הלן שוורץ

לפניכם דף העד של הלן חיה (לבית גרינצוויג) שוורץ. הלן חיה נולדה ב-28 באפריל 1896 במונקץ' (Munkacs) שבהונגריה. היא נישאה ליעקב יצחק ינה, ונולדו להם שלוש בנות – שרה, שושנה-לאה ואווה-הדס. המשפחה התגוררה בבודפשט. בשנת 1944, בהיותה בת ארבעים ושמונה, גורשה הלן עם משפחתה לגטו ואחר כך למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצחה עם בעלה ועם שתיים מבנותיה. רינה אביגדורי, נכדתה, מילאה בשנת 1999 את דף העד על הלן ועל בני משפחה אחרים.

תצלום

פרשנות
האם מצורף תצלום לדף העד?

היכרות נוספת עם בני קהילות בהונגריה לפני המלחמה:

• אם ושני ילדיה, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• קרל סטרק ולולי לנדסברג, בודפשט, הונגריה, 1908(תצלום)
• חתונה יהודית בנג'יוורד, הונגריה, 1936(תצלום)
• משפחה יהודית, קאבא, הונגריה, 1910 (תצלום)
• משפחת לוינגר, קאבא, הונגריה, 1910(תצלום)
• משפחת רוזנפלד, קאבא, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• משפחה יהודית, בודפשט, הונגריה, פברואר 1939(תצלום)

שם משפחה ופרטי

פרשנות
מה אנו יודעים על שם המשפחה שוורץ?

היכרות נוספת עם החיים היהודיים בהונגריה לפני המלחמה:

• טקס הכנסת ספר תורה, פאפא, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• בית הכנסת מבחוץ, דברצן, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בחברת תלמידיו, פאפא, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• גיזה ונלי קורניצר, בודפשט, הונגריה, 1940 (תצלום)
• זוג ביום חתונתם, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• תלמידי ישיבה, נאגיסוראני, הונגריה, 1932 (תצלום)
• פגישת מועצה של הקהילה האורתודוקסית, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• ארפד (יצחק) ואירנה קליין עם שני ילדיהם, בודפשט, הונגריה, 1934 (תצלום)

מקום המוות ונסיבות המוות:

פרשנות
היכן מתה הלן ובאילו נסיבות?

עוד על גורל היהודים באושוויץ-בירקנאו:

• הרחבה על אושוויץ (ערך לקסיקון)
• החוקר ישראל גוטמן על מחנה אושוויץ – תולדותיו וייחודו (מן המחקר)
• הרחבה על מחנות השמדה (ערך לקסיקון)
• מדי אסיר באושוויץ-בירקנאו (תערוכה)
• גזה לאיטבס מבודפשט בזמן הסלקצייה באושוויץ-ביקרנאו, פולי (תצלומים)
• ילדים ליד גדר תיל באושוויץ נשים וילדים מגטו בילקי שבהונגריה ברציף של אושוויץ-בירקנאו, פולין (תצלומים)
• נשים וילדים "בלתי כשירים לעבודה" בדרך לתא גז מספר 4, אושוויץ-בירקנאו, פולין (תצלומים)
• ילדים ליד גדר תיל באושוויץ (תצלומים)
• · החוקרת הלנה קוביצה על הילדים באושוויץ (מן המחקר)
• הרחבה על הפתרון הסופי (ערך לקסיקון)
• אלבום אושוויץ (תערוכה)

פרטי המצהיר:

פרשנות
מה ידוע על ממלאת דף העד?

עוד על החזרה לחיים לאחר המלחמה:

• הרחבה על העקורים (ערך לקסיקון)
• הרחבה על ישראל קסטנר (ערך לקסיקון)
• באור התכלת עזה (תערוכה)
• חידוש החיים של שארית הפלטה (מן המחקר)
• ההיסטוריונית חגית לבסקי על שארית הפלטה (מן המחקר)
• מזיכרונותיו של יצחק קשתי על השיבה לעיר הולדתו וושרהיי שבהונגריה (יומנים וזכרונות)
• החוקרת שרי ראובני על הפרשה ההונגרית במשפט אייכמן (מן המחקר)
• החוקרת חנה יבלונקה על ניצולי השואה בישראל (מן המחקר)
• בית כנסת, גונץ, הונגריה, 1983 (תצלומים)
• חברי התנועה הציונית "השומר הצעיר" במצעד רחוב, הונגריה, 1946-1945 (תצלומים)
• תלמידי ישיבת האידוהאדהאז, הונגריה, אחרי המלחמה (תצלומים)
• תלמידי ישיבה, פאקש, הונגריה, 1956 (תצלומים)
• מצבת זיכרון לנספים באושוויץ, בקסגיולה, הונגריה, אחרי המלחמה (תצלומים)
• מסיבת פרידה לטיבור רונבאום שהכינו נשות "המזרחי" הניצולות, בודפשט, הונגריה, 1947 (תצלומים)

מקום מגורים קבוע וארץ:

פרשנות
באיזו סביבה התגוררה הלן?

עוד על קהילת בודפשט לפני המלחמה:

• הרחבה על בודפשט (ערך לקסיקון)
• הרחבה על יהודי הונגריה (ערך לקסיקון)
• הרחבה על הונגריה (ערך לקסיקון)
• הרחבה על חוקי נירנברג (ערך לקסיקון)
• שלושה ילדים ואישה, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• תלמידי כיתה ג' בבית הספר האורתודוקסי, בודפשט, הונגריה, 1940 (תצלום)
• הרב מרדכי גרינפלד, רב העיר ואב בית הדין, בודפשט, הונגריה (תצלום)
• ילדי גן נאולוגי, בודפשט, הונגריה, 1933(תצלום)
• כיכר העיר, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• קבוצת חברים בטיול, בודפשט, הונגריה, 9/1935 (תצלום)
• מיקלוש הורטי והיטלר, הונגריה (תצלום)
• הרחבה על מיקלוש הורטי (ערך לקסיקון)

תאריך מסירת דף העד:

פרשנות
מתי מילאה רינה אביגדורי את דף העד?

