|
והוא עד לכל הקורות.
בו נספגו דמעות גיל וכאב
היא היתה משכן לכף רגל
במחול ובלוויה
בישיבה ובמתפרה
בשדה קרב ובשלוות משפחה.
רק לרצח בעליה לא היתה עדה
היא ננטשה בפתח "בית המרחץ".
את הזעקות שהדהדו
נעל, יצור רגיש ועדין
לא מסוגל להפנים, להבין
ועם ריבואות אחיו
בערמות דוממות
באפלת הצריף
עודנו ממתין.
אלפי סיפורים מספרות
נעליים מיותמות
ריקניות וחלולות
אך אוי, געוואלד!
הסנדלר והנועל לא יצרו אותן
כדי להיות
מספרי סיפורים.
געוואלד!!!
 גרסת
הדפסה |
לכל נעל יש שם
שנתן לו הסנדלר
ונתן לו בעליו.
לכל נעל יש דמות
כפי שטבע בו היוצר
וכפי שנהג בו בעליו.
לכל נעל יש פנים
שעוצבו בדרכים בהן עבר
בחדרי מדרגות בהן צעד
על הרצפות עליהן דרך
במגרות בהן אוכסן
והמיטות לידן נחלץ.
בכל נעל
טבוע חותם
מקום העבודה בו עבד
השלולית בה נרפש
הקתדרה עליה עמד
גן הילדים בו פיזז
המטבח בו שרת
החנות שאליה וממנה טופף
המדרכת עליה נקש
והכביש אותו שפשף.
בנעל חקוקה
דמות הנועל |
