ובחרת בחיים – דוגמאות מתוך ערכות חינוכית
מאת שני לוריא

הערכות החינוכיות "לחזור ולחיות " ו"מכוות האור" מפגישות את התלמיד ברמה האישית עם סיפורם של ניצולי השואה כדי שיתוודעו לעולמו המורכב של הניצול. באמצעותן התלמיד לומד על הדרמה ההיסטורית והלאומית הגדולה של שיקומו הקיבוצי של העם היהודי אחרי השואה. בערכות כרזות המתארות את תלאותיהם של הניצולים אחרי השחרור ׁ בפולין, במחנות העקורים, בדרך לארץ ישראל ובמדינה המתהווה.
במלאת ששים שנה להקמת מדינת ישראל ראינו לנכון להציג בפניכם מספר דוגמאות מהערכות על מנת למקד את המבט באותם ניצולים שראו במדינת ישראל כתובת ובית לאחר השואה ונטלו חלק משמעותי בבניה של הארץ ולקשיים מולם עמדו .

שיעור בביה"ס העברי על שם "לוחמי הגטאות" בקרקוב, 1946.

• התמונה שלפניכם צולמה בקרקוב, בשנת 1946 בבית ספר יהודי. שערו, מהו הרקע של התלמידים המצולמים בה?
  קישור: הילדים בתמונה נמנים עם 'שארית הפליטה' למידע נוסף על 'שארית הפליטה' לחץ כאן.
  שארית הפליטה –ישראל גוטמן
• עם אילו בעיות מיוחדות יצטרכו, לדעתכם, המורים בכיתות אלו להתמודד?
  - חוסר אחידות מבחינת שפות.
  - פערי ידע גדולים, פערי גיל.
  - נורמות והרגלים שונים לגמרי:
  בצד הבורות של הילדים, ניסיון החיים שלהם עשיר בצורה קיצונית.
  – לצרף עדות בנושא זה.
• לאיזה עתיד מנסים לכוון את הילדים בביה"ס זה, על פי התמונה? (השלט העוסק ב"תחיית השפה" העברית, והקופה של הקק"ל מעידים שהילדים מקבלים חינוך ציוני, שמטרתו להכינם לעלייה לא"י).

למידע נוסף באשר לקשיים שחוו הילדים לחץ כאן

הפגנה למען עלייה חופשית לא"י באחד ממחנות העקורים.

עצורי קפריסין מגיעים לישראל, נמל חיפה, 1949.

"נכנסו לנמל חיפה בשבע בבוקר. הרציפים המו מאדם. מאות ואלפי אלפים... ים של ידיים מניפות לעברנו מטפחות: האמנם כולם יהודים? דמעות חונקות את גרוני. הסתכלתי בחברי: מקצתם שרו, מקצתם בכו. אותו רגע נקראנו לסיפון לשיר את 'התקווה'. זו הייתה 'התקווה' אדירה, ולבי נתמלא גאווה שמעולם לא הרגשתי כמוה. אני עצמי לא יכולתי לשיר כי חנקוני הדמעות. שוב אין אנחנו יתומים..."
(אירית ר' קופר, שער העלייה, "עם עובד", 1990).

• על פי התמונה והעדות: מהי המשמעות המיוחדת, לדעתכם, שיש מבחינת הניצולים, לדגל שהם אוחזים, ולשירת התקווה, בעת הגיעם לארץ?

לעדויות העוסקות במשמעות ההגעה לארץ לחץ כאן

עולים מגיעים למחנה "שער העליה" ליד חיפה, 1949.

1. התבוננו בתמונה: מהן לדעתכם התחושות של הניצולים המצולמים בתמונה ?
2. אילו קשיים צפויים, לדעתכם, לעולים בהגיעם ארצה? להרחבה עיינו בעדויות הבאות:
   מנחם ואמי לוש
   שרה לוש
   מזיכרונותיו של מנחם מאיר
3. "חשבתי שאפרק את המזוודה ואחר-כך יגידו לי: "עכשיו שבי וספרי", וזה אף אחד לא רצה" (אביבה אונגר)
   • על איזה קושי, הכרוך בעלייה לא"י, מצביעה אביבה אונגר בדבריה?
   • נסו לחשוב- מדוע לא רצו לשמוע את סיפורה של אביבה אונגר כשהגיעה לא"י? מה ניתן היה להעניק לניצולים שהיה מקל על תהליך קליטתם בארץ ?

כאמור התמונות המופיעות כאן הן חלק מערכת כרזות ועדויות הניתנת לרכישה. למידע נוסף לחץ כאן
לתמונות נוספות המתעדות את סיפורה של 'שארית הפליטה' לחץ כאן