תאריך לידה/גיל משוער:

פרשנות
באיזו תקופה חיה הלן?

עוד על קהילות הונגריה לפני המלחמה:

• הרחבה על הונגריה (ערך לקסיקון)
• הרחבה על יהודי הונגריה (ערך לקסיקון)
• רבי מרדכי גרינפלד ורבי משה נתן נטע למברגר, בודפשט, הונריה, לפני המלחמה (תצלום)
• פנים בית כנסת, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• משפחה יהודית, בודפשט, הונגריה, אוקטובר 1923(תצלום)
• פגישת מועצה של הקהילה האורתודוקסית, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה (תצלום)
• מפה של האזור (מפות)

מקום מגורים בזמן המלחמה וארץ:

פרשנות
מה עלה בגורל יהודי בודפשט עם עליית היטלר לשלטון ווועד שכבשה גרמניה את הונגריה?

עוד על גורל יהודי הונגריה בשואה:

• מעדותה של שלומית גלטשטיין על המעבר לגטו בהונגריה (עדות)
• הרחבה על "צלב החץ" (ערך לקסיקון)
• הכנות לגירוש יהודי הונגריה, אפריל 1944 (מקורות רשמיים)
• מעדותו של ישראל בני על הסגירה בגטאות בהונגריה (עדות)
• הרחבה על ועד העזרה וההצלה בבודפשט (ערך לקסיקון)
• החוקרת יהודית מולנר על המועצה היהודית ההונגרית ועל פעילותה (מן המחקר)
• הרחבה על מיקלוש הורטי (ערך לקסיקון)
• הרחבה על אייכמן (ערך לקסיקון)
• הרחבה על "הפתרון הסופי" (ערך לקסיקון)
• החוקר רפאל ואגו על המתרחש בהונגריה ב-1944 (מן המחקר)
• הרחבה על ראול ולנברג (ערך לקסיקון)
• הרחבה על ישראל קסטנר (ערך לקסיקון)
• גירוש היהודים מהעיירה קושג, הונגריה, 1944 (תצלום)
• יהודי עם טלאי צהוב בגטו, בודפשט, הונגריה, 1944 (תצלום)
• הז'נדרמריה ההונגרית – כלי חשוב של השלטונות בכליאת יהודים ובשילוחם למחנות (תצלום)

מקום לידה:

פרשנות
מה ידוע על עיר הולדתה של הלן?

עוד על קהילת מונקץ':

• הרחבה על מונקץ' (ערך לקסיקון)
• הרחבה על היהודים בהונגריה (ערך לקסיקון)
• משפחה יהודית, קאבא, הונגריה, 1910 (תצלום)
• פנים בית כנסת, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• אברהם גרוס על יחס ההונגרים ליהודים במונקץ' (עדות)
• מעדותו של שמואל צבי גרול על החיים בגטו מונקץ' בהונגריה עד הגירוש (עדות)

מצב משפחתי:

פרשנות
מה עוד ידוע על משפחת שוורץ?

עוד על גורל ילדים מהונגריה לפני השואה ובשואה:

• ילדי בית ספר, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• ילדי גן נאולוגי, בודפשט, הונגריה, 1933(תצלום)
• ילדה, פולגאר, הונגריה, אוקטובר 1923(תצלום)
• תלמידי כיתה ג' בבית הספר האורתודוקסי, בודפשט, הונגריה, 1940(תצלום)
• תלמידות כיתה ד' בבית הספר היהודי על שם אליזבט, מישקולץ, הונגריה, 1942(תצלום)
• קלאודין רובל בת השנה עם דודתה, בודפשט, הונגריה, 1936(תצלום)
• הדוויג בלומנפלד וולוורד עם אמה לאורה, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• תינוק, בודפשט, הונגריה 1922(תצלום)
• איזבלה קליין ואחיה טיבור, בודפשט, הונגריה, לפני המלחמה(תצלום)
• החוקרת הלנה קוביצה על הילדים באושוויץ (מן המחקר)
• ההיסטוריונית דליה עופר על ילדים ונוער בתקופת השואה: (מן המחקר)

תמונת הנספה

פרשנות
מדוע לא צורפה תמונה לדף העד?

לדף עד זה לא צורפה תמונתה של הלן שוורץ. מעטים דפי העד שמצורף להם תצלום של הנספה. רוב ניצולי השואה איבדו בה את רוב בני משפחתם או את כולם. לעתים קרובות הם איבדו גם את כל רכושם קודם המלחמה ובמלחמה, לרבות תצלומים אישיים ומשפחתיים.

יש שמוסר דף העד אינו קרוב משפחתו של הנספה והוא הכירו רק בנסיבות חיים אחרות או בתקופת המלחמה. גם כאשר יש קרבה משפחתית, הרי לעתים קרובות אנשים ממלאים דפי עד על קרובי משפחתם אך למעשה אינם מכירים אותם, וכשהם אוספים מידע כדי למלא את דף העד, הם מכירים יותר את סיפור חייו.

כאמור, אין ברשות רוב הניצולים תצלומים משפחתיים. לעתים קרובות לא רק שאין בידי ממלא דף העד תצלום של הנספה (או דיוקנו של הנספה), אלא הוא חסר גם פרטים אחרים על אודותיו דוגמת שנת לידה, שמות ההורים ועוד. כאשר לממלא דף העד יש תצלום, לא תמיד התצלום עדכני, ולכן, בלית ברירה, מצורף לדף העד תצלום של הנספה בצעירותו או אף בינקותו או לחלופין תמונה של הנספה מתוך תצלום משפחתי ישן.

