרכוש
את הכרזות, הוחלט להפיק ערכה ובה כ- 22 כרזות נבחרות, שיוכלו לסייע לבתי הספר
וגופי חינוך שונים בעיצוב תערוכות ושימוש לצרכים חינוכיים נוספים.
הערכה תושלם לקראת יום הזיכרון
לשואה ולגבורה תשס"ו.
מו-זיקה: נוער
נוגע בשואה
במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ייערך, זו השנה
הרביעית, ערב זיכרון מוסיקלי ייחודי של בני נוער למען בני נוער. הערב יתבסס על
יצירות מקוריות שיכתבו ויבצעו בני הנוער בתחומי השירה, הנגינה, המחול, המשחק
והוידאו-ארט, בנושא "צלם האדם בצל המוות".
בקרב הציבור בארץ קיימת מודעות
גדולה לנושא השואה. בני הנוער נחשפים לנושא בבתי הספר בצורה פורמאלית. אך נראה
כי אין די בלימודים פורמליים, כדי ליצור קשר בלתי אמצעי, מגוון ויצירתי עם
הנושא ועם ניצולי השואה החיים בקרבנו.
מטרת הפרוייקט היא לאפשר לבני נוער
מתחומי יצירה שונים לגעת בנושא השואה בדרכים בלתי פורמאליות ולאפשר להם להביע
וללמוד את הנושא באופנים נוספים. כמו כן, בדרך זו ייווצר גשר לקהל בני נוער
גדול יותר שייחשף לנושא כצופה בחבריו בערב המופע וכמלווה אותם בתהליך היצירה,
בציפייה שקהל זה ימצא בדרכי היצירה השונות נקודות חיבור אפשריות חדשות לנושא.
אנו מאמינים כי על מנת שלערב תהיה השפעה משמעותית ועמוקה, הן על היוצרים והן על
הקהל, לא די בתהליך האמנותי וחשוב ללוות את הפרויקט בתהליך חינוכי- לימודי בו
ישתתפו בני הנוער: המלחינים, הזמרים, הנגנים, המנחים, השחקנים ואומני וידאו.
התהליך החינוכי יורכב מסמינר
שיכלול מספר ביקורים ביד ושם, כאשר במרכז כל מפגש יעמוד לדיון וללמידה נושא
מרכזי בתולדות השואה. הידע הנרכש בתהליך החינוכי יהווה בסיס להעמקת והעשרת
תהליך היצירה. בערב עצמו תחולק תוכנייה עשירה בתכנים שתרחיב את מעגלי העיסוק
בשואה אל מעבר לתחומי היצירה של הערב ותאפשר המשך עיסוק בנושא הן בגופים בלתי
פורמליים כתנועות נוער והן באופן אישי.
משתתפי הערב ימנו, עשרות בני נוער
מתחומי היצירה השונים- מוזיקה, שירה, תיאטרון ואמנות חזותית, מכל רחבי הארץ.
קהל המופע יורכב מבני נוער- חברי תנועות נוער, חברי מועצות תלמידים ובני נוער
נוספים וכן ניצולים ובני משפחותיהם ואנשי חינוך העוסקים בתחום. במהלך הערב
יתקיימו דיאלוג ומפגש בלתי אמצעי בין ניצולי השואה לבני הנוער, הן המבצעים והן
הצופים.
הערב יוקלט ויצולם לצורך שימושים
חינוכיים מול קבוצות נוער בעתיד.
אסכולה - מימד -
תערוכת כרזות ליום השואה
השנה זו השנה השניה בה אנו מקיימים
מפגש מרתק עם סטודנטים לעיצוב חזותי ממכללת אסכולה- מימד בתל אביב.
במהלך השנה נפגשים תלמידי המכללה
עם מדריכי מגמת ההדרכה בבית הספר המרכזי להוראת השואה, לסיורים ולסדנאות תכניות
המלוות את תהליך היצירה. במקביל מודרכים הסטודנטים על ידי הצוות המקצועי של
המכללה.
בסוף תהליך העבודה המשותף, מוגשות
לנציגי המגמה, במפגש משוב משותף, כרזות שיצרו הסטודנטים בנושא השנתי (בשנה זו -
"צלם האדם בצל המוות"). הכרזות מוצגות לקהל הרחב בשבוע של יום השואה בכיכר
המשפחה ביד ושם.
