הצלה בהונגריה וישראל קסטנר
מאת ד"ר רוב רוזט, מנהל הספריות ביד ושם

הנושא של ניסיונות הצלה בהונגריה במהלך השנה האחרונה של מלחמת העולם השניה באירופה הוא נושא שנוי במחלוקת. חלק מהוויכוח נסב סביב מעצרו של הדיפלומט השוודי ראול ולנברג על ידי הסובייטים. ולנברג מילא חלק מכריע בפעולות ההצלה בבודפשט ונעצר על ידי הסובייטים זמן קצר לאחר ששיחררו את בודפשט. הבקשות להפציץ את אושוויץ-בירקנאו ואת המסילות שהובילו למחנה וסירובן של בעלות הברית לעשות זאת הוא מרכיב אחר בסערה סביב הנושא של הצלה בהונגריה.
מזווית אחרת לגמרי, מקור נוסף לרגשות טעונים הוא הדיון שהתעורר סביב 'משפט קסטנר' - משפט שהתנהל בישראל באמצע שנות החמישים. במשפט תבע המנהיג הציוני מהונגריה וסגן יו"ר ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, ישראל (רודולף) קסטנר את העיתונאי מיכאל גרינוואלד בגין הוצאת דיבה. בפסק הדין המפורסם, פסק השופט בנימין הלוי כי בכך שנשא ונתן עם האס.אס, קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". זמן קצר לאחר מכן, קסטנר נרצח סמוך לביתו על ידי מתנקשים וכעבור שנה, בית המשפט העליון הפך את החלטתו של השופט בנימין הלוי.
רבות נכתב ונאמר אודות קסטנר ואודות אווירת ההצלה ששררה בבודפשט מאביב 1944 ועד ראשית חורף 1945. רבים מהדברים שנכתבו כתוצאה מהמשפט לא התבססו על מחקר היסטורי גרידא והיו בעיקר בעלי אופי פולמוסי. עבודתו של בן הכט, "בגידה", היא אולי הפולמוסית ו'הפחות היסטורית' מכולן. מאז סוף שנות השבעים המחקר ההיסטורי בדק יותר לעומק את נושא ההצלה בבודפשט, תוך בחינה ואף התמקדות בחלקו של קסטנר. בין עבודת המחקר החשובות ניתן לציין את: 'השואה – היבטים היסטוריים' (1979), 'יהדות ארצות הברית והשואה' (1981) ו- 'יהודים למכירה ?' (1994). כולם פרי עטו של פרופסור יהודה באואר.
מחקרו החשוב של אשר כהן 'המחתרת החלוצית בהונגריה, 1944-1942' (1986), דן בהצלה מזווית הראיה של הצעירים שעזרו להגן על יהודים בבודפשט תחת הכיבוש הנאצי. החוקר הנחשב כמוביל בתחום חקר השואה בהונגריה, רנדולף ברהאם, הציג במחקריו ובספרים שערך חומר רב אודות קסטנר. דוב דינור נעזר בארכיון האישי של קסטנר ובחומרים נוספים שמצא על מנת לכתוב את המונוגרפיה העברית 'קסטנר - גילויים חדשים על האיש ופועלו' (1987). בעבודת הדוקטורט שלי 'הקשר בין הצלה ומרד, הצלה יהודית ומרד יהודי בסלובקיה והונגריה במשך השואה' (1988), כתבתי על פועלו של קסטנר בהתבסס על התיעוד בנושא. יחיעם ויץ עסק במשפט גרינוואלד-קסטנר בהקשרו ההיסטורי בספרו העברי 'האיש שנרצח פעמיים' (1995). לבסוף, בספרו 'היטלר בעלות הברית והיהודים' (2004), דן שלמה אהרונסון בקסטנר, בהצלה בהונגריה ובחלקן של בעלות הברית בהצלה.
בקרב הציבור, הרושם מגזר דינו של השופט הלוי טבוע חזק עד עצם היום הזה. ההיסטוריונים, לעומת זאת, בוחנים מזה שנים רבות את חלקו של קסטנר בצורה שקולה יותר. הגעתו ליד ושם של ארכיונו הפרטי של קסטנר, יחד עם חומרים ארכיונים נוספים שהצטברו ביד ושם מאז שנות ה-90: ארכיון הנזי ברנד, יומנו המקורי של אוטו קומולי (יו"ר ועדת העזרה וההצלה) והחומר שהתקבל מהצלב האדום בנושא הצלה בהונגריה – הם מקורות חשובים למחקר מעמיק בנושא ניסיונות הצלה של יהודי הונגריה באחרית המלחמה.

לקריאה נוספת: ארכיון קסטנר מגיע ליד ושם