שם פרטי ומשפחה: הלן חיה שוורץ

פרשנות

מה אנו יודעים על שם המשפחה שוורץ:

שוורץ הוא שם יהודי נפוץ בקהילות אשכנז.מקור השם שוורץ בשפה הגרמנית ומשמעותו "שחור", כך למשל משמעות השם שוורצוואלד היא "היער השחור". קריאת שמות המשפחה בדפי העד כמוה כקריאת אלף השנים של תולדות היהודים בלבה של אירופה, כפי שמתארת רות בונדי: "כדי להבדיל בין משה למשה, יצחק ליצחק, לעתים דבקו בשמות היהודיים הנפוצים כינויים המתייחסים לתכונות בעליהם, גופניות ואחרות: ברשימות המלווים בריבית היהודים מהשנים 1497-1501 מופיעים דוד החיגר (Chrom?), שמואל הקטן (Mal?), משה הצולע (Kulhav?), פאיטל הרתחן (Vztekl?) ויון בעל העיניים הבולטות (Vokat?). היה גם מי שנקרא יודל החירש (Hluch?), משה היבש (Such?), איזק חסר השיניים (Bezzub?), אנוך עקום הפה (K?ivo?st?) ושמעון המשוגע (Bl?zen). מטעמים מובנים לא המשיכו צאצאיהם לשאת את הכינויים האלה, להוציא החירשים והקטנים: Taub או Tauber ו-Klein. [...] הגדולים (Gross) והארוכים (Lang) היו מעטים יותר. ועוד סימן היכר – שחור ולבן: יותר מ-560 Schwarz ו-?ern? כלולים בספר הזיכרון [ספר הזיכרון לטרזין המבוסס על רשימות המגורשים לגטו לודז' ולטרזין ומשם להשמדה], בתוספת עשרות שחורי שער או זקן (Schwarzkopf, Schwarzbarth), “.
(בונדי, ר', שורשים עקורים: פרקים בתולדות יהדות צ'כיה - 1945-1939, יד ושם, בית טרזין, תשס"ב, עמ' 159, 180).

בחיפוש בהיכל השמות נמצאו מעל 6000 דפי עד של אנשים מהונגריה הנושאים את שם המשפחה שוורץ (למעלה מ - 1000 מהם מבודפשט), ביניהם דפי העד של המחותנים של הלן (הוריו של דב ברנרד, בעלה של בתה שרה) מלבוב ששם משפחתם גם הוא שוורץ.

נסיבות המוות

פרשנות
מה היו המקום ונסיבות המוות של הלן?

פרטי המצהיר: רינה אביגדורי (שוורץ)

פרשנות

מה ידוע על ממלאת דף העד?

את דף העד שלפנינו מילאה רינה אביגדורי (לבית שוורץ), נכדתה של הלן, בשנת 1999. רינה ציינה שאין היא ניצולת שואה. בחיפוש בהיכל השמות נמצא כי רינה מילאה דפי עד על כל בני משפחתה של הלן, וכן על סבה וסבתה מצד אביה.
נוסף על דף העד שמילאה, שלחה רינה אביגדורי ליד ושם ריאיון שעשתה עם אמה שרה, ובו מידע רב וחשוב הנוגע לחייה ולמשפחתה של הלן שוורץ.

רינה אביגדורי מציינת, כאמור, שהיא אינה ניצולת שואה. אך הסערה הציבורית שהתחוללה בארץ בשנות ה-50 הקיפה את כל שכבות החברה. עניינה של הסערה היה אחת הסוגיות הקשות בתקופת השואה – יהודים שהצילו יהודים.

הוויכוחים המרים על הצלתם של יהודי הונגריה – עד כמה ידעו מנהיגי היהודים על גורל היהודים המשולחים מהונגריה ואם היה אפשר להזהיר אותם בטרם עת או לעשות יותר למען הצלתם - לא נפסקו גם כאשר הגיעו הניצולים לארץ. מושא ויכוח מפורסם כזה היה ישראל קסטנר, מחברי ועדת ההצלה והעזרה בבודפשט שהצילה יהודים רבים בתקופת הכיבוש הגרמני ולפניו.
ישראל קסטנר היה עיתונאי, עורך דין ומנהיג ציוני. הוא נולד בעיר קלוז', שם החל את פעילותו הציונית, ולאחר סיפוח טרנסילווניה הצפונית להונגריה, ב-1940, עבר לבודפשט. בראשית 1943 היה קסטנר לסגן הנשיא של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט ולמעשה היה האישיות הבולטת בוועדה.
חברי הוועדה ידעו על המתחולל בפולין ובמקומות אחרים וניסו להפיץ את המידע, אך היהודים בהונגריה לא האמינו בנכונותו.
לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה במרס 1943, היו מגעים בין הוועדה ובין קבוצת אנשי אס-אס בראשותו של אדולף אייכמן שהיה ממונה על ההוצאה לפועל של התכנית להשמדת יהודי הונגריה. קסטנר היה סבור שבנסיבות ששררו בהונגריה, פתח ההצלה היחיד ליהודים הוא במשא ומתן עם הגרמנים. לכן ניתנו לאס-אס סכומי כסף גדולים, ובמאי נשלח יואל ברנד לקושטא לשאת ולתת על שחרור יהודים רבים תמורת שליחת משאיות וחומרים שונים לגרמניה. (העסקה נודעה בשם "סחורה תמורת דם".) בסוף יוני יצאה מהונגריה רכבת ובה 1,684 יהודים שבחרו מנהיג הוועדה קומויי וסגנו קסטנר. ברכבת היו בני משפחתו של קסטנר וחבריו מקלוז', אך בעיקר נציגי כל המפלגות, הסיעות הדתיות ועשירים ששילמו סכומי כסף גדולים כדי לממן את שחרור האחרים. קסטנר היה סבור שהמקרה יהווה תקדים, אולם דבר זה לא קרה ולא נעשו עוד משלוחים כאלה. הרכבת הופנתה תחילה לברגן-בלזן, אך לבסוף הגיעו כל היהודים שבה לשווייץ ובכך ניצלו חייהם.
אחרי המלחמה נקרא קסטנר לסייע לחוקרים במשפטי נירנברג אשר חקרו את מעשיהם של הפושעים הנאציים. במשפט העיד קסטנר לטובת כמה פושעים נאציים, בהם קורט בכר (שעמו נשא ונתן על "רכבת ההצלה").
קסטנר עלה לישראל וב-1954 הגיש תביעת דיבה נגד מלכיאל גרינוולד משום שהאשימו בבגידה ובאחריות למותם של יהודים רבים מהונגריה. פרקליטו של הנתבע, שמואל תמיר, הפך את המשפט לכתב אישום נגד קסטנר עצמו, וכן ניווט את המשפט לאפיקים פוליטיים נגד מפלגת השלטון מפא"י. השופט בנימין הלוי קיבל את רוב טענותיו של גרינוולד ופסק שקסטנר "מכר את נשמתו לשטן" כשנשא ונתן עם הגרמנים וש"רכבת קסטנר" הייתה פתח הצלה לקרוביו ולחבריו. בפסק הדין הסופי בינואר 1958 זיכה בית המשפט העליון את קסטנר מכל ההאשמות. קסטנר לא זכה לראות את זיכויו – עשרה חודשים לפני כן רצחו אותו קיצונים לאומנים.

