ביילצקי יז'י

ב-1940, הגרמנים תפסו נער בן 17 בשם יז'י ביילצקי כשהוא מנסה להימלט מפולין הכבושה להונגריה. הוא נשלח לאושוויץ בתור אסיר מספר 243. בסתיו 1943, לאחר 3 שנים בעבודות פרך, הוא הכיר את צילה ציבולסקה ( Tzila Cybulska ) מלומזה שבמחוז ביאליסטוק. ציבולסקה, אסירה יהודיה באושוויץ, נשלחה גם היא לעבודות פרך. ביילצקי וציבולסקה התיידדו זו עם זה ונהגו להיפגש בחשאי, על אף האיסור החמור על אסירים להיפגש עם אסירות.

בראשית 1944, ביילצקי הודיע לציבולסקה על תוכניתו לברוח מן המחנה יחד עם חבר פולני, ציבולסקה ואסירה יהודיה נוספת. מסיבות לא ידועות תכנית הבריחה המקורית נגנזה. תחת זאת, ב-21 ליולי 1944, ביילצקי הופיע בפתח הבלוק של ציבולסקה, לבוש במדי SS שהצליח להבריח ממחסן של הגרמנים. הוא צעק את המספר שהיה מקועקע על זרועה של חברתו והצעיד אותה החוצה מן המחנה, כפי שנהגו אנשי ה SS לעשות. היה זה אחד ממבצעי הבריחה הנועזים שבוצעו אי פעם במחנה. השניים המשיכו מזרחה, בהליכה, בדרך כלל לילית, דרך היערות והשדות. עד מהרה מזונם אזל, בגדיהם הפכו ספוגים מים ובוץ וציבולסקה היתה תשושה. כאשר הרגישה שאינה מסוגלת להמשיך, התחננה בפניו של יז'י שיניח לה ויציל את עצמו אך הוא סרב ואף נשא אותה על כתפיו, ככל שיכל. לאחר 10 ימים נוספים, השניים הגיעו לכפר מונייקוביץ' ( Muniakowice ) שבמחוז קיילצה, שם הוסתרו בביתו של קרוב משפחה של ביילצקי. לאחר שהתאושש, ביילצקי הצטרף ליחידת הפרטיזנים ' AK '. ציבולסקה נלקחה לכפר שכן שם הוסתרה אצל משפחת צ'רניק ( Czernik ), זוג איכרים שטיפלו בה ודאגו לה עד השחרור.

לאחר המלחמה ציבולסקה היגרה לארצות הברית. ב-1983, היא שבה לפולין על מנת לפגוש את מצילה –

יז'י ביילצקי.

ב-27 ליוני 1985, יד ושם הכיר ביז'י ביילצקי כחסיד אומות העולם.