מערך שיעור: דפי עד
 

להדפסת השיעור לחצו כאן.

• פתיחה

• החשיבות והמשמעות של איסוף דפי העד

• משימת חקר

• נספח

פתיחה

"ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם ... שם עולם אתן-לו אשר לא ייכרת"
(ישעיה, פרק נו', ה')

בתקופת השואה ביקשו הנאצים להשמיד את היהודים עד האחרון שבהם. בתוך פחות משש שנים נרצחו על ידי הנאצים שישה מליון יהודים. למרבית הקורבנות לא נותרו זיכרון והנצחה. לחלקם, לא נותר אפילו שמם. כחלק מהנצחת אותם הקורבנות, מוקדש מקום חשוב להנצחת הפרט. ביד ושם מיישמים גישה זו במספר פרוייקטים, שהמרכזי בהם הוא פרויקט איסוף שמות הנספים בשואה באמצעות דפי עד. ב- 1953 אישרה הכנסת את 'חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם'. הצבת השם והזיכרון החלה מיושמת על ידי מבצע איסוף וקריאה לתושבים למלא דפי-עד על קרוביהם שנספו, מתוך ההבנה ששמו של אדם מייצג את זהותו, אותה ביקשו הנאצים להשמיד. מתוך האפר והאובדן, עלינו לחלץ את תווי הפנים של האדם ואת דמות המשפחה והקהילה שאבדו בשואה.

מטרות השיעור:

1. להציג בפני התלמידים את הקושי והמורכבות של הנצחת הקורבנות כבני אדם פרטיים ולא כמספרים.

2. הצגת דפי העד ככלי ייחודי להנצחה פרטית של כל אחד ואחד מהנספים. קריאה מדוקדקת ומודרכת של דפי העד תספר את סיפורם של אנשים פרטיים ותלמד על עולמם של אותם יהודים שנרצחו.

השיעור יתמקד בדפי העד שנכתבו על ילדים.

מהלך השיעור:
השיעור שלפניכם יתחלק לשני חלקים:
החלק הראשון יעסוק בחשיבות ובמשמעות של דפי העד.
החלק השני יתמקד במשימת חקר דפי העד המספרים סיפור אישי וסיפור כללי כאחד.

חלק ראשון: העיסוק בחשיבות ובמשמעות של איסוף דפי העד ככלי ייחודי בהנצחת הקורבנות

"לו יכולתי לכתוב
שישה מיליון שירים
ולהדליק
שישה מיליון נרות
ולהאיר
שישה מיליון כוכבים
הייתי כותב לכל אחד שיר
לכל אחד נר
לכל אחד כוכב
זרקור
לדורות
הבאים"

(ישראל הדרי, חוטים פרומים, עקד, תל אביב, 1993)

שאלות לדיון בכיתה:

• מהי חשיבות ההנצחה לדורות הבאים?
• מהו הערך המוסף בהנצחה הפרטית מול ההנצחה הכללית?

• באלו דרכים לדעתכם, ניתן כיום, לאחר השואה, להנציח את הנספים? (לתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות)
  אחת הדרכים להנצחה,שנבחרה ע"י יד ושם, היא מלוי דפי עד.

מהם דפי עד?

אחת הפעולות הראשונות של יד ושם, עם היווסדו, הייתה תחילת איסוף שמותיהם של הנספים במטרה להקים להם מעין מצבות סמליות. בדפי העד פרטים ביוגרפים של יהודים שנספו בשואה. את הדפים ממלאים ושולחים ליד ושם בני משפחה של הנספים או חבריהם הקרובים.
אלכס אברהם, מנהל היכל השמות ביד ושם, מתאר מקרה בו אדם אשר הגיע ליד ושם ומצא דף עד על אביו שנספה, לקח את הדף לפינה צדדית ואמר קדיש תוך שהוא מחזיק את הדף בידו. כלומר, ישנם אנשים הרואים בדפי העד מצבה ממשית באין מצבה אחרת.
הדפים והסיפורים האנושיים הגלומים בתוכם פורטים את המספר העצום של קורבנות השואה ונותנים דרך סיפור פרטי אחד את הסיפור הכללי והטרגדיה הקולקטיבית.
על ידי תיעוד הפרטים האישיים אפשר לתת לטרגדיה הקולקטיבית שם פרטי של אישה, איש ילד.