תהליך יצירת הכרזות תהליך מרתק
עבור שני הצדדים הלוקחים חלק בפרוייקט- עבור הסטודנטים הנחשפים לנושא מלא
משמעות ליצירתם ועבורנו, אנשי מגמת הדרכה, המגלים דרך ייחודית ויצירתית לעיסוק
בנושא השואה. קהל המבקרים בתערוכה- תלמידים, מורים והקהל הרחב, מגיבים לכרזות
בעניין רב ובסקרנות ולא אחת ניתן להיתקל במבקרים הנעצרים מול יצירה למשך דקות
ארוכות ודנים במשמעותן.
-
'העברת לפיד
הזיכרון מדור לדור'- קונגרס תנועות הנוער ביד ושם
ביום ראשון, כ"ח שבט תשס"ו, 26
בפברואר 2006, התקיים כנס תנועות הנוער ביד ושם. יום העיון נערך בשיתוף מועצת
תנועות הנוער המאגדת שתים עשרה תנועות נוער בישראל. הכנס התמקד בנושא תפקידם
של מנהיגי הנוער בתנועות הנוער בהעברת לפיד זיכרון השואה בחברה הישראלית
העכשווית.
קהל היעד
בוגרי שכבות יא', יב' וחניכי שנת
שירות של תנועות הנוער חילוניים ודתיים ביחד וביניהם: האיחוד החקלאי, הצופים,
הנוער העובד והלומד, נוער דתי לומד, השומר הצעיר, עזרא, מכבי צעיר, הנוער
הלאומי, אריאל, בני עקיבא, בנות בתיה, הצופים הדתיים. בכנס השתתפו 350 חניכי
התנועות.
מהלך הכנס
במהלך הכנס התקיימו פעילויות
שונות:
- הרצאה בנושא "תנועות הנוער בשואה
כמקור השראה" מאת גב' שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר המרכזי להוראת
השואה, יד ושם.
- פאנל בנושא "שאלת ערכי כבוד האדם
וחירותו בראי השואה", בהשתתפות מר מוקי צור, הרב והד"ר בני לאו, ד"ר מוטי שלם-
מנהל בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם
והמנחה- סיוון רהב-מאיר.
- הדרכות בנושא עיצוב זיכרון השואה
וביטוייו באומנות, ספרות ומדיה עכשווית.
האמנות, על פניה השונים, הוצגה
כטריגר לשיח בנושא עיצוב זיכרון השואה. נושאי ההדרכות היו מגוונים ובהם- קולנוע
ושואה; אמנות; מוזיקה וזיכרון; סיור בדגש החברה הישראלית והשואה- מושגי שואה
וזיכרון במפנה הדורות; דיון ב"מרכז הלמידה- השאלות הגדולות בעקבות השואה".
- קבוצות דיון - תפקידו של הנוער
ותנועות הנוער בעיצוב זיכרון השואה בסימן 'שרביט הזיכרון כיצד ולאן?'
-
מושב נעילה- שולחן עגול – נציגי
התנועות משוחחים על תפיסתם בנושא זיכרון השואה.
אנו רואים בקבוצה איכותית זו,
המובילה תהליכים בשיח הציבורי הישראלי, שגרירים ומעבירי מסר המהווים גשר
לזיכרון השואה בחברה הישראלית המשתנה במפנה הדורות. הכנס מהווה עבורנו פריצת
דרך חשובה ומשמעותית, בה מתאפשר דיאלוג בין בני נוער מתנועות נוער שונות- בינם
לבין עצמם ובינם לבין יד ושם. אנו תקווה כי כנס זה יהפוך למסורת רבת שנים.
מרכז לימוד שואה והרואיזם לנוער - משפחת דיוויד ופלה שאפל (The
David and Fela Shapell Family Shoah and Heroism Study Center for Youth)
פרויקט צל"ש-
צעירים לומדים שואה
רציונל ומטרות
הפרוייקט
בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד
ושם שואף לכך שכל תלמיד בישראל יפקוד את אתר יד ושם לפחות פעם אחת במהלך לימודי
התיכון. השואה נוכחת בהוויית החיים של החברה הישראלית ומקבלת ביטוי בשיח
הציבורי, בתקשורת, בספרות, בקולנוע ובתחומי דעת שונים. משום כך יש למערכת
החינוך אחריות בתהליך הוראתה ועיצובה בזהות היהודית, הישראלית והאנושית של בני
הנוער. הביקור ביד ושם נושא אפוא חשיבות מיוחדת בחוויות המכוננות של בני הנוער
הגדלים בישראל ויש להבטיח כי חוויה זו לא תיחסך מבני הנוער בשל קשיים כלכליים.
