ב-7 בנובמבר נערך ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לאליזבת בול מהולנד ולזוג היפוליט וויקטוריה רופלבסקי ז"ל ובנם רוברט רופלבסקי ז"ל מפולין. את האותות והמדליות העניק יושב ראש הוועדה לציון חסידי אומות העולם שופט בית המשפט העליון השופט בדימוס יעקב טירקל לאליזבת בול ולבתו של רוברט רופלבסקי ז"ל – ויקטוריה בוגדאן. בטקס השתתפו מירוסלבה ארדיטי שמשפחת רופלבסקי הצילה את חייה וד"ר מרדכי מנת שאת חייו הצילה אליזבת בול. בטקס היה נוכח נספח התרבות של שגרירות הולנד בישראל ובני משפחות הניצולים והמצילים.

סיפורי ההצלה
ב-7 בפברואר 1942 ילדה לאה חסקלברג בת, מירוסלבה. באותו הזמן גרו לאה ובעלה נתן בגטו ורשה, ובחודשים שלאחר מכן חלה התדרדרות חדה בתנאי החיים של היהודים בגטו. בנובמבר 1942 מסר נתן את בתו הקטנה לחברו הפולני היפוליט רופלבסקי בתקווה להציל את חייה. התינוקת מירוסלבה גרה עם משפחתו של היפוליט בפרוור של ורשה, שם טיפלו בה אם המשפחה ויקטוריה ובנה רוברט, אז בן 15. המשפחה הציגה את הילדה החדשה כבתה של קרובת משפחה שנהרגה בפלישת גרמניה לפולין, וכך גם התייחסה אליה - היא שמרה עליה ודאגה לכל צרכיה. בני משפחת רופלבסקי סיכנו את חייהם מאוד מכיוון שליד ביתם הוצבה עמדת שמירה של הגסטפו שהשגיחה על כבל טלפון במקום ושכנים חשדו שהתינוקת יהודייה. בחיסול גטו ורשה נהרג נתן, אבל לאה הצליחה להימלט והסתתרה אף היא בבית משפחת רופלבסקי. האם ובתה הסתתרו בבית המשפחה עד שחרור ורשה.

בני משפחת בול התגוררו בעיר וורבורג בהולנד. אליזבת בול, אז צעירה בת 15, סייעה להוריה (שהוכרו אחרי המלחמה חסידי אומות העולם) בטיפול ביהודים שהסתתרו בביתם בעת המלחמה ובשמירה על ביטחונם. היא התריעה על חיפושים של הנאצים ושל משתפי פעולה הולנדים, קנתה מזון בתלושי מזון מזויפים, עודדה את היהודים, עדכנה אותם על כל הנעשה בחוץ והעבירה להם מידע על משפחותיהם. ביולי 1943 התעורר חשש שבעקבות הלשנה ייחשף מקום המחבוא בבית משפחת בול. אליזבת הצליחה בתושייה רבה וביעילות למצוא מקומות מחבוא חלופיים לארבעה משמונת היהודים שהוסתרו בבית, בהם ד"ר מרדכי מנת, והוריה מצאו מקומות מחבוא חלופיים לארבעה שנשארו. כשהגיעו הגרמנים לביתם, הם לא מצאו איש. הם עצרו את ההורים, אבל האם השתחררה אחרי שבועיים. האב גורש למחנות מעבר וריכוז והשתחרר שבוע לפני יום השחרור במאי 1945.
 

חזור