יד ושם

" ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושׁם טוב מבנים ומבנות שׁם עולם אתן-לו אשׁר לא יכרת."

(ישעיה,פרק נו', ה')

יד ושם, רשות זיכרון לשואה ולגבורה, נוסדה בשנת 1953 בחוק של הכנסת. מאז היווסדו, בהתאם ל"חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם", מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית הספר, המוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם.

על משכנו בהר הזיכרון בירושלים, יד ושם הוא מארג עצום של עצים ושבילים המובילים למוזיאונים, תערוכות, אנדרטאות, פסלים ומצבות זיכרון.

מסדי המידע של יד ושם:

אוסף הארכיון, מאגר החומרים הגדול והמקיף ביותר בנושא השואה בעולם כולו, כולל כ- 62 מיליון מסמכים, למעלה מ- 300,000 תצלומים, אלפי סרטים וקלטות וידיאו של עדויות של ניצולים. הקהל הרחב יכול לעיין במסמכים או לצפות בקלטות בחדרים המיועדים לכך.

הספרייה היא ביתם של כ- 112,000 כותרים בשפות שונות, אלפי כתבי-עת ומספר רב של פריטים נדירים ויקרי ערך אשר ביססו את מעמדה כספרייה החשובה ביותר בנושא השואה בעולם כולו. הקהל המגיע לספרייה יכול לעיין בספרים, בכתבי העת ובפריטים השונים ותושבי ישראל רשאים לשאול ספרים בתנאים מגבילים.

היכל השמות נועד להנציח את הקורבנות היהודים שנספו בשואה בתור בני אנוש ויחידים בעלי זהות.

"דפי-העד" מהווים מצבות סמליות, ומתעדים שמות וביוגרפיות של מיליוני נרצחים, כפי שנמסרו בידי קרובי משפחתם או מכריהם. עד היום נאספו בהיכל השמות ונקלטו במאגרים הממוחשבים למעלה מ- 3.2 מיליון שמות של נספים, המבוססים על כ- 2 מיליון דפי עד ורשימות שונות של שמות נספים.

חינוך, מחקר ופרסומים

בית הספר המרכזי להוראת השואה הוא היחיד מסוגו בעולם. יש בו 17 כיתות לימוד, מרכז מולטימדיה מודרני, מרכזייה פדגוגית, אודיטוריום, וסגל ההוראה המונה למעלה מ- 100 איש. מדי שנה בשנה משתתפים בקורסים השונים ובפעילויות של בית הספר יותר מ- 187,000 סטודנטים ובני נוער, 50,000 חיילים ואלפי מחנכים מישראל ומרחבי העולם. קורסים למורים מתקיימים בשפות רבות בנוסף לעברית, וסגל ההוראה המקצועי של בית הספר אף נשלח לחו"ל למטרות חינוך והוראת השואה בתפוצות. צוות המומחים של בית הספר מפתח מגוון תכניות חינוכיות ועזרי לימוד בנושא השואה, ובכללם תכניות מולטימדיה מתקדמות, מפות, ספרים, קלטות ועזרי הוראה נוספים.

המכון הבינלאומי לחקר השואה תומך בחקר השואה בארץ ובעולם, מארגן כנסים, סמינרים וסימפוזיונים בנושא ומפרסם מבחר עבודות ומחקרים חשובים על השואה, בכללם: ספרי זיכרונות, יומנים, מחקרים היסטוריים, ספרי כינוס וכדומה.

יד ושם – קובץ מחקרים הוא כתב-עת מדעי המוקדש לבדיקה רבת פנים וממצה של השואה. שורה ארוכה של מאמרים חדשניים ומעוררי מחשבה, פרי עטם של טובי החוקרים וההוגים בעולם בתחום המחקר על השואה, התפרסמו ביד ושם – קובץ מחקרים מאז היווסדו בשנת 1957. עד היום התפרסמו 35 מהדורות. הקובץ משמש במה לדיונים מדעיים וחילופי דעות בנושא השואה בקשת רחבה של תחומים, כגון: היסטוריה, פילוסופיה והגות, ספרות, מדעי החברה ועוד.