במסגרת מרכז לימוד שואה והרואיזם לנוער - משפחת דיוויד ופלה שאפל, אנו מפעילים החל
משנה זו את פרוייקט צל"ש- תוכנית לתלמידי י"א. המרכז ללימוד שואה
והרואיזם לנוער - משפחת דיוויד ופלה שאפל, הוקם בבית הספר המרכזי
להוראת השואה בתרומתה הנדיבה של משפחת שאפל, המסייעת ליד ושם בתחומים שונים
ושותפה לרצון ולשאיפה להביא לכך שכל תלמיד בארץ יבקר ביד ושם.
לפרוייקט בשנה זו נבחרה רשימת
יישובים על פי נתונים סוציו-אקונומיים ואזורים גיאוגרפים. בין הישובים הנבחרים
לשנה זו: באר שבע, ערד, ירוחם, אופקים, נתיבות, דימונה, שדרות, אשקלון, קרית
גת, קרית מלאכי, שגב שלום, ערערה בנגב, חצור הגלילית, טבריה, צפת, עפולה, מגדל
העמק, קרית ים, טירת הכרמל, בית שאן, קרית שמונה, נחף, בועינה נג'ידאת, זרזיר,
פקיעין, מגאר, אור עקיבא, רמלה, אור יהודה, בת ים, לוד ונתניה. לבתי הספר
הנבחרים ניתן סיוע ניכר הן במימון ההדרכה והן במימון ההיסעים ליד ושם.
תוכנית יום העיון
תכנית יום העיון, המוצעת במסגרת
פרויקט צל"ש, מבטיחה חוויה לימודית משמעותית ומעמיקה. המפגש עם נושא השואה
במסגרת התכנית יעשה בתיאום עם בית הספר באופן בו יום העיון ישתלב בהוראת הנושא,
בתכנית הלימודים ובפעילות הכוללת של בית הספר.
התכנית מיועדת לתלמידי כיתות י"א
ואורכה 5 שעות. הפעילות כוללת סיור באתר יד ושם ובכלל זה במכלול המוזיאוני החדש
וסדנא לימודית בכתה, הכוללת דיון בדילמות אנושיות מתקופת השואה.
אנו מקווים ושואפים לכך שהביקור
ביד ושם והסמינר הלימודי המתקיים בביקור זה ישפיעו ויהוו חלק מתהליך של למידה
ועניין בנושא השואה בקרב התלמידים.
4.
חדש
בהוצאת בית הספר המרכזי
להוראת
השואה
"שואת
יהודי פולין", בצרפתית ובספרדית:
El Holocausto en Polonia / L'extermination des Juifs de
Pologne
חוברת לנוסע לפולין בעקבות יהדות
פולין ואנדרטאות השואה. הקורא ימצא בחוברות כלי עזר להיכרות עם חיי יהודי פולין
ולהבנה טובה יותר של מקומות הזיכרון המעידים על תרבות עשירה של חיי היהודים
שלפני המלחמה ועל השואה שהחריבה את עולמם.
יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה
תוכנית הלימוד "יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה" מעלה לדיון את גורלם הייחודי של
יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה ואת השפעתו של גורל זה על הבנת התקופה. התכנית
מציגה לפני התלמידים מושגים מרכזיים ובסיסיים בנושא זה. כמו כן כוללת התכנית
הצעות לפעילות יצירתית בנושא חיי היהודים בצפון אפריקה בשנים שקדמו למלחמת העולם
השנייה, תוך הצגת מושגים שהייתה להם משמעות בתקופת המלחמה. היא אף מותחת קו אל
החיים שלאחר השואה באמצעות דיונים על זיכרון ועל הנצחה אישית וקהילתית.
התוכנית בנוייה מחמישה שיעורים, ובהם הצעות לדיון כיתתי ולהרחבות. כמו כן מצורפים
סקירה היסטורית ומאמרים להעמקת הידע.
בת כזאת רצינו. סיפורה של מרטה
"בכל ערב חזרה אמא על ההוראות: היי נחמדה וחייכנית ואז יאהבו אותך. עשי מה
שיאמרו לך, ועזרי ככל שתוכלי. אם אתעכב ואת תתגעגעי, בכי לתוך הכרית בשקט, כדי
שלא ישמעו אותך. אל תאכלי בסכין ובמזלג, ילדות כפריות אוכלות רק בכף. למדי היטב,
והכיני שיעורי בית כדי שכולם יהיו גאים בך. אל תכתבי לי מכתבים, אני אכתוב לך.
והחשוב ביותר: השתדלי תמיד שהעיניים שלך יהיו צוחקות, ילדים אינם אוהבים ילדים
שעיניהם עצובות" (מתוך הספר סיפורה של מרטה)
מרטה היא סבתא לנכדים המתגוררת ברחובות. היא נולדה בפולין וילדותה עברה עליה
בתקופת השואה. כשהייתה בת שמונה ביקשה אמה להציל את חייה ושלחה אותה בזהות
בדויה מעיר הולדתה צ'רטקוב לעיר ורשה.
קריאה בספר "בת כזאת רצינו" היא מסע היכרות עם קורותיה של ילדה שבתוך מציאות קשה
של אובדן והרס אחזה בחיים, מצאה את דרכה ובנתה את חייה בארץ ישראל בתקופה של
שחרור ותקומה.
את
הספרים או התוכניות הלימוד ניתן לרכוש בטלפון 6443654-02 או בדו"אל:
education.sales@yadvashem.org.il
5. מה חדש במגמת הכשרת מורים
מעבר לעבודה השוטפת של המגמה שכוללת השתלמויות מורים, מחנכים ומנהלים בכל רחבי הארץ, כמו גם ביד ושם, ברצוננו לדווח על קורס חדש שנפתח בבית הספר ועל פורום חדש של אנשי חינוך.
- קורס למנחים חרדים
במהלך חודש ינואר נפתח בבית הספר קורס חדש למנחים חרדים. במהלך השנה האחרונה מתקיימת בבית הספר ומחוצה לו עבודה חינוכית משותפת ומרתקת, בין מגמת הכשרת מורים לבין סמינרים וחדרי מורים חרדיים. כדי להמשיך ולפתח תחום זה הוחלט לקיים השתלמות למנחים חרדיים. ההשתלמות כוללת העשרה בנושא השואה באופן כללי יחד עם דגש על התמודדות היהודי הדתי בתקופת השואה.
- פורום מחנכים ישראלים
לראשונה התכנס בבית הספר פורום של מחנכים ישראלים.
מטרתו של הפורום היא ליצור דיאלוג בין אנשי חינוך מרכזיים במערכת החינוך, ובין אנשי בית הספר. מעבר ללימוד המשותף ולמפגשים עם אנשי מחקר ועשייה מתחומים שונים בציבוריות הישראלית, מטרתו של הפורום היא גם ליצור קשר שוטף בין העבודה החינוכית הנעשית בבית הספר ובין אנשי החינוך הנמצאים בלב העשייה החינוכית מדי יום ביומו.
נושא הדיון של הפורום הראשון היה: זיכרון השואה בחברה הישראלית – האם טראומת השואה עובדה?
בפורום השתתפו ד"ר אילנה קרמר – מנהלת חטיבה פסיכיאטרית- ביה"ח העמק; ד"ר עמוס גולדברג – אוניברסיטת בן גוריון; ד"ר נתן קלרמן – מנהל פרויקטים – "עמך" ירושלים. הדיון בנושא היה מרתק ופורה והוא פתח נתיב דיון חשוב.
6. מגמת אמריקה והחינוך היהודי בתפוצות
מגמת אמריקה והחינוך היהודי בתפוצות מארגנת ומנהלת סמינרים ייחודיים להכשרת מורים, בני 14-18 ימים, בבית הספר המרכזי להוראת השואה. סמינרים אלה נועדו לתת למורים חוויית לימוד חזקה המתמקדת בראש ובראשונה בתולדות השואה, והכוללת מגוון רחב של הרצאות ופעילויות חינוכיות במגוון נושאים מתחומי האמנות, תאולוגיה, ספרות, אנטישמיות והכחשת שואה.
