נובמבר

אירועים

צילומים

דפי עד

מסמכים

חסידי אומות עולם

השואה בתיעוד – מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית-המועצות

 34. תקנה ראשונה לחוק אזרחות הרייך מיום 14 בנובמבר 1935

4. (1) יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך. אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים, הוא אינו יכול לכהן במשרה ציבורית...
5. (1) יהודי הינו מי שמוצאו לפחות משלושה סבים, שהם יהודים גמורים לפי גזעם...
(2) כיהודי נחשב גם בן תערובת, נתין המדינה שמוצאו משני סבים יהודים גמורים:
א. אשר השתייך בעת הוצאת החוק לקהילה יהודית או נתקבל אליה לאחר מכן.
ב. מי שהיה בעת הוצאת החוק נשוי ליהודי או התחתן עם יהודי לאחר מכן.
ג. מי שמוצאו מנישואים עם יהודי כמשמעו בפסקה (1) שנערכו לאחר שהחוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני מ- 15 בספטמבר 1935 נכנס לתוקפו.
ד. מי שמוצאו מיחסים עם יהודי מחוץ לנישואים כמשמעו מפסקה (1) ונולד מחוץ לנישואין אחי ה- 31 ביולי 1936...

   43. הוראות "ליל הבדולח" – הוראות היידריך

סודי

העתק המברק הבהול ממינכן מן ה- 10.11.38, שעה 1.20
אל כל המפקדות והתחנות של משטרת המדינה.
אל כל הפקדות המרחביות והמחוזיות של הס"ד.
דחוף למסור מיד למפקד או לממלא מקומו.

הנדון: צעדים נגד היהודים הלילה

בעקבות ההתנקשות בחיי מזכיר השגרירות פום ראט (vom rath) בפריס, יש לצפות במשך הלילה הזה – מן ה- 9 ל- 10 בנובמבר 1938 – להפגנות נגד היהודים בכל רחבי הרייך. לשם טיפול בהתרחשויות אלה ניתנות בזה ההוראות הבאות:

1. על מפקדי תחנות משטרת המדינה או ממלאי מקומם להתקשר מיד טלפונית עם קבלת מברק זה עם ההנהגה הפוליטית האחראית למחוזם – גאולייטונג או קרייסלייטונג – לשם קביעת התייעצות בדבר ביצוע ההפגנות , אליה יוזמן גם המפקח או המפקד המוסמך של משטרת הסדר ( ordnungspolizei) .
בהתייעצות זאת יש להודיע להנהגה הפוליטית , כי המשטרה הגרמנית קיבלה מהרייכספיהרר ס"ס וממפקד המשטרה הגרמנית את ההוראות הבאות , שאליהן יש להתאים בצורה יעילה את צעדיהן של ההנהגות הפוליטיות :

א)    מותר לנקוט רק בצעדים כאלה , שאין בהם כדי לסכן חיים או רכוש גרמניים (כגון , שריפת בתי- כנסת רק במקרים בהם אינה קיימת סכנה לסביבה ) .
ב)     חנויות ודירות של יהודים מותר רק להרוס ולא לבזוז . המשטרה נצטוותה לפקח על ביצוע הוראה זו ולאסור את הבוזזים .
ג)       ברבעים מסחריים יש לשים לב במיוחד לכך , שחנויות של לא- יהודים תהיינה מוגנות מנזקים בכל מחיר .
ד)     נתינים זרים – אם הם יהודים – אין להטריד .

2. מתוך הנחה שההנחיות שניתנו תחת סעיף 1. יישמרו , על המשטרה לא למנוע הפגנות המתקיימות , אלה לפקח על קיום ההנחיות .

3. מיד עם קבלתו של מברק זה , יש להחרים ,  באמצעות המשטרה , את החומר הארכיוני הנמצא בכל בתי הכנסת ומשרדי הקהילות היהודיות , כדי שלא יהרס במהלך ההפגנות . המדובר בחומר בעל ערך היסטורי , לא ברשימות מיסים חדשות וכד' . את החומר הארכיוני יש למסור לרשויות הס"ד המוסמכות .

