חנוכת בית הכנסת החדש ביד ושם

חזרה לדף הבית


"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
(שמות כ"ה, ח')


רסטורטורית אלכסנדרה בורושק עובדת על פרוכת לארון קודש משטמפפן (סטופבה) שסלובקיה


בחנוכת בית הכנסת החדש, מימין לשמאל: תורמי ספר התורה אלן וסילבי גרין מצרפת, שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, אבנר שלו, התורמים מרילין וברי רובנשטיין ויושב ראש האגודה האמריקנית למען יד ושם אלי זבורובסקי

מאת לאה גולדשטיין


פנים של בית הכנסת החדש: משלב עבר והווה

במשך אלפי שנים היו בתי הכנסת מוקד ההוויה היהודית. אמונתם של יהודי אירופה הייתה עזה כל כך, שאפילו בקהילות הקטנות ביותר היה אפשר למצוא לא רק בית כנסת אחד, אלא כמה בתי כנסת – אחדים מפוארים כמו מקדשים, אחרים צנועים יותר, בנויים מעץ או מאבן. הנאצים היו מודעים היטב לחשיבות הסמלית של בתי הכנסת ולכן שמו לעצמם מטרה - להחריבם. אלפי בתי כנסת ובתי מדרש החריבו הנאצים בשואה. בליל הבדולח לבדו הוצתו יותר מ-1,000 בתי כנסת, לעתים קרובות לאחר שתשמישי הקדושה נבזזו מהם.

הנאצים החריבו בתי כנסת וקהילות יהודיות שלמות ורצחו שישה מיליון יהודים, אך לא עלה בידם לעקור את האמונה היהודית. אין מקום מתאים יותר מיד ושם לבית כנסת שהוא יד זיכרון למקומות התפילה של יהודי אירופה שנחרבו. בית הכנסת החדש ביד ושם, חלק מהמכלול המוזאוני החדש, נחנך ב-8 ביוני בנוכחות שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג והתורמים מרילין וברי רובנשטיין מארצות הברית. המבקרים יוכלו לומר בו קדיש על יקיריהם, להתכנס לתפילה אישית או להשתתף בטקסי תפילה מסורתיים, וקבוצות מקהילות שנהרסו יוכלו לערוך בו טקסי אזכרה.

צורת הבניין עיגול ששטחו 210 מ"ר. מתכננו הוא האדריכל הנודע משה ספדיה, ואת פנים בית הכנסת עיצבה חברת תמוז בע"מ. הבניין משלב עבר והווה ונשען על תפיסות מסורתיות ומודרניות. תשמישי קדושה מבתי כנסת שנפגעו או נהרסו בשואה מעטרים את בית הכנסת ומעידים על העבר המפואר של יהדות אירופה. סביב הקיר החיצוני המעגלי של בית הכנסת תשמישי הקדושה מוצגים בנישות מוארות. במוצגים שלושה ארונות קודש שהובאו מרומניה, וכן חפצי יודאיקה מארצות אחרות באירופה. במרכז בית הכנסת מוצב ארון קודש שחזיתו הובאה מבית כנסת מבארלאד שברומניה. אחד מארונות הקודש שימש ארון בגדים בבית של תושבים מקומיים. בין ארונות הקודש המוצגים גם ארון הקודש של אגודת סוחרי התפוחים ביאסי ופרוכת מקלוז'. כמה מחפצי היודאיקה האחרים המוצגים בבית הכנסת הם ויטרז' מבית הכנסת בעיר דובריש שבצ'כיה שהיה לבניין העירייה; ספר תורה עטוף במעיל שהביאו ניצולי שואה מצ'רנוביץ' לטרנסניסטריה בסוף המלחמה; מנורת קיר מבית הכנסת מפשבורסק שבפולין, עיירה שכל הקהילה היהודית שחיה בה הושמדה כליל וכל בתי הכנסת שבה נחרבו; וחפצי יודאיקה אחרים שנמצאו בבתים של גויים.

במהלך טקס החנוכה התקיימה הכנסת ספר תורה ששרד בשואה. הספר נמצא מוסתר ברפת ליד לובלין שבפולין אצל איכר פולני, והוא מסר אותו לידיו של ישראלי שביקר בפולין עוד בתקופה הקומוניסטית. הספר נמצא מפורק כולו, והוא שוקם והוחזר לשימוש בעזרתה האדיבה של משפחת גרין מפריז.

ארונות הקודש הובאו ליד ושם בעזרתו של פרופ' ניקולא קז'ל ז"ל ששימש נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה ובתוקף החלטה מיוחדת של ממשלת רומניה. בשנת 1998 נסעו מנהלת אגף המוזאונים יהודית ענבר ואוצרת בכירה לחפצים חביבה פלד-כרמלי לרומניה כדי לעלות על עקבותיה של הקהילה היהודית שפרחה שם ולמצוא שרידים ממנה. הן סיירו בכל רחבי רומניה וביקרו בבתי כנסת בבוקרשט, בבארלאד, ברדאוץ, בקלוז', בטימישוארה, ביאסי, בדורוהוי ובקונסטנצה. בעיירות ובכפרים של רומניה הן גילו בבתים פרטיים ובבתי כנסת עושר של חפצי יודאיקה ורהיטים שנותרו סגורים מאז תקופת השואה.

פלד-כרמלי נזכרת: "בביקורו של ראש ממשלת רומניה ביד ושם בלוויית פרופ' קז'ל, שאל אותנו ראש ממשלת רומניה כיצד הצלחנו להביא חפצים אישיים לישראל. הסברנו על הליכי האיסוף, ובאותה ההזדמנות פנינו אליו בבקשה לבוא לרומניה כדי לחפש תשמישי קדושה של קהילות שהושמדו.

"בסך הכול יצאנו למסע של 20 יום בכל רחבי רומניה וטרנסילווניה. איתרנו כ-10 ארונות קודש או ליתר דיוק, חלקים של ארונות קודש, והרכבנו אותם כמו פאזל, ומצאנו גם בימות וחפצי קדושה אחרים. הגשנו את הרשימה הכוללת לראש הממשלה, והוא אמר לממשלתו: "עלינו לאפשר להם לקחת את ארונות הקודש מכיוון שאצלנו הם יתפרקו. ביד ושם אפילו דובון צעצוע זוכה ליחס שזוכה לו המונה ליזה".

השרידים המתפוררים שהתגלו הגיעו ליד ושם בנובמבר 1999. ביד ושם עמלו כמה מהרסטורטורים הנודעים ביותר במדינה – דודו שנהב, אליהו מצקין, אלכסנדרה בורושק וורדה גרוס - על שיקום החפצים. בשיקום חפצים ביד ושם, בדרך כלל אין משלימים את החלקים החסרים מפני שגם לעצם היותם חסרים יש משמעות. אם בכל זאת משלימים את החלקים החסרים, צובעים את התוספות בצבע שונה כדי שיהיה אפשר להבחין בהן. המאמץ לשמור על המצב הטבעי שהתגלו בו החפצים חשוב כדי שיוכלו לשמש עדות להיקף ההשמדה והחורבן שהומטו על הקהילה היהודית.

"בית הכנסת ביד ושם, שיהיה בית כנסת פעיל, ישמש יד זיכרון למקומות התפילה של יהודי אירופה שנהרסו", אמר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו. "בית הכנסת ישמש גלעד וזיכרון לאמונה, לעולם הרוחני העשיר של יהודי אירופה ולנחישות יוצאת הדופן של העם היהודי לשרוד, לזכור ולבנות מחדש".

חזור

תוכן העניינים