פרשה זו ממחישה את הטרגדיה שהמשיכה ללוות את ניצולי השואה כאן בארץ, שנים לאחר סיומה של המלחמה. השאלות המטרידות - עד כמה ידעו מנהיגי הקהילה על היקף ההשמדה, אם ניתן כל המידע האפשרי על כך ומה עוד היה אפשר לעשות ולא נעשה כדי להציל יהודים – ממשיכות להעסיק את ציבור הניצולים והחוקרים גם היום.

מקום מגורים קבוע: בודפשט (הונגריה)

פרשנות
באיזו סביבה התגוררה הלן?

תאריך מילוי דף העד: 20.4.99

פרשנות

מתי מילאה רינה אביגדורי את דף העד?

את דף העד שלפנינו מילאה רינה אביגדורי (לבית שוורץ), נכדתה של הלן, בשנת 1999, חמישים וארבע שנים אחרי המלחמה. דפי עד רבים מולאו עשרות שנים לאחר המלחמה, בעיקר כאשר הניצולים חשים כי ככל שהזמן עובר, ההנצחה חשובה ומשמעותית יותר.
בשנת 1953 נחקק במדינת ישראל "חוק זיכרון השואה והגבורה- יד ושם". במסגרת החוק הוקמה בירושלים רשות הזיכרון ("יד ושם") ונקבעו תפקידיה. בין השאר נקבע כי ליד ושם הסמכות להעניק אזרחות זיכרון לבני העם היהודי שנספו בשואה לאות היאספם אל עמם, כפי שנכתב בחוק: "אזרחות זיכרון יכול שתוענק לאותו חלק מהעם היהודי שנספה בשואה במשותף או לכל אחד מבני העם היהודי שבעבורו מבקשים זאת".
זמן קצר לאחר הקמת המוסד, החל יד ושם באיסוף שמות היהודים שנספו בשואה. שמות הנספים ופרטיהם הביוגרפיים נרשמים על גבי דפי עד המצויים בהיכל השמות. במשך יותר מ- 45 שנים, עוסק יד ושם באיסוף דפי עד בישראל ובעולם כולו. באיסוף השמות משתתפים ארגונים יהודיים וקהילות יהודיות, בתי כנסת וקבוצות מתנדבים, ולאחרונה גם תלמידי בתי הספר התיכוניים בארץ.
במדינת ישראל הצעירה, החל פרוייקט איסוף השמות כבר בשנת 1955. תחנות הרישום הוצבו במקומות שונים בארץ ופורסמו מודעות בעיתונים המבקשות מהציבור למלא דפי עד. כעבור מספר שנים, לקראת סוף שנות החמישים, החלו פוקדים לעבור מבית לבית ולאסוף את דפי העד. על רקע העובדה שהעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, הוצגו על פי רוב כתקופה של שתיקה מבחינתם של ניצולי השואה ו/או של חוסר רצון של החברה הישראלית לשמוע על השואה, מעניין לראות כי דווקא בתקופה זו מילא הציבור כ- 883,000 דפי עד. רובם מולאו בארץ, מיעוטם בחו"ל. למעשה, השואה לא ירדה מסדר היום הציבורי בשנות החמישים: נוסף לפרוייקט דפי העד, חוקקה הכנסת חוקים כדוגמת "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם" ו"חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה", הוצאו לאור ספרי "יזכור" של קהילות, הוקמו אנדרטות זיכרון וכן עלו לדיון ציבורי סוער נושא "השילומים" מגרמניה ומשפט קסטנר. ראוי לציין כי בעשור הראשון תוכנן מבנה הטפסים של דפי העד כך שהם כללו את שם ההורה ואת שמות ילדיו באותו דף עד. כיום, כשליש מהטפסים המצויים בהיכל השמות הם טפסים משנות החמישים. במהלך השנים שונה מספר פעמים מבנה דף העד, ומשנות השישים ואילך רשומים שמות הילדים בדפי עד נפרדים משל הוריהם, מתוך תפיסה שכל אחד מהילדים הללו זכאי למצבה סמלית נפרדת. בנוסף לכך, שוקדים אנשי היכל השמות למלא דפי עד נפרדים לילדים ששמותיהם נכללו בדפי העד של הוריהם במהלך שנות החמישים.
בניגוד לתפיסה הרווחת, שנקודת המפנה בהתייחסות החברה הישראלית לשואה היתה סביב משפט אייכמן, בין השנים 1961- 1962, הרי שהנתונים הסטטיסטיים מצביעים דווקא על ירידה שחלה בשנות השישים והשבעים במילוי דפי העד: בין השנים 1962- 1983 מילא הציבור עוד כ-124,000 דפי עד. עד אמצע שנות השמונים, מולאו סך הכל כמיליון דפי עד, מעל 80% מהם במהלך שנות החמישים.
