|
בשם
"ליל הבדולח" מכנים את הפוגרום
שהתחולל ברחבי גרמניה ואוסטריה ב-9-10
בנובמבר 1938. הפוגרום תואר רשמית
כהתפרצות ספונטנית שבאה בתגובה על
רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות
גרמניה בפריס ארנסט פון ראט, בידי צעיר
יהודי פולני בן שבע-עשרה הרשל גרינשפאן.
הצעיר התנקש בחיי פון ראט אחרי שמשפחתו
גורשה יחד עם עוד 17000 יהודים בעלי
אזרחות פולנית שחיו בגרמניה לשטח הפקר
שבין שתי המדינות . הפרעות היו שיא חדש
של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה
ואוסטריה, שהחלו
עם ה"אנשלוס" - סיפוח אוסטריה
לגרמניה- במרס
1938 ונטלו בהם חלק כמעט כל גורמי הממשל
הנאצי. צווים וחוקים פגעו במעמדם האישי
והציבורי של היהודים והחריפו את
בידודם מן
החברה הכללית.
בעקבות
ההתנקשות ב-7 בנובמבר בה נפצע פון ראט
יצא ה- Voelkischer
Beobachter
ביטאונה הרשמי של המפלגה הנאצית, במאמר
ראשי מתלהם נגד היהודים
ובעקבותיו
החלו כבר ב-8 בנובמבר
פרעות ביהודים
במקומות שונים בגרמניה.
עם מותו
של פון ראט ב-9 לנובמבר,
רמז גבלס בנאום
שנשא בפני ה"לוחמים
הותיקים " של
המפלגה הנאצית
שהגיע הזמן
לפעול נגד היהודים. כבר
באותו לילה נשלחו
ההנחיות
הדרושות לכל רחבי המדינה,
והס.ס עודד
את ההמון
לקחת חלק
בפרעות. חלונות ראווה
נופצו והחנויות
הפרוצות נשדדו. שברי
הזכוכית שכיסו
את המדרכות נתנו לפוגרום
את שמו "ליל
הבדולח" או
"ליל
הזכוכיות
המנופצות".
מאות
בתי כנסת
הוצתו ונהרסו,
בתי היהודים
הותקפו ויהודים רבים
נפגעו כ-30000
יהודים , רובם אמידים ובעלי
השפעה נעצרו
, לעתים קרובות על פי
רשימות
מוכנות מראש. העצורים
נשלחו למחנות
הריכוז שם התייחס אליהם
הס.ס באכזריות
רבה. לפי דוחות רשמיים של
הנאצים
נשרפו או
נהרסו
בפרעות "ליל
הבדולח" 815
חנויות, 29 בתי כלבו
ו-171 בתים
ודירות של יהודים . 267 בתי-כנסת
הוצתו או
נהרסו כליל , (מספר זה היה חלק
קטן בלבד
ממספר בתי הכנסת שנחרבו למעשה)
ו-91 יהודים
נהרגו , נוסף למאות היהודים
שנספו במחנות
הריכוז. אחרי
תום הפרעות המשיכו
השלטונות הנאציים
בהשלמת
תהליך האריזציה
לטובת המדינה, החשת
ההגירה ובידודם
הגמור של היהודים מן
האוכלוסייה
הכללית,
וחיסול
הקהילות היהודיות.
אסירי מחנות
הריכוז ששרדו שוחררו
מי להגירה
מידית ומי לאריזציה של רכושו,
ורבים מהם
לשני הדברים כאחד.
|