4. הנהגת צעדים בעלי אופי משטרתי-בטחוני ביחס להפגנות נגד היהודים , היא בסמכות תחנות משטרת הביטחון (sicherheitspolizei) , כל עוד מפקחי משטרת הביטחון אינם מעבירים את הוראותיהם . לשם ביצוע צעדים משטרתיים-ביטחוניים , אפשר לצרף אנשי משטרה פלילית (kriminalpolizei) , וכמו כן אנשים השייכים לס"ד מיחידת התגבורת ומן הס"ס הכללי .

5. מיד לאחר שמהלך המאורעות של הלילה הזה יאפשר לשחרר את הפקידים שגויסו לשם כך , יש להפנותם לביצוע מאסרים של יהודים רבים – ובייחוד אמידים – ככל שיכילו חדרי המאסר במחוזות השונים . בראש ובראשונה יש לאסור רק גברים יהודים בריאים , שגילם אינו גבוה מדי . לאחר ביצוע המאסרים ,יש להתקשר מיד עם מחנות הריכוז הנוגעים בדבר , בדבר קבלתם המהירה של יהודים למחנות אלה . יש לשים לב במיוחד לכך , שלא יתעללו היהודים האסורים על פי הוראה זו ...

עה"ח היידריך
ס"ס גרופנפיהרר

 46. תקנה בדבר הוצאתם של היהודים מחיי הכלכלה של גרמניה מיום 

      12 בנובמבר 1938  

על סמך התקנה לביצוע תכנית ארבע-השנים מ-18 באוקטובר 1936
(reichsgesetzbl.i,s.877) אני מצווה להלן :
1.(1) החל ב-1 בינואר 1939 אסור ליהודים ( סעיף 5 של התקנה הראשונה לחוק אזרחות הרייך מ- 14 בנובמבר 1935 , 1333 Reichsgesetzbl .I,S. ) לנהל עסקי  מכירה בקמעונות , עסקי משלוח ,משרדי הזמנות , וכן אסור כל עיסוק עצמאי במלאכה .
(2) כמו כן החל בתאריך הנ"ל ייאסר על היהודים להציע סחורות או מוצרי מלאכה בירידים , מכל המינים , בשווקים או תערוכות , לעשות להם פרסומת או לקבל  הזמנות .
(3)  עסקים יהודיים תקנה שלישית לחוק אזרחות הרייך מ-14 ביוני 1938 , (Reichsgesetzbl.I,S.627) שינוהלו בניגוד לאיסור זה , ייסגרו על-ידי המשטרה .

2.(1) החל ב-1 בינואר 1939 לא יכהן יהודי כמנהל עסק כמשמעו בחוק בדבר הסדר העבודה הלאומית מ- 20 בינואר 1934 ( Reichsgesetzbl.I,S.45 ) .
(2) מותר לפטר יהודי המועסק כעובד בכיר במפעל כלכלי כלשהו , לפי הודעה של שישה שבועות מראש . עם חלוף מועד הפיטורין מתבטלות כל תביעות העובד הנובעות מחוזה העבודה שבוטל , ובמיוחד תביעותיו לקצבה ולפיצויים .

3.(1) יהודי אינו רשאי להיות חבר באגודה שיתופית .
(2) חברים יהודים באגודה שיתופית יפרשו ב-31 בדצמבר . אין צורך ב(הודעת) פיטורין מיוחדת .

4. מיניסטר הכלכלה ( Reichswirtschaftsminister) מוסמך להוציא את התקנות הדרושות לביצוע הוראות אלה , בתיאום עם המיניסטרים הנוגעים בדבר . הוא רשאי להתיר יוצאים מן הכלל , במידה והדבר דרוש לשם העברת עסק יהודי לבעלות לא- יהודית , לשם חיסול עסק יהודי , או במקרים מיוחדים להבטחת הביקוש .