בשנים 1984- 1991, שנים בהן החלו משלחות של בני נוער מבתי הספר התיכוניים בארץ להשתתף במסעות לפולין, חלה עלייה במילוי דפי העד: בין השנים 1984- 1989 מולאו בממוצע כ- 15,000 דפים מידי שנה, ובשנת 1990 מולאו כ- 30,000 דפי עד. בשנים אלו, יותר ממחצית מוסרי דף העד היו מחוץ לארץ. משנת 1992 החל היכל השמות למחשב את דפי העד. מפעל מחשוב השמות הוא בעל חשיבות רבה לדור ההמשך שמחפש אחר שורשי המשפחה, ומבקש למצוא את עקבותיו של העולם שחרב. השואה היתה זה מכבר לחלק אינטגרלי של הזיכרון הקולקטיבי ושל ההוויה היהודית-ישראלית. נוסף לזיכרון הציבורי-הקולקטיבי, קיימת עתה לגיטימציה לזיכרון הפרטי, לחיפוש ולהעמקה בשורשי העבר המשפחתיים. ניצולי שואה רבים העדיפו במשך שנים שלא לעורר את הזיכרון ולא סיפרו דבר לילדיהם. כעת, משעברו שנים רבות מסיום המלחמה, וחלו תמורות במעמדם של ניצולי השואה בחברה הישראלית, בגילם, בהתייחסותם לעבר וביכולתם להתמודד עמו, החלו מגיעים סבים וסבתות רבים עם נכדיהם לחקור את סיפור החיים המשפחתי שאבד בשואה. בשנים אלו, המשיכו להגיע דפי עד: בין השנים 1992- 1998, שנות העלייה היהודית הגדולה מברית-המועצות לשעבר, נוספו עוד כ- 200,000 דפי עד, ובשנת 1999 מעל 400,000 דפי עד.
המגמה לפיה מתקבלים רוב דפי העד מהארץ, ממשיכה גם בשנים האחרונות: כך למשל משנת 2003 ועד קיץ 2004 נאספו 9286 דפים מישראל, 2833 דפים מארה"ב, 2220 דפים מיוון ו-1519 דפים מאוקראינה. מספר קטן יותר של דפי עד הגיע מארצות אחרות: 777 דפים מצרפת, 585 דפים מרוסיה, 181 דפים מקנדה ו-164 דפים מאוסטריה. דף עד אחד הגיע בין השאר מארמניה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן. כיום מצויים בהיכל השמות כשלושה מיליון שמות של נספים, המופיעים בדפי עד וברשימות שונות (כדוגמת רשימה ממחנה מאוטהאוזן, מגטו-מחנה טרזיינשטט וכיוצא באלה). דפי העד ממשיכים להגיע בממוצע של כ- 1000 דפים מידי חודש.

תאריך לידה: 28 באפריל 1896

פרשנות
באיזו תקופה חיה הלן?

מקום מגורים קבוע : בודפשט

פרשנות
מה עלה בגורל יהודי בודפשט עם עליית היטלר לשלטון ועד שכבשה גרמניה את הונגריה?

הונגריה בשנות השלושים
עם עליית היטלר לשלטון ב-1933 התעניינה הונגריה בברית עם גרמניה הן בשל הקִרבה האידאולוגית בין שני המשטרים הן בשל ראייתה בגרמניה שוק טוב למכירת מוצרי חקלאות. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות החל בתחומי הכלכלה, וגרמניה תפסה את המקום הראשון בסחר החוץ של הונגריה.
כוחה הגובר של גרמניה הניע את הונגריה להחזיר לעצמה את השטחים שנלקחו ממנה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1937 הציע היטלר להונגריה את תמיכת גרמניה לתיקון טריטוריאלי, ובתמורה נענתה לו הונגריה בתחומים מדיניים וכלכליים. עם סיפוח אוסטריה לגרמניה ב-1938 הייתה הונגריה לשכנתה של גרמניה. בעקבות ההסכם שהושג בוועידת מינכן בספטמבר 1938, זכתה הונגריה בחלק מצ'כוסלובקיה, ובמרס 1939, כשכבשה גרמניה את צ'כיה, כבשה הונגריה את קרפטורוס. ביוני 1940 הורשתה הונגריה להשתלט על צפון טרנסילווניה ובתמורה נאלצה להרשות למפלגת "פולקסבונד" הנאצית להיות הנציגה הבלעדית של הפולקסדויטשה (גרמנים אתניים) בארצה. בספטמבר 1940 נחתמה ברית בין שלוש המדינות – איטליה, יפן והרייך השלישי - ובנובמבר הצטרפה הונגריה לחוזה המשולש, והוקמה בה מפלגה פוליטית חדשה שדבקה במצע הנאצי. במלחמה הצטרפו ל"ציר" (הברית המדינית-רעיונית בין גרמניה הנאצית לאיטליה הפשיסטית) גם רומניה, סלובקיה ובולגריה.