למחלקת פרסומים ביד ושם יש קטלוג הולך וגדל בעברית ובאנגלית הכולל ספרי היסטוריה,יומנים ואוספי תעודות. יד ושם הוציא לאור עד היום למעלה מ 200 ספרים המהווים את חוט השדרה של הספרות בנושא השואה בישראל. בשנים האחרונות יוצאים לאור 24 ספרים מדי שנה.

מוזיאונים

המוזיאון לתולדות השואה הוא לב לבו של יד ושם ומתפרש על פני 4,200 מ"ר. הסיפור מסופר בצורה כרונולוגית החל מהתפתחות המדיניות האנטי-יהודית של הנאצים, דרך רדיפת היהודים על ידי גזרות והגבלות וריכוזם בגטאות ועד הרציחה ההמונית והשיטתית במסגרת "הפתרון הסופי". בחללי התצוגה מושם דגש מיוחד על התגובה היהודית בשואה. כל אלה מוצגים באמצעות תצלומים, חפצים, מסמכים היסטוריים ואמצעים אור-קוליים.

המוזיאון לאמנות השואה מהווה עדות חיה לניצחון רוח האדם וכולל את אוסף אמנות השואה הגדול והחשוב בעולם. האוסף כולל יצירות אמנות שנוצרו בתנאים הקשים ביותר ובסביבה עוינת בזמן השואה, וכן אוסף של עבודות אמנות שנעשו לאחר המלחמה בידי ניצולי שואה ואמנים אחרים.

ביתן לתערוכות בביתן מוצגות תערוכות מתחלפות סביב נושאים שונים וכן תערוכות אמנות.
מרכז למידה אינטראקטיבי מרכז ‘פשר ומשמעות‘ המציג את השאלות הגדולות בעקבות השואה בעניינים היסטוריים, נושאיים ומוסריים. המרכז יקנה למבקרים גישה למידע מגוון מהיסטוריונים, מאנשי רוח והגות ידועים ומבסיס הידע הממוחשב של יד ושם בנושאים כמו ‘מה קרה למושגי הטוב והרע אחרי השואה?‘ , ‘היכן היה אלוהים בשואה?‘ ועוד. מרכז הלמידה פתוח לקבוצות מאורגנות, לקבוצות עצמאיות ולבודדים.
בית כנסת בית הכנסת החדש משמש מקום הולם למבקרים לומר קדיש על יקיריהם שהלכו לעולמם, לתפילות אישיות ומשותפות ולטקסי אזכרה לקהילות חרבות. בבית הכנסת מוצגים ארונות קודש וחפצים שהובאו מבתי כנסת נטושים שנפגעו או נהרסו בשואה.
מרכז צפייה המרכז אוסף ומקטלג סרטים בנושא השואה ומציע למבקרים עמדות צפייה, מאגר מידע מקיף על סרטים ועדויות מצולמות מכל העולם וכן גישה למקורות הנרחבים של יד ושם.

אתרי הנצחה

אהל יזכור הוא מבנה מרשים המזכיר בצורתו הפנימית אהל, בו מתייחדים מבקרים מן הארץ ומן העולם עם זכר קורבנות השואה. על רצפתו חרוטים שמותיהם של עשרים ושניים מבין מחנות הריכוז וההשמדה, גאיות ההריגה ומחנות המעבר שהקימו הנאצים. במרכז אהל יזכור בוערת אש התמיד, ובקרבתה מוצב לוח אבן, תחתיו טמון אפר קורבנות אשר הובא ממחנות המוות. באהל יזכור מתקיימים טקסי הזיכרון הממלכתיים לזכרם של ששת מיליון הנספים.

יד לילד נחצב כמערה בסלע ומהווה גל-עד לזכרם של כמיליון וחצי ילדים יהודים שנספו בשואה. אורם של נרות הזיכרון משתקף אין ספור פעמים בחלל החשוך ויוצר תחושה של רבבות כוכבים ברקיע. שמותיהם של ילדים שנרצחו, גילם וארצות מולדתם מושמעים ברקע.
בקעת הקהילות משתרעת על שטח של כ 10 דונם והיא אתר רחב ידיים בצורת מבוך של חצרות וקירות, ושל משעולים פתוחים וחסומים, שעל קירותיו הלבנים מונצחים שמותיהן של אלפי קהילות ישראל אשר נחרבו בידי הנאצים ומשתפי הפעולה עמם, ומעט הקהילות ששרדו - זכר לעולם היהודי שהיה ואיננו.