ברלין , 12 בנובמבר 1938
הממונה על התכנית ארבע-השנים   Beauftragter fur den vierjahresplan

גרינג
גנראלפלדמרשל

47. תקנה בדבר תשלום-כופר על-ידי היהודים נתיני גרמניה מיום 12 בנובמבר 1938

עמדתה העוינת של היהדות כלפי העם והרייך הגרמני , עמדה שאינה נרתעת ממעשי רצח פחדניים , מחייבת התגוננות נמרצת וכפרה קשה . לפיכך הנני מחליט , על סמך התקנה לביצוע תכנית ארבע-השנים מ-18 באוקטובר 1936 (Reichsgesetzbl .I,S.887 ) להלן :

1. על כלל היהודים נתיני גרמניה יוטל תשלום- כופר ( Suhneleistung) לרייך הגרמני בסך 1,000,000,000 מארקים .
2. הוראות הביצוע יוצאו על-ידי מיניסטר האוצר (Reichsminister der finanzen) בתיאום עם המיניסטרים הנוגעים בדבר .

ברלין , 12 בנובמבר 1938 הממונה על תכנית ארבע- השנים Beauftragter fur den vierjahresplan

גרינג
גנראלפלדמרשל

  66.סימון יהודים בגנראל – גוברנמן

תקנה בדבר סימון של יהודים ויהודיות בגנראל – גוברנמן מיום 23 בנובמבר 1939

על סמך סעיף 5 פיסקה 1 של צו הפיהרר וקאנצלר הרייך בעניין מינהל השטחים הפולניים הכבושים מ-12 באוקטובר 1939(Reichsgesetzbl.I,S.2077)
אני מצווה :
1. כל היהודים והיהודיות , השוהים בגנראל – גוברנמן ועברו את שנתם העשירית , חייבים , החל ב- 1 בדצמבר 1939 , לשאת על השרוול הימני של הלבוש ובבגד העליון סרט לבן עם מגן דוד ברוחב שלפחות 10 ס"מ .
2. את הסרטים הללו חייבים היהודים והיהודיות להשיג בעצמם ולסמנם בסימן ההיכר האמור .
3. (1) כל העובר על הוראה זו ייענש במאסר .
(2) בתי דין מיוחדים הם המוסמכים לפסוק בנידון .
4. את הוראות הביצוע הנדרשות מוציא מנהל המחלקה למינהל – פנים במשרד המושל הכללי (Generalgouverneur ) .

קראקוב , 23 בנובמבר 1939
המושל הכללי
לשטחים הפולניים הכבושים
פראנק

  74. הקמת היודנראטים בשטחים הכבושים

תקנה בדבר הקמת יודנראטים מיום 28 בנובמבר 1939
1. בכל קהילה תוקם נציגות של יהודים .
2. נציגות זו של היהודים , הנקראת יודנראט , מורכבת מ- 12 יהודים בקהילות עד 10,000 תושבים , ומ-24 יהודים בקהילות מעל 10,000 תושבים , מבני האוכלוסייה המקומית . היודנראט נבחר על-ידי חברי הקהילה היהודית . (כאשר) פורש חבר יודנראט , יש לבחור מיד חבר חדש .
3. היודנראט בוחר מתוכו ראש ( Obmann) וממלא מקומו .
4. (1) לאחר בחירות אלה , אשר חייבים לקיימן לא יאוחר מה-31 בדצמבר 1939 , יש להודיע על הרכב היודנראט למושל הנפה ( Kreishauptmann) המוסמך , ובנפות הערים , למושל העיר ( Stadthauptmann).
(2) מושל הנפה ( מושל העיר ) מחליט על כך , אם יש לאשר את הרכב היודנראט שעליו הודיעו . הוא יכול לקבוע הרכב אחר .
5. היודראט מחויב לקבל באמצעות העומד בראשו או ממלא מקומו את פקודות רשויות השלטון הגרמני . הוא ערב לביצוען המדוקדק ובהיקף מלא .
כל היהודים והיהודיות חייבים לציית להנחיות שהוא מוציא , בכדי להוציא לפועל את ההוראות הגרמניות .

קראקוב , 28 בנובמבר 1939
במושל הכללי ( Generalgouverneur)
לשטחים הפולניים הכבושים
פראנק

חזור

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות