בניין הארכיון והספרייה
 |
בניין הארכיון והספרייה החדש, 3,000 מטר מרובע שטחו, נועד לאחסן בתנאי
שימור מתקדמים את האוסף הגדול בעולם של מסמכים וספרים בנושא השואה- מעל
60 מיליון דפי תיעוד, כ- 87 אלף
כותרי ספרים, כ- 263 אלף תצלומים ואלפי סרטים ועדויות.
"הארכיון והספרייה של יד ושם מהווים את מסד הנתונים שעליו מושתת מבנה
הזיכרון" מציין אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם "במשך השנים שחלפו מתום
המלחמה, על פי חוק יד ושם (1953), נאספו בארכיון ובספרייה אוספים רבים
של מקורות מגוונים במיוחד המתעדים את תקופת השואה מזויות שונות
ומשלימות" מוסיף שלו. בגנזך ענק זה מצוי, בין היתר, הריכוז המקיף ביותר
של תיעוד מסוגים שונים של מקורות יהודיים.
"הבניין החדש שהקים יד ושם על הצלע הצפונית של הר הזיכרון נועד להכיל
ולשמר
הארכיון
אוסף הארכיון כולל בין היתר עדויות אישיות, מסמכים נאצים, יומנים,
זיכרונות, תיעוד של משפטי פושעים נאצים ועוד. בארכיון התצלומים והסרטים
מוחזקים בתנאים "בריאים" מעל 263,000 התצלומים ואלפי הסרטים בקלטות
וידיאו ובסלילים. "ארכיונים וספריות הפכו מרכזיים לשימור הזיכרון"
מדגיש ד"ר יעקב לזוביק מנהל אגף מסדי המידע ביד ושם.
במעבדת שימור משוכללת הנמצאת מתחת לבניין הארכיון, מעבדים ומשמרים את כל המסמכים והתעודות המקוריים המגיעים לד ושם ופריטים אישיים כגון יומנים, מפות, מכתבים, תצלומים וציורים.
הספרייה
בספרייה מצוי האוסף הגדול בעולם של חומר כרוך אודות השואה, הרקע לשואה
והתגובות לה "האתגר שלנו לאלף הבא" מציין ד"ר רוברט רוזט מנהל הספרייה
ביד ושם "הוא לא רק לרכוש חומרים שיצאו לאור אלא גם לקדם את פרסומו של
חומר איכותי על השואה".
בניין הארכיון והספרייה החדש הוקם בסיועה האדיב של ועידת התביעות
אשר
בראשה עמד הרב ד"ר עזריאל מילר ז"ל
ובסיועם של תורמים נוספים מרחבי העולם. ועידת התביעות, שסייעה אף
בהקמתו של מוסד יד ושם, ממשיכה להיות שותפה אסטרטגית לתכנית הפיתוח של
יד ושם כיום.
את בניין הארכיון והספרייה תכנן האדריכל דניאל לנסקי. בעזרתם של מעצבות הפנים ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, אדריכל הנוף דן צור ודורית הראל שעיצבה את השלטים, יצר לנסקי איזון ארכיטקטוני במקום שבו צרכים להתקיים זה לצד זה ובהרמוניה מסמכים ובני אדם תוך שמירה על הקשר בין הבניין לסביבתו.
הגישה אל בניין הארכיון והספרייה ואל בניין בית הספר המרכזי להוראת השואה נעשית דרך ככר המשפחה.
כיכר המשפחה תוכננה על ידי האדריכל דן צור בתיאום עם אדריכל בית הספר המרכזי להוראת השואה דוד גוגנהיים ועם אדריכל בניין הארכיון והספרייה דן לנסקי. בניית כיכר המשפחה, לזכר גורל המשפחה היהודית בשואה, התאפשרה בזכות תרומתם של ידידי יד ושם רותה וד"ר פליקס זנדמן לזכר בני משפחותיהם שנספו בשואה. בכיכר פסל קבוע מאת האמן הנודע מנשה קדישמן, חתן פרס ישראל לאמנות לשנת 2000 , ונשקף ממשנה נופה המרשים של ירושלים ושל פרבריה. הפסל, גם הוא תרומת רותה וד"ר פליקס זנדמן, נוצר בהשראת סיפורו האישי של זנדמן בתקופת השואה ומשמש עד לאירועים הקשים שחווה.