המאמצים במגמה מתרכזים בשתי תכניות ראשיות:
1. הסמינרים הבינלאומיים באנגלית
סמינרים אלה מיועדים לענות על הצרכים של אקדמאים, מורים, אנשי כמורה, עובדי מוזיאון ומנהיגים קהילתיים. המשתתפים מגיעים דרך קבע מ- 10-15 מדינות, ואוכלוסייה מגוונת זו היא שמאפשרת חוויה חינוכית המאתגרת את המשתתפים לבחינה מחדש של השקפותיהם הפדגוגיות והתרבותיות, וכן של שיטות הלימוד שלהם.
2. הסמינרים למחנכים יהודים בתפוצות
סמינרים אלה מיועדים למורים לכלל הגילאים השונים: החל מבתי-ספר יסודיים ועד החטיבות העליונות. מורים אלה מגיעים לא רק ממדינות דוברות אנגלית, אלא מרחבי העולם. נכון להיום, מפעילה המגמה תכניות למחנכים יהודים בשפות האנגלית, רוסית, הונגרית, צרפתית וספרדית. תחום זה במגמה נמצא בהתרחבות מתמדת, עם הוספת קורסים בשפות נוספות.
כל הסמינרים כוללים הרצאות של מומחים בכירים בתחומי המחקר וחינוך שואה מאוניברסיטאות בישראל ומיד ושם. בביקורם ביד ושם יוכולים המשתתפים לעשות שימוש בשירותים ובמאגרים הרבים הזמינים באתר: ארכיון יד ושם, המוזיאון החדש, מרכז הלמידה, מרכז הצפייה החדש והמרכזייה הפדגוגית. הסמינרים כוללים גם מרכיב חוויתי, במסגרתו מטיילים המשתתפים ברחבי הארץ – בים המלח ובמצדה, כוכב הירדן, עין גב ורמת הגולן, וכן בבית לוחמי הגטאות ובראש הנקרה.
מרכיב נוסף בסמינרים הוא מפגש עם ניצולי שואה, החולקים עם המשתתפים את עדותם האישית. הניצולים מספרים לא רק את חוויתם בזמן המלחמה, אלא גם את סיפורם לאחר השחרור, סיפור בניית חייהם בארץ, ואת השקפתם האישית בנושא השואה והחיים בצילה.
ככלל מציעים הסמינרים והמאגרים השונים ביד ושם חוויה אקדמית ופדגוגית ייחודית בתחום חינוך השואה.
בנוסף לסמינרים אלה, מציעה המגמה, באופן שוטף, קורסים לניצולים. עדויות ניצולים הנן מרכיב אינטגרלי במסגרות החינוך הפורמלי בארץ, כמו גם במסגרות החינוך הבלתי-פורמליות, וכן במסגרות הצבא וקבוצות
"תגלית". המטרה העיקרית בסמינרים אלה, הנמשכים חמישה ימים, היא להכין את הניצולים להשיג תחושה נוחה, ככל הניתן, בזמן מסירת העדות, וכן להכין אותם להשגת דיאלוג פורה בינם לבין קהלם.
המגמה אחראית גם על הכנסים הבינלאומיים לחינוך השואה, המתקיימים בבית הספר המרכזי מדי לשנתיים. בימים אלה שוקדים אנשי המגמה על ההכנות לכנס הבינלאומי החמישי, בנושא חינוך השואה לדורות הבאים, שיתקיים ב-26-29 ביוני, 2006. מחנכים מכל העולם יתאספו לשמוע מומחים בולטים בתחום הוראת השואה. רשימת הדוברים כוללת את פרופ' לורנס לנגר, פרופ' אירוין קטלר, ד"ר סטיבן פיינשטיין, פרופ' יהודה באואר, פרופ' קולין טץ, הגנרל רומאו דאלאיר ועוד. בכל יום מימי הכנס יתקיימו גם סדנאות שיאפשרו למשתתפים להציג את מחקרם בשעורים של 45 דקות. מעבר לחשיבות המחקרית-חינוכית של סדנאות אלה, הן אף תורמות לקידום דיאלוג מתמשך בין המשתתפים.
ניתן למצוא מידע נוסף על הכנס באתר יד ושם או
כאן.
▲ראש העמוד
|
|