שאלות לדיון:

• מדוע לדעתכם בחר יד ושם בדרך זו של הנצחה?

• מהם היתרונות והחסרונות שלה לדעתכם?

  
  

  למורה: בשנות ה- 50 הוחלט ביד ושם שיש צורך לעשות מעשה שינציח באופן פרטני וייחודי את הנספים. ברור היה שממקורות ארכיונים לא יהיה ניתן להנציח את כל הנספים ולכן עלה הרעיון לפנות אל המשפחות בבקשה למלא דפי עד. הטופס של דפי העד מכיל את הפרטים האישיים, מראה את האדם ומשיב לו את פניו ואת סיפור חייו. הדף מציב שֵם במקום שבו אין שֵם או מצבה. דרך ההנצחה הזו התפתחה בד בבד עם כתיבת ספרי הזיכרונות ופנקסי הקהילות (פרויקט המנציח את הקהילות היהודיות שהושמדו) שיצאו זמן קצר לאחר השואה כדרך הנצחה המציבה את הפרטים במרכז.

עד היום נאספו כ- 3 מיליון שמות ופרטים ביוגרפים של יהודים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם והם מתועדים במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה.

מדוע לא נאספו יותר דפי עד במשך השנים?

• קהילות שלמות נכחדו בשואה, ומאחר שכל מי שהנרצחים הכירו בחייהם נרצחו עמם, איש לא יוכל לספר עליהם. לעיתים שרדו מהקהילה רק מעטים, נערים או ילדים, והם לא הכירו או לא זכרו אנשים רבים. משום כך, מתוך קהילות של אלפים יש בידינו לעיתים דפי עד של כמה עשרות אנשים בלבד.

• ניצולים רבים נמנעו מלעסוק בקורות אותם בשואה, מאחר שהזיכרון מכאיב מדי. מסיבה זו הם אינם ממלאים דפי עד על בני משפחתם ומכריהם.

• לעיתים קרובות גורל הנספים אינו ידוע, לכן מקננת בלבבות חלק מהניצולים התקווה שאולי נשארו בחיים. כתיבת דפי עד כמוה כהשלמה עם מותם, לכן חלק מהניצולים דוחים אותה.

• פעמים רבות ילדיהם ונכדיהם של הניצולים לא יכולים למלא דפי עד על קרובי משפחתו של ניצול שנפטר מכיוון שאינם יודעים מספיק פרטים על הנרצחים.

• לא כולם מודעים לפרויקט איסוף דפי העד.

חלק שני:משימת חקר

הכיתה תחולק לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל שלושה או ארבעה דפי עד שונים. להדפסת דפי העד לחצו כאן

1. לפניכם דפי עד של ילדים בתקופת השואה. נסו לחקור אותם ולראות מה אפשר ללמוד מהם על הילדים. לפניכם דוגמא לחקירת דף עד ושאלות מנחות (עיקרי הביוגרפיה של הנספים בדפים אלה מצויים בנספח שבסוף מערך שיעור זה).
   להדפסת דף העד המדגים לחצו כאן
   דוגמא לשאלות לחקר הדפים:

   • על מי נכתב דף העד? רות גולדברג.

   • בת כמה הייתה רות במותה? 13 שנים.

   • היכן נולדה וחיה? בלודז' שבפולין.

   • מה היו נסיבות מותה של רות? רות גורשה מלודז' למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחה שם בשנת 1942. אחותה כתבה שאינה יודעת מהן נסיבות המוות המדויקות. כאמור טרבלינקה היה מחנה השמדה, ולכן סביר להניח שילדה שהגיעה אליו נרצחה שעות ספורות לאחר הגעתה.

   • מי כתב את דף העד? פרידה (גולדברג) מנדל.

   • מה קרבתה של פרידה לרות? היא אחותה.

   • האם גם פרידה היא ניצולת שואה? כן.

