העלאת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה לאינטרנט מהווה אבן דרך חשובה בהנצחת קרבנות השואה.

המאגר הממוחשב הוא פרי עמל של 50 השנים האחרונות, בהם אסף יד ושם את שמות קרבנות השואה. בחמש השנים האחרונות נסרקו ומוחשבו  דפי העד ורשימות הנספים על מנת שבכל מקום בעולם ובכל זמן נתון יוכל אדם להגיע אל מידע זה. למעלה משלושה מיליון רשומות של יהודים אשר נספו בשואה נמצאות במאגר. בחודש הראשון מאז עלה  (נובמבר 2004) נכנסו אל המאגר  למעלה מ 3 מיליון מבקרים מ 163 מדינות.

בשנת 1998 הטילה הוועדה הבין-לאומית  לטיפול בחשבונות הרדומים בבנקים השוויצריים ("ועדת וולקר") על יד ושם למחשב את מאגר השמות ביד ושם. מבצע מחשוב דפי העד היה אחד המבצעים המורכבים והרגישים ביותר שניהל יד ושם. מיליוני דפי עד נסרקו, ומדי יום, במשך כחמישה חודשים עסקו כאלף איש, רובם סטודנטים שהוכשרו במיוחד למשימה זו, בפענוח ובהקלדת השמות שנכתבו בעשרות שפות. בתום המבצע הועברו לוועדת וולקר למעלה מארבעה מיליון שמות, כשלושה מיליון מהם של נספים.

במרכז הדיגיטציה (המחשוב) ביד ושם מתבצעת עבודת הסריקה והעברת החומר הארכיוני אל מסדים ממוחשבים. החומר הארכיוני כולל: מסמכים כתובים, תצלומים וקלטות אודיו ווידיאו.

נכון להיום, קצב המחשוב עומד על 2 טרה בייט (טרה= מיליון מגה) לחודש.

המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה עלה בחודש נובמבר 2004 לרשת האינטרנט במסיבת עיתונאים מיוחדת שכונסה ביד ושם, בהשתתפות שרת החינוך התרבות והספורט לימור לבנת.

בתמונה: השרה לימור לבנת עורכת חיפוש של קרובי משפחתה במאגר הממוחשב באינטרנט. משמאל: יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו.

מחשוב כל מסדי המידע שביד ושם הוא משימה לאומית ואתגר טכנולוגי יחיד מסוגו. בסיומו יהיה ניתן להציג, בצורה זמינה לכל דורש, תמונה על כל נספה, כל ניצול ועל כל מקום ומאורע בתקופת השואה שקיים מידע אודותיהם. בתמונה: מר יוסי הולנדר, יזם היי-טק ותורם חשוב ל"פרויקט התקשוב הבין לאומי",  מחפש שמות קרובי משפחה במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה.