שטפן קליי, היטלר והפוגרום של 9-10 בנובמבר 1938 

המחבר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו לפוגרום של נובמבר 1938 בניסיון להסביר בייחוד את חלקו של היטלר ואת מניעיו בפוגרום הזה.
המחבר מראה שהיטלר מילא תפקיד מכריע בפוגרום ולא היה נתון לשום לחץ של עוזריו. הוא גם מזים את התזה שלפוגרום היו מניעים כלכליים  ובמקום זאת קושר אותו לתכניות
המלחמה של היטלר.
עד סוף 1938 היה היטלר נחוש לצאת למלחמה נגד אנגליה וצרפת במהלך השנה שתבוא. לשם כך פגע במדיניות הפיוס של צ'מברלין על-יד כמה פרובוקציות אנטי-בריטיות, כגון התקפות פומביות על פוליטיקאים בריטים מן האופוזיציה, ובייחוד על-ידי המצעד של הוורמכט לפראג במרס 1939, החלטה שהתקבלה עוד באוקטובר 1938.
כשהרג הרשל גרינשפן את הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראת בפריז, בנובמבר 1938 , ניצל היטלר את ההזדמנות לתקוף את הממשלה הבריטית ולהרגיז את הציבור הבריטי על-ידי נקיטת צעדים אנטי-יהודיים אלימים, דבר שהביא להידרדרות היחסים בין גרמניה לאנגליה ובכך צעד היטלר צעד נוסף לקראת המלחמה.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות