מאת ד"ר דורון אברהם

את שואת יהודי אירופה אנו מכירים וזוכרים בראש ובראשונה בזכות מי שחוו אותה והיו עדים לאירועים שהתחוללו בה. אנו, בני הדורות שנולדו והתחנכו לאחר השואה, התוודענו אל הניצולים באמצעות עברם. הכרנו את זיכרונותיהם, אם במפגש בלתי אמצעי עמם ואם בקריאת עדויותיהם. אבל הניצולים, "סוכני זיכרון" אותנטיים של השואה, היו לא רק לעדים ולמורים של העבר אלא גם תרמו לפיתוח חברה בעלת ערכים מוסריים והומניים, יהודיים ואוניברסליים.

היחידה ניצולי השואה ומדינת ישראל – תלמידים קוראים ספרי עדות של ניצולים הופקה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, ונעשה בה ניסיון לברר מה היו המסרים ההיסטוריים והערכיים שניסו ומנסים להעביר הניצולים לנו ולדורות הבאים. ביחידה התלמידים בוחנים את ספרות הזיכרון הענפה שכתבו הניצולים ושהניצולים עדיין כותבים, וכן עוקבים אחר מסלול השיקום שבחרו לעצמם לאחר המלחמה. התלמידים, בעיקר מכיתות ט' ומעלה, מקבלים רשימה ארוכה של ספרי זיכרונות, וממנה הם מתבקשים לבחור ספר אחד. כל תלמיד מקבל הנחיה ללימוד הרבדים בספר: תהליך הכתיבה וכל הכרוך בו מבחינת הכותב, עולמו של הכותב טרם השואה, מעקב היסטורי אחר התחנות המרכזיות בסיפורו של הכותב בשואה עצמה, עולמו האישי של הכותב וחוויותיו האישיות ולבסוף שיקום חייו לאחר המלחמה. לכל אחד מן הרבדים הללו התלמיד נשאל שאלות שנועדו להדריך אותו בחשיפת הרבדים של הסיפור. בחינה כזו של ספרות הזיכרון מסייעת לקוראים להבין גם את המשמעויות שהיו לזיכרון השואה בעבור הניצולים עצמם ובעבור החברה הישראלית. נוסף על כך, יש בדרך העבודה המוצעת בתכנית כדי ליצור הזדהות עם הניצולים ועם סיפורם ובתוך כך לתרום תרומה של ממש למלאכת שימור הזיכרון.

הכותב הוא ראש מגמת אירופה בבית הספר המרכזי להוראת השואה.

חזור