שדרת חסידי אומות העולם וגן חסידי אומות העולם הם שני אתרים לכבודם של לא-יהודים אשר פעלו על-פי הצו האנושי הנעלה ביותר, וסיכנו את חייהם בתקופת השואה על מנת לעזור ליהודים ולהצילם.

2000 עצים, המסמלים חיים והתחדשות, נטעו בשדרה וברחבי הר הזיכרון. בשלטים הצמודים לכל עץ כתובים שמותיהם של המצילים וארצות מגוריהם בזמן המלחמה. שמותיהם של 19,000 מצילים נוספים שהוכרו ביד ושם עד היום, נחרתו על לוחות האבן בגן חסידי אומות העולם על פי ארצות מגוריהם (סה"כ הוכרו עד 1.1.2007 21,758 חסידי אומות עולם מ 42 מדינות).

אנדרטת הקרון - יד למגורשים היא אנדרטה שבמרכזה ניצב קרון רכבת גרמני אותנטי, ששימש להובלת יהודים מגורשים למחנות ההשמדה. הקרון, שתנועתו כמו קפאה בזמן, ניצב בקצה מסילת-הברזל על פי תהום -זכר לסופו של המסע במחנות ההשמדה. תחנתו הסופית של הקרון בירושלים מנוגדת לסופו של המסע המקורי והיא סמל לתקומתו של העם היהודי לאחר השואה.

טקסי הנצחה שנתיים

יום הזיכרון לשואה ולגבורה: ב- 1959 חוקקה הכנסת את 'חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה' ובו נכתב:

"כ"ז בניסן הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם."

יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל בסוף אפריל או תחילת מאי, בין סוף חג הפסח ליום העצמאות. היום נפתח בעצרת ממלכתית בכיכר גטו ורשה יד ושם במעמד נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, נכבדים, ניצולי שואה, דור שני ובני משפחותיהם. הקהל הרחב מוזמן ליטול חלק בטקס אך יש להצטייד מראש בכרטיסים (ללא תשלום). בטקס מודלקות שש משואות המייצגות את ששת המיליונים. הטקס משודר בטלוויזיה וברדיו בשידור ישיר. בבוקר המחרת נפתחת העצרת ביד ושם בהשמעת צפירת דומיה בת שתי דקות תמימות שלאחריה מתחיל טקס הנחת הזרים בידי נציגים רשמיים של ארגוני הניצולים ומוסדות רבים אחרים. באהל יזכור מתקיים מעמד הקראת השמות – "לכל איש יש שם" שבו מוזמן הציבור הרחב לבוא ולהקריא את שמותיהם של קרוביהם ומכריהם שנספו בשואה. היום מסתיים בעצרת ממלכתית של תנועות הנוער.

יום הניצחון על גרמניה הנאצית: יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית ב- 8/9 למאי 1945, מצוין בטקס ממלכתי המתקיים למרגלות יד ללוחמים ולפרטיזנים היהודים. בטקס נוטלים חלק ותיקי מלחמה ולוחמים לשעבר בצבאות בעלות הברית והפרטיזנים וכן חברי הסגל הדיפלומטי בישראל. הציבור מוזמן להשתתף בטקס.

יד ושם
רשות הזיכרון לשואה וגבורה
ת"ד 3477
ירושלים 91034

טלפון : 6443400 02

פקס : 6443443 02

דואר אלקטרוני: information.hebrew@yadvashem.org.il

שעות פתיחה: יום א' עד ד' : 09:00 - 17:00

יום ה': 09:00 - 20:00

יום ו' וערבי חג : 09:00 - 14:00

יד ושם סגור בשבת ובמועדי ישראל

קווי האוטובוס הבאים עוצרים בתחנה ליד הכניסה להר הרצל. משם, ההליכה עד יד ושם אורכת לא יותר מ- 10 דקות.

39,20, 18 ,27 ,26 ,24 ,23 ,21, 99, א17 ,17 ,13, 16, 33