מקור ג - "הגירושים" הטרנספורט (6 בספטמבר 1943) בא לפתע פתאום, כמו ברק. הוא פגע בכעשרים מהנערים שלנו, בתוכם כמעט כל הטובים ביותר במעון. אבל לא היה מה לעשות. הגיעה שעת ערב, השעה שהיו אמורים לחלק את הקריאות לטרנספורט. כולנו חיכינו במתח להונזה יוחוביץ שהיה מקבל את ההודעות. הנַגְלָה הראשונה פגעה בנערים רבים. בנַגְלָה השנייה שבאה מאוחר בערב כבר היו נערים מעטים יותר. נשכבנו נרגשים, כי הקריאה לעתודה הייתה אמורה להגיע בבוקר. והיא גם באה. במשך כל הבוקר ארזו הנערים שבטרנספורט ואנחנו עזרנו להם. הגיע יום ההתייצבות. חלקם התייצבו ב -319 Q, אחרים בהמבורג, ב-417L ובדרזדן. בכל העיר שררה פניקה. סוף סוף מוקמו כולם. [...] הערב הראשון בלי החברים שלנו. כל מילה מהדהדת במעון בצורה משונה ועמומה כל כך. בונדי, קראו לו חבר, עמ' 28