יד ושם - קובץ מחקרים כ"ו
 |
יד
ושם - קובץ מחקרים
הינו כתב-עת מדעי המוקדש לבדיקה רבת-פנים
וממצה של השואה.
שורה ארוכה של מאמרים
חדשנים ומעוררי מחשבה, פרי-עטם של טובי
החוקרים וההוגים בעולם
בתחום המחקר על השואה, מאפיינים את יד
ושם - קובץ מחקרים
מאז היווסדו בשנת 1957. הקובץ משמש במה
לדיונים מדעיים
וחילופי דעות בקשת רחבה של תחומים,
כגון: היסטוריה, פילוסופיה והגות,
ספרות, מדעי החברה ועוד. עורך הקובץ הוא
דוד זילברקלנג.
יד ושם - קובץ מחקרים
יוצא לאור בעברית ובאנגלית. ניתן
להגיש מאמרים גם בשפות אחרות. כדי
להתקבל לפרסום חייב המאמר לקבל את
המלצתם של חברי
המערכת וקוראים חיצוניים.
חברי המערכת: יצחק ארד,
יהודה באואר, דוד בנקיר, ישראל גוטמן,
אהרן וייס, לני יחיל, נתן כהן, דן מכמן,
אוטו דב קולקה, אבנר שלו.
את
המאמר יש לשלוח בשני עותקים ל:
דוד זילברקלנג, עורך
יד ושם - קובץ מחקרים
יד ושם
ת.ד.3477
ירושלים 91034
לפרטים על מינויים
ותדפיסים נא לפנות למחלקת ההפצה של יד
ושם.
יד
ושם - קובץ מחקרים כ"ו (ירושלים, 1998)
כרך
כ"ו של
יד
ושם - קובץ מחקרים
הוא מבחינות רבות ציון דרך, ובד
בבד מייצג המשכיות.
ארבעים שנה חלפו מאז הופיע הכרך הראשון
של קובץ המחקרים,
חלוץ בסדרה של פרסומים אקדמיים בנושא
השואה. כבקודמיו, גם בכרך הזה, לצד
מאמרים של חוקרים בכירים ובעלי שם יש
גם מאמרים של חוקרים
צעירים. הממצאים והתובנות שלהם שופכים
אור על מגוון של
היבטים בנושא השואה ומתווים כיוונים
חדשים למחקר העתידי.
את המאמרים בכרך ניתן
לחלק באופן כללי לחמישה תחומים: התקופה
שלאחר המלחמה, תגובות
היהודים, המבצעים, הוויכוח על ספרו של
גולדהגן, וסקירות
ספרים. מיכאל מארוס ודוד אנגל התייחסו
במאמריהם לשני היבטים
הקשורים לשנים הראשונות שלאחר השואה
ולאופן שבו הבינו את
השואה בזמן ההוא. מארוס מעלה שאלות
חדשות הנוגעות
לחומר ידוע ומוכר – מסמכי בית-הדין
הצבאי הבינלאומי בנירנברג.
נראה שבחשיבה הפוליטית והמשפטית
שרווחה מיד לאחר המלחמה
קיבלה המודעות לשואה עדיפות גבוהה מצד
אחד, אבל מצד שני הנושא
הודחק. הרבה כבר נאמר ונכתב על האלימות
האנטי-יהודית בפולין
שאחרי השואה, אבל רק מחקר פרטני מועט
ביותר נעשה בנושא. הבחינה המדוקדקת של
העובדות שערך דוד אנגל, יחד עם הניתוח
הסטטיסטי שלו, מעמידים
בסימן שאלה חלק מן ההנחות שהיו מקובלות
בעבר, ומאששות את חלקן
האחר. אסתר פרבשטיין ויפעת וייס חקרו
כמה היבטים שעניינם תגובות היהודים
לשואה. פרבשטיין ערכה ניתוח השוואתי של
שתי תעודות שנכתבו
בידי אותו המחבר – יומן שנכתב במהלך
המלחמה וזיכרונות שנכתבו
מיד עם סיומה. היא מתמקדת בשתי שאלות:
כיצד התמודדו היהודים
עם המאורעות במהלך השואה, והאופן שבו
זוכרים הניצולים את
האירועים שחוו. בניתוח היא מדגישה את
תרומתו החשובה של התיעוד
ממקורות יהודיים להבנת השואה. וייס
בוחנת שאלות שטרם נחקרו:
תגובותיהם של היהודים בגרמניה ובפולין
לניסיון שנעשה בשנות
השלושים להטיל על הנאצים חרם כלכלי.