הונגריה במלחמת העולם השנייה
ביוני 1941 הגיע שיתוף הפעולה בין גרמניה להונגריה לשיאו: הונגריה הצטרפה לגרמניה בפלישה לברית המועצות ("מבצע ברברוסה").
לאחר שהכריזה גרמניה מלחמה על ארצות הברית בדצמבר 1941, הכריזה בריטניה מלחמה על הונגריה, וכל קשריה החשובים עם המערב נותקו. עד מהרה מצאה עצמה הונגריה מבודדת ונתונה לחסדי הנאצים. לכן ממרס 1942 היא נקטה מדיניות זהירה יותר, ומינואר 1943 החלה ממשלתה לפעול לשחרורה מהברית עם גרמניה הנאצית.

הונגריה משנת 1944
ב-19 במרס 1944 פלש צבא גרמניה להונגריה ונקט מיד צעדים חריפים נגד היהודים. בהונגריה הצליחו הנאצים להשלים את צעדי "הפתרון הסופי" נגד היהודים במהירות וביעילות מפתיעות בזכות שיתוף הפעולה של הממשלה: היא העמידה לרשות אנשי האס-אס את כלי השלטון הממלכתיים – המשטרה, הז'נדרמריה ושירות המדינה. חשוב לציין שהונגריה הייתה המדינה שהיה בה שיתוף הפעולה ההדוק ביותר עם הנאצים. עוצר הונגריה מיקלוש הורטי הנהיג מדיניות אנטישמית במשך כל תקופת שלטונו, ולכן כאשר פנו הנאצים להחיל את "הפתרון הסופי" על יהודי הונגריה, הם לא נתקלו בהתנגדות רבה; להפך: כל המסמכים מתקופה זו שעניינם חוקים נגד היהודים כתובים בשפה ההונגרית דווקא. שביעות רצון משיתוף הפעולה היעיל עם ההונגרים מבטאים אנשי אס-אס גם במסמכים שנשלחו מהונגריה לברלין בתקופה זו.
כבר למחרת פלישת הגרמנים להונגריה פורקו כל הארגונים היהודיים, לרבות הקהילות. במקומם הוקמה בבודפשט הבירה, בהוראת הגרמנים, המועצה היהודית המרכזית (Zsido Tanacs) בראשותו של המנהיג הנאולוגי שמוּ שטרן. מועצה זו הייתה היודנרט המרכזי של הונגריה. במקומות האחרים המשיכו ההנהגות המקומיות להנהיג את הקהילות. אמנם שר הפנים של הונגריה הורה על הקמת גטאות, אך הגרמנים לא ראו צורך ממשי בהקמת מועצות יהודיות מחוץ לבודפשט מכיוון שתכננו ששלב הגטאות יימשך זמן קצר מאוד. אייכמן הגיע לבודפשט ב-17 באוקטובר 1944 והיה ממונה על החלת "הפתרון הסופי" על יהודי הונגריה. כדי להבטיח הגשמה יעילה של המהלך, דאגה יחידתו של אייכמן להכפפת כל הקהילות היהודיות למועצת היהודים המרכזית וליודנרטים המקומיים. מועצת היהודים המרכזית הייתה אחראית הן ליהודי בודפשט הן להעברת הצווים למועצות היהודיות ברחבי הונגריה. על היהודים נאסר לנסוע ברכבת, מכשירי טלפון ומקלטי רדיו של יהודים הוחרמו, והוצא צו לסגירת כל בתי העסק של היהודים בהונגריה. בבודפשט נסגרו כ-18,000 בתי עסק כאלה. נוסף על כך הקימו כמה מהאנטישמים הבולטים בהונגריה את המכון היהודי לחקר בעיית היהודים. המכון פעל בבודפשט וקיבל ייעוץ והדרכה מהאס-אס.
מאפריל 1944 חויבו כל היהודים לשאת את הטלאי הצהוב. בתי עסק, מוסדות כספיים ודברי ערך אישיים של יהודים הופקעו והוחרמו. בהמשך הופץ חוזר למפקדי המחוזות של הז'נדרמריה ההונגרית, למפקדות המשטרה ולראשי ערים רבים בדבר "טיהור הארץ מיהודים". משמעותו המעשית של חוזר זה הייתה הקמת גטאות בערים המרכזיות ובערי השדה בהונגריה. בערי השדה הוקמו הגטאות תוך שיתוף פעולה הדוק בין רשויות הונגריה לבין יחידתו של אייכמן. באזורים הכפריים האחרים נצטוו היהודים להתרכז בבתי הכנסת או במרכזי הקהילות וכעבור כמה ימים הועברו לגטאות שבערי המחוז. גטאות אלו התקיימו זמן קצר בלבד, שבועיים עד שלושה שבועות, ומשם גורשו היהודים מרחבי הונגריה בחודשים יוני ויולי לאושוויץ-בירקנאו. רובם נרצחו שם זמן קצר לאחר הגעתם. בשלב זה עדיין לא רוכזו יהודי בודפשט בגטו סגור אלא פוזרו בבניינים מיוחדים בעיר. הבניינים סומנו בכוכב צהוב, והיהודים הורשו לצאת מהם בבוקר לשעתיים בלבד לקניית מצרכים. כעבור זמן קצר שולחו כ-17,000 יהודים מסביבות בודפשט לאושוויץ-בירקנאו. בטרנספורט זה גורשו גם כמה עשרות יהודים מבודפשט (בהם ככל הנראה גם הלן שוורץ ובני משפחתה).
הסיבה שיהודי בודפשט לא הושמו בגטו הייתה שהם נחשבו, גם בעיני ההונגרים וגם בעיני אייכמן, ליהודים משתלבים, ולא היה להם צורך להשמידם מיד. חשובה יותר בעיניהם הייתה השמדתם של יהודי הפרובינציות – הם היו בעלי תודעה דתית ויהודית חזקה מאוד וסימלו במנהגם, באורח חייהם ובלבושם אויב וסכנה ראשונה במעלה שיש להיפטר ממנה. על פי התכנית המקורית, יהודי בודפשט היו אמורים להיות מגורשים בחודש אוגוסט, לאחר יהודי הפרובינציות. אבל בתחילת יולי הורה עוצר הונגריה מיקלוש הורטי להפסיק את השילוחים להשמדה. הסיבה הייתה שינוי המצב בחזיתות המלחמה – גרמניה הפסידה ברוב החזיתות, והורטי הבין שאם ימשיך לתת יד לגירוש היהודים מהונגריה, ייזקף הדבר לרעתה של הונגריה לאחר סיום המלחמה.
בתקופה זו של תוהו ובוהו לקראת סיום המלחמה ניסו רבים מיהודי בודפשט להשיג תעודות טבילה לנצרות או תעודות חסות ממשלתיות שיגנו עליהם מפני גירוש. ועדת העזרה וההצלה ותנועות נוער ציוניות שהחלו לפעול עוד בשנת 1943 המשיכו בעבודתם. את הברחת היהודים מהונגריה ארגנו יואל ברנד וישראל קסטנר, בעזרת יהודים ולא יהודים. לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה, החל קומויי לטפל בצד ההונגרי, וקסטנר וברנד קיבלו עליהם לשאת ולתת עם הגרמנים. בהצלת יהודים עסק גם ראול ולנברג, דיפלומט שוודי, והוא הציל רבבות יהודים מבודפשט. ולנברג נשלח מטעם משרד החוץ של שוודיה לבודפשט להגן על מאתיים אלף היהודים שנותרו שם. ב-15 באוקטובר הודיע מיקלוש הורטי על פרישת הונגריה מחברותה ב"ציר" עם גרמניה ועל חתימת הסכם שביתת נשק עם ברית המועצות. עוד באותו היום הדיחו הגרמנים את הורטי, ובמקומו מונה פרנץ סלאשי, מנהיג מפלגת "צלב החץ" - המפלגה הפשיסטית בהונגריה. מפלגה זו הייתה בעלת ברית נלהבת של הגרמנים, מילאה את הוראותיהם ואף יזמה בעצמה: אנשיה לקחו יהודים רבים לחופי הדנובה וירו בהם אל הנהר.
מעליית "צלב החץ" לשלטון הוציא ולנברג, במשך כשלושה חודשים, אלפי דרכוני חסות ליהודי בודפשט. נוסף על כך הוא הקים מעונות מיוחדים כדי להגן על היהודים מפני התנפלויות של אנשי "צלב החץ". במעונות אלו שוכנו כ-15,000 יהודים.
על היהודים בבודפשט נאסר לצאת מבתיהם במשך שבוע, וב-21 באוקטובר גויסו אלפי יהודים והובלו אל מחוץ לעיר לבנות ביצורים להגנתה. בראשית נובמבר החל גירוש יהודי הבירה אל וינה - לימים כונה הגירוש "צעדות המוות" - כדי לבנות ביצורים להגנתה. גם אז נחלץ ולנברג לעזרת היהודים: הוא רדף במכוניתו אחרי השיירות והצליח להוציא מהן מאות בעלי דרכונים ולהחזירם לעיר. לאחר המלחמה הוענק לו אות חסיד אומות העולם על פעילותו.