   • מה היה גורלה של פרידה במלחמה? בדף העד היא סימנה שהיא הייתה בגטו.

   • נסו לשער מהיכן פרידה יודעת פרטים אלו על אחותה.

   • האם מצורפת תמונה לדף העד? כן. שימו לב שזוהי תמונה שצולמה ככל הנראה לפני המלחמה כשרות הייתה צעירה יותר.

   • מהיכן לדעתכם השיגה פרידה את התמונה, וכיצד שמרה עליה?

   • אילו דברים נוספים הייתם רוצים לדעת על רות? האם אפשר לענות עליהם על פי דף העד? האם היה אפשר לענות עליהם בדרך אחרת? באיזו דרך?

   באופן דומה חיקרו שניים או שלושה דפי עד בעצמכם. כדאי לבחור דפי עד שמולאו על ידי אותו ניצול/ דפי עד שנכתבו על בני אותה משפחה. ניתן לבנות עץ משפחה של הנספה.

   לאחר בירור הפרטים הביוגרפים הבסיסיים ובניית עץ המשפחה, התלמידים ירחיבו את תחקירם על הנספה ועל קהילתו בעזרת מאגרי המידע המקוונים באתר האינטרנט של יד ושם. דוגמא למסע כזה הוא מסע בעקבות דפי עד - פרויקט בפיתוח של בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם בו ניתן להתוודע אל סיפורם של כמה מן היהודים שנרצחו בשואה. סיפורים אנושיים אלה מבוססים על הפרטים הביוגרפים שרשומים בדפי העד.

   למשל, בדף העד של רות גולדברג, ניתן לראות כי היא נולדה וחיה בלודז' שבפולין. התלמידים ייכנסו ל מאגר המידע "אודות השואה" למילת המפתח "לודז" , שם יוכלו למצוא מידע על העיר בה נולדה רות, על היהודים שחיו בה וגורלם בתקופת השואה וכן מגוון חומרים נוסף, כגון: תצלומים, עדויות, חפצים, יומנים וכו'. בצורה דומה ניתן להרחיב את המידע לגבי שאר הפרטים הביוגרפים המופיעים בדף העד: מקום בו נרצח (במקרה של רות בטרבלינקה) וכו'. בנוסף, ניתן להרחיב ולחפש חומרים נוספים במאגרים שונים הקיימים ביד ושם, כגון תערוכת משחקים וציורים של ילדים - "אין משחקים ילדותיים" וחומרים רלוונטיים נוספים הקיימים באתר.

2. הציגו לפני הכיתה דף עד אחד שנגע ללבכם במיוחד. ספרו על הילד או הילדה שנרצחו, והסבירו מדוע בחרתם בדף עד זה. ספרו על המסע שערכתם ועל הממצאים.

המורה יסכם את העבודה בדיון על חשיבות ההנצחה של היחיד ועל חשיבות העמקת ההיכרות עמו ועם קהילתו.

נספח

לפניכם עיקרי סיפוריהם של בני הנוער והילדים שפרטיהם מולאו בדפי העֵד. פרטים אלו יכולים לתרום לדיון:

יהודית גלרט:
יהודית נולדה בשנת 1929 בבודפשט שבהונגריה לאנדור ושושנה (לבית וייס) גלרט. יהודית הייתה חברה במחתרת ונרצחה, בהיותה בת 15, בעת חיסול תא מחתרתי עם עשרות חברים אחרים. את דף העד מילא בשנת 1999 אחיה, שמואל (גלרט) גרן, המעיד על עצמו שהוא ניצול שואה.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

מרים ברקוביץ:
מרים זיסל נולדה בשנת 1936 בקיוויאשד שבהונגריה לאברהם ולחנה (לבית הולדנר). בתקופת המלחמה נלקחה עם כל בני משפחתה לברגסאס שבהונגריה, ולאחר מכן הועברה המשפחה למונקאטש ומשם גורשו לאושוויץ. מרים הייתה כבת שבע בהירצחה. את דף העד מילא דודה של מרים, יצחק הולנדר בשנת 1999, שהעיד על עצמו שהוא ניצול שואה.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

הדי:
הדי נולדה בשנת 1933 בקלוקסה ( Kalocsa ) שבהונגריה. בדף העד לא רשום שם משפחתה של הדי ולא שמות הוריה. בשנת 1944, עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים, נלקחה הדי לגטו בקלוקסה. משם גורשה לאושוויץ. הדי הייתה כבת 11 בהירצחה. את דף העד מילאה אסתר כהן (שימן) בשנת 1999 שהייתה חברתה של הדי מבית־ספר.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

שימחה-ל'ה קופמן:
שמחה נולד בשנת 1940 בסרנה שבאוקראינה למרדכי וטובה (לבית אידלשטיין). המשפחה התגוררה בוורשה עד שנת 1939. לאחר פרוץ המלחמה ברחה המשפחה לכיוון ברית־המועצות. במהלך הבריחה, עקב התנאים הקשים של המסע לרוסיה, שמחה חלה ונפטר. את דף העד מילא מרדכי קופמן, אביו של שמחה בשנת 1996.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

אהרון קושניר:
אהרון נולד בשנת 1940 בצ'רנוביצי (באותה עת באוקראינה) לפרץ ומינה (לבית ווינר). לאחר פלישת גרמניה לאוקראינה, נלקחה המשפחה למחנה באוקראינה. שמחה נפטר במחנה בשנת 1941 בהיותו כבן שנה. את דף העֵד מילאה אמו.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

דוד סטופ וארווין סטופ:
דוד נולד בשנת 1930 בביסטריצה שברומניה ליוסף ואסתר (לבית רוזנברג). בשנת 1933 נולד ארווין, אחיו של דוד. עם כיבוש רומניה בידי הגרמנים, שולחו דוד וארווין לאושוויץ. את דפי העד של האחים מלאה בת דודתם, אליזבת פרייפלד בשנת 1999 שמלאה דפי עד נוספים על בני משפחתה שנספו.
להדפסת דף העֵד של דוד סטופ לחץ כאן
להדפסת דף העֵד של ארווין סטופ לחץ כאן

רות שון:
רות נולדה באפריל 1942 בפראג שבצ'כוסלובקיה לפריץ ודורה (לבית פריד). בתקופת המלחמה גורשה המשפחה לגטו טרזינשטט וככל הנראה נשלחה לאושוויץ ושם נרצחה. את דף העד מילא וורנר בראון בשנת 1999, אשר ציין שהוא חבר של דורה, אמה של רות.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

רות מנדל:
רות נולדה ב-6.2.1936 בברלין שבגרמניה ליוזף ומינה (לבית קראוס). ב-28.2.1943 גורשה רות עם משפחתה לאושוויץ ושם נרצחה. את דף העד מילאה ענבל בשנת 1999, אשר ציינה שרות הייתה אחותו של סבה.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

דוד שפס:
דוד נולד בשנת 1940 בוורטה שבפולין לאליעזר וברונה (לבית מורגנשטרן). במשפחתו כונה דוד, דודק. בתקופת המלחמה גורש דוד לחלמנו, שם נרצח. את דף העד מילאה בלה בשנת 1999, דודתו של דוד, שציינה שהיא ניצולת שואה.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

אודט אלוש:
אודט נולדה בשנת 1930 לערך בטוניס ליעקב וג'ולי. בתקופת המלחמה הופצצה טוניס בידי הגרמנים וג'ולי נהרגה עם אחותה ואמה ונקברה בקבר אחים. את דף העד מילאה הלנה בשנת 1999, אחותן של אודט ואמה.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

אליהו פרדו:
אליהו נולד בשנת 1939 בסלוניקי שביוון לשלמה ורחל. עם כיבוש סלוניקי בידי הגרמנים גורש אליהו עם משפחתו לאושוויץ, ושם נרצח. אביו של אליהו שרד את השואה ונישא בשנית לרבקה, אשר מילאה בשנת 1975 את דפי העד על אליהו ושלושת אחיו שנרצחו גם הם באושוויץ.
להדפסת דף העֵד לחץ כאן

▲ראש העמוד