האנטי- אנטי
מאת ד"ר רוב רוזט, מנהל הספריות ביד ושם

מאז ייסודה של גרמניה, מסוף המאה ה 19 ואילך, היתה התחושה הכללית של יהודי גרמניה שהם מהווים חלק בלתי נפרד מן החברה הגרמנית. החברה הגרמנית, לעומת זאת, לא היתה שותפה לתחושה זו. במלחמת העולם הראשונה, כאשר יהודי גרמניה מילאו חלק חסר תקדים במאמץ המלחמתי, השלטונות ערכו מפקד על מנת לקבוע האם היהודים מילאו את חלקם בחזית. שום קבוצת מיעוט אחרת לא היתה נתונה לבחינה חשדנית מעין זו. בתקופת רפובליקת ווימאר, יהודים מילאו תפקיד מרכזי במגזרים רבים של החברה, אך באותה עת ההסתה האנטישמית, בעיקר מכיוון הימין הקיצוני, לא פסקה.

כתוצאה מכך, בסוף שנות ה 20 וראשית שנות השלושים ארגון בשם Centralverein deutscher Staatsbuerger juedischen Glaubens (הארגון המרכזי של אזרחים גרמנים בעלי האמונה היהודית), הוציא ערכה של כרטיסיות בשם Anti-Anti, Blaetter zur Abwehr, Tatsachen zur Judenfrage (אנטי-אנטי, דפי הגנה, עובדות הקשורות לשאלה היהודית). הערכה, שקיימת במספר מהדורות בספריית יד ושם, כוללת כ 80 כרטיסיות המסודרות בסדר אלפאביתי על פי הנושא. בנוסף, קיים אינדקס על מנת לסייע במציאת תשובה הולמת ומהירה לכל עלבון אפשרי.

הכרטיסיה הראשונה נקראת Antisemitismus - Der Jude als Suendenbock (אנטישמיות - היהודי כשעיר לעזאזל). היא מציינת שקבוצות בחברה הגרמנית שהן שונות הן לעיתים קרובות מושא לשנאה ושהאנטישמיות היא ביטוי ייחודי של שנאה זאת. היא ממשיכה משם לדיון כיצד הופכת קבוצה לשעירה לעזאזל, ואפילו מציעה מקורות כתובים על תופעת האנטישמיות. כרטיסיה אחרת, הקרויה Minsisterien (שרים), מוכיחה כי על אף שנטען כי היהודים עומדים לתפוס את השלטון, מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, מתוך 500 שרים ונושאי משרות ציבוריות רמות מעלה, רק 15 מהם היו ממוצא יהודי.

האנטי-אנטי ניסה להלחם בשנאה המבוססת על שקרים ועל בורות באמצעות עובדות ואמיתות. רצף האירועים העתיד לבוא, ששיאו היה בשואה, הוכיח שלא היתה לכך הצלחה רבה. יחד עם זאת, גם 75 שנה אחרי כן, אנחנו עדיין מאמינים שהדרך הטובה ביותר להלחם בשקרים היא באמצעות אמיתות וכי בסופו של דבר, הדרך להילחם בשנאה עיוורת היא באמצעות חינוך. האנטי-אנטי לא היה בהכרח כלי רע. יחד עם זאת, לבדו, לא יכל היה הכלי הזה ויהודי גרמניה לבדם לא היה יכולים למנוע את צמיחתו של האיום הנאצי.

בעמדה מול רוע קיצוני, אפילו בשלביו הראשונים, החברה כולה צריכה לעשות מאמץ משותף על מנת לבער אותו. החינוך, התקשורת והחקיקה הם כלים עיקריים לטובת מאבק זה. הנאצים הם דוגמא מובהקת למה שיכול לקרות כאשר ניתנת האפשרות לרוע קיצוני מעין זה להכות שורשים ולהתפתח ללא התנגדות רחבה ונחושה. האנטי-אנטי הוא תזכורת לניסיון האמיץ אך חסר הסיכוי של יהודי גרמניה להגן על עצמם בכוחות עצמם.