ב-29 בנובמבר 1944 הוחל בהקמת הגטו בבודפשט, ונכלאו בו כמעט 70,000 יהודים אשר הועברו מהבתים המסומנים לגטו סגור.

מ-15 במאי עד 9 ביולי 1944 עזבו את הונגריה 147 רכבות של קרונות משא אטומים, ובהם 434,351 יהודים. רובם נאספו מערי השדה ומחמישים וחמישה גטאות ומקומות ריכוז גדולים במשך כשמונה שבועות בלבד. רוב יהודי הונגריה נרצחו בתאי הגזים באושוויץ-בירקנאו, זמן קצר לאחר הגעתם למחנה.

ב-26 בדצמבר השלים הצבא האדום את כיתורה של בודפשט, ועד אמצע פברואר שוחררו בודה ופשט. אין נתונים מדויקים על מספר היהודים ששרדו בעיר, אך ההערכות הן שבעת השחרור היו בגטו כ-70,000 יהודים, 25,000 יהודים בחסות דיפלומטית ועוד כ-25,000 מסתתרים (בדרך כלל בתעודות מזויפות של אריים). סך הכול נותרו בעיר 120,000 יהודים מ-200,000 היהודים שהתגוררו בבודפשט לפני שכבשו אותה הגרמנים.
בסוף שנות ה-80 ישבו בבודפשט כ-60,000 מ-80,000 יהודי הונגריה.

מקום הלידה של הנספה: מונקץ'

פרשנות
מה ידוע על מקום הלידה של הלן?

הלן נולדה בשנת 1896 בעיר מונקץ', אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. יהודים התגוררו במונקץ' מאמצע המאה ה-17. הם הקימו בעיר ישיבה, גימנסיה עברית ובתי דפוס עבריים.
מכיוון שמונקץ' קרובה לגליציה, הושפעו יהודיה מצמיחת תנועת החסידות, ולקראת סוף המאה ה-19 הייתה העיר למרכז חסידי.במלחמת העולם הראשונה ציית הרוב הגדול של יהודי מונקץ' לפקודת הגיוס למלחמה. עם סיום המלחמה קלטה מונקץ' את זרם הפליטים מבוקובינה וממזרח גליציה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה רוסיה הקרפטית, ובה העיר מונקץ', לידי צ'כוסלובקיה.בתחילת המאה ה-20 היו כ-14,000 יהודים במונקץ', יותר ממחצית מכלל התושבים בעיר. בימים ההם היו היחסים בין היהודים לבין תושבי העיר תקינים, והמשטר הליברלי במדינה מנע, ככל האפשר, את ההתפרצויות האנטישמיות.
ב-1912 נוסדה במונקץ' האגודה הציונית הראשונה, ומייסדה היה אהרון ויינגרטן. כבר בראשית דרכה החלה האגודה לפעול, ומונקץ' הייתה למרכז ציוני שפעלו בו בית ספר וגימנסיה עבריים, וממנו יצאה תעמולה ציונית לכל ערי רוסיה הקרפטית. לעומת קהילות היהודים האחרות בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט, היה הדגש הציוני במונקץ' יוצא דופן מכיוון שהציונות נקלטה בהונגריה במידה מעטה מאוד אף שבנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל ומייסד הציונות בתנועה מדינית, היה עצמו ממוצא הונגרי.

לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה במרס 1944, רוכזו היהודים בגטאות. במוקנץ' היו שני גטאות – האחד ליהודי העיר והאחר לכ-14,000 היהודים מהאזורים הכפריים שבמחוז ברג (Bereg). מחוז ברג היה מורכב בעיקר מכפרים ומיישובים קטנים, ומונקץ' הייתה על גבולו של המחוז. הגטו ליהודי המחוז הוקם במגרש הלבנים של שיוביץ'. את שני הגטאות ניהלה מועצת היהודים בראשותו של סגלשטיין. ב-15 במאי שולחו יהודי המחוז להשמדה. יהודי העיר הועברו במקומם למגרש הלבנים של שיוביץ', וב-24 במאי שולחו אף הם להשמדה.
אחרי המלחמה סופחה מונקץ', עם כל אזור קרפטורוס, לברית המועצות והייתה לחלק מהרפובליקה האוקראינית הסובייטית.בסוף שנות ה-60 ישבו במונקץ' כאלפיים יהודים.

מצב משפחתי: נשואה+ שלושה ילדים

פרשנות
מה עוד ידוע על המשפחה?

מדפי העד שמילאה רינה אביגדורי, עולה שלהלן וליעקב היו שלוש בנות: שרה (ילידת 1925), שושנה-לאה (ילידת 1927) ואווה-הדס (ילידת 1929). המשפחה התגוררה בבודפשט, מקום הולדתו של יעקב, והשתייכה לזרם האורתודוקסי. הלן הייתה עקרת בית וגם עבדה במִחזור בדים ועורות בעסק שניהלה משפחת בעלה, יעקב. יעקב עצמו עסק במסחר והיה עצמאי. לדברי בתה, הלן הייתה מתקדמת מאוד לתקופתה ואף שהייתה דתייה, היא השתתפה בתנועה שלחמה למתן זכויות הצבעה לנשים והתעקשה שבנותיה ילמדו בתיכון על אף השתייכותן למשפחה אורתודוקסית. הבנות היו בנות עשרה כאשר גורשו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו עם הוריהן בשנת 1944. מהמשפחה שרדה רק הבת הבכורה שרה.

כמיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה: בגטאות, בבורות הירי, במחנות ההשמדה ועוד. על פי האידאולוגיה הנאצית, הילדים היהודים היו דור ההמשך של העם היהודי, ולכן לא חסו הגרמנים על חייהם של ילדים ואף של תינוקות והחילו גם עליהם את "הפתרון הסופי". במחנות ההשמדה שבהם לא נערכו סלקציות על הרציף, דוגמת בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, נרצחו רוב היהודים מיד עם בואם. רק מעטים מהם לא נרצחו מיד אלא נשלחו לעבודות כפייה במחנה. במחנות שהיו שילוב של מחנה ריכוז ושל מחנה השמדה, למשל אושוויץ ומיידנק, נשלחו רוב הילדים למוות מיד עם הגיעם. הילדים לא שרדו מן הסלקצייה שנעשתה עם ההגעה למחנה הן בשל התפיסה הנאצית שהם "הדור היהודי הבא" הן משום שלא היו "כשירים לעבודה".
(נחום בוגנר, בחסדי זרים – הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין, יד ושם, ירושלים תשס"א, עמ' 17)

באמצע מאי 1944 החלו הגירושים ההמוניים מהונגריה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בתוך פחות מחודשיים הגיעו למחנה כ-438,000 יהודים הונגריים. זה היה תהליך ההשמדה האכזרי, המהיר והמרוכז ביותר במלחמה. בציפייה לבואם של 12,000 עד 14,000 יהודים מהונגריה מדי יום, שיפצה מִנהלת האס-אס של אושוויץ את מנגנון ההשמדה של המחנה והרחיבה אותו. עד הגעת המשלוחים הראשונים ב-16 במאי הוכשר מנגנון ההשמדה כך שהמבצע יהיה סדיר, יעיל ורציף. המשרפות שופצו וחוזקו, ובורות גדולים נחפרו בקרבתם של תאי הגזים לשרפתן של גופות רבות שהמשרפות לא היו יכולות לטפל בהן.
[רנדולף ברהאם, יהודי הונגריה, מתוך: ישראל גוטמן ודניאל בירנבאום (עורכים), אושוויץ – אנטומיה של מחנה מוות, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 467 – 483].

"רובם המכריע של הילדים שגורשו מהונגריה נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגיעם. מיוני 1944 שוכנו מקצתם לזמן קצר במחנות מעבר (טרנספורטים שלמים הועברו היישר מרציף הרכבת למחנות המעבר בלא סלקציה. רוב הילדים נספו במחנות המעבר, אם בשל התנאים הקשים ואם משום שנפלו קרבן לסלקציות)".[הלנה קוביצה על הילדים באושוויץ, מתוך: ישראל גוטמן ודניאל בירנבאום (עורכים), אושוויץ - אנטומיה של מחנה מוות, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 427-409]