ידוע אמנם שבין היהודים לבין עצמם לא
שררה הסכמה לגבי דרך התגובה לאיום
שהציבו מולם
הנאצים, ואולם שאלת קשרי הגומלין בין
היהודים בפולין ובגרמניה
בנושא זה היא חידוש בתחום המחקר.
מאמריהם של פרנק באיור,
אנדרי אנגריק, דיטר פוהל ויהודית לוין
ודניאל עוזיאל מתמקדים
במבצעים. באיור יוצא מנקודת המוצא של
ההיסטוריה הכלכלית
ושואל שאלה פשוטה לכאורה: מי הרוויח מן
ה"אריזציה" של
הרכוש היהודי בגרמניה. מחקרו, העוסק
בדוגמה של המבורג,
מספק חומר רב למחשבה. אנגריק השתמש
בתיעוד חדש מברית-המועצות
לשעבר, מארכיונים שנפתחו רק לאחרונה.
הוא מציג באור חדש
את יחסי גרמניה–רומניה ואת מדיניותן
של שתי הארצות כלפי
היהודים ב-1941. פוהל לעומתו, שמחקרו
מתמקד ברציחות במקום אחד
ובאיש שפיקד עליהן, מגיש לנו תמונת
תקריב של היבט אחד של השואה,
היבט שמחייב את ההיסטוריונים להוסיף
ולבחון אותו רבות. גם מאמרם המשכנע של
לוין ועוזיאל, הבודק את חשיבותו של
התיעוד הוויזואלי
במחקר ההיסטורי, מאמר שניתן לראות בו
פריצת דרך, מתמקד ברוצחים המקומיים.
צילומים מן השואה היו ידועים ומוכרים
מזה זמן רב, ואולם
המחברים מוכיחים בעליל שניתן להפיק
לקחים חשובים
מבחינה מדוקדקת של תוכן התמונות
ופרטיהן. יד ושם -
קובץ מחקרים
תורם את תרומתו לוויכוח החשוב שמתנהל
מאז פרסם דניאל
יונה גולדהגן ב-1996 את ספרו:
Executioners: Ordinary Germans and the
Holocaust
Hitler's Willing
ארבעה
היסטוריונים מן השורה הראשונה התייחסו
לוויכוח ולספר במאמרים
ובסקירות מפורטות:
ישראל גוטמן, אברהם ברקאי, גץ עלי וראול
הילברג. שני מאמרים
אחרונים אלה פותחים את הקבוצה החמישית
של מאמרים בכרך
שלפנינו: חלק הסקירות. חמישה ספרים
נוספים, באנגלית, עברית, פולנית,
וגרמנית זוכים לסקירות מפורטות. לצד
שתי הסקירות שכבר
הוזכרו כולל הכרך שלפנינו, סקירות
מפורטות מאת שמואל קרקובסקי,
מתתיהו מינץ, תיאודור פרידגוט, הנרי ל'
פיינגולד ולני יחיל.
מן הכרך הזה ואילך עתידים להתפרסם דרך
קבע ביד ושם - קובץ
נראה שכיום, בחלוף
למעלה מחמישים שנה מאז הסתיימה מלחמת-העולם
השנייה וארבעים שנה
מהופעת הכרך הראשון של יד ושם - קובץ
יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות